פרשנות: מדוע נמנעת הודו מהפעלת לחץ על איראן?

ככל שמופעל עליה יותר לחץ להצטרף לסנקציות של המערב על איראן, כך גדלה התנגדותה של הודו, שמוצאת את עצמה בין הפטיש לסדן. התלות הכלכלית באיראן היא רק אחד מהגורמים

ברק אובמה מאנמוהאן סינג

נשיא ארה"ב בפגישה עם ראש ממשלת הודו מאנמוהאן סינג. הודו נדרשת מדי פעם לרצות את קובעי המדיניות האמריקנית ולהוכיח את נאמנותה לארה"ב – צילום: SAUL LOEB/AFP/Getty Images

בידודה של איראן בעולם מתרחב, ורוב מדינות העולם עוברות משלב האיומים לשלב המעשים, אולם הודו הולכת נגד הזרם ומתעקשת להמשיך לקיים קשרים עם איראן.

המערב כמובן חפץ לראות את הודו מצטרפת להטלת הסנקציות המסחריות נגד איראן. אבל ככל שמופעל עליה יותר לחץ להצטרף, כך גדלה התנגדותה. יש לכך סיבות מגוונות.

ראשית, הודו חוששת ממקרה בו תיפסק אספקת הנפט מאיראן, מה שיגרום לכך שלא תוכל לספק לאזרחיה דלק במחיר מסובסד. תסריט כזה עשוי לשנות את תוצאות הבחירות, ולפגוע בקואליציה השולטת במדינה.

הודו חוששת גם ממצב בו פעולותיה של איראן יהפכו אותה לזירת קרב בין המערב וישראל לבין איראן. דוגמה אחרונה לכך הוא פיצוץ המכונית בניו דלהי באמצע פברואר. ישראל טענה כי איראן הייתה אחראית לפיצוץ שכוון נגד דיפלומט ישראלי.

להודו גם יש אינטרס לשמור על קשריה עם איראן מאחר ששתיהן מעוניינות למנוע השתלטות של הטאליבן על אפגניסטן לאחר נסיגת כוחות ארצות הברית ממדינה זו.

יחסים אנרגטיים

הודו מייבאת 12 אחוז מהנפט שהיא צורכת מאיראן, שהיא ספקית הנפט השנייה בגודלה להודו אחרי ערב הסעודית. שר האוצר ההודי כבר הדגיש כי יהיה זה בלתי אפשרי עבור הודו "לצמצם באופן דרסטי את הייבוא שלה מאיראן", לאור הגירעון הגדל בתקציבה והצורך בתחליפי נפט כדי לא לעורר את חמת האזרחים בשנת בחירות.

בחודש מארס אף הגיעה לטהראן משלחת הודית גדולה שבדקה אפשרויות ייצוא מהודו לאיראן. על פי הערכות, היקפי המסחר בין המדינות יגיעו לעשרה מיליארד דולר בשנה.

קובעי המדיניות בארה"ב איימו על הודו בסנקציות אם היא תנסה באופן ישיר או עקיף לחלץ את איראן ממצבה הכלכלי הקשה.

הקשרים בין הודו לארה"ב החלו להשתנות ב-2005 עם יצירת הסכם מסגרת בין המדינות בנושאי גרעין למטרות אזרחיות. הרעיון בהסכם היה שהודו תקבל מארה"ב גישה לטכנולוגיה גרעינית אזרחית ודלק גרעיני. מנגד, היחסים בין המדינות יתהדקו, וארה"ב תוכל לחזק את מעמדה באסיה.

מאז, הודו נדרשת מדי פעם לספק את קובעי המדיניות האמריקנית: היא התבקשה להוכיח את נאמנותה לארה"ב בכך שתתייצב לצדה בסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית בסוגיית תכנית הגרעין האיראנית.

בשנת 2006 הצהיר ממשל בוש שאם הודו תצביע נגד ההצעה האמריקנית לגבי איראן בסוכנות לאנרגיה אטומית, מרב הסיכויים שהקונגרס לא יאשר את הסכם הגרעין למטרות אזרחיות בין שתי המדינות.

בסופו של דבר הצביעה הודו בפברואר 2006 יחד, עם 26 מדינות אחרות, בעד הפניית הנושא האיראני למועצת הביטחון של האו"ם. אך למרות זאת, המשיכו חברי קונגרס רבים בארה"ב לדרוש שוושינגטון תתנה את חתימת הסכם הגרעין האזרחי עם הודו בהתחייבות הודית לסיים את יחסיה הצבאיים עם טהראן. את הדרישה דחה ממשל בוש מחשש שהדבר יגרום להודו לסגת מהעסקה.

לא רק כסף

העמדה הרשמית של הודו בשאלת הגרעין האיראני היא שזכותה של איראן לייצר אנרגיה גרעינית למטרות אזרחיות. אולם היא גם דרשה מאיראן להבהיר מה עמדתה לגבי הספקות שהעלתה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית בנוגע למידת הציות של איראן להסכם אי הפצת הנשק הגרעיני.

הודו חולקת עם המערב את האמונה כי שאיפותיה הגרעיניות של איראן יערערו את היציבות במזרח התיכון. ראש ממשלת הודו אמר כי איראן גרעינית אינה הולכת בד בבד עם האינטרס הלאומי של הודו.

עם זאת, להודו אין הפריווילגיה להסתכל על השאיפות הגרעיניות של איראן רק מנקודת המבט של היריבות בין ישראל לבין איראן, נקודת המבט שהפכה לנורמה במערב. להודו אוכלוסייה גדולה של מוסלמים סונים ושיעים, מה שדורש ממנה נקודת מבט נוספת. הגרעין האיראני, עליה לזכור, מעורר יריבות ערבית-איראנית ויריבות סונית-שיעית.

עבור טהרן, שאיפותיה הגרעיניות אינן מיועדות רק לסיום המונופול הישראלי על הגרעין באזור, אלא גם כדי לשמש כאמצעי לריסון מול כיתור סוני בשתי חזיתות – פקיסטן הסונית, וערב הסעודית הסונית.

היבט נוסף המהווה שיקול ביחסיה של הודו עם איראן הוא רצונה של הודו להגדיל את נוכחותה בסקטור האנרגיה האיראני, בזמן בו היא מרגישה כי היא נדחקת לשוליים במדינה המצויה תחת סנקציות. הסנקציות על איראן הובילו להתחזקותן של חברות סיניות בתחום האנרגיה, וגרמו לנוכחותה של הודו לדעוך. בעוד שהודו אכפה את הצעדים שדרשה ארה"ב נגד איראן, והשקעותיה נפגעו, סין המשיכה לגייס את עסקי האנרגיה שלה באיראן ללא בעיות מיוחדות.


למאמר המלא באנגלית כנסו ל-bit.ly/z0ULc5

 

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!