האם וואנג לי-ג'ון העביר לאמריקנים ראיות על קצירת האיברים?

ג'ניפר זאנג, שנרדפה בסין בשל אמונתה, כותבת על הפרשה האחרונה שמרעידה את סין

קצירת איברים

מצגת המדגימה את קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג חיים – צילום:Clearwisdom.net

עמית לעבודה שאל אותי לאחרונה האם לדעתי המסמכים שוואנג לי-ג'ון העביר לאנשי הקונסוליה האמריקנית בצ'נג-דו כוללים מידע מפורש על קצירת האיברים ממתרגלי הפאלון דאפא.

עלי להודות, שאף על פי שקראתי ושמעתי מגוון רחב של השערות לגבי מסמכים שוואנג לי-ג'ון העביר לפקידי הקונסוליה האמריקנית, עדיין לא חשבתי על הנושא בעצמי. אך מול השאלה הישירה שהעלה עמיתי לעבודה, תשובתי המיידית הייתה, "כן!"

לאחר שחשבתי על כך לרגע, הסברתי לו מדוע אני חושבת שזה סביר מאוד. מנקודת המבט האמריקנית, עניינים של מעילוֹת, של מיהו בעל הכוח או מי מתמרד, כל אלו עניינים סיניים פנימיים. מרגע שארה"ב ביססה קשרים דיפלומטיים עם מדינה מסוימת והיא מכירה במדינה ובמשטר שלה, על פי רוב היא לא תתערב בענייניה הפנימיים של אותה מדינה.

אם המסמכים אכן קשורים לקצירת האיברים שהוא פשע נגד האנושות, וארה"ב תפרסם אותם, זה באמת יהיה לנושא של חיים ומוות, לא רק מבחינתם של בו שי-לאי ו-וואנג לי-ג'ון, אלא גם מבחינתו של המשטר הקומוניסטי הסיני בכללותו.

אם פשעים כאלו אכן יאומתו ויובנו על ידי אנשי העולם, סין הקומוניסטית תהיה גמורה, ללא כל יסודות מוסריים שתוכל לעמוד עליהם.

לאחר שהסברתי לו את זה, עמיתי לעבודה שאל אותי מדוע הממשל האמריקני לא פרסם את המידע הזה, אם מסמכים כאלה אכן קיימים.

אם נסתכל על זה מזווית אחרת, עלינו לשאול, אילו השלכות יהיו לכך שארה"ב תפרסם הצהרה בנושא? ראשית, משמעות הדבר תהיה שארה"ב זיהתה וקיבלה את הראיות ושהיא מעוניינת לאשר אותן. מעבר לכך, לנוכח פשעים כאלו נגד האנושות, ארה"ב תהיה מחויבת מוסרית לנקוט בצעדים מידיים נגד הפשעים האלו.

האם ארה"ב מוכנה לעשות זאת? קשה לומר. בכך שהיא נמנעת מהצהרות בנושא, היא יכולה להמתין מבלי שתידרש ליישם את מחויבויותיה.

ניתן לומר שמול נושא גדול שכזה, על ארה"ב לנקוט בגישה זהירה. היא עשויה לחשוב שמוטב לתת לסין הקומוניסטית להתמודד עם הנושא באמצעות יריבויות חשאיות, וכך היא תחסוך מעצמה בעיות רבות.

פשע נורא מדי מכדי להאמין

לפני כמה שנים, כשהועלו לראשונה הטענות על קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים, אני בעצמי לא רציתי להאמין להן, ולא העזתי להאמין להן. זה היה מזעזע ונורא מדי. באותו זמן, אם הייתי בוחרת לבטוח במהימנותן של ההאשמות, מייד הייתי נאלצת להתמודד עם האחריות המוסרית ועם השאלה מה עלי לעשות כדי לעצור את הפשע השערורייתי. לפיכך, היה לי קל הרבה יותר לבחור שלא להאמין להן ואפילו להאשים בנמלצות את מתרגלי הפאלון גונג על כך שהם מפיצים שמועות.

ראוי לציין שאנשים רבים, בהתבסס על תחושותיהם ועל רגשותיהם, דחו את הטענות לגבי קצירת איבריהם של מתרגלי הפאלון גונג. אבל מומחים לרפואה לא נזקקו לשום סיוע כדי להיות משוכנעים, כיוון שהם יכלו להגיע בעצמם לאותן מסקנות.

הייתה לי הזדמנות להיתקל בשני רופאים בעלי שם שמצאו את הטענות האלו כאינן בלתי מתקבלות על הדעת.

פרופ' ארתור קפלן, ראש המרכז הביו-אתי באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב, שדורג על ידי המגזין Discover כאחד מעשרת המדענים המשפיעים ביותר והמוכרים ביותר בזירה הבין-לאומית, ציין לאחרונה בריאיון שלמצוא כבד להשתלה תוך שלושה שבועות – עובדה שבתי חולים סיניים רבים, במיוחד אלו הצבאיים פרסמו בעבר במטרה למשוך מטופלים – יכול להיעשות אך ורק באמצעות "רצח על פי דרישה". בארה"ב, באוסטרליה ובמדינות נוספות, על פי רוב לוקח שנים רבות, אפילו יותר מעשר שנים למצוא איבר מתאים, סיפר פרופ' קפלן.

בהרצאה בקולג' לרפואה בפילדלפיה ב-13 במארס, אמר פרופ' קפלן: "במיוחד לגבי 'תיירי השתלות', אם אתה נוסע לסין, ואתה עומד לעבור ניתוח השתלת כבד במשך שלושת השבועות שאתה שם, זה אומר שמישהו עומד לקבוע מועד להוצאה להורג, לבדוק את סוגי הדם והרקמות של אלו שעומדים להיות מוצאים להורג, ולדאוג שהם יהיו זמינים לפני שאתה צריך לעזוב. כלומר, לא מקבלים זמן המתנה של שלושה שבועות אם רק מחכים שמישהו ימות בכלא, מישהו שיש לו התאמה ביולוגית אליך. חייבים למצוא אותם ולהרוג אותם בזמן שהתייר עדיין שם. אז מדובר בהריגה לפי דרישה (kill on demand)".

הרופא בעל השם השני הוא ד"ר יעקב ג'יי לביא, שהוא חבר בוועדה הבין-לאומית המייעצת של "רופאים נגד קצירת איברים בכפיה" וראש מחלקת ההשתלות בבית החולים תל-השומר.

דיוויד קילגור, מחבר-שותף של הספר "קציר דמים", ואנוכי ביקרנו את ד"ר לביא ב-2008. ד"ר לביא סיפר שהוא היה מודע לבעיה אפילו לפני שפורסמו החדשות על קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג בעודם בחיים. ד"ר לביא מספר כי אחד החולים שלו נזקק להשתלת לב והיה ברשימת המתנה יותר משנה. יום אחד החולה הזה אמר לד"ר לביא שהוא מצא מקור להשתלת לב בסין וקבעו לו תור להשתלה.

ד"ר לביא סיפר לנו שכששמע על כך הוא חש צמרמורת. משום שלב מתורם איברים יכול לשרוד מחוץ לגוף רק ארבע או חמש שעות, משמעות הדבר היא שבית החולים הסיני יכול היה "לצפות" או "לתכנן" מתי לב של תורם יהיה זמין. אבל איך ניתן לעשות זאת כאשר איברים מתרומה נעשים זמינים רק לאחר מותו הטבעי של התורם? איך יכול להיות שסוג הדם של התורם, שזה עתה מת, מתאים באופן מושלם לזה של החולה שזקוק להשתלה?

ההתנסות הזו גרמה לד"ר לביא להשתכנע שההאשמות שהתפרסמו נכונות. ד"ר לביא הפך לדובר פעיל נגד קצירת איברים. כתוצאה ממאמציהם של ד"ר לביא ושל אחרים, ב-2008 הפסיקה ממשלת ישראל לממן השתלות איברים בסין לאזרחים ישראלים.

עמיתי הנהן כששמע את ההסברים שלי ואמר: "הו ג'ין-טאו ו-וון ג'יא-באו צריכים לנצל את הזדמנות הפז הזו לחשוף לציבור את האמת על הרדיפה של מתרגלי הפאלון גונג ועל קצירת האיברים מאנשים בעודם בחיים ולהביא את האחראים הישירים לדין צדק. אם הם יעשו זאת, הם יזכו בלבם של האנשים. אבל אם לא, אז אולי לא תהיה להם הזדמנות נוספת למלא את האחריות ההיסטורית שלהם, ויתר על כן, אולי ההיסטוריה תדון אותם".


* ג'ניפר זאנג היא מחברת הספר "עדות להיסטוריה: מאבקה של אישה סינית אחת למען החופש ופאלון גונג". לפני שהיא נרדפה בשל אמונתה בסין היא עבדה כחוקרת ויועצת במרכז לפיתוח של מועצת המדינה, הקבינט הסיני.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!