חן אלטשולר

חן אלטשולר:"אני, בתור משקיעה, לא רוצה להשקיע בחברות כאלה שלא צופות את פני העתיד. פני העתיד זה גם החמרה של התקנים הסביבתיים" – צילום: תקווה מהבד/אפוק טיימס

עד 2004 לא ממש הכירו בבית ההשקעות אלטשולר שחם את התחום הירוק, לא שמעו יותר מדי על התחממות האקלים, ולא ממש היו מוטרדים מפליטה של מזהמים לאוויר. "הקשר שלנו לעולם הזה היה רופף מאוד", מספרת חן אלטשולר (44) מנהלת המחקר באלטשולר שחם ומייסדת הקרן הירוקה של אלטשולר שחם. אבל יום אחד נחשפו היא ובעלה, גלעד אלטשולר, המנהל את בית ההשקעות, למצבו העגום של כדור הארץ. מאותו רגע התחילו בני הזוג לחשוב מה הם יכולים לעשות בכלים שלהם, כבית השקעות.

באותה תקופה לא הייתה אף קרן בישראל שהתמקדה בהשקעה בחברות ירוקות. בעולם קרנות כאלה כבר היו קיימות. מספר החברות הציבוריות בעולם שעסקו בתחומים ירוקים באותה תקופה היו מוגבלות גם כן, רק כ-200 חברות. כמנהלת המחקר בבית ההשקעות התחילה אלטשולר לחקור את החברות הירוקות השונות, ובפברואר 2004 הקימה קרן חדשה בבית ההשקעות – "אלטשולר שחם הקרן הירוקה".

התחום הירוק היה אז, בשנים של לפני המשבר הכלכלי, בצמיחה מדהימה. אלטשולר התגאתה בראיונות עיתונאיים בכך שזהו התחום הנמצא בצמיחה הגדולה ביותר מכל התחומים. בתוך כמה שנים בודדות הכפילו את עצמן שוב ושוב, וב-2008 נסחרו בבורסות העולם כ-800 חברות ירוקות.

הקרן הירוקה של אלטשולר-שחם גם היא הראתה הצלחות מרשימות, ואפילו צוינה באוגוסט 2006 בכתבה של מגזין בלומברג כאחת מעשר הקרנות הירוקות הטובות בעולם. קרנות ירוקות נוספות קמו בארץ בעקבותיה.

באלטשולר-שחם לא הסתפקו בהשקעה בחברות ציבוריות והחליטו לרכוש את החממה הטכנולוגית "ל.נ. טכנולוגיות", והפכו אותה לחממה המשקיעה בטכנולוגיות ירוקות. "ניסינו להביא בחממה לסוג של איזון, שיהיה לנו בחממה מכל תחום שצריך לקדם בתוך התחום הסביבתי", מספרת אלטשולר.

המשבר הירוק

אבל את החגיגה הזאת עצר המשבר של 2008. אלטשולר מספרת כי ממשלות שהיו במשבר היו צריכות לקצץ בתקציבים, ומיד קיצצו בסובסידיות ובתמריצים לחברות ירוקות. גם הבנקים לא יכלו להלוות הרבה כסף כמו מקודם, ופרויקטים ירוקים רבים נפגעו.

"רוב הקרנות הירוקות נסגרו אחרי המשבר של 2008, ועל זה אני באמת מצרה", אומרת אלטשולר, "כי בסופו של דבר, הרבה מאוד חברות ירוקות גייסו כסף למה שיכול להמשיך לקדם את התחום של מכוניות חשמליות, למשל, או תחבורה על גז טבעי, שזה תחום גם כן חשוב מאוד. הציבור לא חזר לתחום הירוק, התחום הפסיק להיות פופולרי בקרב הציבור הרחב, וזה עצר בעצם את ההתקדמות של התחומים האלה, תחומים שממש חשוב שיתקדמו".

הכספים שגייסו חברות ירוקות בהנפקות, מסבירה אלטשולר, אפשרו להן להגדיל את ההשפעה הירוקה שלהן על העולם. הן המשיכו בפיתוח של מוצרים ירוקים, הגדילו את המכירות, וגם יצרו מקומות עבודה חדשים. CAR2GO הישראלית למשל הצליחה בהנפקה לגייס כסף שאפשר לה להגדיל את צי המכוניות שלה, ולהגדיל כתוצאה מכך את מספר המשתמשים בשירות. המשמעות היא יותר אנשים שנוסעים במכוניות, אבל פחות מכוניות על הכביש.

"זה כסף טוב", אומרת אלטשולר, "זה כסף שמקדם סקטורים טובים. אם הכסף הזה לא נכנס לתחום הירוק, התחומים האלה לא יתפתחו".

בניגוד לקרנות ירוקות אחרות, הקרן הירוקה של אלטשולר שחם שרדה את המשבר וממשיכה לפעול עד היום, אם כי ההצלחה שלה אמנם קטנה מאז המשבר. קרן ירוקה נוספת שהקים בית ההשקעות ונועדה להשקעות נועזות יותר בחברות בתחילת דרכן, "ירוק אקסטרים", נאלצה להיסגר.

החברות שיובילו את הכלכלה

"אני מאמינה שמה שטוב וצריך לקרות – יקרה", אומרת אלטשולר. "רק יש פה איזה עיכוב של כמה שנים בגלל המשבר".

חן אלטשולר

חן אלטשולר: "כשיש לך ילדים אתה רוצה להשאיר את העולם במצב טוב יותר ממה שקיבלת אותו" – צילום: תקווה מהבד/אפוק טיימס

ואכן, אלטשולר כבר רואה שינוי במגמה. "הגרף השתטח, ואנחנו מאמינים שהוא יזדקר שוב. צריך לטפל בדברים האלה, אז זה יתעכב שנה, שנתיים או שלוש, אבל זה מתבשל, ובסוף זה יקרה".

לפני המשבר אמרת שהחברות שיובילו את הכלכלה הן החברות שיבינו את החשיבות של השמירה על הסביבה. את עדיין חושבת כך?

"כן. זה כמו לקחת היום חברות מכוניות, נגיד, שהן לא עושות מכוניות שהן חסכוניות יותר בדלק, שהן מותאמות יותר לערים ושהן לא עושות מכוניות חשמליות ומכוניות שאפשר להסב לגז טבעי. אז אתה תגיד שאתה לא רוצה להשקיע בחברת מכוניות כזאת, כי היא לא צופה את פני העתיד.

"אותו הדבר בחברות שמייצרות, למשל, מלט או בטון, או משהו בתחומים שהם זללני אנרגיה ומים. אם תיקח היום חברת מלט שלא יודעת לייצר יותר מלט בפחות מים ואנרגיה, היא תהיה החברה שבסופו של דבר תרוויח פחות, ותיתקל כל הזמן ברגולטור בגלל בעיות של פליטות וזיהום. על הדירקטורים שלהם גם יוטלו כל מיני עונשים אישיים, כי הרגולציה ממשיכה להחמיר".

אלטשולר מסבירה שההיגיון הירוק הוא בסופו של דבר לא יותר מ"מבוא א' לכלכלה". כשיש היצע קשיח של משהו, רק כמות מסוימת, מוגבלת ומתכלה, אז ברור מה יקרה בזמן שהביקוש עולה.

"אם החברות לא נעות בכיוון הזה בסופו של דבר הן ייתקעו בקיר. אני, בתור משקיעה, לא רוצה להשקיע בחברות כאלה שלא צופות את פני העתיד. פני העתיד זה גם החמרה של התקנים הסביבתיים".

לנסוע על שמן בישול משומש

בינתיים, בחממה הטכנולוגית שרכש אלטשולר-שחם ממשיכות לצמוח חברות שכן צופות את פני העתיד. חלקן מעניינות במיוחד. אלטשולר מספרת לי על אחת מהן בהתלהבות שקשה לעצור, חברה המייצרת ביו-דיזל בתהליך אנזימטי. "החברה הזאת הייתה צריכה לקחת את תהליך הייצור של ביו-דיזל ולהפוך אותו מתהליך כימי, שהוא מזהם, שיש בו חימום ותוצרי לוואי לא נקיים כמו גליצרין די שחור וכ"ו, לתהליך נקי, אנזימטי", היא אומרת.

"גילינו שדי יקר לקחת שמנים צמחיים חדשים ולהפוך אותם לביו-דיזל, אז התחלנו להפוך שמנים משומשים – מבורות במלונות, ממסעדות, ממפעלים – ואז ירדנו עוד דרגה, עד שלבסוף הגענו לידי שלבים אחרונים של ייצור דלק משמן שאתה אוסף בביוביות, זה שמפריע לכל המכונים לטיהור שפכים. כשאתה רואה את זה, את הסירחון הזה, זה כאילו המיץ של הזבל".

"בעיניי, כשאתה מדבר על קיימות – לקחת את הדבר האחרון, ולהחזיר אותו בחזרה למעגל החיים – בעיניי זה מקסים. הרבה יותר מאשר לקחת שמן חדש של סויה או תירס, ובמקום שילך לצריכה על ידי בני אדם במזון אתה הופך אותו לדלק. ראית את מלחמת המחירים שהתעוררה בזמנו".

בתוך התחום הירוק, לאיזה תחום הכי כדאי לשים לב לדעתך?

"אני הכי מתחברת לתחום של התייעלות". אלטשולר-שחם נכנסו לשותפות עם חברה שעוסקת בהתייעלות אנרגטית. החברה מחליפה על חשבונה אצל הלקוחות מערכות להתייעלות אנרגטית, כמו תאורה חסכונית ומערכות מיזוג אוויר, ומקבלת מהלקוח אחוז מסוים ממה שהרוויח בעקבות ההתייעלות למשך תקופה מוגדרת.

"יש חברות שזה חוסך להן מיליוני שקלים בחשבון החשמל. זה רווח שלמפעל או לרשת קמעונית אין שום דרך להשיג מפעילות שוטפת. זו פעילות שקרובה מאוד ללבנו כבית השקעות", מסבירה אלטשולר.

"זה עדיין בהיקף קטן, אבל זה ממש מדליק. זה קורה לאט כי אנשים לא אוהבים לעשות שינויים, הם מפחדים שפתאום משהו לא יעבוד".

ההתייעלות האנרגטית כוללת התקנת מוני חשמל נפרדים המודדים את צריכת החשמל של כל תחום באופן נפרד, מה שתורם גם להגברת המודעות לצריכת החשמל. "במפעלים, איפה שהתקנו את מונה החשמל שבודק כל דבר במפעל, פתאום הם קוראים את המונה כל חודש. פתאום הם פותחים את האור חצי שעה מאוחר יותר, וסוגרים חצי שעה מוקדם יותר, וזה לא מחכה עד שהעוזרת תגיע לנקות את המפעל. פתאום הם רואים בעיניים, וזה עושה להם תיאבון לעוד".

חן אלטשולרלכן, אלטשולר מאמינה שהתמיכה שנדרשת מהממשלה לאו דווקא צריכה להיות בתחום של תמריצים. מה שחשוב הוא עידוד המודעות. "יש הרבה תחומים שיכולים להתקדם בלי תמריצים, ועדיף שהם יתקדמו בלי. עדיף לא להיות תלוי בתמרוץ ממשלתי. אם משהו לא כלכלי, אז בסופו של דבר הוא ייכחד. הוא לא יכול להמשיך הרבה זמן על תמרוץ".

ירוק גם בבית

"אחרי שהתחלנו עם הקרן הירוקה ועם החממה הירוקה, היה שלב שהבנו שאתה לא יכול להטיף ולקדם תעשייה ירוקה ולמכור קרן ירוקה, בלי שאתה בעצמך מתנהל באופן ירוק", מספרת אלטשולר. "אני נוסעת על אוטו היברידי, ויש לי פנלים סולריים על הגג בבית. לא מזמן העפתי את ה'תמי 4' מהבית, כי בשביל לשתות כוס מים בטמפרטורת החדר המתקן מערבב לך מים שחוממו עם מים שקוררו".

בני הזוג אלטשולר גרים ברמת החייל, וגם עובדים ברמת החייל, כך שהם יכולים להתגאות בכך שהם לא שורפים הרבה דלק בדרך לעבודה. גם את המעט הזה הם עושים במכוניות היברידיות.

את התרבות הירוקה הזאת הם מנסים להכניס גם למשרד. "כל פעם החדרנו משהו קטן", מספרת אלטשולר. "בהתחלה שמנו חסכמים על הברזים, אחרי זה החלפנו את המדפסות לדו-צדדיות, ואחרי זה שמנו מכלי דיו ממוחזרים במדפסות. אחרי זה החלפנו חלק מהתאורה לפלורסנטית. אחרי זה החלפנו חלק מהמכוניות כאן למכוניות היברידיות".

היו גם ניסיונות שונים לעודד את העובדים לעבור לתחבורה ירוקה יותר, כמו תמריצים לעובדים שיגיעו לעבודה בשיתוף מכוניות או בתחבורה ציבורית, תמרוץ למעבר למכוניות היברידיות, וגם בנייה של מקלחות לרוכבי האופניים. אבל בינתיים ההיענות נמוכה. הורים לילדים רוצים את המכונית לידם ליתר ביטחון, וגם חוששים מהטענות בדבר קרינה מהסוללה של המכוניות ההיברידיות.

החלפת הכוסות החד-פעמיות בכוסות אישיות שעל כל אחד לשטוף בסוף כל יום גררה במשך תקופה מסוימת תרעומת מצד העובדים. אבל מהלך אחר שעשו בתקופה האחרונה התקבל דווקא לא רע. הם החליטו להפסיק להביא למשרד את בקבוקי השתייה הקלה שהם היו מספקים לעובדים ללא הגבלה, בקבוקים שלא רק זיהמו את הסביבה אלא דרשו גם שינוע מזהם. במקום זאת הוצבה מכונת סודה ובקבוקי תרכיז מיץ "ויטמינצ'יק".

לבני הזוג אלטשולר שני בנים (10, 13) ובת (17). "כשיש לך ילדים אתה רוצה להשאיר את העולם במצב טוב יותר ממה שקיבלת אותו", אומרת אלטשולר. "זה קצת תמים לחשוב שההשפעה של בן-אדם בודד היא גדולה, אבל כל בן-אדם משפיע, וכל אחד יכול לעשות את מה שהוא יכול לעשות".

לקבלת גיליון במתנה לחץ כאן