רשימת חיסון

לחסן או לא לחסן? מבט פנורמי על נושא שמעסיק אותנו כהורים

חיסון

איך מגשרים על הפער בין הטענה שיש צורך לחסן את רוב האוכלוסייה כדי למנוע מגפות, לבין הטענה שחייבים לבדוק כל חיסון לגופו וכל ילד לגופו? – צילום: Photos.com

נניח שאת מנכ"ל משרד הבריאות ואני אומר לך: יש לי חיסון למחלה שגורמת ל-1000 מקרי מוות בשנה, [אבל] יהיו אחד או שניים או שלושה ילדים בישראל שימותו כתוצאה מהחיסון, מה ההחלטה שלך?", שאל ד"ר יואב לוריה, מומחה למחלות עיכול וכבד באיכילוב, בתכנית דוקו "חיסון גורלי" ששודרה בערוץ 10 ב-2008.

הפרומו לתכנית עורר בשעתו סערה עוד לפני ששודרה וגרם למספר ארגונים של רופאי ילדים לשגר מכתב בקשה לבטל את השידור. במכתב נאמר כי מהפרומו עולה שהתכנית מתכוונת להטיל "ספק משמעותי במדיניות החיסונים במדינת ישראל…פעולה זו היא תמוהה ושקולה לטעמינו לפעולה להפצת מחלה".

התכנית שודרה בסופו של דבר אך הסערה לא שככה. הוויכוח שנסב בסוגיה הנוגעת לבטיחות החיסונים של תינוקות וילדים המשיך להתנהל מאחורי הקלעים והתפרץ לאחרונה שוב.

בתחילת החודש איגוד רופאי הילדים פנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, בבקשה "לחוקק חוק שיחייב הורים לחסן את ילדיהם בהתאם להנחיות/המלצות משרד הבריאות ולמנוע ממי שלא עשו כן אפשרות להירשם לבתי הספר ולגנים הציבוריים".

מה עורר את איגוד רופאי הילדים לפעולה הנחרצת הזאת?

סכנה לציבור

בשנים האחרונות יש מגמה של עלייה במספר ההורים המבקשים לדחות את מועד החיסונים, לפצל אותם (בהדרגה במקום חיסון מחומש) או אפילו לא לחסן כלל. מגמה זו מתחזקת בשל הפרסומים לגבי תופעות לוואי אפשריות חמורות של חלק מהחיסונים, כגון הפרעות נוירולוגיות חמורות ואוטיזם.

ד"ר חיים רוזנטל, רופא והומיאופת, מספר במגזין "הורים וילדים" שבשנתיים האחרונות יש התעוררות של הורים ששואלים שאלות. "הם כבר לא סומכים על המערכת באף תחום: לא בביטחון, לא בכלכלה, וגם לא בתחום הרפואה… יש אינטרנט, יש כיום אנשים שיודעים הרבה יותר מהרופאים, והם טוענים שאינם מוכנים להזיק לילד שלהם במו ידיהם". הוא ממשיך ומסביר בכתבה "חיסונים: הסיפור המלא" משנת 2002 שהורים חוששים מהאפשרות שיקרה לילד שלהם משהו מתופעות הלוואי הנדירות.

פרופ' מתי ברקוביץ, ראש איגוד רופאי הילדים, חרד מהמגמה המתגברת של ויתור על חיסונים: "אנחנו מתקרבים לשיעור חיסונים של פחות מ-85% שזה שיעור אחוזים מסוכן. מתחת למספר הזה נתחיל לראות מגפות והאמינו לי, אני לא סתם מפחיד", אמר בריאיון בחדשות ערוץ 10 ב-8 במארס.

פרופ' מתי ברקוביץ, ראש איגוד רופאי הילדים

פרופ' מתי ברקוביץ, ראש איגוד רופאי הילדים

במכתב למנכ"ל משרד הבריאות, עליו חתום פרופ' ברקוביץ יחד עם רופאים נוספים, הם מסבירים ש"מחקרים הוכיחו כי כל עלייה בשיעור הילדים שאינם מתחסנים גוררת בעקבותיה גידול משמעותי בתחלואה ממחלות דוגמת חצבת ושעלת".

יש דוגמאות לכך ממדינות בעולם, אומר בריאיון ד"ר אברהם מזרחי, רופא בכיר במחלקת ילדים בבית חולים וולפסון: "יש את הניסיון באנגליה שהייתה הפסקה משמעותית בחיסון שעלת, והמחלה חזרה עם הרבה אשפוזים ומקרי מוות. אותו דבר קרה בהולנד עם חצבת".

יתרה מכך, מסביר ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל איגוד רופאי הילדים בריאיון לערוץ 2 ב-8 במארס: "ילד חולה שלא התחסן למחלה יכול להדביק לא רק ילדים לא מחוסנים, אלא גם ילדים מחוסנים שרמת הנוגדנים שהתפתחה אצלם לאחר החיסון היא לא 100 אחוז, אלא 70 אחוז. כך שילד לא מחוסן מסכן גם את הילדים המחוסנים. ילד לא מחוסן מהווה נזק סביבתי לגן או לבית הספר כמו שאדם שמעשן בתוך מסעדה אינו פוגע רק בעצמו, אלא גם באנשים שנמצאים בסביבתו".

אז על מה הויכוח

רוב התינוקות הנולדים בישראל מקבלים חיסונים על פי הנחיות משרד הבריאות. בהמשך לחיסון נגד צהבת מסוג B, הניתן מיד לאחר הלידה עוד בבית החולים, צפויים לתינוקות בשנתם הראשונה כמעט תריסר חיסונים נגד המחלות: שיתוק ילדים (פוליו), אדמת, חצבת, חזרת, אסכרה (דיפתריה), שעלת, אבעבועות רוח, טטנוס, דלקת קרום המח ונגיף הרוטה.

ד"ר רוזנטל מתנגד למדיניות הקיימת של משרד הבריאות לפיה ניתנים כל החיסונים בצורה גורפת. בריאיון לאפוק טיימס הוא אומר: "חשוב לעשות סדר, [ולקבוע] איזה חיסונים יותר חשובים ואיזה פחות, צריך להכיר בפוטנציאל הנזק שלהם. ברמה האמיתית יש פה ויכוח אידיאולוגי מאד גדול כי הממסד הרפואי טוען שכמעט ואין נזקים כתוצאה מחיסון. אם באמת הייתה הכרה שחיסונים זה דבר מסוכן וצריך להיזהר ממנו, הכול היה משתנה".

ד"ר נועה תור-פרנקל, מומחית לרפואת ילדים והומיאופטית, בקופת חולים לאומית מספרת בריאיון שכאשר מתבוננים היטב ומקשיבים להורים, נתקלים בהרבה תופעות לוואי. "זה לא תמיד נזק שמתבטא בפיגור, אפילפסיה או אוטיזם, שגם זה קורה". היא מסבירה שפעמים רבות תופעות הלוואי הקלות יותר חולפות כי לגוף שלנו יש יכולת לתקן תקלות, אבל יש גם ילדים שניזוקו בצורה יותר חמורה. קשה מאד להוכיח קשר בין חיסון לנזק. כמעט לא נעשו מחקרים בנושא של נזקים מחיסונים. ד"ר תור-פרנקל מציינת שלמערכת הבריאות בעצמה אין הרבה כספים, ומי שצריך לתת את הכספים למחקרים כאלה זה בדרך כלל חברות התרופות. "אז מי שמייצר חיסונים לא מאד מעוניין לדעת שחיסון עלול להזיק".

האם יש נזק

האם חיסונים עלולים לגרום לנזק? תלוי את מי שואלים.

ד

ד"ר אברהם מזרחי, רופא ילדים בכיר

באתר החיסונים לילדים של בית חולים וולפסון נאמר: "החיסונים הם מאד בטוחים. רוב תופעות הלוואי הם קלות וזמניות וניתן לגבור עליהן בקלות על ידי מתן תרופות המיועדות להורדת חום ולהקלה על כאב כדוגמת אקמול. תופעות הלוואי החמורות יותר הן נדירות וקורות בשכיחות כה נמוכה עד שקשה לאמוד אותן".

ד"ר פלטשר, לשעבר המדען הראשי במשרד הבריאות הבריטי, חושב אחרת. במארס 2006 הוא צוטט בעיתון הבריטי Mail Online כשהוא מאשים את ממשלת בריטניה בשאננות בלתי ניתנת להסבר לגבי השאלה של נזק אפשרי מחיסון המשולש לילדים (חצבת, חזרת ואדמת – MMR): "יש הצטברות מתמדת של נתונים קליניים ומדעיים שווירוס החצבת החי בחיסון המשולש עלול לגרום נזק במוח, במערכת העיכול ובמערכת החיסונית לפלח של ילדים פגיעים. אין הוכחה מדעית חותכת…..כי אצל ילדים מאד קטנים קשה להוכיח את הקשר. אבל יש הצטברות מתמדת של ראיות ממספר אוניברסיטאות מכובדות, בתי חולים ומעבדות בעולם. קיימים יותר מדי [נתונים] מכדי להתעלם מהם. אבל דומה שרשויות הבריאות, יותר מאשר שמחות לעשות זאת".

הוא ממשיך ושואל: "מדוע הממשלה אינה מפנה חלק ממיליוני הפאונד שהיא מוציאה על פרסום וקמפיינים לקידום חיסון המשולש, במקום זאת, למחקר קליני מפורט?". והוא עצמו עונה על כך:

"יש אנשים בעלי כוח רב בעמדות בכירות בבריטניה ובמקומות אחרים שהימרו על שמם הטוב ועל הקריירה שלהם [בהגנה] על כך שחיסון ה-MMR [החיסון המשולש] הוא בטוח, והם מוכנים לעשות כמעט כל דבר כדי להגן על עצמם".

בפברואר 2011, כ-5 שנים אחרי המאמר הנ"ל, פרסם "המשרד לבטיחות חיסונים" ב"מרכז לבקרת ומניעת מחלות" (CDC ) של משרד הבריאות האמריקני "אג'נדה למחקר מדעי" שיש ליישם ב-5 השנים הקרובות. באג'נדה מופיעה רשימה של נושאים שאין לגביהם מספיק ידע וחייבים לחקור אותם, ביניהם מידת הבטיחות של חיסונים. ברשימה נכללים נושאים כמו – הקשר בין חיסונים והמחלות הבאות: הפרעות נוירולוגיות כולל אוטיזם, מחלות אוטו-אימוניות, הפרעות במערכת העצבים המרכזית ודלקת כלי הדם, מידת הבטיחות של חיסונים משולבים וחיסונים באוכלוסיות מיוחדות כמו תינוקות שנולדו במשקל נמוך, קבוצות אתניות שונות ומין היילוד.

עובדות מטרידות

אז מי באמת עורך את המחקרים הרפואיים הגדולים בעולם כדי לקדם את הידע הרפואי ולתת את הטיפול המיטבי לאוכלוסייה בכל העולם?

אבינעם רכס, פרופ' לנוירולוגיה בבית חולים הדסה ויו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, נותן את התשובה לכך. הוא מסביר בריאיון שחברות התרופות הן אלה שמנהלות היום את המחקרים הרפואיים בעולם לגבי כל התרופות וגם לגבי חיסונים: "הן משקיעות למעלה ממאה מיליארד דולר בשנה למחקרים. זה יותר מהתקציב של מדינת ישראל. אין שום גורם אחר בעולם שיוכל להקציב אמצעים כלכליים בסדר גודל שכזה לקידום המחקר הרפואי”.

"מרבית חברות התרופות עורכות מחקרים תוך שמירה על יושר אינטלקטואלי", הוא מרחיב, "אבל אחרי שניסוי קליני שעלה, לדוגמה, 600 או 800 מיליון דולר מראה שתרופה איננה יעילה או שהיא רעילה, נדרש יושר רב מאד כדי ל'זרוק אותה לפח'". "ולמרבה הצער מספר רב של חברות תרופות נתפסו כשהן מטות את הידע הרפואי, משבשות אותו, לצרכיהן", הוא מוסיף.

כדוגמה נותן פרופ' רכס את הפסיקה במשפט נגד חברת התרופות הבין-לאומית MSD, חברת בת של ענקית התרופות האמריקנית Merck: "עבור העיוותים שהם יישמו במחקרים הרפואיים ובאינטרפרטציה שלהם [הם] שילמו לאחרונה קרוב למיליארד דולר קנס למשרד המשפטים האמריקני בשל כך". יש לנו כחברה, מסכם פרופסור רכס, אינטרס עליון שחברות התרופות ימשיכו לחקור, אך הן נדרשות לעשות זאת ביושר.

גם ארגון הבריאות העולמי (WHO) מוטרד מתופעת השחיתות בתעשיית התרופות. בדצמבר 2009 פרסם הארגון מסמך שבו נאמר בין השאר: "שחיתות בתעשיית התרופות קיימת בכל השלבים של השרשרת הרפואית, החל במחקר ופיתוח וכלה בהפצה ובקידום". בהמשך נאמר שהתנהלות לא אתית לאורך השרשרת יכולה להתבטא בצורות שונות: "זיוף של ראיות, ניהול בלתי תקין של אינטרסים מנוגדים, או שוחד". עוד נאמר במסמך שלמרות שדיווחים על שחיתויות קיימים, הרבה נוהלים לא אתיים אינם מדווחים: "זה בגלל פחד מפגיעה ונקמה כלפי מוסרי המידע, ומחסור בתמריצים לקחת צעד קדימה. חלק מצורות השחיתות הפכו לממוסדות עד לנקודה שאנשים מרגישים חוסר אונים להשפיע על שינוי במדינותיהם".

אין במסמך התייחסות ספציפית לחיסונים, אבל הוא מצביע על אופן התנהלות כללי שהוא בעייתי ומטריד וסביר מאד שנוגע גם בנושא החיסונים.

רפואה מותאמת אישית?

איך מגשרים על הפער בין הטענה שיש צורך לחסן את רוב האוכלוסייה כדי למנוע מגפות, לבין הטענה שחייבים לבדוק כל חיסון לגופו וכל ילד לגופו? שוב, תלוי את מי שואלים.

ד'ר חיים רוזנטל, רופא הומיאופת

ד'ר חיים רוזנטל, רופא הומיאופת

בטיפת חלב קיים נוהל שגרתי, כפי שהסבירו במייל מדוברות משרד הבריאות: האחות בטיפת חלב מבררת לפני מתן חיסון פרטים אישיים ורפואיים נדרשים, "בין היתר: החיסונים שקיבל בעבר, האם היו תופעות לוואי למתן קודם של חיסון ושאלות מכוונות לעניין בריאותו של הילד בהתאם לסוג החיסון. כוונת השאלות לבדוק האם הוא משתייך לקבוצות הילדים שעבורן יש "הורית נגד" (איסור) לקבלת החיסון, או יש לשקול את מתן החיסון באופן ייחודי ("אמצעי זהירות"). לא כל ההורים שבעי רצון מהנוהל הזה.

ד"ר מזרחי, רופא בכיר במחלקת ילדים בבית חולים וולפסון ורופא ילדים בקהילה, מספר בריאיון על הורים שמגיעים אליו שמרגישים שלא קיבלו מספיק אינפורמציה בטיפת חלב. הם רוצים מאד לדעת איך הוא עצמו פעל לגבי בני משפחתו, והוא מספר להם: "אני עשיתי לילדים שלי את כל החיסונים". יחד עם זה הוא תמיד מבקש מהורים שמודאגים לגבי תופעות לוואי אפשריות, להכין רשימה של שאלות שיש להם לגבי חיסונים. מי שרוצה להתעמק יותר, מעבר לתשובות שקיבלו ממנו, הוא מפנה לאתר מיוחד שיצר בית חולים וולפסון ובו מידע מפורט לגבי חיסונים. מי שרוצה לדעת עוד יותר הוא מפנה לאתר של "המרכז למניעת מחלות" (CDC) האמריקני, ומי שרוצה לדעת עוד יותר הוא מפנה לאתר של "מנהל המזון והתרופות האמריקני" (FDA), כי "אין מדינה שפועלת בתחום הרפואה מבלי לבדוק מה ה-FDA אומר".

ד"ר רוזנטל מרחיק לכת יותר ומציע: "אצל ילדים שיש פוטנציאל לנזק, אפשר באופן יזום לא לחסן אותם, לפחות לא בגיל צעיר, כי ככל שהילד גדל ומתבגר, היכולת שלו לספוג את הטראומה של החיסונים יותר טובה. אפשר לברור יפה את פלח האוכלוסייה שהוא רגיש מידי, או שזה לא הזמן המתאים ולא לחסן אותו. כי רוב הילדים הבריאים הרגילים, אם הם מקבלים את החיסון במצב כללי טוב, בתקופה שלא קרובה למחלה [שהייתה להם], רובם יתגברו על כך ולא יקרה אסון גדול".

לגבי ילדים מסוימים ותנאים מסוימים, הוא מוסיף, "צריך לקבוע קריטריונים של זהירות". לדוגמה: הרבה ילדים מתחילים ללכת לגן בגיל שנה ומקבלים חיסון של תשעה דברים ביחד באותו יום. והרבה ילדים נהיים חולים מזה, כל אחד לפי הנקודות החלשות שלו.

"אסור לחסן ילד שהולך לגן בפעם הראשונה", הוא מסביר "זה מצב טראומטי של סטרס ומערכת החיסון לא במיטבה. אבל זה דבר שמאד קשה להוכיח. וקשה מאד ליישם גישה אינדיבידואלית".

דוגמה אחרת היא החיסון נגד צהבת B שנותנים מיד לאחר הלידה. "צהבת B היא מחלת מין של מבוגרים", מסבירה ד"ר תור-פרנקל. "הדרך היחידה שילוד יכול להידבק במחלה הזאת היא רק אם האימא היא נשאית של המחלה. המערכת חושבת שהחיסונים לא מזיקים ומעדיפה לחסן את כל התינוקות מאשר לבדוק את כל האימהות".

אבל בגלל זה, מסבירה ד"ר תור-פרנקל, מכיוון שפחות מאחוז של האימהות הן נשאיות, התוצאה היא ש-99 אחוז של התינוקות מקבלים חיסון מיותר לאחר הלידה. "אני לא אומרת שמתישהו בהמשך הדרך לא צריך את החיסון הזה, אבל [לא] אחרי הלידה, שזה שלב כל כך קריטי, שצריך להניח לתינוק להסתגל למעבר הענק הזה מהרחם לעולם. אם בדקנו את האם והיא לא נשאית, אין עוד דרך שהילוד יכול לקבל את המחלה, פשוט אין. זה לדחות חיסון בלי לקחת שום סיכון".

"אני חושבת שרפואה לא יכולה להתנהל בצורה קבוצתית חברתית גורפת אלא, רפואה צריכה להתנהל מול המתרפא, בכל התחומים, וכך גם לגבי חיסונים", מסכמת ד"ר תור-פרנקל.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!