פרשנות: למה הבורסה בישראל דורכת במקום?

בעוד בורסות העולם מרקיעות שחקים הבורסה בישראל מדשדשת. למה זה קורה?

בורסה

בעוד מדדי המניות בעולם רושמים עליות יפות, מדדי המניות בישראל מדשדשים סביב אותה רמה זה מספר חודשים – צילום: MENAHEM KAHANA / AFP

אחת התופעות המעניינות של החודשים האחרונים היא הפיגור שרושמים מדדי המניות בישראל ביחס למדדי המניות בעולם. בעוד מדדי המניות בעולם רושמים עליות יפות, מדדי המניות בישראל מדשדשים סביב אותה רמה זה מספר חודשים. מספר סיבות אפשריות לתופעה הזאת הועלו והמאמר הפעם ינסה לנתח אותן.

אבל ראשית התופעה הזאת צריכה להזכיר לכולנו לקח חשוב מאוד שקשור לעולם ההשקעות. אם יש תופעה שנמשכת זמן רב, אין זה אומר שהיא תימשך גם בעתיד. במילים אחרות, כשזה מגיע לעולם ההשקעות אין שום דבר ברור, אוטומטי או מובן מאליו. ואין תחליף או קיצור דרך לחשיבה וניתוח.

כעת נתחיל לנתח את הסיבות שהועלו, מהקל אל הכבד. נתחיל באיום האיראני שלפי אחת הסברות מבריח מפה משקיעים זרים דבר שמקטין את הביקוש למניות ישראליות. זה נכון שהאיום האיראני נמצא מעט יותר בכותרות בחודשים האחרונים אבל אני לא חושב שזה עד כדי כך מפחיד את המשקיעים הזרים. ראשית, רובם מכירים את המציאות הביטחונית הישראלית ושנית, בחודשים האחרונים נעשו עסקאות רבות לרכישת חברות ישראליות, כולל כאלה המראות על מחויבות ארוכת טווח כמו למשל הקמת מרכז פיתוח של אפל בישראל.

הסברה השנייה שהועלתה היא כי השינוי בסיווג של ישראל ממשק מתפתח למשק מפותח גרם לקיטון בזרם ההשקעות הזרות בגלל חלקה המזערי של ישראל במדד השווקים המפותחים. גם הסברה הזאת לא נראית לי הגיונית. הריבית בעולם כיום היא אפסית מה שאומר שרוב המשקיעים בעולם משוועים לדרכים להגדיל את התשואה שלהם. העולם כיום גלובלי ומקושר וקרנות רבות (במיוחד קרנות גידור) משקיעות זמן ומאמץ ניכרים כדי למצוא השקעות מעניינות ברחבי העולם.

בתנאים כאלה סביר להניח שזו רק שאלה של זמן עד שהכסף ידאג למצוא כל השקעה אטרקטיבית, לא משנה כמה רחוק היא נמצאת. מה עוד שגם בישראל יש כסף רב שנמצא בהשקעות סולידיות בריבית נמוכה במיוחד ואם יש פה השקעה אטרקטיבית סביר להניח שמשקיעים ידאגו למצוא אותה תוך זמן קצר.

כעת לשתי הסיבות שנראות לי המשמעותיות ביותר. ראשית, שינויי רגולציה והמחאה החברתית. לאחרונה היו שינויים רגולטורים רבים שהשפיעו משמעותית על רווחיות החברות. בין היתר, שינויים שהביאו לפתיחת שוק התקשורת לתחרות, הגדלת דרישות ההון מהבנקים, הגבלת דמי הניהול של חברות הביטוח, ביטול ההפחתה המתוכננת והעלאה של מס החברות. בנוסף, המחאה החברתית יצרה אווירה שלילית כנגד מספר חברות, במיוחד בענף המזון וקמעונאות המזון.

השינויים האלה פגעו מאוד ברווחיות של חלק מהחברות האלו (או ביכולת שלהן לחלק דיבידנדים). כשמוספים לזה את גורם אי הוודאות והעוינות כלפי המגזר העסקי מקבלים ירידות מחירים של המניות הרלוונטיות. זה כמובן לא אומר שהשינויים האלה לא היו מוצדקים, אבל זה חלק מהמחיר שלהם.

אבל הסיבה העיקרית לדעתי היא הפסימיות של המשקיעים לגבי הכלכלה הישראלית. הצמיחה בשנים האחרונות, ובמיוחד אחרי המשבר של 2008, היא בעיקר תוצאה של הורדת הריבית לרמה חסרת תקדים. הבעיה היא שצמיחה כזאת היא זמנית באופייה מאחר שתוך זמן קצר המחירים מתאימים את עצמם לריבית הנמוכה וכך ההשפעה שלה נמוגה.

ואכן בשנת 2011 החלו המחירים לעלות בחדות ובנק ישראל נאלץ להעלות ריבית והטיל הגבלות על משכנתאות כדי לעצור את עליית המחירים. הפעולות האלה הביאו כמעט באופן מיידי להאטה כלכלית, במיוחד בשוק הנדל"ן.

כרגע עומד המשק הישראלי בפני בעיה של פער גדול בן הצמיחה של המשק לגובה הריבית שלה. לפי חוקי הכלכלה הם אמורים להיות בגובה דומה. נכון להיום צומח המשק בקצב נומינאלי של 5.5% עד 6% ואילו הריבית היא ברמה של 2.5%. זה מצב שהוא לא בר קיימא ויכול להיפתר באחת משתי דרכים.

דרך אחת היא שהמשק ימשיך לצמוח בקצב כזה. בתסריט הזה, מהר מאוד יתחילו המחירים לעלות שוב ובנק ישראל ייאלץ להעלות ריבית. מצב זה עלול להיות בעייתי מאוד כשחלק גדול מהאשראי במשק הוא בריבית משתנה. הדרך השנייה היא שהמשק יאט בחדות וקצב הצמיחה ירד לרמה שקרובה לגובה הריבית דבר שיביא את המשק לסף מיתון.

כך שלדעתי הירידה במחירי המניות משקפת בעיקר את השינויים הרגולאטורים ואת החשש מפני האטה כלכלית.


איתי סלונים הוא מנהל תיקי השקעות מורשה ובעלים של חברה לניהול תיקים (www.islonim.co.il). הוא משקיע באופן שוטף בניירות ערך, כולל בכאלו המופיעים בכתבות. הכתבה נועדה לעורר עניין בלבד. היא לא נועדה לשמש כייעוץ השקעות ואינה מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם.

לתגובות: [email protected]

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!