פרשנות: מחאה שהתבלבלה

איך המחאה החברתית הפכה לדרך לגבות מסים נוספים ולהגדיל את הגרעון?

מחאת האוהלים

צילום: יאירה יסמין/ אפוק טיימס

400,000 איש. זה היה השיא. כולם ביחד דרשו צדק חברתי, מהצפון ועד הדרום. מה זה צדק חברתי? למה לקלקל עם פרטים. אחד הדברים המופלאים במחאה של קיץ 2011 היה היכולת שלה לשלב אנשים. בעלי דעות שונות שמחו על דברים שונים, אבל ביחד.

איש היי טק שמתקשה לגמור את החודש עם שכר של 40,000 ¤ ברוטו ביקש להוריד את מחיר המוצרים שהוא צורך. ולידו מחה סטודנט שביקש שהמדינה תממן לו דיור ציבורי בר השגה. צדק חברתי הפך להיות שם קוד: "תעשו לי את החיים יותר קלים". מאיפה הכסף? את זה השאירו ליאיר לפיד.

בהפגנה, הסטודנט ואיש ההיי טק התחבקו, הקשיבו לשלמה ארצי, לאייל גולן והרגישו את המהפכה שתשנה את החברה בישראל. הם ביחד היו העם והם ביחד יביאו צדק חברתי.

אבל בסופו של דבר זה לא קרה. כרגע המחאה הובילה להעלאת מס חברות, ולהרבה מאבקים פוליטיים על יישום דוח טרכטנברג.

זהו משחק סכום אפס. כדי להעניק לאחד צריך לקחת מהאחר. כדי לממן דיור ציבורי לצעירים צריך לגבות יותר מס מהצרכנים, כדי להוזיל את מחירי המוצרים צריך לקחת פחות מסים על מוצרים ואז יש פחות כסף למדינה לממן דיור ציבורי לאזרחים וחוזר חלילה.

דיור ציבורי ומחירי מוצרים אלו רק שתי דוגמאות, יש עוד הרבה אחרות, אי אפשר להעניק לאחד מבלי לקחת מהאחר, יש רק דרך אחת לעשות זאת – להגדיל את הסך הכולל.

ליצור ערך או להמציא ערך

פה מגיעים ללב ליבו של העניין, איך מייצרים יותר כדי שיהיה יותר לחלק לכולם? שמענו הרבה דעות, אולם בסופו של דבר זה מגיע לשתי אפשרויות. או להגדיל את התוצר במדינת ישראל או להגדיל את הגרעון של המדינה.

מארגני המחאה הקימו צוות של מומחים שמציע לפרוץ את מסגרת התקציב. הוא מציע להגדיל את הגרעון ולהעניק יותר שירותים לאזרח. אם אין מספיק לכולם, אז ניכנס למינוס יותר גדול.

זהו מעין פתרון קסם, אבל לא בטוח שהוא בר קיימא. ההיסטוריה מלאה בניסיונות לייצר יש מעין ובכולם זה לא עבד. מהגוש הקומוניסטי, דרך הקיבוצים בישראל וכלה ביוון בימים אלו. כאשר יש מספיק לכולם אז כולם שבעים וכאשר אין מספיק לכולם יש שתי אפשרויות, או שרבים אחד עם השני על מי מקבל יותר ממה שאין או שעובדים קשה כדי שיהיה יותר.

איך באמת מייצרים עוד?

בסופו של דבר אין הפסד אין רווח, אם רוצים שיהיה יותר אז צריך לייצר ערך. אחד הנושאים שמדובר עליו רבות הוא האוכלוסיות השונות שיש בישראל ותרומתן לכלכלה. ראש הממשלה אף התבטא לאחרונה באומרו שבלי הערבים ובלי החרדים מצבנו מצוין.

נראה שדי ברור כעת שאם רוצים לקחת את כלכלת ישראל ורווחת ישראל צעד גדול קדימה, בהנחה (לא בהכרח נכונה) שהמצב הביטחוני נשאר ללא שינוי, לא מספיק רק עוד היי טק ועוד תעשייה אלא נדרש שילוב רציני של החרדים והערבים בשוק העבודה.

הגישות שיש כיום לגבי אוכלוסיות אלו שונות מאחת לשנייה. לרוב נוטים לחשוב כי החרדים לא רוצים לעבוד ושהם נצלנים ושהערבים לא מוכשרים מספיק כדי לעבוד בעבודות ברמה גבוהה. לא בטוח שהגישות הפופוליסטיות האלו אכן מדויקות.

לאחרונה קיים בקרב החרדים רצון גדול לצאת לעבוד. אולם חשוב להכיר בעובדה שחרדים לא יכולים לעבוד באותה סביבה שבה עובדים חילונים. מי שמצפה מחרדי לעבוד כאשר לצדו נמצאת צעירה  בבגדים חושפניים, או במקום שלא מקפיד על כשרות, ככל הנראה לא יצליח לשלב אותו בשוק העבודה. שילוב של החרדים לא אומר להפוך אותם לחילונים, אלה לעזור להם להתפרנס בכבוד מבלי להתפשר על אמונתם. זה כבר קורה, בקריית ספר (מודיעין עילית), עיר חרדית גדולה, יש כיום קריית היי טק ובה חברות גדולות ומובילות (מטריקס לדוגמה) אשר מעסיקות נשים דתיות ומתחרות על פרויקטים בכל העולם, זה קורה במקומות נוספים.

בקרב הערבים גם כן ניתן למצוא כמות עצומה של אקדמאים בלתי מועסקים שרק משוועים לעבודה. חברות שונות מגלות את הפוטנציאל הגלום בכל ומקימות מרכזי פיתוח/תמיכה ועוד בנצרת ובישובים אחרים בקרב המגזר הערבי.

ישנן פעולות רבות שננקטות וחלקן שעדיין לא ננקטות שיכולות לעזור להגדיל את כלכלת ישראל ואת רווחת ישראל. הם לא יתרחשו בן לילה ומדובר בתהליכים מורכבים שייקחו זמן. אם זה יבנה בצורה נכונה זה יחזיק מעמד לאורך זמן. הגדלת גרעון לא באמת תפתור שום בעיה אמיתית. אין קיצורי דרך, רק עבודה קשה לאורך זמן מביאה לתוצאות בנות קיימא.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!