עופר שושן: יזם סדרתי

בגיל 23 הקים עופר שושן את המיזם הראשון שלו, ובגיל 26 עשה את האקזיט הראשון. בשביל עופן שושן יזמות היא שליחות – היא המפתח להצלחת הכלכלה שלנו

עופר שושן

עופר שושן: "אני מנסה לסייע ליזמים להקים עסקים, כי אני מאמין שהתשתית העסקית של מדינה מערבית היא העסקים הקטנים" – צילום: אריאל בשור

"אני מקווה שאני בדרך לשנות את עולם התרגום", אומר עופר שושן, בן כ-40, שעמל בימים אלה על הצלחת החברה הרביעית שלו. הוא יזם סדרתי. אבל היזמות בשבילו היא גם שליחות. כשהוא לא עובד על One Hour Translation הוא מלמד בהתנדבות יזמים צעירים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

בתור מי שהגשים את החלום הגדול של הסטארט אפ הישראלי, ולא פעם אחת בלבד, אני מנסה להוציא ממנו איזה סיפור על חלומות גדולים, רעיונות מבריקים ולילות בלי שינה. אבל שושן הוא בחור די פרקטי, ולא אוהב לדבר הרבה על עצמו.

איך נכנסת לעולם היזמות?

"בא אלי חבר ילדות שאבא שלו פרופסור לקרדיולוגיה. היה לו רעיון למכשיר קרדיולוגי שמאפשר למנוע תמותה מהתקפי לב. אמרתי טוב, רעיון נחמד, בוא נקים חברה".

"בנינו את המכשיר, הוצאנו פטנט, וגייסנו כסף מקארל גוסטב, מלך שוודיה. בסוף החברה הזאת נמכרה לגוף שוויצרי-גרמני שהמשיך את העסק הזה".

זהו, בלי התרגשות, בשני משפטים, הוא מספר לי את סיפור האקזיט הראשון שלו שהתחיל בגיל 23 והסתיים בגיל 26, מה שעבור רבים הוא חלום חיים. מאז נהיה שושן יזם סדרתי.

איזה אופי צריך בשביל להיות יזם?

"אופי יזמי", הוא מתחכם. אני מתעקש בכל זאת לקבל תשובה. "מי שהוא יזם יודע את זה", הוא עונה. "יש את מי שרוצה להיות יזם ויש את מי שהוא יזם. האינדיקציה היא פשוטה מאוד – יש את מי שמדבר, ויש את מי שעושה. מי שעושה, הוא כנראה יזם".

בשביל אלה שעושים מוכן שושן לתת מזמנו ומניסיונו. "בד' אמותיי אני מנסה לסייע ליזמים, בעיקר בתחום של ההיי-טק, אבל גם בתחומים אחרים, להקים עסקים או לבסס את העסקים שלהם. אני עושה את זה כי אני מאמין שהתשתית העסקית של מדינה מערבית היא העסקים הקטנים, לא ה'נוקיות' ולא ה'ג'נרל מוטורס'. ככל שיהיו פה יותר עסקים קטנים, ככה הכלכלה פה תהיה יציבה יותר וחזקה יותר", הוא אומר.

למה העסקים הקטנים חשובים יותר לכלכלה?

"כי אתה לא מרכז כמויות גדולות של עובדים במספר חברות גדולות, שבסופו של דבר חשופות לזעזועים בשוק שלהן. זה פיזור של סיכון".

"אני מאמין שככל שיקומו פה יותר חברות, כך יעסיקו יותר אנשים ויגייסו יותר כסף מחו"ל שנכנס למשק. ההשפעה של זה היא לא רק המשכורות והרכב לעובד ההיי-טק. היא גם הכסף לכל המערכת שמסביב – מי שמשכיר את המשרדים, מי שמנקה אותם, השומר שבלובי והעובדים של הקפיטריה, המסעדה שאוכלים בה, והדברים שאותו עובד קונה באמצעות המשכורת שהוא מקבל, וכן הלאה".

אתה חושב שהאקזיטים טובים לישראל?

"כן. אני בעד הרבה חברות והרבה אקזיטים. האנשים האלה משלמים מסים, והולכים ומקימים חברות חדשות שמעסיקות אנשים חדשים, וכן הלאה. ואני עוד לא מדבר על הערך המוסף בכך שהרבה מהחברות שנמכרות הופכות להיות מרכזי פיתוח ישראליים של אפל, סיסקו, נטוורקס אפליינס, EMC או IBM, או חברות אחרות".

זאת הסיבה שאתה מתנדב ללמד יזמות?

"הסיבה שאני מתנדב היא שאני מאמין שצריך לתת לאנשים חכות, ולא דגים. במקום לקחת את הכסף של משלם המסים ולחלק אותו כתשלומי רווחה, עדיף לעודד אנשים להקים עסקים".

משנים את עולם התרגום

בשיעור שהעביר באוניברסיטת תל אביב ניגש אליו אחד הסטודנטים, ירון קאופמן, וסיפר לו על רעיון לסטארט אפ.

קאופמן הפעיל בלוג כלכלי מצליח, יחד עם עוד שני שותפים, אורן יגב וליאור ליבמן, ורצה לשכפל את ההצלחה. לצורך כך חיפשו השותפים דרך מהירה, זולה ואיכותית לתרגם את הבלוג לשפות נוספות. התרגום היה צריך להיעשות באיכות טובה, אך גם במהירות גבוהה, כדי לשמור על הערך החדשותי של הפוסטים.

כשהשלושה לא הצליחו למצוא שירות שיענה על הצרכים שלהם, הם החליטו להקים אחד בעצמם. שושן, שהתרשם מהרעיון ומהצוות, החליט להצטרף אליו כמייסד שותף וכמנכ"ל. כך קם מיזם One Hour Translation.

"היום אנחנו שירות התרגום המקצועי מספר אחת אונליין ובין המובילים בעולם", מספר שושן. "למעשה לקחנו את התרגום המקצועי, שזה עסק שהוא מסורתי מאוד, והעברנו אותו לאינטרנט".

שושן משווה את המהפך שעשו בשירותי התרגום למה שאמזון עשתה לחנות הספרים המסורתית, או מה שאקספדיה עשתה לסוכנות הנסיעות המסורתית.

כדי לתרגם מסמך באמצעות One Hour Translation לא צריך לחכות להצעת מחיר, ולא צריך ליצור קשר עם איש המכירות של החברה. כל מה שצריך זה להיכנס לאתר החברה, להעלות את הקובץ, כמה קליקים, וזהו. התעריף, לפי מילה, ידוע מראש, והמסמך יתורגם בתוך כמה שעות בודדות.

בצד השני של העולם, או אולי במרחק כמה רחובות ממך, יושב מתרגם "פרילנסר", אחד מקהילה של יותר מעשרת אלפים מתרגמים של One Hour Translation, ובזמנים שנוחים לו לוקח על עצמו פרויקטים לתרגום. מרגע שהמתרגם לוקח את הפרויקט שהעלית לאתר נפתח שעון שסופר לאחור, בהתאם למספר המילים, את הזמן שנשאר עד לקבלת המסמך המתורגם. במקביל נפתח Discussion Board שבו הלקוח יכול לתקשר ישירות עם המתרגם כדי להבהיר הבהרות ולענות על שאלות.

"בחברת תרגום מסורתית רק הצעת המחיר יכולה לקחת עד שלושה ימים, והתרגום הכי מהיר הוא תוך 24 שעות", אומר שושן. "אנחנו עובדים בזמנים שהם אחרים לגמרי, סקאלה אחרת".

משתלם למתרגם מקצועי שיכול לקבל עבודה בחברת תרגום מסורתית לעבוד אצלכם?

"אני יכול להגיד בצורה ודאית שמתרגמים טובים יודעים שהם יכולים להשתכר אצלנו אלפי דולרים בחודש. השכר באזור ה-5000-4000 דולר בחודש אם עובדים במשרה מלאה או קרוב למשרה מלאה, ואם הם מתרגמים טובים. יש לא מעט מתרגמים שמשתכרים כך. זו משכורת שלדעתי ברוב המדינות נחשבת מכובדת למדי, בייחוד שזו עבודה מהבית, בשעות שנוחות לך, בתנאים שנוחים לך".

ואיך אפשר לוודא שאיכות התרגומים תהיה טובה?

"המתרגמים עוברים תהליך של בחינות, המלצות, יש תהליך ידני ארוך מאוד שכל מתרגם עובר. יש לנו צוות שמנהל את המתרגמים ממשרד בקפריסין.

"יש לנו הרבה מאוד מנגנונים שנועדו להבטיח את האיכות ולקדם מתרגמים טובים", הוא מסביר, ומוסיף כי יש עשרות פרוצדורות שמתבצעות חלקן באופן אוטומטי וחלקן באופן ידני כדי לוודא שהאיכות נשמרת.

One Hour Translation קמה כ"בוּט סְטְרָאפ", כלומר ללא גיוס השקעה ראשונית. היזמים היו צריכים כמובן לחיות מחסכונות, לעבוד שעות ארוכות, ולהוציא מכספם קצת מדי פעם.

היום כשקשה יחסית לגייס כספים, מה אתה ממליץ למי שרוצה להקים מיזם ב"בוט סטארפ"?

"על כל מה שרוצים להקים צריך לבדוק כמה כסף צריך בשביל להביא את החברה להכנסות ראשוניות ולרווחיות. בחברות שהן מבוססות אינטרנט או מובייל, הרבה פעמים אפשר להגיע לזה גם בלי לגייס כסף, מהון עצמי לא גבוה. One Hour Translation זו ההוכחה לכך".

כבר מההתחלה הצליחה One Hour Translation להרוויח כסף. "בכל סטארט אפ שאתה מתחיל בבוט סטארפ אין כלום, וצריך לבנות מאפס. אצלנו זה היה מאגר של מתרגמים ועוד אלף ואחד דברים אחרים. לכל חברה יש את הדברים שהיא צריכה לעשות, בין אם זה פיתוח תוכנה, גיוס לקוחות ראשונים – זה חלק מהאתגר".

איזה עוד טיפ יש לך ליזמים מתחילים?

"50 האנשים הראשונים שאתה מגייס צריכים כולם להיות מעולים – לא להתפשר על זה, ולא להשאיר את הגיוס בידיים של מישהו שלא מבין היטב מה החברה עושה. גיוס של אנשים זה אחד הדברים הכי חשובים, וכדאי שהיזמים והמנכ"ל יתעסקו בזה בעצמם.

"בסטארט אפ מה שחשוב זה בכלל לא הרעיון. לרעיון יש בין אחוז לחמישה אחוזים מההצלחה. מה שחשוב זה הביצוע. יש המון דוגמאות של רעיונות טובים שלא הצליחו, ורעיונות בסדר שהיו בוננזה. מי שלא מאמין, אז אני אגיד שהיו עשרות, אם לא מאות אתרים ופתרונות לקופונים לפני גרופון, היה חיפוש באינטרנט לפני גוגל והיו רשתות חברתיות לפני פייסבוק, והיו סמארטפונים לפני האייפון. מי שעושה את זה כמו שצריך הוא זה שמנצח".

לאתר One Hour Transtation

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!