פרשנות: החטא ועונשו

מה גרם לראש הממשלה לסדר לנו הנחה בפנסיה*

יובך שטייניץ ביבי נתניהו

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ. הלחץ הציבורי נגד חברות הביטוח הביא את ראש הממשלה להתערב בסוגיית דמי הניהול – צילום: AFP PHOTO/JACK GUEZ

התערבות של ראש ממשלה במחיר מוצר כלשהו בשוק אינה עניין שבשגרה, לא כל שכן כאשר מדובר בהתערבות משמעותית שגורמת להורדת מחיר המוצר כמעט בחצי.

לאחרונה תיווך ראש הממשלה בין שר האוצר והממונה על שוק ההון לבין יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת כדי להביא להסכמות לגבי הורדת דמי הניהול בקופ"ג. ההסכמות, שכבר אושרו בוועדת הכספים בינתיים, קובעות כי תקרת דמי הניהול המקסימליים תפחת בכמעט חצי, מ-2% ל-1.05%.

איך הגענו למצב שבו זמנו של ראש הממשלה, שאמור בדרך כלל לעסוק בסוגיות קצת יותר חשובות, מתפנה לטובת עיסוק בסוגיה שכזו?

בשנת 2005 קופ"ג נוהלו על ידי הבנקים. ועדת בכר (שהוקמה על ידי שר האוצר בנימין נתניהו) שרצתה להגביר את התחרות בשוק ההון החליטה שעל הבנקים למכור את אחזקותיהם בקופ"ג ובקרנות הנאמנות. בשנים שלאחר קבלת מסקנות הוועדה אכן מכרו הבנקים את הקופות והקרנות לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות (המוסדיים).

בינואר 2008, אחרי שכבר נמכרו קופ"ג למוסדיים, הועלו דמי הניהול כמעט בכל הקופות בשוק לרמה שמקבילה לדמי הניהול המקסימליים. האם מישהו הודיע לחוסכים? לא ממש. הודעות פורסמו בכלי התקשורת, אבל לא בצורה בולטת וגם בדיווחים השנתיים לעמיתים ההודעה נבלעה בין עשרות המילים והמספרים שהדוח מציג.

האם זו עברה על החוק? לא. תקנון קופ"ג מאפשר לגוף המנהל את הקופה לשנות את דמי הניהול מעת לעת מבלי לקבל את הסכמת העמיתים.

כדי להבין איך העניין עבר מתחת לרדאר התקשורתי כדאי שנבדוק את הנתונים הבאים שעולים מתוך סקר שערכה המועצה הישראלית לצרכנות. הסקר בדק את מידת המודעות של הציבור לגבי החיסכון הפנסיוני שלו, ואלה תוצאותיו:

54% מהצרכנים השכירים לא יכלו להעריך את גובה הקצבה החודשית שיקבלו בעת שיפרשו לפנסיה.

70% אינם יודעים אם החיסכון הפנסיוני שלהם כולל ביטוח למקרה פטירה.

86% מציבור השכירים אינם יודעים באיזה סוג השקעה כגון (אג"ח, מניות וכו') מושקעים כספי החיסכון הפנסיוני שלהם.

המספרים מדהימים. הרוב המוחלט של הציבור אינו מודע כלל למידע הבסיסי ביותר לגבי החיסכון הפנסיוני שלו, אף שערכו מגיע לאורך השנים לשווייה של דירת מגורים.

אז האם הציבור שאינו מודע לדברים בסיסיים כל כך לגבי החיסכון הפנסיוני שלו שם לב להודעות לגבי העלאת דמי הניהול שלו? ככל הנראה לא. העלאת דמי הניהול עברה בשנים הראשונות מאז רפורמת בכר בשקט יחסי, ונראה היה שחברות הביטוח ובתי ההשקעות עשו עסקאות טובות. אמנם הם שילמו מחירים גבוהים מאוד על הקופות האלו אבל על ידי העלאת דמי הניהול מימנו את הרכישה. את המחיר שילם החוסך הישראלי מבלי שידע.

חשוב לציין שהגופים המוסדיים לא עברו שוב עברה. החוק אפשר לעשות את מה שעשו. אבל האם הדבר מוסרי? השאלה הזו לא ממש הטרידה את הגופים האלו.

אולם, לכל פעולה יש תוצאה ובמקרה הזה התוצאה לא איחרה לבוא. ב-2010 פרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת מחקר שהראה כי מאז שעברו הקופות לבעלות הגופים המוסדיים התייקרו דמי הניהול בכ–58%, התייקרות חסרת תקדים. קשה למצוא מוצרים נוספים שעלו בשיעורים דומים. עליות קטנות הרבה יותר נתקלו במחאות קשות.

הנתונים האלו שימשו כמטעמים לעיתונות הכלכלית. כמעט כל העיתונים הכלכליים פצחו בקמפיין להורדת דמי ניהול, והגופים המוסדיים, שחשבו שעשו את עסקת חייהם, מצאו את עצמם מוצגים כאויבי הציבור.

הלחץ הציבורי הוביל את משרד האוצר להוביל יוזמה להגברת התחרותיות בשוק ההון, ואת ח"כ חיים כץ להגיש הצעת חוק משלו שביקשה להוריד את דמי הניהול ל-0.7%. ומכאן התערבותו של ראש הממשלה שצוינה בתחילת הכתבה.

הביקורת נגד המוסדיים אינה נטולת פופוליזם. קל לזעוק נגד גזל דמי ניהול, הרבה יותר קשה לנהל חיסכון פנסיוני בתנאי שוק הון קשים, בתחרות גוברת ותחת רגולציה אגרסיבית. אולם הבחירה של הגופים המוסדיים לנסות ולהעביר את העלאת דמי הניהול מבלי שמישהו ישים לב גרמה להם להפסיד בבית המשפט של דעת הקהל, וברגע שהפסידו בו קשה לייצר דיון ענייני.

כדי להבין עד כמה הדיון לא ענייני נבדוק את מצב ביטוחי המנהלים. אחת הטענות העיקריות נגד חברות הביטוח הייתה הרווחיות הגדולה שלהן, שבאה על חשבון הציבור. אולם שימו לנתון הבא.

חברת מגדל, חברת הביטוח הפנסיוני הגדולה בישראל, הרוויחה בשנת 2010 כ-450 מיליון שקל מפוליסות שהונפקו לפני 2004, אולם בגין הפוליסות שהונפקו מאז שנת 2004 הם הפסידו כ-100 מיליון שקל. אף שמגדל צופה שפוליסות אלו יביאו לה רווח עתידי, קשה כרגע לעמוד כמה הוא יהיה.

הסיבה לרווחיות הנמוכה של הפוליסות שהונפקו אחרי שנת 2004 היא רפורמות שכבר עברו על השוק שהגבירו את התחרותיות וצמצמו את הרווחיות של חברות הביטוח, עד לרמה שיש כיום ספק האם המוצרים האלו אכן יהיו רווחיים לאורך זמן.

למרות הנתונים האלו גם דמי הניהול בגין ביטוחי המנהלים הולכים לרדת בעקבות הרפורמה. מי שחשב שיוכל לנצל את המרחב שהחוק מאפשר כדי להגדיל את הרווחים שלו מבלי שמישהו ישים לב, קיבל חוק חדש שמצמצם את הרווחיות שלו במוצרים נוספים.


* הכותב הינו סוכן ביטוח פנסיוני

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!