איך להרכיב את הצוות הטוב ביותר בעולם?

אחרי שנים של מחקרים נמצאה לראשונה דרך למדוד את ״התבונה השיתופית״ של קבוצה ולהבין כיצד להרכיב צוות מנצח. בניגוד למה שחשבנו, מוטיבציה אינה מרכיב מהותי בהצלחת הקבוצה, צוות של טירונים יכול להשיג תוצאות טובות יותר מצוות של מומחים, ותחרותיות פוגעת בתוצאות הקבוצה

soccer players celebrating victory

קרדיט: fotolia

במעבדה של פרופ׳ אניטה וולי (Anita Woolley), קבוצות בנות שלושה אנשים התמודדו במשך חמש שעות רצופות עם מגוון משימות: תכננו מסע קניות משותף ומרובה אילוצים ברכב יחיד, החליטו ביחד כיצד להעניש תלמיד מכללה היפותטי ששיחד את הבוחן שלו כדי שזה ״יתקן״ לו את הציון, שיחקו דמקה בקבוצה מול מחשב ועוד.

פרופ׳ וולי רצתה להבין האם בדינמיקה שבתוך הקבוצה קיימים גורמים כלשהם המסייעים לקבוצה להגיע להישגים טובים יותר מאלו של קבוצות אחרות, במגוון רחב של סוגי משימות. אולי למשל רמת האינטליגנציה הממוצעת של חברי הצוות יכולה לנבא עד כמה הקבוצה תצליח במשימות שקיבלה? אולי דווקא יעזור לקבוצה אם האדם החכם ביותר בה יהיה משמעותית חכם יותר מאלו שבקבוצות אחרות, ואולי בכלל קיים גורם אחר, נסתר, שפועל בקבוצה ומשפיע על ההישגים שלה, כך שכשלם היא יכולה להצליח יותר מכל קבוצה אחרת?

המחקר של פרופ׳ וולי מלמד שאכן קיים גורם כזה, והוא חשוב אפילו יותר מרמת האינטליגנציה האישית של חברי הצוות. הוא נקרא רמת ״התבונה הקולקטיבית״ (Collective Intelligence) שלה. כפי שמסבירה פרופ׳ וולי בריאיון לאפוק טיימס, מדד התבונה הקולקטיבית יכול לחזות עד כמה קבוצה מסוימת תצליח להתמודד עם מגוון סוגי משימות שיוטלו עליה. מהמחקר עולה כי כשרמת האינטליגנציה השיתופית גבוהה, ההישגים של הקבוצה בכללותה יכולים לעלות במידה רבה על אלו של כל אחד מהאנשים שמרכיבים אותה, כאשר הוא פועל בנפרד.

פרופ׳ אניטה וולי מאונ׳ קרנגי מלון בארה״ב | תמונה: באדיבות פרופ׳ אניטה וולי

כבר כמעט 100 שנה מדברים על התבונה השיתופית של הקבוצות השונות. פסיכולוגים, פילוסופים, ואפילו חוקרי מדעי המחשב מנסים לספק כלים שיקלו על התיאום בין חברי הצוות. פרופ׳ וולי מציעה לראשונה דרך למדוד את רמת התבונה השיתופית של הקבוצות השונות. ״פיתחנו את המקבילה למבחני ה-IQ הסטנדרטיים, רק במקרה שלנו זה לקבוצות״. בעזרת מערכת של משימות קבוצתיות, תחת אילוצי זמן מאתגרים, הבוחנים עוקבים אחר ביצועי הקבוצה ומחשבים אומדן לרמת התבונה השיתופית שלה.

פרופ׳ וולי הציעה לראשונה את מערכת המשימות הזו ב-2010, ומאז המשיכה לשכלל אותה, כך שכיום כבר מספיקה שעה, ואפילו פחות מזה, כדי לחשב את הציון. ״עכשיו יש לנו קצת יותר משימות אבל הן קצרות יותר, ומכיוון שהן מבוצעות באינטרנט, חברי הקבוצה יכולים לעבוד על זה אפילו כשהם נמצאים במקומות שונים״.

מאז שפותחה מערכת המשימות, קל יחסית לבדוק כיצד שיטות עבודה מסוימות, או תהליכים שונים שמתרחשים בצוות משפיעים על כישורי הקבוצה. ״אנחנו מתחילים לעשות מחקרים שבהם אנחנו משנים היבטים מסוימים בדרכי העבודה של הקבוצה או שאנחנו מספקים לה כלים שונים שיעזרו לחברי הקבוצה לתאם את שיתוף הפעולה ביניהם, ואנחנו מסתכלים על ההשפעה של הפרמטרים האלו על התבונה הקולקטיבית של הצוות״. בימים אלו נערכים מחקרים המאפשרים לנתח בפשטות כיצד תחרותיות משפיעה על ביצועי הצוות, כיצד כדאי לתכנן את הרכב הצוות ועוד.

קבוצות רבות כוללות אנשים חכמים, אבל הקבוצה בכללותה אינה חכמה, כי חסרה לה התבונה הקולקטיבית. לפעמים אנחנו מדגישים יותר מדי את הכישורים האישיים ומזניחים את חשיבותן של המיומנויות הקבוצתיות

אולי זה מזכיר קצת את הנושא המוכר של חכמת ההמונים, שמדגים כיצד קבוצות מגוונות של מחליטים בלתי תלויים מסוגלות להגיע למסקנות ולהערכות טובות יותר. הדוגמה המוכרת ביותר היא של קבוצה של מאות אנשים שהצליחה להעריך כמעט במדויק את משקלו של שור שהוצג בפניה.

אבל כאן מדובר במשהו מורכב ועמוק יותר, כפי שמסבירה פרופ׳ וולי, ״המושג של חכמת ההמונים מתייחס למקבלי החלטות רבים שאין להם אינטראקציה זה עם זה והם רק תורמים את נקודת המבט שלהם. אני חושבת שהרעיון הזה שימושי בנסיבות מוגבלות מאוד. מרבית ההחלטות בארגונים דורשות רמה כלשהיא של אינטראקציה״.

מספר הנשים קובע

אז איך בונים צוות חכם? המחקר הראשוני של פרופ׳ וולי, משנת 2010, זיהה את הגורמים החשובים ביותר שמשפיעים על רמת האינטליגנציה השיתופית של הקבוצה, והתגלו בו שני מרכיבים מרכזיים. להפתעתה של פרופ׳ וולי, לא מדובר ברמת המוטיבציה של חברי הקבוצה או ברמת הלכידות שלה. המרכיב החשוב ביותר, כפי שהתברר במחקר 

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!