מוצרט: הרמוניה מוסיקלית לחידוד המחשבה

בעקבות מחקרים המדגימים את עוצמתן של הסונטות של מוצרט, ואת תרומתן לכישוריו הקוגניטיביים של המאזין, ניסינו להבין מה היה במוצרט שהוא הצליח לחדור עמוק כל כך להכרתנו

מוצארט

מחקרים מדגימים את עוצמתן של הסונטות של מוצרט, ואת תרומתן לכישוריו הקוגניטיביים של המאזין – צילום: (Barbara Krafft (1764-1825

אן סבאן היא מורה לחינוך מיוחד בדרום ווילס. כשמצאה את עצמה מתמודדת עם כיתה רועשת במיוחד ובה 13 תלמידים הסובלים ממגוון רחב של בעיות וביניהן אוטיזם ואפילפסיה, היא החליטה לנסות להרגיע אותם בעזרת מוסיקת רקע. למרבה המזל, בקלטת שנפלה לידיה, ואותה החליטה להשמיע לילדים לתקופת ניסיון בת חמישה חודשים, הוקלטה מוסיקה של מוצרט. "מיד גילינו שהילדים השתנו. הם נרגעו והחלו להיות ממוקדים, העבודה שלהם הפכה לאפקטיבית יותר ופתאום הם כבר רצו להשלים את המשימות שהוטלו עליהם", סיפרה אן בריאיון לרשת BBC הבריטית.

אולם ממחקרים ברחבי העולם מתברר שהמוסיקה המופלאה של מוצרט יכולה לסייע לציבור רחב יותר, לא רק לנערים הסובלים מאפילפסיה או מאוטיזם, או לקשישים הסובלים מאלצהיימר. מתברר שהאזנה קצרה למוסיקה שלו, ובמיוחד לסונטה מסוימת (סונטה לשני פסנתרים ברה מאז'ור – K.448) משפרת בטווח הזמן הקצר את יכולות החשיבה המרחבית שלנו, ואם נבחנים מספיק מהר (עד 15 דקות) לאחר ההאזנה למוסיקה, השיפור מתבטא אפילו במבחני IQ בפרקים הבוחנים את החשיבה המרחבית-טמפורלית שעל אודותיה נרחיב בהמשך.

כולנו יודעים עד כמה המוסיקה יכולה להשפיע עלינו. מסרים תת הכרתיים העולים מהמוסיקה מעוררים בנו רגשות עזים או לחילופין מסייעים לנו למצוא את המקום השקט והממוקד שלנו. כבר לפני יותר מ-2,000 שנה נעזרו במוסיקה לריפוי ולאיזון הגוף, הן ביוון שבמערב והן בסין שבמזרח. אולם בשנים האחרונות עולה ומתבהרת התמונה שהמוסיקה מחלחלת ומשפיעה עלינו גם ברמה הקוגניטיבית.

מוצרט לחידוד החשיבה

לראשונה נטבע המונח "אפקט מוצרט" בשנת 1991, בספרו של הרופא והחוקר אלפרד טומטיס (Alfred Tomatis) שניסה לבחון מדוע דווקא המוסיקה של מוצרט מביאה לתוצאות הטובות ביותר עם ילדים ליקויי למידה. אך המונח זכה להכרה נרחבת שנתיים מאוחר יותר, ב-1993, כשהפסיכולוגית והצ'לנית פרופ' פרנסס ראושר (Frances Rauscher) ופרופ' גורדון שואו (Gordon Shaw) הדגימו שהאזנה קצרה לאותה סונטה מסוימת של מוצרט שיפרה לטווח קצר היבט מסוים ביכולותיהם הקוגניטיביות של 36 סטודנטים. במבחן IQ שנערך עד 15 דקות לאחר ההאזנה לסונטה, הסטודנטים הצליחו לשפר את הישגיהם בשמונה עד תשע נקודות בהשוואה למבחנים מקבילים שעשו לאחר שהאזינו למוסיקה מרגיעה החוזרת על עצמה או שפשוט ישבו בחדר שקט.

מוסיקה

רינה לוי, פסיכותרפיסטית במוסיקה ובתדרים: "כשמישהו בגיל ארבע כותב יצירה או מנגן את זה בצורה מושלמת, זו גאונות. תראה שיש שם הבנה, הוא כתב בסולם מסוים ובמשקל מסוים. מאיפה בא לו הידע? אף אחד לא יודע" – צילום: Photos.com

ההתעניינות הציבורית הרחבה, לעתים מתוך התקווה לשפר את יכולותינו הקוגניטיביות בעזרת "תרופת פלא" מוסיקלית שכזו, עוררה דיונים נרחבים בנושא, בעיקר לאחר שאחדים מהחוקרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים המקוריים.

אז מהי אותה חשיבה מרחבית-טמפורלית הנמדדת במסגרת מבחני ה-IQ וזוכה לשיפור הודות להאזנה למוסיקה קלאסית בכלל ולמוצרט בפרט? זו היכולת לדמות ברוחנו תבניות מרחביות ולתמרן בהן תוך התייחסות לממד הזמן, והיא משמשת אותנו כשאנחנו צריכים לתכנן מספר צעדים קדימה בתהליכים המתרחשים במרחב. לדוגמה, בנהיגה אנחנו נעזרים בה במידה רבה, כשאנחנו צריכים לתכנן את התקדמותנו במרחב ולאורך ציר הזמן, ובאופן כללי היא מעורבת במגוון פעילויות כגון ספורט, כתיבה ועוד. כפי שמסבירה בריאיון לאפוק טיימס רינה לוי, פסיכותרפיסטית במוסיקה ובתדרים, "המוסיקה עצמה היא מרחבית טמפורלית. כלומר יש בה גם עניין של הזמן וגם עניין של מרחב".

כפי הנראה, בקרב ילדים צעירים השפעתה של המוסיקה עשויה להתבטא גם בטווח הרחוק. בשנת 1997 הדגימו ראושר ושואו ששיעורי פסנתר לילדי גן שיפרו את חשיבתם המרחבית-טמפורלית לטווח הארוך בעזרת העשרת הקשרים בין תאי המוח. על פי המחקר, ילדי גן שהשתתפו בשיעורי פסנתר במשך חצי שנה השיגו במבחנים הבודקים את יכולות החשיבה המרחבית-טמפורלית תוצאות הגבוהות ב-34 אחוז מחבריהם שלמדו שירה, מחשב או לא למדו שום דבר מיוחד. מחקר נוסף הדגים שניתן לסייע לשיפור החשיבה המרחבית בגילאים צעירים אפילו יותר – עוברים שנחשפו לסונטות של מוצרט הדגימו מאוחר יותר כישורים מרחביים טובים יותר. כפי שמסבירה לוי, "זה מאוד אפקטיבי, במיוחד בגילים צעירים".

מהפיזיולוגי להשפיע על הרגשי ולהיפך

השפעתה של המוסיקה היא במגוון רמות. "היא משפיעה על הרמה הפיזיולוגית וגם על הרמה הרגשית, וברגע שהיא משפיעה על הרמה הרגשית זה שוב משפיע על הפיזיולוגיה", מסבירה לוי.

סריקת MRI שבחנה את רמת הפעילות בחלקי המוח השונים בשעת האזנה למוסיקה, העלתה שבעוד שקטעי מוסיקה אחרים הפעילו את קליפת השמיעה ומפעם לפעם גם את אלו המעבדים רגשות. אותה סונטה ייחודית של מוצרט עוררה נוסף לאלו גם אזורים המתאמים את הקואורדינציה העדינה, את עיבוד המידע החזותי ותהליכים חשיבתיים גבוהים נוספים.

אז מה יש בהן במוסיקה הקלאסית בכלל, ובזו של מוצרט בפרט, שהן מצליחות להשיג את כל אלו? לדברי לוי, יש לכך מספר היבטים. אחד המרכיבים החשובים הוא מידת המורכבות של קטע המוסיקה. "מחקרים הראו שמה שעבד והיה בעל השפעה חיובית אלו יצירות מורכבות. דברים פשוטים פשוט לא נתנו את אותו אפקט". וכדי להמחיש את המורכבות הזו היא מזכירה את חווית ההאזנה למוסיקה תזמורתית, כששומעים את כלי הנשיפה ופתאום נכנסים גם כלי המיתר ואחריהם נכנס החליל…

מוסיקה

ככל שאנחנו צעירים יותר, תרומתה של המוסיקה הקלאסית לתהליכים הקוגניטיביים שלנו רבה יותר – צילום: Photos.com

היבט חשוב נוסף לדברי לוי הוא המקצב. כאשר קצב הפעולה של הנוירונים (קצב ה"ירייה" של תאי העצב במוח) מסתנכרן למקצב של המוסיקה, זה מסייע לאותם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז להגיע לרמות סנכרון וארגון גבוהות יותר של פעילות המוח. המוסיקה, עם המקצב שלה, מכניסה את המאזין למקצב מסוים. "הכול מסתנכרן ומתאים את עצמו למוסיקה שאנחנו שומעים", מסבירה לוי. כך ניתן למשל להיעזר במקצבים מסוימים להשגת רגיעה.

עוד מוסיפה לוי, שמרכיב חשוב במוסיקה המסייע לנו להגיע לאיזון ולארגון פנימי הוא המבנה ההרמוני והמסודר שלה. ברגע שיש בתוך המוסיקה סדר אינהרנטי פנימי, עצם ההאזנה למוסיקה מסייעת למאזינים להגיע לפעילות מאוזנת ומאורגנת יותר של המערכת העצבית, וכך מגיע הגוף לרמת איזון גבוהה יותר.

לא מספיקה הגאונות

אולם ברבדים עמוקים יותר, יש חשיבות רבה גם למצבו המנטלי של היוצר. לדברי לוי, נדרש חיבור לנקודה מאוד פנימית בנפש האדם, אפילו ברמה המדיטטיבית, "לחלק האלוהי שלנו… לנקודה הגבוהה הזאת של היצירתיות, המקום הכי נקי". לדבריה, כיוון שבמקורם הגוף והנפש נמצאים במצב סימטרי והרמוני, מתוך אותו חיבור פנימי עמוק "יוצאת המוסיקה ההרמונית… ואז זה יוצא מסודר כמו קריסטל". מוסיקה שנוצרה מתוך מצב שכזה יכולה לדבריה לעזור לאנשים רבים להגיע גם הם לאותו מצב.

היבט נוסף המייחד לדבריה את היוצרים הקלאסיים היא "אשפיות השימוש בצליל" שאפשרה להם לנצל היטב את המדיום המוסיקלי, וכך להגיע לרמת המורכבות הנדרשת. היא סבורה שכיום, לעומת זאת, כדי להלחין שיר לא נדרש ידע מיוחד במוסיקה, כך ש"אין שם יותר מדי מורכבות". כשיש המומחיות, הידע וההבנה בתחום, כשיש הוירטואוזיות, "ועכשיו מוסיפים את הרגש – שם זה קורה!"

ומעבר לסגולותיה של המוסיקה הקלאסית, יתכן שבמקרה של מוצרט ההשפעה רבה אף יותר. מוצרט מוכר עד היום בגאונותו כילד פלא שהצליח להלחין קטעי נגינה כבר לפני גיל חמש. "יש ילדים מאוד מאוד מוכשרים שמגיעים לעולם הזה", אומרת לוי. היא סבורה כי כל הידע המורכב הזה כבר מגיע בתוכם .Build in "ואז כשמישהו כזה בגיל ארבע כותב לך יצירה או מנגן את זה בצורה מושלמת, זו גאונות. כשתיקח את היצירה שלו תראה שיש שם הבנה, זה לא סתם, הוא כתב בסולם מסוים ובמשקל מסוים. מאיפה בא לו הידע? אף אחד לא יודע".

כפי שמציעה לוי, ברגע שגאון כזה כותב את היצירה היא מאוד מורכבת. כדי להגיע לאותן השפעות ייחודיות של המוסיקה נדרש שהאמן יגלם את השילוב בין גאונות לבין יצירתיות. צריך גם להיות "אמן בדרגה ייחודית".

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!