רוחות של שינוי באנרגיות המתחדשות

עם יישום התמריצים לפיתוח האנרגיות המתחדשות בישראל בשנת 2008, השתנו פני השוק והסדרות רשות החשמל – מה קורה מאחורי הקלעים של המדיניות בנושא?

טורבינות רוח

טורבינת רוח בשדה חקלאי – צילום: אתר zamatel

לפני כארבע שנים החליטה ממשלת ישראל שעד לשנת 2020 עשרה אחוזים מהחשמל בישראל יופקו מאנרגיות מתחדשות. כלומר, 2760 מגה-ואט יופקו מאנרגיות מתחדשות באמצעות טכנולוגיות שונות.

בעקבות תמריצים שהעניקה רשות החשמל בהסדרות השונות המעניקים תעריף מועדף לחשמל המיוצר מאנרגיות מתחדשות, גדלה בישראל תעשיית ייצור החשמל בעיקר מאנרגית השמש.

בקיץ 2008 עם פרסום ההסדרה של רשות החשמל, זכו יצרני חשמל באמצעות אנרגית השמש, לתעריף מחברת החשמל של שני שקלים לכל קילו-ואט חשמל.

אבל מאז הונהגו כמה הסדרות נוספות, שהורידו את התעריף עד לכמעט חצי. לפרויקטים החדשים של אנרגיה סולרית היזמים מקבלים כעת Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE

בין 90 אגורות ל-1.20 שקל לכל קילו-ואט שהם מייצרים, במקום שני שקלים אותם קיבלו עד כה.

לאחרונה נוספה גם הסדרה לאנרגית הרוח בתעריף של – 54 אגורות לכל קילו-ואט. למרות הירידה בתעריף, השוק המקומי בארץ לא הפחית את פעילותו. בכנס "רוחות של שינוי" שהתקיים באוניברסיטת תל אביב ביוזמת המכון להשתלמות עורכי דין בפקולטה למשפטים לבין משרד עו"ד שנהב, קונפורטי, שביט ושות', הגיב משה שיטרית, ראש אגף רישוי ופיתוח ברשות החשמל, לטענה של אחד הנוכחים על מדיניות רשות החשמל שאינה מעודדת יצרני חשמל באמצעות אנרגיה סולרית.

שיטרית המחיש את הביקוש במספרים: ההסדרה האחרונה של הרשות לייצור חשמל באמצעות תאים פוטו-וולטאיים, דיברה על ייצור של 300 מגה-ואט. אבל לרשות החשמל הוגשו בקשות לרישיון בסדר גודל של כ-1000 מגה-ואט. בסופו של דבר אושרו על ידי רשות החשמל 500 מגה ואט.

שיטרית, ודוברים נוספים, הסבירו בכנס על הקורה מאחורי הקלעים של פיתוח אנרגיות מתחדשות, על הקשר לזמינות קרקעות ועל ההסדרות החדשות של רשות החשמל.

מה הם התנאים הבסיסיים לקבלת רישיון

הילה בס

הילה בס – צילום: אורי חסיד

הקמת מתקני ייצור חשמל במסגרת ההסדרות של רשות החשמל מותנים בקבלת רישיון מרשויות רבות במשק ובלא מעט ביורוקרטיה למעוניינים במיזמים בנושא אנרגיות מתחדשות. בכנס "רוחות של שינוי", הסבירה עו"ד הילה בס שותפה במשרד "שנהב קונפורטי שביט" את רזי השגת רישיון למתקני אנרגיות מתחדשות:

– זיקה לקרקע, מבקש הרישיון חייב להוכיח שלאורך כל חיי הפרויקט הקרקע ברשותו. אם אינו בעל הקרקע עליו להוכיח את זמינותה המתמשכת לצורך הקמת הפרויקט.

– הוכחת העמדת הון עצמי, 20 אחוז מעלות הפרויקט.

– אישור לחיבור מחברת החשמל.

– ניסיון בתחום, אפשרות התקשרות עם חברת ייעוץ. אם מילא היזם אחר תנאים אלה הוא יקבל אישור לתעריף לקילו-ואט בתנאי שיוכיח "סגירה פיננסית" לפרויקט תוך 90 יום. היצרן צריך להוכיח שיש לו את האמצעים לעמוד בהקמת הפרויקט באמצעות הון עצמי או מימון אחר.

התקנת פנלים סולריים על גגות או על הקרקע

אחרי פרסום ההסדרה הראשונה של רשות החשמל, שיתף בוועידה "אילת-איילות" לאנרגיות מתחדשות שר משרד האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו, על "חזון הגגות הירוקים" שלו. לנדאו התכוון שכל גג בישראל ישמש להתקנת מערכת סולרית לייצור חשמל. אך בכנס היו שטענו שמדיניות הממשלה נותנת עדיפות בנושא האנרגיות המתחדשות דווקא למתקני קרקע ולא לגגות, גם כשהקרקע בישראל היא משאב שבמחסור.

שיטרית מרשות החשמל התייחס לסוגיה הזו בכנס ואמר: "רשות החשמל לא נותנת העדפה לקרקע או לגגות אלא לגודל המתקן. לא מעדיפים מתקן זה או אחר". שטרית הסביר שהעדפת גגות על פני מתקני קרקע אינה מסמכותה של חברת החשמל ושרשויות התכנון, וועדות התכנון המקומיות והמחוזיות הן אשר עושות את ההבחנה.

בתשובתו, רן דרסלר, יועץ למנהל התכנון במשרד הפנים בנושא רשת החשמל, מסביר שתכנית מתאר ארצית תמ"א 10-ד-10 נותנת עדיפות להקמת מערכות לאנרגיות מתחדשות לשטח בנוי ורק לאחר מכן להקמת המערכות על שטח פתוח. שטחי שמורות וערכי טבע אסורות לבנייה וזה כולל התקנת מערכות של אנרגיה מתחדשת. יחד עם זאת הוא מציין שכדי לעמוד ביעדי הממשלה לשנת 2020, נדרשים גם מתקנים גדולים על הקרקע וגם מתקנים בינוניים וקטנים על הגגות.

טורבינות רוח – בעד ונגד

רשות החשמל הסדירה מכסה של 800 מגה-ואט חשמל להפקה באמצעות אנרגית הרוח. בכנס הסבירו דוברים שונים את היתרונות של אנרגית הרוח בנוסף לזמינות מכסת ההסדרה:

– עלות הקמה נמוכה לטורבינות רוח לעומת מתקנים פוטו-וולטאים המשמשים לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מהשמש

– טורבינות רוח אינן זקוקות לאותה כמות קרקע הנדרשת על ידי המתקנים הפוטו-וולטאיים. ניתן להציב טורבינות רוח מבלי להפסיק את השימוש הקודם של הקרקע כמו למשל בשטחים חקלאיים, דבר שאינו אפשרי בהצבת פנלים סולריים.

– הפקת אנרגיה מטורבינות רוח אינה מוגבלת לשעות היום בלבד, טורבינות יכולות לעבוד 2000, 3000 שעות בשנה אך לאנרגית הרוח יש גם חסרונות שהראשון שבהן הוא הקושי במציאת אתר בעל משטר רוחות מתאים. לאחרונה חברת החשמל, משרד אנרגיה ומים ומנהל מקרקעי ישראל יוזמים סקרים למדידת משטר רוחות.

חיסרון נוסף לטורבינות רוח הוא ההתנגדות שחוות הרוח מעוררות מצד משרד הביטחון שחושש מפגיעה בבטיחות הטיסה של חיל האוויר בעיקר בצפון רמת הגולן.

ישראל נמצאת על אחד משני צירי נדידת הציפורים החשובים בעולם, כחצי מיליארד ציפורים פוקדות אותנו פעמיים בשנה בעונת הנדידה. רשות הטבע והגנים וארגונים ירוקים נוספים מתנגדים לחוות הרוח בעיקר בגולן, לא רק בשל פגיעה אפשרית בציפורים אלא גם בשל פגיעה בנוף.

חדשנות מביאה אנרגיה סולרית לכל בית

יותר ויותר מדברים על הצורך במערכות סולריות בשטח בנוי ועד עתה היה ברור שגג הבית הוא המיועד לשאת מערכת המפיקה חשמל מהשמש. חברת פיתגורס סולאר הישראלית תורמת למיקומה של ישראל בדירוג המדינות בחדשנות קלינטק. פיתגורס סולאר פיתחה מוצר חדשני: חלון סולרי. החלון עשוי מתאים פוטוולטאים שקופים ולדברי החברה לחלון ערך מוסף בשלושה תחומים:

– הוא מעביר אור

– פועל כשכבה של חומר מבודד ואינו מאפשר כניסת חום או קור למבנה, או הוצאתם מהמבנה ובכך החלון גם מגביר את היעילות האנרגטית של המבנה

– החלון כאמור מפיק חשמל באמצעות אנרגית השמש.

כך אפשר לעבור "מחזון הגגות הירוקים" המייצרים חשמל לחזון החלונות הירוקים שגם מפחיתים את צריכת האנרגיה וגם מפיקים אנרגיה מהשמש.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!