רונן עזורי והבניין המתחשב שלו

"קצת להתחשב לא יזיק לאף אחד", אומר רונן עזורי. נראה ש"להתחשב" זה לא רק המוטו שלו, אלא גם של בניין האקו-טאוור החדשני שבנה בתל אביב, הבניין הירוק הראשון בעיר

רונן עזורי

רונן עזורי מסביר כי הבניין לא רק בנוי "ירוק", אלא גם משנה את תודעת יושביו ל"ירוקה". "הבניין מהדהד את זה" – צילום: תקווה מהבד/אפוק טיימס

רונן עזורי הוא לא יזם הנדל"ן השגרתי שהייתם מצפים לפגוש. אני מחכה לו בלובי של מגדל ה"אקו-טאוור", ולבניין נכנס בחור נמרץ ומחויך עם צמה ג'ינג'ית וזקן קצר. הוא מוביל אותי בצעד קל במסדרונות הבניין, ועל כל דבר שנקרה בדרכנו הוא דואג להסביר לי בגאווה כיצד הוא קשור לחזון הירוק של המגדל, כמו תאורת הלד החסכונית או המעלית הבנויה בטכנולוגיה ייחודית ללא חדר מכונות.

כבר לפני 10 שנים, כשהעביר לו אביו את הניהול בחברת הנדל"ן המשפחתית, "אחים עזורי", היה לו חלום להביא מוצר חדש לעולם הנדל"ן. בשנה האחרונה הוא הגשים את החלום הזה, ובאוגוסט פתח את שבע הקומות הראשונות של הבניין הירוק הראשון בתל אביב, ה"אקו-טאוור", שהוא גם הבניין הירוק הראשון בישראל המציע לקהל הרחב אפשרות לשכור משרדים העומדים בתקנים הירוקים המחמירים ביותר.

הבניין הירוק היחיד שקדם ל"אקו-טאוור" בישראל בעמידה בתקני LEED Gold האמריקנים המחמירים לבנייה ירוקה היה בניין המשרדים של אינטל, שנבנה לשימוש עצמי, ואמור להחזיר את ההשקעה לחברה. מפירות החיסכון של ה"אקו-טאוור" ייהנו השוכרים.

להיות חלוץ בבנייה ירוקה בישראל, בזמן שהממשלה עדיין לא מתמרצת בנייה ירוקה כפי שממשלות רבות בעולם עושות, זה עניין לא פשוט. אבל עזורי לא מחכה שיגיעו התמריצים. בנייה ירוקה בזמן זה עבורו היא הצעד הנכון בזמן הנכון. "זה פשוט נכון. גם כלכלית, וגם במובן של נדל"ן", הוא אומר.

מסלול הלימודים של עזורי גם הוא לא היה שגרתי. עזורי הלך ללמוד אמנות בפריז, ולאחר מכן ראיית חשבון בבריטניה. בתור מי שהתחיל לקרוא Popular Science מילדות ולהתנדב בגן הבוטני בגיל 13, עזורי ממשיך להיות בלתי שגרתי גם כמנכ"ל. "בדרך כלל אני מבצע בעצמי את הגינות בסיום הפרויקטים", הוא מספר.

ההתחשבות בסביבה של בניין ה"אקו-טאוור" לא מסתכמת במערכת למחזור מים ובפאנלים סולאריים, או בהפרדת פסולת. גם לא בזכוכיות המאפשרות חדירת אור מקסימלית עם בידוד מקסימלי מחום המיוצרות מחומרים ממוחזרים, ועוד בישראל, כך שלא נדרש להשקיע אנרגיה רבה מדי בהובלה. אפילו כשהיה צריך להיפטר מהעפר שנשאר מהחפירות דאג לחפש פרויקט שיקנה אותו ויהיה בקרבת מקום כדי לחסוך באנרגיה שצורכת ההובלה. "גם הוזלנו את העלות לאותו אדם שרכש את החומר, גם פחות השפענו לרעה על הסביבה, וגם היינו מסוגלים לסבסד תהליך", הוא מסביר.

החיסכון במשאבים של משרדי ה"אקו-טאוור" מרשים. הבניין חוסך 20 אחוז מהוצאות החשמל ו-70 אחוז מהוצאות המים. כ-3.5 מיליון ליטר מים ממוחזרים בשנה לכל הפחות לפי חישוב של עזורי. הבניין ממחזר את מי המזגנים ומשתמש בהם להדחת אסלות, שטיפת מכוניות ואחזקה.

אבל מבחינת עזורי, הקונספט של "להתחשב בסביבה" לא מתמקד בטבע ובמשאבי הטבע בלבד, אלא גם בסביבה הקרובה, בשכנים, ובעוברים ושבים. עזורי החליט שלא למקם את הבניין בצמוד לכביש, אלא לאפשר מרחב להולכי הרגל וליצור רחבה בחזית הבניין. לצד הבניין הופתעתי לגלות מעבר הולכי רגל המאפשר לעבור בין רחוב המסגר לרחוב שונצינו שיהיה בהמשך מקושט בצמחייה. רק מי שניסה למצוא מעבר כזה לאורך הבלוק הזה של ה-250 מטר יודע כמה זה נדיר.

"קצת להתחשב לא יזיק לאף אחד", הוא אומר, עוצר לרגע לחשוב, וצוחק, מבין לפתע כמה לא שגרתי משפט שכזה בנוף הישראלי, או אולי בתחום הנדל"ן. אני מבין שההתחשבות הזאת עוברת גם מעבר לבני האדם כשהוא מספר לי אגב מעבר במסדרונות ה"אקו-טאוור" כי ביקש להתקין בבניין קנים לססים הנודדות, אותה ציפור קטנה המזכירה מעט את הסנונית.

המעבר הטבעי בין לימודי אמנות ללימודי ראיית חשבון

רונן עזורי, בן 41, נשוי ואב ל-2, גדל בתל אביב, "כשתל אביב היתה מאפשרת תחושה של עיירה, ולא מטרופולין. כשעדיין אפשר היה לבנות בית על העץ ולקטוף שסק או איזו מנדרינה בגינות משותפות". הוא אוהב לצלול, ואוהב את הטבע.

בשירותו הצבאי עבד עזורי במיון כוח אדם בחיל האוויר, תפקיד פקידותי בבסיסו שאולי עשוי להישמע משעמם מעט. אבל לא עבור עזורי. "זאת עבודה עם בני אדם", הוא אומר ומסביר כיצד שירותו הצבאי היה עוד פרק בחיים שבנה אותו למי שהוא היום. "אתה מראיין כעשרת אלפים איש בשנה ושולח אותם לתפקידים שונים, וממיין אותם למקצועות. זה עוזר לך להבין ברמה הפסיכולוגית לְמה אנשים שואפים, ממה הם מפחדים, ביחס לאותה סביבת עבודה שתלווה אותם בשלוש השנים הקרובות. אם אתה יודע להקשיב, אתה צובר הרבה הבנה של מהי איכות חיים בבסיס הרחב שלה".

אחרי השחרור נסע עזורי ללמוד היסטוריה של האמנות בפריז. למה דווקא בפריז? "כי מגניב שם", הוא אומר. לא היו לו תכניות מסודרות להמשך החיים, והוא פשוט הלך אחרי מה שמעניין אותו. "הייתי הולך בפריז אלפי קילומטרים ברגל, פשוט הולך בלי סוף", הוא נזכר. גם את החוויות מפריז לוקח אתו עזורי לתפקידו הנוכחי. "אתה יכול לחיות עיר מובילה בעולם וגם לקבל את ההשראה של מטרופולין, של דינמיקה, של מה עובד נכון יותר".

משם עבר לבריטניה ללמוד הנהלה פיננסית וראיית חשבון במכללה פרטית. "זה לא מעבר חד?" אני שואל. "לאו דווקא. אם אתה כותב חוקים במדינה בנושאי ראיית חשבון, בנושא חוקי מס וכו', בשביל שהחוק יהיה עשוי כמו שצריך הוא צריך שיהיה בו שיקול דעת איך לקחת את האדם מהשורה, ושהחוק יעבוד ביחד אתו, ולא יהפוך להיות סתם חוק. יש פה פסיכולוגיה, יש פה סוציולוגיה. זה לתפור משהו מסוים שזה כמעט אמנות – לתפור חוק לבן אדם שהאכיפה תתבצע כי החוק עשוי נכון, ואז החוק שומר על עצמו וגורם לדברים לקרות בצורה נכונה. זה חוק מאוזן יותר. הוא מתחשב בבני אדם שעבורם הוא כתוב". עזורי מספר כי המרצים במכללה היו אנשים שהיו אחראים לניסוחם של חוקים שכאלה.

אחרי שש שנים בחו"ל החליט עזורי לחזור לישראל, והשתלב בעסק הנדל"ן המשפחתי. בהמשך העביר אביו את ניהול העסק לו ולאחיו אלון. "אלון אוהב להתרכז בביצוע וביכולות הביצועיות של החברה. אני יותר בפיננסים ובשיווק. בסך הכול אנחנו מריצים את הכול בצורה משותפת. כל אחד מביא לשולחן את היכולות שלו".

קפטן טוב ו-50 בני דודים

אקו-טאוור

בניין ה"אקו-טאוור" ברחוב המסגר בתל אביב (הדמיית מחשב)

השילוב בין אמנות לבין עסקים וראיית חשבון, בין צמחים לבין בטון ומלט, ובין חולצה מכפתרת לצמה ג'ינג'ית וזקן הוא חלק ממה שמרכיב את האדם המרתק והמפתיע הזה. חלק אחר שמרכיב אותו הוא הערכים שעברו אליו דרך המשפחה, שגם היא, כך נראה, אינה שגרתית. 50 בני הדודים ובנות הדודות שנפגשים לעתים קרובות ושומרים על קשר קרוב מתייעצים זה עם זה ומשתפים זה את זה גם בתחומים העסקיים. כשיש הזדמנות חדשה, הוא מספר, הם קודם כל שואלים את בני המשפחה אם מישהו מהם מעוניין להשקיע.

לא מעט עסקים שעוברים במשפחה נתקלים בקשיים לא פשוטים. מה אפשר ללמוד מכם בהיבט הזה?

"קודם כל, מי שמוריש את העסק צריך לעשות את זה בצורה נבונה", הוא ענה. ואבא שלו, הוא מאמין, בהחלט עשה זאת. החינוך בבית התמקד תמיד בשיתוף מהיסוד. "זה הבסיס לכל דבר", הוא אומר.

"אין צדק מוחלט. זה תמיד עניין של תן וקח, זה השיתוף, וזה להקשיב ולהציג פתרון שהוא לא מאה אחוז אתה, ולא מאה אחוז השותף שלך. זה מה שקורה בכל חברה, אבל בסיטואציות משפחתיות זה לובש עוד פן מסוים שמקשה".

איך זה לעבוד יחד עם אחיך?

"בכל סיטואציה יש דברים שיש בהם חילוקי דעות. חילוקי דעות זה משהו שהוא בסדר ואפילו בריא. זה גורם לך להבין למה אתה עושה את מה שאתה עושה בסופו של דבר, כי אתה בוחר לעשות משהו מסוים.

"יש רצון ויש אחווה, אז אנחנו שואלים, איך הייתי יכול לעשות את זה בצורה נכונה יותר, האם עשיתי משהו שהוא לא נכון לך, או איך היית רוצה שאני אתָקשר את זה בפעם הבאה, ומנסים להתמקד בפן החיובי, ואיך כל אחד יכול להוביל את השני ולהגיע ביחד להחלטות משותפות. אנחנו מקיימים שיחות יומיות ושבועיות.

"עבודה על תקשורת הופכת את העבודה בין שני אנשים למשהו הרמוני יותר, שיוצא מפֶה אחד, אבל שני ראשים חושבים עליו. זה תהליך. אבל תקשורת היא הבסיס, התקשורת הבין אישית", הוא אומר. ואז חיוך גדול מופיע על הפנים שלו: "ואכפתיות", הוא אומר. "אכפת לי מאוד ממנו, אכפת לו מאוד ממני, וכל אחד מעגל את הפינה במקום שלשני יש איזושהי אי נוחות.

היכולת לעבוד ביחד בהרמוניה לא נפלה מהשמים, הוא מסביר. "זה דורש עבודה, אבל עבודה שהיא נעימה. אתה מגיע בכיף לעבודה ועובד עם מישהו שאתה יכול לסמוך עליו. יש ערכים עצומים שיש לנו כגוף אחד ביחד, וברגע שאתה מבין את זה, אתה לומד לבנות ביחד את העבודה המשותפת, את תהליכי העבודה המשותפים. זה באמת לא פשוט, וזה קורה".

איך הצלחתם להגיע לזה?

"אני חושב שזה קשור למשפחה הרחבה שגדלנו בה", הוא אומר. "כנראה שהיה קפטן טוב על האונייה הזאת", הוא חייך. "הם היו חמישה אחים, שביחד נווטו את האונייה הזאת".

עזורי מספר כי אחת מתכונותיו הבולטות של אביו הייתה היכולת להתפשר, "להגיע לעמק השווה. הדרך הקצרה היא תמיד להקשיב, ולהגיע למשהו ביחד, אפילו אם מוותרים הרבה. הוא היה יודע לראות את התמונה הגדולה, ולהסתכל על ההפסד הגדול שבדרך ההתנגדות, לעומת הרווח הענק של להגיע יום לפני להסכמות בצורה מכובדת, גם אם כל אחד לא מקבל את מלוא מאווייו בידיו".

"בניין מחבק"

אולי הרקע האישי והמשפחתי של עזורי עוזרים להבין את התחושה ששואף ה"אקו-טאוור" להעביר ללקוחות שלו, האידיאל של "בניין שמחבק את הלקוחות שלו ומתחשב בצרכים שלהם, ומנהל דיאלוג עם הלקוחות", במילותיו של עזורי. "זאת אמנות להגיע לדיאלוג כזה", הוא אומר. "זה לדעת להקשיב, לחשוב על פתרון הולם ולא יקר לסיטואציה, ולתת אותה ללקוח".

המחשבה ב"אקו-טאוור" לא התמקדה רק בדרכים שבהם יוכל הבניין עצמו לחסוך באנרגיה, אלא גם בכיצד יוכל לעודד שינוי תודעתי שיאפשר ללקוחות שלו לחסוך באנרגיה ולהיות "ירוקים" יותר. בחניות הבניין מקומות חניה המיועדים למכוניות היברידיות, שהם מקומות חניה VIP שגם ממוקמים במיקומים טובים יותר, וגם נדרשים לתשלום דמי חניה מופחתים. גם עמדות הטענה של "בטר פלייס" להטענת מכוניות חשמליות ממוקמות בחניון. "בחודש הזה אנחנו רואים את הרכבים החשמליים הראשונים מגיעים", הוא מספר בהתרגשות. "הבניין מהדהד את זה, ולאט לאט הכול מתחיל לקרות בדרך הזאת"

הבניין מצויד במערכת בקרת אנרגיה מתקדמת המאפשרת לשוכרים לדעת בדיוק כמה אנרגיה הם צורכים על כל דבר – כמה על מיזוג האוויר, כמה על המחשבים וכמה על התאורה. בסוף כל יום יכול המנהל להתחבר דרך הסמארטפון שלו ולבחון את צריכת האנרגיה של אותו יום. עזורי מספר כי על פי מחקרים ברגע שלאנשים יש מודעות לכמה שהם מבזבזים, הצריכה שלהם יורדת ביותר מ-60 אחוז. אותה מערכת מאפשרת לבדוק היכן נשכחו אורות דולקים ולכבות אותם מרחוק.

אפילו הפרדת הפסולת בבניין ה"אקו-טאוור" לא מסתכמת במחזור בלבד. על מלאכת איסוף החומרים למחזור מופקד עובד עם תסמונת דאון. מעבר למשכורת הבסיסית אותו אדם מקבל תוספת על בסיס כמות הממוחזרים שעליהם משלמת החברה הרוכשת אותם. עזורי מספר כי פרט לכך שעבודה הממוקדת הזאת מתאימה לו והוא עושה אותה נאמנה, עובדים בבניין מגלים סימפטיה ואהדה כלפיו ומביאים מהבית חומרים נוספים למחזור כדי לתת לו. "ה-Everybody's happy הזה זה משהו שאפשר לייצר אותו", אומר עזורי. "כשהמודל הוא נכון והוא יפה אה רואה שהוא עובד ושהוא מזין את עצמו".

"היוקרה החדשה"

על כרטיס הביקור של ה"אקו-טאוור" לא כתוב "משרדם להשכרה" אלא "קהילת עסקים ירוקה". זאת אחת הסיבות שבקומה החמישית ממוקם ה"אקו-רוף", מעיין גג או מרפסת אקולוגית גדולה ומרווחת, המיועדת להיות מקום למפגש חברתי. ב"אקו-רוף" מגדלים צמחים בטכנולוגיה מיוחדת, ללא אדמה, בתוך חומר מיוחד השומר על מים, ועל בסיס של קרטוני ביצים, ובקרוב תושלם בנייה פינות ישיבה המשקיפות לגינה הירוקה ולנוף התל אביבי.

"פתאום הייתה הזדמנות לשלב חלום של משהו נעים, שמשתלב איכשהו, ונותן לך את האיכויות שאתה מקבל כשאתה נמצא במקומות קסומים, ויכול להביא את התחושה הזאת לתוך העיר, ולייצר סביבת משרדים שכיף להגיע אליה, כיף לשהות בה, ושהיא לא מנכרת עיניים. שהנועם והטוב יצאו החוצה, ולאו דווקא הגליץ. אני חושב שאלה האיכויות האמיתיות. זאת היוקרה החדשה".

"זה מייצר איזשהו 'גוּד וָייב' במקום שאתה נמצא בו. האקו רוף שאתה קופץ אליו בהפסקת הצהריים, ואז החצי שעה שלך של ההתרעננות היא חצי שעה של התרעננות. הולך להיות פה גם בר מיצים, ועוד כמה דברים. זה בונוסים קטנים. אם הפסקת הצהריים שלך כזאת איכותית אז אתה כבר יותר פרודוקטיבי. זה ממש ריצ'ארג'".

תכניות להמשך

עזורי מעדיף לא לחשוף בשלב הזה יותר מדי מהתכניות שלו להמשך. אחד מהדברים שאנחנו צפויים לשמוע עליו מ"האחים עזורי" ככל הנראה הוא בניין ירוק המשלב משרדים ומגורים. הרעיון הוא ליצור בניין שיוצר איזון. למשל, איזון בצריכת האנרגיה בין שעות העבודה, השעות שבהן יהיו פעילים בעיקר המשרדים, לבין שעות המנוחה, שבהם יהיו פעילים בעיקר דירות המגורים. עזורי מסביר כי קיימת גישה חדשה של בנייה של שכונות המשלבות מגורים ומקומות עבודה, מה שמאפשר גם איזון וגם חיסכון בצריכת אנרגיה על נסיעות.

את הפרשנות הרחבה שלו למושג "ירוק" מתכוון עזורי לממש גם בכפר נופש אקולוגי בדרום הארץ שהוא מתכנן בימים אלה. "כתבנו את התכנית הסוציאלית, ואנחנו מחפשים אדריכלים מהעולם לראות מי יזכה בתכנון של זה".

"יצרנו ברמת כפר נופש חוויה שלא מכירים אותה עדיין, שמאפשרת בטווח קצר של חופשה קצרה להיפתח וליהנות מהחופש, להיות שם ולהתחדש. יש לזה שפה מסוימת וחשיבה מסוימת". יותר מזה הוא לא מוכן לחשוף. נצטרך לחכות בסבלנות.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!