ללמוד מגאוני השחמט: להפוך את תכניות היריב ללא רלוונטיות

חשיבה "פרופילקטית" היא מיומנות שבה משתמשים טובי הספורטאים, השחמטאים והמנהלים כדי להתמודד עם מצבים מורכבים

שחמט

צילום: Gunnar Pippel /epochtimes.com

בין החובב למקצוען בכל תחום קיימים הבדלי חשיבה מהותיים. השוני טמון בארגז הכלים השונה המצוי אצל כל אחד ואחד. היקף הידע ומיומנויות הביצוע הם הגורמים ללקיחת החלטות איכותיות ומדויקות יותר.

אחד מכלי החשיבה המעניינים והמרכזיים נקרא בשפה מקצועית: חשיבה פרופילקטית או בשפה מובנת יותר, חשיבה מונעת. הרעיון הוא לבצע מהלכים ההופכים את תכניותיו של השחקן מולנו ללא רלוונטיות ומשאירות אותו במצב מתסכל בו רעיונותיו הטובים נגנזים בזה אחר זה.

לצורת חשיבה זו יש שני שלבים: הראשון הוא לחשוב על הרעיונות של השחקן השני ותכניותיו ולהבין אותן. השלב השני הוא לבצע מהלכים המונעים אותן.

דוגמה לכך היא הקרב בין אלוף העולם גורג' פורמן ואלוף העולם לשעבר מוחמד עלי. הקרב ביניהם ב-1974 זכה לכינוי "רעם בג'ונגל". פורמן הגיע לקרב עם 40 ניצחונות ללא הפסדים, כאשר 37 מהם בנוק-אאוט, רובם בשלושת הסיבובים הראשונים. עלי מנע מכוחו המתפרץ של פורמן לבוא לידי ביטוי, בכך שבחר בטקטיקה שכונתה מאוחר יותר בשם "ריקוד החבלים". עלי ריקד סביב פורמן כדי להתישו ובכל פעם שהותקף נצמד לחבלים לצורך הגנה ואף הרבה לחבק את פורמן כדי שזה יכלה את כוחו בניסיון להיחלץ מן החיבוק. בסיבוב השמיני פורמן איבד מכוחו ועלי זכה בקרב.

לקרוא את מחשבות היריב

כיוון שחשיבה פרופילקטית שכיחה מאוד גם בקרב שחקני שחמט מקצוענים, כדאי לנתח אותה מנקודת המבט של שחקן השחמט.

לאחר ששחקן לומד את הכלליים הבסיסיים בשחמט החשיבה הראשונית שלו דומה לזו של ילד. הוא מתמקד ברצונו בלבד ומנסה להגשימו. הוא מוציא מיד את הכלי החזק ביותר שלו – המלכה, ומנסה לתקוף את המלך של היריב כמה שיותר פעמים בשח.

גישה כזו נראית הגיונית ברמה הבסיסית ביותר של שחמט, אך ברמה קצת גבוהה יותר חשיבה כזו כבר לא הגיונית. כיוון שהמלכה היא הכלי החזק ביותר קל לתקוף אותה עם כלים חלשים יותר ולהבריח אותה שוב ושוב. כלים רבים מגנים על המלך של השחקן השני כך שהתקפות שח ללא תכנית יכולות רק להבליט את חוסר עומק מחשבתו של השחקן.

החשיבה הפרופילקטית הפוכה לצורת מחשבתו של המתחיל ודורשת מיומנות רבה שנבנית בשני שלבים. בשלב ראשון השחקן לומד היסטוריה שחמטאית, משחקי שחמט בהם נעשה שימוש בחשיבה פרופילקטית. הרעיון הוא ללמוד היסטוריה לא לשם ידע בלבד אלא לבניית מיומנות משחק. בשלב השני, מפנה האדם אל עצמו שאלות בהן כובד המשקל הוא על מה שהשחקן השני רוצה: "מהן תכניותיו של השחקן שמולי? מה הוא יעשה אם יהיה זה תורו לזוז?". נשמע פשוט, אך מיומנות כזו דורשת אימון ותרגול רב, אנו רגילים לחשוב מתוך נקודת מבטנו ולא מנקודת מבטו של הצד השני.

מוחמד עלי

ללמוד ממוחמד עלי: מוחמד עלי זכה באליפות העולם באגרוף במשקל כבד ב-1974 בזכות יכולתו לבטל את מהלכיו הטובים ביותר של יריבו – צילום: Getty Images/Snutaff

הרעיון, כאמור, הוא לא לבצע מהלכי הגנה או התקפה נגד התכניות, אלא לבצע מהלכים המונעים את תכניות היריב והופכים אותן ללא רלוונטיות.

ניתן לחדד את ההבנה אודות חשיבה פרופילקטית בעזרת דוגמה מעולם הרפואה. ברפואה קיים טיפול פרופילקטי כמו חיסונים. יריבו של האדם ברפואה מתגלם בדמות מחלה, וחיסון הופך אותה ללא רלוונטית.

באמנויות לחימה רכות מתאמנים בסוג של ראייה פרופילקטית, בשימוש כוחו של היריב והתמזגות עם תנועותיו. ניתן לדמיין מצב בו אדם נותן אגרוף כאשר כל כוחו וכובד משקלו מסתיימים בגבול האגרוף. אם הלוחם מולו ייצפה מראש את המהלך ואז ייקח צעד אחורה וימשוך את היד התוקפת, כל כוח האגרוף יועבר לצד המושך, וההתקפה של היריב תנוטרל.

שימוש בסוג כזה של ראייה לצרכי אסטרטגיה בלבד הוא חלק קטן וצר מפרותיה של השקפה כזו. להתחשב באחר ולהבין את העולם מנקודת מבטו יכולה לגרום שינוי מהפכני ביחסים בין אדם לחברו, מן הסביבה המשפחתית ועד התנהלות חברה מול לקוחותיה.

אהרון נימצוביץ', אחד מהוגי השחמט הגדולים ביותר שהכניס את רעיון הפרופילקטיקה כאסטרטגיה שחמטאית, ביטא בספרו הקלאסי "שיטתי" את הרעיון המבדיל בין מחשבת המתחיל לבין עומק חשיבתו של האמן: "החובב רודף אחרי הכלי שהוא רוצה להחליף ונענה בסירוב. האמן תופס את הנקודות החזקות וחילופי הכלים הרצויים לו נופלים לחיקו כפרי בשל".


יניב ניצן – מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה אסטרטגית דרך משחק השחמט.

לתגובות: [email protected]

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!