הכל בראש: מה קורה במוח בזמן התקף חרדה?

כשליש מבני האדם בעולם סובלים מחרדה, רגש שלילי מעורפל שתופעותיו נעות מעליה קלה בקצב הלב ועד לתחושה של קוצר נשימה. מה עובר על המוח שלנו בזמן התקף, ואיך אפשר לשפר את המצב לבד?

תמונה: shutterstock

חרדות הן לא תמיד רציונליות, אבל אי השקט הפנימי – שיכול לנוע בין בתחושת אי נעימות לבין רמות מתח גבוהות ותגובות גופניות לא רצוניות – הוא בעיה שכשליש מבני האדם בעולם סובלים ממנה. על פי המכון הלאומי לבריאות בארה״ב, בחרדה לוקים לא פחות מ- 2.6 מיליארד בני אדם. מנתונים אחרים שפרסם ארגון הבריאות העולמי עולה כי ב-25 השנים בין 1990 ל-2015 חל גידול של כ-50% במספר הסובלים מבעיות דיכאון וחרדה.

רק לאחרונה פורסמו לראשונה נתונים העוסקים בהיקף התופעה בישראל, לפיהם עלה בכ-13% מספר המשתמשים בתרופות נגד דיכאון וחרדה בין השנים 2013 ל-2016. בכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות פורסמו לצד סטטיסטיקות מקופות החולים גם נתוני ארגון הבריאות העולמי הנוגעים לישראל, ולפיהם כ-2.8% מהאוכלוסיה סובלת מחרדה. אלו רק נתונים המבוססים על מי שפנה לקבלת סיוע דרך קופות החולים.

מה הן הפרעות חרדה?

בשונה מפחד, שהוא תגובה מיידית לסכנה ממשית, חרדה נחשבת ל״רגש שלילי מעורפל״, תחושת בטן רעה תהומית, והיא יכולה לצוץ לכאורה גם בלי קשר לשום דבר.

חרדה כללית מופשטת מתרחשת במצב שבו הגיוני שתרגישו חרדה במידת מה, כמו לקראת מבחן, עם גיוס הילד לצבא, או נהיגה לאחר שהייתם עדים לתאונה, אך התגובה לא מידתית. כאשר אתם מתקשים לתפקד או פשוט לנשום, רועדים באמצע אוגוסט בשול הכביש המהיר או רצים לשירותים בתכיפות – אלו כמה מהתסמינים של חרדה כללית ומקורם אחד: המוח שלנו.

מה עובר על המוח בהתקף חרדה?

תחשבו על התגובה האוטומטית שמתפשטת בגופכם כשאתם מדמיינים משהו שדי מפחיד אתכם: מקקים, מחלות חשוכות מרפא, ראיונות עבודה. האינסטינקט האנושי הוא להירתע ממה שיש בו סכנה,  ויצר ההישרדות מצווה עלינו לתקוף או – אם אנחנו מפחדים מדי – לברוח. המוח מגיב לתחושת המתח שאנחנו חווים, באמצעות עליה ניכרת בפעילות העצבית בקליפת הראיה ובאזורים אחרים בקליפת המוח. אלו בתורם משפיעים על גופנו ונפשנו ומייצרים תופעות פיזיות כגון רעידות, הזעה ואובדן תחושת שליטה כללית.

איך מתמודדים עם זה?

מהרגע שזיהיתם את הבעיה, הרבה יותר קל למצוא את הדרך להתמודד איתה וככל שזה נוגע לחרדה נקודת המוצא שלכם היא – שהכל בראש. אין הכוונה שהדברים שאתם חרדים מהם לא אפשריים במציאות, אבל אפשר להתמודד איתם מבלי לברוח וישנן דרכי טיפול שונות לחרדה, שיתאימו לאנשים שונים. איך עושים את זה עם כל הרעש מסביב? מתאמנים. לא, אתם לא חייבים לעסוק בפעילות גופנית מאומצת והרמת משקולות, האיבר שאתם צריכים לעבוד עליו הוא המוח.

תרגילי נשימה, מתיחות ומדיטציה, אלו יכולים להוריד את רמות המתח הקבועות ואפשר לתרגל אותם במידה מסויימת בכל מצב, גם בהתרגש עליכם התקף חרדה. עם התעוררות תחושת-הכאוס הפנימית, הטיפול בחרדה יכול להיות אחת משתי האפשרויות הבאות, שגם אותן מומלץ לתרגל מדי פעם גם כשהכל כשורה:

  1. קחו שתי נשימות עמוקות ולאחריהן נשמו עמוק, החזיקו בפנים, נשפו לאט והותירו את הריאות מרוקנות – כשאת כל זה מומלץ לבצע פעמיים במרווחים קבועים של 4-5 שניות.
  2. לעמוד ולהוריד את פלג הגוף העליון לכיוון אצבעות הרגליים ועם כל נשיפה ארוכה להרפות את הגוף עוד קצת כלפי מטה.

פעילות ספורטיבית מומלצת אף היא כמובן. זאת כיוון שזו משחררת סרוטונין – מוליך עצבי שמשחק תפקיד ראשי בכל הנוגע למצב הרוח.

את אותו הסרוטונין תוכלו למצוא גם בעגבניות, קיווי ובננה; ובכלל, שמירה על תזונה מסודרת הכוללת מזונות עשירים בוויטמינים – בעיקר מקבוצת B המסייעים בחילוף חומרים, בריאות העור, הקטנת מתח נפשי ואפילו חיזוק הזיכרון – או להיעזר בתוספי תזונה המותאמים לחרדה.

מי שלא מצליח להחזיר את השקט לחייו בכוחות עצמו, ושהתסמינים הגופניים והנפשיים לא מתמעטים עם הזמן, יכול לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מקצועי. טיפול זה, המשלב מכלול של שיטות פסיכולוגיות, מסייע בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות, בהן גם התגובות של במצבי חרדה ודיכאון.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!