שרידי העיר האגדית "פומפי" מוצגים בתערוכה נודדת

שרידי עדויות מתרבות שנקברה תחת פני האדמה מוצגים בתערוכה "פומפי וחיי היומיום" המוצגת במוזיאון "מאיול" בפריס

ב-24 באוגוסט, בשנת 79 לספירה, קפאו לעד חייהם של 20,000 תושבי העיר פומפי. התפרצותו של הר הגעש ווזוב כיסתה בלבה רותחת את העיר ואת תושביה. חלקם נתפס במנוסתו ואחרים נלכדו בביתם, בני-אדם ובעלי-חיים כאחד. אולם "אותו אירוע, נורא ככל שהיה, נועד להיות ביום מן הימים מקור שמחה לדורות הבאים". אמר בעיקבות האסון פרופסור סטפאנו קארו מאוניברסיטת נאפולי ואחד מאוצרי התערוכה "פומפי וחיי היומיום" המוצגת במוזיאון "מאיול" בפריס. שכן האסון הנורא מאפשר לנו כמעט אלפיים שנה מאוחר יותר להכיר לפרטי פרטים את חייהם של תושבי האימפריה הרומית, כפי שאף מסמך או מונומנט אחר אינו מאפשר זאת. מאז התגלתה פומפי לראשונה בשנת 1743, התברר שהעיר שהייתה קבורה מתחת לפני האדמה, הפכה מקור השראה לארכיטקטים, סופרים, משוררים ואמנים רבים.

העיר האגדית מוזיאון "מאיול" שבפריס מזמין את המבקרים לגלות את אמנות החיים של תושבי האימפריה הרומית. לצורך התערוכה שוחזרו חדריו של אחד הבתים. בדומוס המשוחזר של העיר האגדית נימצא אוסף של כמאתיים חפצים הכולל תכשיטים, כלי בית וחפצי אמנות מהמאה הראשונה לפנה"ס ועד לשנת 79 לספירה –שנת האסון, האוסף מעיד על העידון ועל המודרניות שאפיינו את אורח החיים של תושבי פומפי.

העיר פומפיי

פומפי הוקמה במאה השישית לפנה"ס למרגלות הווזוב ליד נאפולי ועל צומת דרכים. האדמות שלמרגלות הר הגעש היו פוריות במיוחד וגידולי הגפנים והמסחר שגשגו. תושביה היו אוסקאנים ואח"כ יוונים ואטרוסקים. בשנת 88 לפנה"ס הפכה לפרובינציה רומית, עיר בינונית בגודלה שתושביה אמידים. היו בה חנויות, אמפי-תיאטרון, מקדשים ובתי מרחצאות. העידון, האסתטיקה והנוחות היו נחלת הכול ולא רק בהישג ידה של האצולה.

בניגוד למבנים הגרנדיוזיים של רומא, הבית הפומפייני עונה בהחלט על הדרישות בנות זמננו. הוא כולל חימום מרכזי, מערכת ביוב, מים זורמים, סאונה וגינת נוי – שטח ירוק, המשולב בארכיטקטורת הפנים. כאלפיים שנה נדרשו לבני זמננו לשוב ולמצוא את אותם קונספטים שאפיינו את הבית הפומפייני.

העיר האגדית לדברי סטפאנו קארו "רוב הידע שלנו על רומי העתיקה, והבסיס לעולם הדימויים שלנו על הציוויליזציה הזאת התואמים את הסרט גלדיאטור (2000) או את הרומנים של לינדסי דיוויס, מתבססים על ממצאי החפירות הארכיאולוגיות שנמצאו לפני כ- 200 שנה בערי החוף של מפרץ נאפולי ושנקברו תחת הלבה של ווזוב בשנת 79 לספירה לאחר התפרצות נוראה שתוך שעות ספורות כיבתה כל ניצוץ חיים".

האטריום

התערוכה מזמינה לבקר בדומוס הפומפייני כאילו היינו אורחי הכבוד של בעל הבית. אנו מוזמנים תחילה להיכנס לאטריום, מעין אולם קבלה שבו נוכל להתפעל מנכסיו של מארחינו עוד בטרם נפגוש אותו. תיבת ברונזה מעוטרת בחיות פרא, המשמשת ככספת עומדת בפתח כדי שנוכל מיד לאמוד את עושרו ואת מעמדו של בעל הבית. אחרי הביקור בכספת אנו מוזמנים להתבונן בפרסקו של מלאך-שומר-הבית, שכן לכל משפחה ולכל בית יש את היצורים השמימיים השונים המגוננים עליהם. המלאך השומר מחזיק את קרן השפע המייצגת את נדיבות הטבע. על כתפיו הוא נושא אישה שראשה עטור הילה וכך אנו למדים שהוא מוביל אותה אל עולם שמימי. קצת הלאה, על אותו קיר, מבטינו נתקל בדיוניסוס אל הגפן, היין והפריון. הוא יושב על כס מלכות ולרגליו נמר. בידו האחת הוא אוחז גביע ובשנייה מטה תירסוס – מעין שילוב של רומח ושרביט שבכוחו להוציא יין מן האדמה. התירסוס מעוטר בעלי קיסוס ובראשו אצטרובל, כפי שנהוג לראותו בייצוגים המקובלים של דיוניסוס.

העיר האגדית יופי הדמויות וההרמוניה השלטת בצבעים יוצרים קסם. זהב, ירוק חיוור, ורדרד, כתמתם ולבן כמעט שקוף, צבעים מעודנים ואווריריים המקבלים משנה תוקף על רקע האדום חום של הקיר. בפינה אחרת ניצב שולחן שיש לבן מפואר, שרגליו מגולפות ועליו מונחים חפצי נוי המעידים גם הם על מעמדו החברתי של בעל הבית. האטריום היה מעין פרוזדור שבתקופת הקיץ שימש לצינון הבית. כאן נאספו מי הגשמים אל תוך קערות שיש ואגני מים שהובילו אל מיכל תת קרקעי. בפינה אחרת ניצב מזבח קטן ומעליו גומחה, שבה הוצגו אלילי הבית השונים בנוסף לאסקלפיוס אל הרפואה, מרקיורי אל המסחר ואיזיס אלת המזל המצרית. שכן תושבי פומפיי שעסקו במסחר היו פתוחים לתרבויות אחרות.

קולינה – המטבח

בהמשך המסלול מגיעים למטבח, שהעידון והיופי אינם פוסחים גם עליו ובו אוסף יפהפה של כלים תבניות בצורות שונות: צדף, לב, עלה, מסננת שלחריריה הקטנים צורת פרחים עדינים, קנקן חמר בצורת תרנגול, מאזניים בעלות משטח מעוטר לצד משקולות קטנות ומפוסלות. אפילו כאן הקירות מעוטרים בציורים, טבע דומם, אלים ומלאכים. כאן אנו למדים גם על הרטבים הפופולאריים של התקופה, שכן המארח שלנו הוא סוחר גארום ידוע. הגארום הוא רוטב המופק מקרביים שלל דגים שהושרו במלח. מסתבר שהמארח התפרסם בעיקר בזכות האיכות של דגי המקרל שלו, שמהם הפיק את הרוטב המבוקש. הרוטב נמכר בצנצנות קטנות בצורת אמפורות.

הגינה – ההורטוס

בטרם נגיע אל החדרים הפרטיים נחצה פרוזדורים שקירותיהם מכוסים ציורי קיר. הציורים מספרים את הרפתקאותיו של אל זה או אחר או של דמויות מיתולוגיות. בדרך עוצרים באחד האולמות הפונים אל הגן הפרטי. הגן מוקף שדרת עמודים המפרידים בינו לבין החדרים הפונים אליו. שטחו של הגן שונה מבית לבית בהתאם לאמצעים הכלכליים של הבעלים.

לעיתים היו בגן רק כמה פרחים, שיחים או עשבי תיבול. בבתי העשירים היו הגנים מפוארים. אצל אלה מנגד לגן הפורח הוקם גן שמימי, שהושפע מדימויי גן העדן של המזרח ושל המיתולוגיה היוונית. נימפות, טווסים ובעלי חיים פנטסטיים מצוירים הוסיפו לעושרו של הגן. גומחות מעוטרות בפסיפס, מזרקות שכללו פסלים של נימפות דולפינים, צפרדעים או צבים הוצבו בכל מקום בגן. קול פכפוך המים היה לא פחות חשוב מהעיצוב הוויזואלי שלהן.

הטרקלין- טריקליניום

העיר האגדית הטרקלין הוא חדר האוכל שבו השתרעו האורחים על ספות ויצועים בשעת הארוחה. מיקומם של האורחים מעיד על מעמדם החברתי ועל קרבתם לבעל הבית. הכללים הנוקשים מוצגים במלוא העידון ובמלא עצמתם. בעל הבית שרוע בצד ימין, האורחים החשובים במרכז והאחרים בצד שמאל. היחסים החברתיים, המסחריים או המשפחתיים נסבו סביב הארוחה או הסינה. כאן מוצגים חפצי האמנות והנוי המפוארים ביותר של הבית החל מהרצפות המחופות שטיחי פסיפס ועד לקירות המכוסים פרסקאות דרך מסעדי הספות המחוטבים כראשים של סטירים וברבורים, הפסלים, חפצי הנוי וכמובן כלי השולחן היקרים.

המבקר עומד נפעם מול אוסף החפצים הרחוקים כל כך ועם זאת קרובים ומוכרים כל כך שחולצו מהאפר, כפית הכסף המעודנת בעלת הידית הדקיקה לשליית הבשר של פירות הים משריונם, כוסות הזכוכית המנופחת, צלחות הקרמיקה והזכוכית הצבעונית, ספלי הכסף בעלי שתי הידיות, כן התאורה בצורת העץ שעליו תולות מנורת שמן עגולות כמו פרחים או פירות, קנקן הברונזה הזעיר משובץ נחושת וכסף בדמות ראש אישה – יצירת מופת זעירה ומעודנת שכל תכליתה קישוט הטרקלין והאדרת שמו של בעל הבית שכן באין לה תחתית בוודאי שלא נועדה להכיל נוזלים.

המסלול טרם הסתיים והרשימה עוד ארוכה, תנור חימום יפהפה ששמש להסקה מרכזית, אמבטיות, תכשיטים עדינים. חיותם המופלאה של החפצים השונים מחזירה אותנו אל שחר הציוויליזציה המערבית, שחר ההסטוריה שלנו.


התערוכה פתוחה עד ה12 בפברואר

צילומים: Soprintendenza Speciale per i Beni Archeologici di Napoli e Pompei/Fotografi ca Foglia

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!