מאלימות ופחד לאהבה יוצרת

בהתחלה הוא השתמש רק באגרופים, אבל אחר כך גילה שיש גם שפות אחרות

תמונה: באדיבות אבי ברנע

תמונה: באדיבות אבי ברנע

אחת התמונות הקשות הצרובות בזיכרונו של אבי ברנע (49) לתמיד היא בהיותו אולי בן שש, עומד בתוך טנדר יחד עם אחיו הצעיר, אולי בן חמש. הטנדר, שהוא למעשה מכלאה להובלת בהמות, מסורג בסורגים מסביב, עמד בחצר בית הספר, בפנימייה, בכפר חב"ד. מאות ילדים עברו על פני הטנדר, בדרך לנטילת ידיים, נעצו בהם עיניים בסקרנות מהולה בפחד. כשכל הילדים סיימו ליטול ידיים ונכנסו לחדר האוכל, ניגש מנהל הפנימיה לטנדר והתבונן בהם מבעד לסורגים. "אני זוכר אותו", מספר ברנע, נשנק מהתרגשות. "אדם גדול, עם זקן ג'ינג'י, עיניים גדולות ושיניים צהובות, בגלל שהוא כל הזמן עישן. פירורי טבק נדבקו לזקן הבהיר שלו, והוא נראה כאילו הוא שרוף כולו. זה היה פחד אלוהים לפגוש אותו".

היום אני אומר שהפחד זו מתנה. הוא מחדד לי את החושים

המנהל פתח את דלת הברזל של הטנדר, והורה להם בתנועת יד להיכנס לחדר האוכל. ואז, בדממת המוות של חדר האוכל הדהדו מילותיו של המנהל: "ילדים שלא מקשיבים ובורחים מהפנימייה, איזה עונש הם מקבלים?"

בתוך הבהלה המשתקת שאחזה בו, ברנע התחיל להרגיש מטח של אגרופים ומכות רצח ניתכות על כל גופו, לעיני כל הילדים – "למען יראו וייראו". בעוד הוא אינו יודע את נפשו מרוב כאב, פחד ועלבון, הוא ראה כיצד האגרופים והמכות ניתכים על פני גופו של אחיו הקטן. הוא לא יכול היה לשאת את המראה, נפל מעולף על הרצפה, ופונה לבית החולים.

היום, במבט לאחור, נזכר ברנע שכל מה שרצה זה לברוח מהפנימייה, מהמקום הנורא הזה של מכות ואלימות מתמדת. באישון לילה הוא העיר את אחיו הקטן, ושניהם חמקו דרך פִּרצה בגדר, שאותה הוא כבר סימן לעצמו קודם, והם התחילו לרוץ, לרוץ, לרוץ. לאן? הביתה כמובן. הבית היה רחוק, אבל הם רצו הביתה, עד שמנהל הפנימייה תפס אותם. האמת היא שגם בבית היו מכות והייתה אלימות, אבל זה עדיין היה בית. "אבא שלי אף פעם לא דיבר איתנו, הוא תמיד דיבר עם העיניים ובאלימות, כי הוא לא ידע את השפה, והוא לא ידע לדבר. הייתה אלימות בקרב ההורים, ואלימות כלפי הילדים".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!