הכול מתחיל בראש

מחקרים רבים בשנים האחרונות מראים שפעמים רבות מה שקובע את הבריאות שלנו, אלו הן מחשבותינו והשקפותינו

פרופ' אלן לאנגר מאוניברסיטת הארוורד, מחלוצי החוקרים בתחום | תמונה: Kris Krug for PopTech

 

ג 'ולייטה עובדת קשה כחדרנית במלון. היא מחליפה מצעים, שואבת אבק, מנקה את חדרי האמבט. מדי יום היא מספיקה לנקות כ-15 חדרים, כל אחד מהם במשך עשרים עד שלושים דקות. כל היום היא על הרגליים, וכשהיא מגיעה הביתה היא כבר תשושה. אחרי כל השנים האלו, הגוף מתחיל לומר את שלו – המשקל עולה ואיתו גם לחץ הדם. הלוואי, היא חושבת לעצמה, שהיה לי הזמן והאנרגיות להתחיל להשקיע בעצמי ובגופי.

אבל ג'ולייטה אינה צריכה לעשות זאת, מספיק שתשנה רק את המחשבה שלה על עצמה. חוקרות באוניברסיטת הרווארד רצו לבדוק את ההשערה המפתיעה הזאת במחקר מבוקר. הן רצו לדעת מה יקרה לחדרניות כמו ג'ולייטה, אם הן תהיינה מודעות לעובדה שמבחינת הפעילות הגופנית, הן מטפלות בעצמן נפלא. בכל שעה של שאיבת אבק הן שורפות כ-200 קלוריות, ובשעה של החלפת מצעים כ-160 קלוריות. אמנם יום העבודה שלהן מתיש, אבל לפחות מבחינת הפעילות הגופנית – הן עומדות לגמרי בהמלצות המקובלות ואף עוברות אותן. ההמלצות מדברות על 30 דקות של פעילות גופנית מדי יום. אלו יוכלו לעזור להוריד את לחץ הדם והכולסטרול, לחזק את מערכת החיסון, לשפר את היכולות הקוגניטיביות ועוד.

רק בקרב אלו המודאגים מנדודי שינה התגלו תסמיני עייפות. אלו שישנו מעט אבל לא התלוננו על כך – לא הושפעו מעייפות

למחקר גויסו 84 חדרניות, משבעה מלונות שונים. החוקרות הסבירו לכל הנבדקות את חשיבותה של פעילות גופנית יום-יומית, ואף חילקו להן חומר כתוב. אבל רק 44 מהן (קבוצת הניסוי) קיבלו הסבר חשוב נוסף – עד כמה למעשה העבודה המאומצת שלהן במשך היום היא פעילות גופנית, ושהיא אפילו מעבר לפעילות גופנית היומית המומלצת. בנוסף, מודעות קטנות שנתלו על לוחות המודעות במלון הזכירו להן את הפעילות הגופנית הנמרצת שהן מבצעות מדי יום במסגרת עבודתן.

ומתברר שהמידע הזה השפיע עליהן. במהלך החודש שבו נערך המחקר הצליחו חדרניות מקבוצת הניסוי להפחית בממוצע כק"ג אחד מגופן, להוריד את לחץ הדם בכ-7.6 אחוז, ובכך להחזיר אותו לרמת הנורמה, להפחית את אחוז השומן בגוף ועוד. כל זאת בתקופה שבה לא חל שום שינוי בכמות העבודה שלהן או בכמות הפעילות הגופנית שביצעו מחוץ לשעות העבודה. אצל החדרניות בקבוצת הבקרה המדדים הפיזיולוגיים נשארו לאורך החודש בלי שינוי (Psychological Science 2007).

תמונה: Fotolia

המחקר הראה שכאשר אנו מודעים לדרך שבאמצעותה אנחנו תורמים לבריאותנו, ומוקירים אותה, אנחנו גם מאפשרים לה להשפיע עלינו. אבל האם זה עובד גם בכיוון ההפוך? האם בכוחן של מחשבות שליליות, או דאגות, להגביר את הסיכוי שדברים רעים יבואו לידי ביטוי?

פרופ' קנת' ליכשטיין מאוניברסיטת אלבמה, למד על כוחן של דאגות בהקשר של נדודי שינה. ידוע שמחסור בשעות שינה עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, להשמנה, לעייפות במשך היום ולפעמים גם עלול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן או במחלת לב. אבל כשסקר כ-20 מאמרים בנושא מעשרים השנים האחרונות (Behaviour Research and Therapy 2017) הוא גילה כי התסמינים החמורים ביותר הופיעו בקרב אלו שהרבו להתלונן על נדודי שינה, בלי קשר לכמה הם ישנים בפועל. במילים אחרות, רק בקרב אלו המתלוננים על נדודי שינה ומודאגים מהם, מתגלים תסמינים שכאלו. בקרב אלו שאמנם ישנו מעט אבל לא התלוננו על כך – לא הופיעו התסמינים והם גם לא הושפעו מעייפות.

אפילו כשאנחנו מודעים לכך שאנחנו נוטלים גלולת דמה (פלסבו) היא עשויה לעזור לנו להתמודד עם הסימפטומים | תמונה: Fotolia

פרופ' אלן לאנגר מהווארד, שערכה את המחקר על החדרניות, היא מחלוצי המחקר בתחום. כשהתחילה להיחשף בשנות ה-70 להשפעות שיש למחשבה על הגוף, היא הסתקרנה לדעת האם המחשבות שלנו גם יכולות לעזור לנו להיות צעירים יותר?

בסוף שנות ה-70 היא יזמה ניסוי מהפכני בו החזירה את הנבדקים שלה בזמן – 20 שנה לאחור. היא בנתה עבור הנבדקים, אנשים בשנות ה-70 לחייהם, סביבה המתאימה לשנות ה-50 שלהם: התוכניות שהושמעו ברדיו, סדרות הטלוויזיה שהוצגו להם בשחור לבן, כתבי העת, ואפילו הבגדים שהם לבשו, נלקחו כולם משנת 1959. אפילו מראות לא היו במתחם הסגור בו שהו, רק תמונות שלהם משנות ה-50 לחייהם. פרופ' לאנגר ביקשה מהם להתנהג כאילו היו צעירים ב-20 שנה.

בספרה Counterclockwise (2009) מספרת פרופ' לאנגר שכעבור שבוע, כשיצאו מהמתחם, לא רק היציבה, צורת ההליכה והכוח הפיזי של שמונת הנבדקים השתפר, אלא גם הזיכרון, השמיעה והכישורים הקוגניטיביים. אלו שנכנסו למתחם שבוע קודם לכן בעזרת מקלות הליכה כבר לא הזדקקו להם. ביום האחרון חלקם אפילו שיחקו בכדור על הדשא.

כוחו של הלא כלום

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!