צמחים מתריעים על סכנה בהודעת שרשרת

שיתוף פעולה הוא המפתח – מתברר שצמחים מתריעים בפני שכיניהם כאשר מתקרבת סכנת טריפה, יובש או מליחות, וכך משפרים את סיכויי הישרדותם

אפונה

כשצמח האפונה מזהה מצוקה הוא דואג להודיע על זה לשכנים שלו- צילום: Doperwt rijserwt

כשצמח האפונה מזהה שהוא בסטרס (עקה), למשל כשהסביבה יבשה או מלוחה מדי, הוא דואג להודיע על זה לשכנים שלו, וגם הם, כמו ב"טלפון שבור", מעבירים את ההודעה הלאה לשכנים מרוחקים יותר. תוך זמן קצר, הודות לתקשורת בין חברי הקבוצה, גם צמחים מרוחקים מקבלים את האזהרה על המצב ונערכים לו מראש. בזכות התיאום ושיתוף הפעולה מצליחים הצמחים לשפר את סיכויי ההישרדות שלהם גם בתנאים מאתגרים.

כדי לזהות את ערוצי התקשורת של האפונה, החוקרים, בראשות פרופ' אריאל נובופלנסקי מהמחלקה לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הגבילו בדרכים שונות את המגע בין הצמחים. כך התברר שהמידע בין צמחי האפונה עובר דרך השורשים – כפי הנראה בעזרת חומרים שנפלטים משורשיו של "הדובר" ונקלטים בשורשיו של "המאזין". כפי שמסביר פרופ' נובופלנסקי בריאיון לאפוק טיימס, עדיין לא ברור האם הכרחי שיהיה מגע בין השורשים כדי שההודעה תעבור הלאה. "אני מתאר לעצמי שזה לא דורש מגע", מסביר נובופלנסקי, אבל נדרשים עדיין ניסויים נוספים כדי לוודא זאת.

נובופלנסקי מספר ש"הנושא של תקשורת בין צמחים שלעצמו אינו חדש, הוא ידוע כבר כמה עשרות שנים". אך לדבריו זו הפעם הראשונה שמודגם שגם צמחים שלא נתונים במצוקה מעבירים את ההודעה הלאה, לצמחים נוספים. "מה שמיוחד במחקר הזה הוא שזה עלה על פס של תקשורת", הוא מסביר.

תקשורת בדרך האוויר

לצמחים יש גם ערוצי תקשורת נוספים מלבד העברת מידע דרך השורשים. מחקרים קודמים הראו שצמחים מעבירים מסרים דרך האוויר באמצעות פליטת חומרים נדיפים. "למשל, כתוצאה מפגיעת חרקים", מספר נובופלנסקי. "צמחים משחררים חומרים נדיפים שנקלטים על ידי צמחים אחרים, אפילו אם הם מרוחקים, ואלו מתחילים לייצר רעלים למניעת התקפת החרקים".

במחקר קודם בנושא שפורסם ביוני 2009, קבוצת חוקרים בראשות פרופ' ריצ'רד קארבן הדגימה שצמחי לענה מתריעים זה בפני זה על סכנה. מדובר בצמחים שהתפתחו מענפים שונים של אותו צמח, כלומר צמחים עם מידע גנטי זהה. החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס מצאו שהצמחים פלטו חומרים נדיפים לחלל האוויר וכך התריעו בפני צמחים סמוכים אחרים, קרובי משפחה שלהם, על סכנת טריפה על ידי חגבים.

בהודעה לעיתונות הסבירו פרופ' קארבן ועמיתיו כי לאחר שקיצצו בכוונה עלים של צמח לענה הם בדקו כיצד הושפעו מכך צמחים סמוכים לאורך עונת הצמיחה. הם גילו כי צמחים קרובים, עד לרדיוס של 60 ס"מ, נפגעו פחות מטריפת חגבים בהשוואה לצמחים שלא קיבלו התרעה מראש.

החוקרים מציעים כי הצמחים השכנים בעצם שינו את מאפייניהם כך שהיו פחות אטרקטיביים לטריפת החגבים. "צמחים לא רק מגיבים לרמזים מהימנים מסביבתם, אלא גם מייצרים רמזים המתקשרים עם צמחים שכנים ועם אורגניזמים אחרים כגון מאביקים, מפיצי זרעים, אוכלי עשב ואויביהם של אותם אוכלי עשב", מסביר קארבן.

אפונה ריחנית

פרח אפונה ריחנית. "מה שיפה פה זה שלא חייבים מוח, לא חייבים עצבים כדי שזה יקרה", פרופ' אריאל נובופלנסקי מהמחלקה לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב – צילום: Forest & Kim Starr

צמחים לומדים וזוכרים

פרופ' נובופלנסקי מסביר שחידוש נוסף במחקרו הוא סוג הנזקים והמצוקות שמזהים הצמחים ומזהירים מפניהם. "מה שהיה קיים בספרות עד עכשיו זה מקרים של סכנת טריפה, אכילה. אנחנו עובדים על מצבים שונים של סטרס – יובש, מליחות ודברים כאלה".

כשהצמחים מזהים את מצב הסטרס ומזהירים מפניו, הם בעצם מיישמים תהליכים של עיבוד מידע. "עיבוד המידע קיים, כי יש קליטה של הנתונים, קליטה של האינפורמציה מהסביבה", מסביר נובופלנסקי, ובעצם, עיבוד מידע כמו זה, המאפשר לזהות מצבים ולהיערך לקראתם, קיים גם אצל יצורים רבים אחרים. "חיידקים וצמחים עושים את הדברים האלה, את עיבוד המידע הזה, ולא צריך מוח בשביל זה".

לא תמיד עיבוד המידע הזה משפיע רק על התגובות המיידיות של הצמח. לפעמים יש לו גם השפעות ארוכות טווח. "הצמח בעצם זוכר. למשל, אם הזרע שלו נחשף לתנאים מסוימים, הוא יתנהג אחרת גם כשהוא יהיה בוגר". כך הצמחים מדגימים גם את יכולת הלימוד שלהם. נובופלנסקי מסביר ש"במערכת נתונים אחת שהצמח זכר מהעבר, יקרה משהו אחד ובמערכת אחרת יקרה משהו אחר. זאת אומרת שהוא יודע ללמוד והוא יודע לזכור את התוצאות של הלימוד ולהשתמש בהן מאוחר יותר".

"מה שיפה פה זה שלא חייבים מוח, לא חייבים עצבים כדי שזה יקרה", מסכם נובופלנסקי.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!