מה שארגוני זכויות אדם לא יספרו על סין

דייוויד קילגור, לשעבר חבר הפרלמנט הקנדי ומזכיר המדינה לענייני אסיה-פסיפיק, מדבר על הנושא היחיד בסין שלא רק ממשלות זרות, אלא אפילו ארגוני זכויות אדם אינם מעלים – ומדוע

*לצפייה בראיון (באנגלית) ולכתבה המקורית: NTDTV


דייוויד קילגור

דייוויד קילגור, לשעבר חבר הפרלמנט הקנדי ומזכיר המדינה לענייני אסיה-פסיפיק

את השיחה עם קילגור התחלנו בפרשה האחרונה – אודות וואנג לי-ג'וּן, לשעבר מפקד משטרת העיר צ'ונג-צ'ינג שנמלט בחודש פברואר לקונסוליה אמריקנית ובכך לחץ על ההדק שהצית מאבקי כוח במפלגה הקומוניסטית הסינית. שאלנו את קילגור על החומר שוואנג עשוי היה למסור לממשלת ארה"ב.

מכיוון שקילגור היה מחבר-שותף של ספר ושל דו"ח בשם "קציר דמים: קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג בסין", שאלנו אותו גם על תפקידו של וואנג בקצירת איברים מאסירי מצפון.

ראשית אשאל אותך מה לדעתך מסר וואנג לי-ג'ון לקונסוליה האמריקנית?

קילגור: קרוב לוודאי שמסר להם מסמכים שלדעתו היו עשויים להציל את חייו ויעניינו את ממשלת ארה"ב במידה מספקת כדי להחליט להגן עליו ולהוציאו מסין. אבל זו רק השערה שלי. לא ראיתי דבר שיבסס זאת. אולם בהקשר הכללי, אין ספק שהוא חשש מאוד לחייו וראה סכנה מצדו של הממונה עליו בו שי-לאי, כך שניכר בבירור שהיה נואש.

אני חושב שהייתה זו החלטה נכונה לא לאפשר לו להישאר בקונסוליה. אני מאמין שממשלת ארה"ב ודאי שמרה העתקים מכל החומר שמסר והם נסרקו ונשלחו באימייל לוושינגטון.

מדוע הייתה זו החלטה נכונה, לא לאפשר לו להישאר?

קילגור: מכיוון שלא ניתן היה להחזיק אותו שם. נכון שבשנות ה-80 היה מישהו שנשאר בשגרירות האמריקנית במשך – כמה זה היה? – 70 יום, אבל כאשר 70 מכוניות משטרה הקיפו את הקונסוליה, אני די בטוח שהלחץ גבר במידה ניכרת ותוך זמן לא רב לא הייתה ברירה בידי ממשלת ארה"ב אלא למסור את וואנג לשלטונות.

אז הַבנתי היא, שהם התקשרו לשגריר האמריקני בבייג'ינג, הוא התקשר לוושינגטון, והבית הלבן החליט שוואנג ישוחרר לידי משטרת בייג'ינג, שזה מה שלהשערתי אכן קרה. והוא הוצא מהקונסוליה והועבר דרך 70 מכוניות המשטרה שעמדו שם ונלקח לבייג'ינג, ואני לא חושב שמישהו שמע ממנו מילה מאז.

אף אחד אינו יודע בדיוק היכן הוא נמצא, חוץ מכך שהוא מוחזק על ידי מערכת הביטחון הסינית.

קילגור: כן, בבייג'ינג. והייתי אומר שקרוב לוודאי לא יהיו לו חיים ארוכים. אבל אני משער שהוא מרגיש שכבר לקח חלק רב בביצוע מעשים נוראיים, ואולי הוא החליט שאינו מסוגל עוד להמשיך בכך.

היו לו שבעה אנשי צוות סביבו ושמעתי ששניים מהם נהרגו, ואחד התאבד. אם זה נכון, אז הוא ודאי הרגיש תחת לחץ עצום ואולי רצה לנקות את מצפונו.

אתה חושב שיש משהו שהוא היה יכול לספק לממשל האמריקני שבכוחו לשנות את דרך ההתנהלות מול סין?

קילגור: לא, אבל ההיסטוריה של בו שי-לאי ווואנג עצמו מתחילה להיחשף עתה, והיא זוועתית. כאשר שמעתי את הנאום של וואנג שבו תיאר את עצמו מקבל פרס כשוטר שלקח חלק בבזיזת איברים, זה פשוט… זה מחליא. חולני לחלוטין. אז דבר כזה עשוי להפיל את הממשלה. אבל אני חושש שלאור המעשים שהם עצמם עשו בתחומים שונים, זה לא יקרה.

אתה מאמין שממשלת ארה"ב יודעת על קצירת האיברים?

קילגור: או, אני בטוח שהממשל האמריקני יודע על קצירת האיברים. דייוויד מטאס ואני היינו במשרד החוץ מספר פעמים. דיברנו בקונגרס, דיברנו למעשה בכל העולם – או לפחות ב-40 מדינות. כולם קיבלו את הספר שכתבנו. אין לי ספק שיש בידיהם הדוחות שלנו. אפשר להשיג אותם באינטרנט.

הדו"ח האחרון על חילול זכויות אדם ברחבי העולם אמור להתפרסם בקרוב, כאשר שרת החוץ קלינטון תמצא זמן להכריז עליו. הם יודעים על כך כבר זמן רב.

למעשה, אני זוכר שטסתי מאיזה מקום רחוק לוושינגטון, ודייוויד מטאס עלה על טיסה ממקום אחר, והגענו לשימוע בקונגרס – זה היה ב-2006 בערך. ולדובר מטעם משמר זכויות האדם, נדמה לי שזה היה הוא, נאמר שאסור לו להוציא מפיו את המילים "פאלון גונג" (פאלון דאפא). כך שזה לא רק הממשל האמריקני. חלק מארגוני זכויות האדם לא עזרו בסוגיה זו.

מדוע הם לא מדברים על זה?

קילגור: שמעתי הסברים שונים. אחד הוא שהמשטר הסיני כל כך רותח לגבי הסוגיה הזו, עד שאם אתה, כארגון זכויות אדם, מזכיר את המילים "פאלון גונג", כל הדלתות נסגרות בפניך. אבל בכל מקרה, הם לא יכולים להיכנס לסין. כפי שאחד מהם הציג זאת בפני, יש להם עדיפויות אחרות – בגלל המצב הם מעדיפים לנסות לקדם סוגיות אחרות של זכויות אדם.

אבל עליהם לקדם את כל סוגיות זכויות האדם, כולל זו. זו קרוב לוודאי הסוגיה החשובה ביותר בתחום זה. נכון, הסוגיות של האויגורים ושל הנוצרים בסין אף הן חשובות ביותר, אבל איך אפשר לומר "אנחנו לא מתכוונים להתעסק בנושא רדיפת הפאלון גונג ובזיזת האיברים מכיוון שזה לא מוצא חן בעיני המשטר הסיני"? איך שאני רואה זאת, זו גישה נרפית באופן קיצוני מצדם.

זה לא מה שהיית מצפה לשמוע מארגון לשמירת זכויות אדם.

קילגור: ודאי שלא. דייוויד מטאס ואנוכי נפגשנו עם הארגונים אמנסטי הבין לאומי, משמר זכויות האדם, וזכויות האדם בסין. עשינו כמיטב יכולתנו לשכנע אותם שעליהם לנקוט בגישה פחות רפויה בסוגיה זו.

האם קיים סיכוי שממשלה כלשהי תדבר בפתיחות על נושא זה?

קילגור: למעשה, היו ממשלות שפעלו די טוב בנדון. ממשלת טייוואן, למשל, הייתה ממש בסדר. היא נקטה בעמדה נחרצת והודיעה לרופאים לא לשלוח יותר אנשים לסין לביצוע השתלות. גם ממשלת ישראל אימצה קו כזה, שאזרחי ישראל לא יישָלחו יותר לסין לשם השתלת איברים. המועצה הלאומית בצרפת קיימה דיון בנושא.

בממשלות שונות הועלו הצעות חוק האומרות שאם הנך נוסע לסין, או לכל מדינה אחרת, ואינך עושה מאמץ סביר לוודא שהאיבר הושג שם בדרכים שמרצון, תוכל להיות מואשם בביצוע עבירה פלילית כאשר תחזור לארצך. זה אותו הדבר כמו נסיעה לארץ זרה כדי לקיים שם יחסים מיניים עם ילדים – זו עבירה אף אם לא בוצעה במדינה התובעת אותך.

לכל הפחות משרדי החוץ צריכים להעלות את המודעות לזה באתרים השונים שלהם, כך שאם אתה נוסע לסין לבצע שם השתלה, תדע שיש סיכוי גדול שהאיבר שתקבל בא ממתרגל פאלון גונג שלא הורשע בכל עברה שהיא, שנשלח למחנה עבודה לשנתיים או עד ארבע שנים למרות שלא עבר על כל חוק בסין, ושאתה גורם למותו של אסיר מצפון חף מפשע כדי שתוכל לקבל כליה חדשה או כבד חדש. דברים אלו חייבים להיות מוצגים בכל האתרים של כל הממשלות המתיימרות להיות בעלות ערכים.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!