מה (לכל הרוחות) בריא לאכול

האם שומן תמיד מסוכן לנו? כמה ביצים כדאי לאכול כל יום? ולמה רבים ממחקרי התזונה נותנים לנו תשובות מבלבלות כל כך

חוקרים נאלצו לשכתב מחקר מוביל על דיאטה ים תיכונית בשל כשלים חמורים בעריכת המחקר

חוקרים נאלצו לשכתב מחקר מוביל על דיאטה ים תיכונית בשל כשלים חמורים בעריכת המחקר

אם יש משהו עקבי מאוד במחקרי תזונה המתפרסמים חדשות לבקרים, הוא יכולתם לסתור מסקנות שהציגו מחקרים קודמים באותו נושא. אם פעם, למשל, הייתה המלצה לאכול פירות, היום חוקרים מזהירים שלא נצרוך אותם כמיץ סחוט המכיל כמה פירות יחד, כיוון שריכוז הסוכרים הגבוה אינו בריא לנו; אם בעבר נחשבו ביצים כתחליף מצוין לבשר או לעוף, היום מתברר שיש בחלמון לא מעט כולסטרול – בביצה ממוצעת יש 186 מ"ג כולסטרול – בערך 62% מצריכת הכולסטרול היומית המומלצת. לכן מרבית החוקרים היום ממליצים לא לצרוך יותר משתי ביצים ביום.

רכיבים שאצל חלקנו גורמים לעלייה חדה ברמות הסוכר בגוף, עשויים אצל אחרים להוביל לעלייה קלה ולהשפעות אחרות

מחקרי תזונה אחרים מציגים אי דיוקים מפתיעים, שבתחומי מחקר מדעי אחרים לא היו מתקבלים. הנה דוגמה: רבים תמימי דעים ש"דיאטה ים תיכונית", כזו העשירה בירקות, בפירות, באגוזים ובשמן זית, ודלה יחסית בבשר בקר, עוזרת למנוע מחלות לב וסרטן, כפי שהראה מחקר מכובד שהתפרסם ב-2013 בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine. אבל ביוני השנה, רק חמש שנים לאחר פרסומו, החליטו לפתע החוקרים לסגת ממסקנותיהם, לאחר שהתגלו במחקר ליקויים. כשניתחו שוב את הנתונים הם פרסמו גרסה חדשה של המאמר. מסקנותיהם אמנם היו דומות, אבל התנהלותם סביב הנושא הראתה חוסר מקצועיות ואי דיוקים משוועים. מדוע דווקא בתחום שמשפיע כל כך על בריאותנו – התזונה – מתאפשרים אי דיוקים וסתירות בקרב המחקרים?

מוטב להימנע ממיץ עשיר בפירות - כמות הסוכרים בו נוטה להיות גבוהה מדי | תמונה: Pixabay

מוטב להימנע ממיץ עשיר בפירות – כמות הסוכרים בו נוטה להיות גבוהה מדי | תמונה: Pixabay

למראית עין, מחקרים על "מה כדאי לאכול ומה לא כדאי לאכול" נראים פשוטים למדי לביצוע, אבל למעשה אינם כאלה בכלל. האתגר נמצא בכמות הגורמים המשפיעים על הבריאות שלנו, גורמים שצריך "לנטרל" במחקר, כמו: שעות שינה, פעילות גופנית, תנאי חיים, עונת השנה ועוד.

כאשר מבקשים מנבדקים דבר פשוט כמו לדווח מה אכלו, מתקבלות פעמים רבות תשובות לא אמינות, אומרת בראיון לאפוק טיימס ד"ר אמי סובר (Subar), מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI). "אנשים עלולים לפעמים לתאר את הדיאטה שלהם כאילו שהיא בריאה יותר ממה שהיא באמת". ד"ר סובר, המתמחה כבר שנים בפיתוח שאלוני תזונה, מספרת שהיו מחקרים שבהם אנשים כבדי משקל, למשל, יצרו בעיני החוקרים רושם שהם אוכלים פחות מאנשים אחרים, אולי בגלל הסטיגמה שיש עליהם. "אז קיים פער בין מה שאנשים באמת אוכלים לבין מה שנוכל לדעת לגבי מה שהם אוכלים. קיימים כלים שונים שמשמשים חוקרים כדי לאסוף את הנתונים האלו, אבל לכל אחד מהכלים האלו יש מגבלות מובנות משל עצמו. לעולם כנראה לא יהיה לנו מידע מושלם".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!