המציאות כפי שלא ראינו אותה מעולם

"זו הפעם הראשונה שאנחנו משתמשים בתיאוריה מדעית כדי להוכיח שהמציאות שאנחנו רואים היא כולה אשליה", טוען אחד משלושה חוקרים שמצאו דרכים יוצאות דופן לחקור את אחת השאלות הגדולות של האנושות

תמונת אילוסטרציה: Fotolia

תמונת אילוסטרציה: Fotolia

בתקופת המלחמה הקרה בין הגוש המערבי בהובלת ארה"ב, לבין הגוש המזרחי ובראשו ברה"מ, החלו לצאת שמועות שבברה"מ מאמינים בקיומה של מציאות שמעבר לחושים שלנו. יותר מכך, לפי השמועות, במשך שנים ערכו בברה"מ ניסויים בכוחות על טבעיים כמו ראייה למרחקים, ראיית העתיד וטלפתיה, כדי לגלות מה קורה בשטח האויב ולהשיג מודיעין. בממשל האמריקני נבהלו מהשמועות והחליטו שאסור להם לפגר במרוץ.

כך, החלו בשנות ה-70 בכירים בסי-איי-אי לערוך רשימה מקיפה של כל מה שידוע על מחקרים שנעשו בברה"מ (דוח הסי-איי-אי בנושא שוחרר לפרסום בשנת 2000). בין היתר נכתב בדוח שידוע על מחקרים שנעשו בברה"מ לשימוש בתקשורת טלפתית בקרב הקוסמונאוטים, בינם לבין עצמם, ובינם לבין אנשים על כדור הארץ.

כ-15 אחוז מהממצאים שלנו, מיותר מ-1,500 מבחנים, הם באיכות כל כך מעולה שאפשר לחשוב שהמציאו אותם, אבל למעשה הם נערכו בצורה קפדנית מאוד

סמוך לכתיבת הדוח ולאורך יותר משני עשורים, גופים שונים של הממשל האמריקני השקיעו 20 מיליון דולר בפרויקט מיוחד בשם "סטאר גייט", שחקר האם באמת יש אנשים עם יכולות על טבעיות היכולים לחוות מציאות רחבה יותר: האם הם יכולים לראות את העתיד, למשל, מה יקרה בטורקיה בעוד שבוע, או "לראות מרחוק", למשל, מה קורה במוסקבה. ואם אכן קיימות יכולות כאלה, האם הן יכולות לסייע באיסוף מידע מודיעיני ובפעולות צבאיות. ד"ר אד מאי, בהכשרתו חוקר בפיזיקה גרעינית, עמד בראש יחידת המחקר של סטאר גייט בעשור השני לקיומו – עד שנסגר ב-1995.

בראיון לאפוק טיימס סיפר מאי כיצד ניגש לנושא של בדיקת יכולות על טבעיות, כפי שכל פיזיקאי היה נוהג, "בחשדנות קיצונית". אבל לאחר שיחד עם הצוות שלו הם ערכו כ-1,500 ניסויים במעבדה, דעותיו השתנו. "כשאתה עורך עוד ועוד ניסויים בתחום הזה, אתה רואה מקרים מעניינים מאוד שלא ניתן להסביר את כולם כמקריות".

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

כדי להמחיש את דבריו, מאי מצטט את המקרה הידוע של ג'וזף מק'מונגל, שהיה אחד המשתתפים שנבדקו והופעלו בפרויקט "סטאר גייט". לקראת סוף 1979 הוא הצליח לזהות, ממקום מושבו שבארה"ב, שהסובייטים מפתחים לחופי הים הבלטי את הצוללת הגדולה בעולם, וידע גם להעריך מתי תושלם הבנייה. בתחילה שללו גורמי מודיעין אמריקנים את השערותיו, אולם תצלומי לוויין שצולמו מספר חודשים מאוחר יותר אישרו באופן כמעט מלא את דיווחו. כשהוא פרש לגמלאות ב-1984, הוא קיבל את אות לגיון הכבוד.

לפי מאי, "כ-15 אחוז מהממצאים שלנו, מיותר מ-1,500 מבחנים, הם באיכות כל כך מעולה שאתה יכול לחשוב שהמציאו אותם, אבל למעשה הם נערכו בצורה קפדנית מאוד, כפי שנערכים מחקרים בפיזיקה, בפיזיולוגיה ובפסיכולוגיה".

ד"ר אד מאי | תמונה: CC-Wikimapia_files

ד"ר אד מאי | תמונה: CC-Wikimapia_files

מעניין לציין, לפי מאי, שהאנשים שנבחרו כנבדקים "לא היו אלה המצהירים על עצמם כבעלי יכולות על טבעיות, קוראים בכף היד, אסטרולוגים או כאלה שנותנים הופעות", אלא אנשים רגילים. "זה יכול היה להיות אדם שאוסף זבל, איש מכירות או מדען מוח".

בסופו של דבר, אחרי 20 שנה והשקעה של 20 מיליון דולר, נסגר פרויקט סטאר גייט. ועדה של הסי-איי-אי העריכה שהניסויים מראים שיכולות של ראייה למרחקים וראיית עתיד אינן מקריות, אבל היכולות האלה חסרות ערך כמידע מודיעיני מפני שהן "מעורפלות מדי ולא חד משמעיות". לפי מאי הסיבה להסתייגות של הוועדה הייתה שהם רצו לשמור על סודיות. "אם השימוש ביכולות על טבעיות היה באמת חסר משמעות עבור הסי-איי-אי, מדוע בשנות השמונים הם חזרו אלינו 35 פעמים עם בקשות שונות למידע"?

מאי עצמו המשיך להיות חוקר נלהב של מציאות רחבה יותר שאפשר לגלות בעזרת יכולות על טבעיות. "כעת אני עובד עם כמה חוקרי מוח בכירים בדרום אמריקה לנסות לאתר היכן במוח אפשר למצוא איזושהי מקבילה לעין החיצונית שלנו. כלומר, אנחנו מחפשים את הרשתית העל חושית. ויש לנו כבר כמה נתונים כמותיים פורצי דרך שנוכל להשתמש בהם בניסויים הבאים שלנו. זה הצעד הבא שלנו".

מאי אינו היחיד בקהילה המדעית שחוקר אפשרות של מציאות שונה ממה שאנחנו חווים ביום יום. פרופ' דונלד הופמן, מתמטיקאי מאוניברסיטת קליפורניה, מתעניין באותו נושא, ומגיע למסקנות קיצוניות הרבה יותר.

"המציאות היא רק כמו אייקונים על מסך מחשב"

הופמן החל את הקריירה שלו כחוקר במעבדה לחקר הראייה. הוא האמין, כמו עמיתיו למחקר, שככל שנבין טוב יותר איך אנחנו תופסים את המציאות בעזרת העיניים שלנו, מבחינה ויזואלית, כך נכיר את המציאות טוב יותר. הסיבה לכך, הסביר הופמן בראיון לאפוק טיימס, שחוקרים האמינו שיש עולם פיזי אמיתי שם בחוץ, עם זמן-מרחב שניתן לנתח, וכי המטרה של העיניים שלנו היא לקלוט את האמת של העולם הזה.

האמונה הזאת, לפי הופמן, נשענה על תורת האבולוציה. "מומחים יגידו לך שככל שלאדם מסוים יש יכולת גבוהה יותר להרכיב במוחו תמונה מדויקת של סביבתו, כך גדל הסיכוי שלו לשרוד ולהוליד צאצאים. המסקנה היא שאחרי מיליוני שנות אבולוציה, כבר יש לאדם יכולת להרכיב את המציאות ברמה קרובה מאוד למה שהיא במקור".

אם התיאוריה של פרופ' הופמן נכונה, שזמן, מרחב וחומר הם רק ממשק שהמציאות האמיתית מסתתרת מאחוריהם – זו תהיה מהפכה גדולה

אבל לאחר כמה עשורים של מחקר הגיע הופמן למסקנה שההנחה הזאת שגויה מיסודה, ואין גם מחקרים המוכיחים אותה. אלפי סימולציות שערך במעבדה, וניתוח של משוואות מתמטיות מתורת האבולוציה, הובילו אותו למסקנה ש"אנחנו לא רואים את המציאות כהווייתה, או את האמת לאמיתה, אלא רק את מה שאנחנו צריכים לראות כדי לשרוד״.

זה לא שיש לנו בעיה בראייה. כל האובייקטים שאנחנו רואים ממשיים מאוד. אבל התפיסה שלנו מוגבלת רק למראה החיצוני שלהם. פרופ׳ הופמן טוען שכולם משמשים כתמונות, ייצוגים שטחיים של הדברים ולא הטבע האמיתי של הדברים עצמם.

פרופ' דונלד הופמן | תמונה: CC-Wikimapia_files

פרופ' דונלד הופמן | תמונה: CC-Wikimapia_files

לפי הופמן, המציאות שאנחנו רואים היא בעצם כמו אייקונים על מסך מחשב. האייקון מופיע מולנו ומסתיר מאחוריו את הקובץ האמיתי ואת האיכויות שלו, כלומר את תוכנו. כדי לכתוב טקסט במחשב או לגלוש באינטרנט, אנחנו זקוקים לאייקון או לממשק משתמש – שולחן העבודה שלנו והתיקיות והאייקונים שעליו. ״כך קורה גם עם מה שאנחנו רואים בעולם: קיבלנו ממשק משתמש שמסתיר את המציאות האמיתית של הדברים ומאפשר לנו לשרוד. העצמים השונים שאנחנו רואים מסביבנו הם רק אייקונים על שולחן העבודה״.

הופמן מודע לכך שהמסקנה שלו אינה חדשה וכבר לפני אלפי שנים, פילוסופים ותורות רוחניות שונות הגיעו למסקנה שהעולם שאנחנו רואים הוא כולו אשליה. אבל כפי שהוא טוען: "זו הפעם הראשונה שאנחנו משתמשים בתיאוריה מדעית, תורת האבולוציה, ובניתוחים מתמטיים כדי להוכיח שהמציאות שאנחנו רואים היא כולה אשליה". ומכיוון שיש כאן, לדבריו, הוכחה מדעית, אפשר לבחון אותה ולבדוק אותה בעזרת ניסויים חוזרים.

אם המציאות שאנחנו רואים היא כולה אשליה "מהי המציאות האמיתית"? אני שואלת את הופמן. תשובתו מחזירה אותנו לעולם הפילוסופיה, אם כי הוא טוען שניתן לגבות אותה במשוואות מתמטיות מתורת האבולוציה. לפי התיאוריה שהופמן מפתח, התודעה שלנו היא המרכיב הבסיסי של המציאות, מה שדומה לזרם הפילוסופי שמכונה "אידיאליזם". "היא כוללת חוויות חושיות יום-יומיות שכולנו מכירים כמו טעם של שוקולד, ריח של ורד או תחושה של כאב, וגם את העולם הפנימי שלנו וחוויות ששום אדם מעולם לא חווה. ויש 'סוכני תודעה' שנושאים את התודעות האלה ופועלים לפי החוויות שהם עוברים".

האם "סוכני התודעה" הם בני האדם?

"גם, אבל לא רק. בני אדם הם רק חלק קטן מהם. המציאות למעשה מורכבת מאוסף ענק, אין-סופי, של 'סוכני תודעה' המקיימים ביניהם אינטראקציה. הם יכולים להיות גם בעלי חיים או סלעים. אבל את רוב 'סוכני התודעה' אנחנו לא יכולים לראות באופן ישיר בגלל המוגבלות של התפיסה שלנו, ואת רובם אנחנו לא יכולים בכלל לדמיין. למעשה כל אחד מאיתנו הוא בעצמו אוסף אין-סופי של תודעות הנמצאות בהירארכיה מסוימת, ויש סוכני תודעה שהם גבוהים יותר מאיתנו שלגביהם יש לנו הבנה מעטה מאוד".

אם זה נשמע פילוסופי מדי, הופמן נוחת חזרה לביולוגיה ומסביר שכל התאוריה הזאת מבוססת על משוואות מתמטיות מתורת האבולוציה. "התחלנו מתודעה כמרכיב בסיסי ובהמשך אנחנו מראים איך זמן, מרחב וחומר יכולים לנבוע ממנה כממשק המתאר את הרשת החברתית הענקית של סוכני תודעה".

אם בכל זאת מאתגרים את הופמן בשאלה הבסיסית "אם כל המציאות היא בעצם רק שיקוף של התודעות שלנו, איך תסביר את כל העולם החומרי, את המפץ הגדול, את חוקי הפיזיקה, את מבנה המוח שלנו". התשובה שלו היא שאלו אכן שאלות חשובות, שהתיאוריה שלו חייבת להתמודד איתן, אבל הוא משאיר אותן לשלב מאוחר יותר.

כרגע הוא מתרכז בבניית גשר במרחב שבין הפילוסופיה והרוחניות לבין המדע. "אפשר לומר שיש לנו כעת, בפעם הראשונה, רוחניות מדויקת מבחינה מתמטית. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שאני יכול לשאול שאלות רוחניות כמו 'מי אנחנו', 'למה אנחנו כאן', 'כמה תודעות אין-סופיות יש?' או 'האם התודעות האלה הן כל יכולות?' וכעת יש לנו גם אפשרות לתת לכך תשובות עם הוכחות מתמטיות ולוגיות מדויקות, שאפשר לבדוק בכלים מדעיים".

אחת השאלות הבוערות המתבקשת מתוך התאוריה הזו היא כיצד תודעה נמוכה יותר כמו בני אדם, יכולה לחקור תודעות גבוהות או מורכבות יותר. הופמן מודה שזו אחת השאלות שמטרידות גם אותו ואת התשובה לה הוא מחפש גם כן בניתוחים יותר ויותר מורכבים של משוואות מתמטיות.

הופמן מאמין שאם התאוריה שלו נכונה, שזמן, מרחב וחומר הם רק ממשק שמאחוריו מסתתרת המציאות האמיתית – זו תהיה המהפכה הגדולה ביותר שהמדע אי פעם הכיר. והמהפכה המדעית הזו מעלה את האפשרות של קיום מספר אין-סופי של ממדים, של מספר אין-סופי של סוכני תודעה והיא תביא להתפתחויות טכנולוגיות שכרגע אנחנו אפילו לא יכולים לדמיין. ומעבר לכך, ולא פחות חשוב, הופמן מאמין שהתאוריה שלו יכולה להביא בפעם הראשונה לשיתוף פעולה בין המדע לבין מסורות רוחניות, שיועיל מאוד לאנושות כולה.

יתכן שהתיאוריה של הופמן נשמעת קצת הזויה, אבל לדבריו, עמיתים בקהילה המדעית מקשיבים לו. "בשבילם, כל מה שאני אומר מנוגד לאינטואיציה, אבל בגלל שאני מבסס את זה על מתמטיקה מתורת האבולוציה הם לוקחים את זה ברצינות". עובדה שהקהילה המדעית הסכימה לפרסם את התיאוריה שלו בשלושה כתבי עת מדעיים יוקרתיים (Cognitive Systems research 2018, Second Order Cybernetics 2017, Frontiers in Psychology 2014).

מי שמצנן קצת את ההתלהבות של הופמן ומציע הסבר שונה למציאות שלנו מגיע דווקא מתחום הפילוסופיה.

המציאות שמתחת לפנס

משה רט הוא בעל תואר ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת בר אילן, הוא כותב סיפורים קצרים ומאמרים, ומבקר ספרים וסרטים. הוא גם אדם מאמין שמפרסם בקביעות את דעותיו במגוון רחב של נושאים כולל יהדות, פילוסופיה, הקשר שבין רציונליות ואמונה (בספר "פשוט להאמין" 2017) ותרבות פופולרית.

מציגים את תפיסת העולם המדעית כאילו היא שחררה אותנו מכל מיני אמונות טפלות, אבל אני חושב שהיא במידה רבה גם הגבילה את תפיסת עולמנו

בראיון לאפוק טיימס רט מדמה את המציאות שרובינו חווים בעולם המודרני, לאנשים שרואים רק מה שנמצא במעגל האור שנוצר מתחת לפנס, ואינם מאמינים שיש מציאות ענקית שנסתרת במעגל החושך שמסביב. והמחיר שאנו משלמים על כך, לפי רט, הוא גדול.

תמונות: עקיבא רט

תמונות: עקיבא רט

מהי המציאות הרחבה יותר שאתה מתכוון אליה? 

"זה דומה למה שמדברים על מודע ותת מודע. החלק המודע הוא מה שאנחנו מכירים בצורה ברורה, ומתחתיו או מעליו או מסביב לו יש חלקים שאנחנו לא מכירים ישירות, אבל פוגשים לפעמים בחלומות, או במדיטציה, או בהתבוננות פנימית או בשיטות אחרות. ובתוך כך אנחנו יכולים לפעמים להגיע למה שמכנים לעתים עולמות עליונים. המציאות הרגילה היא פשוט סוג של מסך או מעגל שאנחנו כלואים בתוכו, והוא מסתיר את עינינו מלראות את מה שמעבר לו".

אז למה שלא נשתמש בכל הכלים המדעיים שיש לנו היום כדי לחקור את המציאות שנסתרת מאיתנו?

"מהסיבה הפשוטה שהכלים המדעיים נבנו מראש כך שהם מתאימים לחקור את המציאות הרגילה שכולם רואים. המדע חוקר רק מה שאפשר למדוד, ורק כאשר אפשר לקבל אותן תוצאות במדידות חוזרות. כשאדם חווה חוויות רוחניות, חוויות דתיות או חוויות טרנסצנדנטליות מסוגים שונים, הוא לא יכול לקחת לשם מיקרוסקופ, הוא לא יכול להביא משם דגימה למעבדה. אלה דברים שאדם חווה לבד, ולפעמים כמה אנשים ביחד".

זה בדיוק מה שמערער את האמינות המדעית של החוויות האלה.

"מי שמערער על כך בעצם מניח מראש שהמציאות האמיתית היא רק זאת שכולם חווים באותה צורה. ואז הוא אומר שאם יש מציאות שכל אחד חווה אחרת, זה לא אמיתי. אני אומר שצריך להשתחרר מההנחה הזאת. המציאות לא חייבת להיות דווקא דבר שכולם חווים באותה צורה. זה כמו שלכל אדם יש פארק ציבורי שכולם נפגשים בו, אבל יש לו גם חדר בבית שרק הוא נמצא שם".

אם הכלים של המדע מוגבלים, אילו דרכים אחרות יש לנו לחקור את המציאות הרחבה יותר?

"באמצעות הנפש שלנו. על ידי כך שהאדם ישתחרר קצת מהעולם החושי שמטריף אותנו כל הזמן, יעצום עיניים, יתרכז בתוך עצמו, יפתח את עצמו למרחבים של הדמיון ושל הנפש הרוחנית, שקיימים בתוכו, ומתוך כך הוא יכול באמת להגיע למקומות האלה. אפשר גם לקרוא על אנשים אחרים שהלכו למסעות האלה, ואפשר להשוות לדברים שאנשים אחרים סיפרו".

אתה בעצם אומר שההיצמדות למדע חוסמת את ההבנה שלנו את המציאות?

"כן, בהחלט. זה מה שאני מכנה לחפש מתחת לפנס. מי שרוצה להבין יותר את העולם, צריך לחרוג מהמעגל של האור. הוא הולך ונפתח למקומות מעורפלים יותר וחשוכים יותר, ודווקא שם הוא יכול לגלות דברים שלא היו באזור הנוחות".

אבל רק בעזרת המדע גילינו הרבה מאוד דברים על המציאות שלטענתך נמצאים מתחת לפנס.

"ודאי, ודאי. המדע הוא דבר מצוין. אני לא אומר שצריך להתכחש אליו או לוותר עליו. אבל צריך לדעת שהוא עוסק בתחום מאוד מסוים של המציאות, ולא בכל המציאות".

אנשים רבים לא חוו תופעות שמכנים אותן על טבעיות, איך הם יכולים להאמין לזה?

"תראי, אני למשל לא טסתי לירח כדי לבדוק שניתן להגיע לשם, אבל כולנו מאמינים שהאנושות הגיעה באמת לירח, אף על פי שאולי רק 12 אנשים טסו לשם. לעומת זאת, אנשים שחוו חוויות סף מוות, יש מיליונים כאלה, ודווקא להם פחות מאמינים".

כן, אבל טיסה לחלל אפשר לתעד בווידאו. כל אחד יכול לראות שניל ארמסטרונג דרך על הירח. חוויות סף מוות לא. 

"אני חושב שאם אנשים רבים מספרים שראו או חוו משהו, ויש דמיון רב בין התיאורים שלהם, גם אם לא נקבל את זה כהוכחה מדעית, אפשר להתייחס לזה כמשהו סביר שאפשר להאמין לו".

אתה חושב שפעם לבני אדם הייתה יכולת או מוכנות רבה יותר לראות את המציאות היותר רחבה?

"כן. בהחלט, אני חושב שלפעמים מציגים את תפיסת העולם המדעית כאילו היא שחררה את האנשים מכל מיני אמונות טפלות ומדברים אחרים מסוג זה, אבל אני חושב שהיא במידה רבה הגבילה את תפיסת העולם שלנו. אנשים בזמנים קדומים בהחלט דיברו הרבה על תופעות על טבעיות, ועל כל מיני חוויות על חושיות, לא כי הם היו טיפשים שהאמינו באמונות טפלות, אלא כי הם באמת היו פתוחים יותר לממד הזה. אגב, גם ילדים לפעמים רואים או חווים דברים שמבוגרים לא רואים כי הם כבר כביכול נאטמו כלפיהם".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!