סין

חברי "מחנה הדמים" (שמאל למעלה ובכיוון השעון) ג'ואו יונג-קאנג; בו שי-לאי; ג'יאנג דזה-מין ולי צ'אנג-צ'ון – צילום: LIU JIN/AFP/GettyImages, Lintao Zhang/AFP/GettyImages, MINORU IWASAKI/AFP/Getty Images, Feng Li/Getty Images

_

השינויים בסין רק החלו. מאז שוואנג לי-ג'ון, לשעבר מפקד משטרת צ'ונג-צ'ינג, נמלט על חייו לקונסוליה האמריקנית בצ'נג-דו ב-6 בפברואר, נוצרה שרשרת התפתחויות מדהימה, שמאחוריה היגיון נסתר.

לאחר פרשת ההימלטות של וואנג הושם תחת חקירה בו שי-לאי, בכיר במפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס), שהיה מועמד לוועדה המתמדת של הפוליטבירו. ימים אחדים לאחר מכן הוא סולק מכל תפקידיו במפלגה.

בשלב הבא נחקר ג'ואו יונג-קאנג, ראש מנגנון ביטחון הציבור של סין. זמן קצר לאחר מכן נשללה ממנו הסמכות על הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק (PLAC), גוף פוליטי רב עוצמה בסין השולט במערכת המשפט ובמשטרה. זו רק שאלה של זמן עד שגם הוא יסולק מכל תפקידיו.

בעוד שג'ואו מורד ממעמדו בתהליך איטי, שימו לב שבקרוב בכירים נוספים במפלגה יסומנו בתור מטרות להפלה. אלה יהיו בכירים שקודמו בעבר על ידי ג'יאנג דזה-מין כדי שיוכלו ליישם את הוראותיו – לרדוף את הפאלון גונג. המכנה המשותף של כל הבכירים שיופלו הוא השתייכותם למחנה הפוליטי של ג'יאנג דזה-מין, שקיבל את הכינוי "מחנה הדמים" בגלל הפשעים שביצע כשהחליט לרדוף את הפאלון גונג.

אולם, השתלשלות האירועים לא תיעצר בסילוקם העקבי של הפושעים מהשלטון. סביר להניח שסין תבחר לטפל בו-זמנית גם בגורמים האמיתיים שהמיטו עליה את המשבר הנוכחי.

גורמים אלה החלו להתפתח ב-20 ביולי 1999, כאשר ג'יאנג דזה-מין יצא במסע נרחב לחיסול הפאלון גונג בסין, הנמשך עד היום. מסע הרדיפה הזה ממשיך לגבות מחיר כלכלי, מוסרי, חוקי ואנושי עצום. הנתיב לעתידה של סין טמון בביטול המדיניות ההרסנית של ג'יאנג, והמפתח להבנת סין כיום טמון בהבנת התפקיד שממלא הפאלון גונג.

עלויות עצומות

כאשר עורך הדין העיוור לענייני זכויות אדם, צ'ן גואנג-צ'נג, נמלט מביתו בפרובינציית שאן-דונג, הוא פרסם ביו-טיוב סרטון וידיאו המתעד את ההוצאות הכספיות האדירות שהוציא המשטר הסיני רק כדי להחזיק אותו במעצר בית. עשרות צוותי ביטחון נשכרו אך ורק כדי לפקח על צעדיו.

הדוגמה של צ'ן היא טיפה בים. במשך 13 שנה נשכרו צוותי ביטחון כדי לפקח ולהטריד עשרות מיליוני מתרגלי פאלון גונג בסין, ואף הוענקו פרסים כספיים גדולים לאנשים שהלשינו על מתרגלי פאלון גונג. אנשים אחרים נשכרו למטרות אחרות. למשל, באזורים מסוימים בסין שילמו לאנשים כדי שיפקחו על עמודי חשמל וטלפון, פן מתרגלי פאלון גונג יטפסו עליהם וינסו להתחבר לשידורי הטלוויזיה בכבלים כדי לשדר מידע אודות רדיפת הפאלון גונג.

בדרך כלל הוצאות מסוג זה, שבמסגרתן אנשים פרטיים נשכרים בתור קבלנים עצמאיים כדי להטריד את אחיהם האזרחים, אינן נרשמות בספרי הנהלת חשבונות ולכן קשה להעריך את כמותן. אבל בכל זאת, יש כמה דוגמאות המרכיבות תמונה כללית לגבי העלויות הכספיות של רדיפת הפאלון גונג.

למשל, לפי דו"ח שפרסם הארגון העולמי לחקר רדיפת הפאלון גונג (WOIPFG), ההוצאות על ביטחון הציבור, תביעות ובתי משפט בעיר צ'ינג-דאו שבפרובינציית שאן-דונג, עלו ב-48.6 אחוז בשנת 2000, שנה לאחר שהחלה הרדיפה. בעיר דא-ליאן שבפרובינציית ליאו-נינג התמונה שונה: בארבע השנים הראשונות לרדיפת הפאלון גונג, עלו ההוצאות המשפטיות והמנהליות בעיר ב-467 אחוז.

כדי לאכסן במעצר את הכמות העצומה של מתרגלי פאלון גונג, עסקו המחוזות השונים בפיתוח בתי כלא ומחנות עבודה בכפייה, והוזרמו להם כספים כדי שיוכלו לכלוא מתרגלי פאלון גונג במרכזי שטיפות מוח ובבתי חולים פסיכיאטריים.

סכומי כסף אדירים הופנו גם למטרת השמצת הפאלון גונג והולכת בני העם הסיני שולל. הכסף שימש לפרסום מאמרי תעמולה בעיתונים ובמגזינים, פרסום ספרים, הפקת שידורי רדיו וטלוויזיה, הפקת דרמות טלוויזיוניות וסרטים באורך מלא, עלונים, סרטי די.וי.די וכרזות שהופצו בכל רחבי סין.

המק"ס גם הוציאה סכומי כסף אדירים כדי לשלוט על האינטרנט. דוגמה לכך הוא פרויקט "גולדן שילד" (Golden Shield Project), תכנית ממשלתית נרחבת למעקב ולצנזורה על האינטרנט בסין. דיכוי הפאלון גונג הפך במהרה למטרה העיקרית של הפרויקט. נכון ל-2002, הסתכמו ההוצאות על הפרויקט בכ-6 מיליארד יואן (724.94 מיליון דולר).

מלבד הפרויקט, פותחו תוכנות ייעודיות שמטרתן לזהות תכנים של הפאלון גונג ברשתות מחשוב ביתיות; תוכנות אחרות שפותחו למעקב אחר תכנים של הפאלון גונג הותקנו בבתי קפה אינטרנטיים; ו"שוטרי אינטרנט" – צוותי מעקב מיוחדים – נשכרו כדי לפקח על אזכורים של הפאלון גונג ברשת בזמן אמת.

סכומי כסף גדולים הוצאו גם כדי לפקח על כלי התקשורת בשפה הסינית מחוץ לסין, ולפקח על פעילות מתרגלי הפאלון גונג מחוץ לסין.

נכון להיום, ההוצאה השנתית הרשמית של ה-PLAC, שהוא הגוף העיקרי של המק"ס האחראי לרדיפת הפאלון גונג, עומדת על 700 מיליארד יואן (111 מיליארד דולר), סכום שעובר את ההוצאות של צבא סין.

כמעט בלתי אפשרי לחשב את כל ההוצאות הקשורות ברדיפה. מקורות אשר בקיאים בנושא סיפרו ל-TheEpochTimes כי במהלך תקופת השיא של הרדיפה בין השנים 2002-1999, ההוצאות על הרדיפה היו שוות למחצית מהתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) של סין.

בתקופות אחרות, ההוצאות עמדו על לפחות שליש-רבע מהתל"ג. בנקודת השיא של הרדיפה, המשאבים שהופנו לרדיפת הפאלון גונג היו שווים לשלושה רבעים מהתל"ג.

אבל מספרים אלה עדיין לא ממחישים את כל עלויות הרדיפה. הכספים שהוצאו על הרדיפה נלקחו מתקציבים שנועדו לרווחה סוציאלית, חינוך ותשתיות, וכך דיללו את המשאבים האנושיים של המדינה.

הרס המערכת המשפטית

ההוצאות הכספיות, על אף היותן נטל כלכלי קשה לסין, מהוות למעשה את המחיר הכי פחות כבד של הרדיפה.

לפני שהחלה הרדיפה, דובר בסין רבות על פיתוח מוסדות הנחוצים לקידום שלטון החוק במדינה, ואף ננקטו צעדים ראשונים בכיוון זה. אבל ג'יאנג דזה-מין והרדיפה שלו נגד הפאלון גונג הרסו כל תקווה לכך.

כאשר ג'יאנג התכוון לפתוח ברדיפה, הוא גילה שאין כל חוק שבאמצעותו יוכל להאשים את מתרגלי הפאלון גונג, משום שהם לא מהווים כל איום על החברה הסינית ולא הפרו שום חוק.

לכן הוא הקים מערכת חדשה לביצוע הרדיפה – גוף מפלגתי חדש בשם "משרד 610", שניצל לטובתו את ה-PLAC, הוועדה שמפקחת כמעט על כל היבט של אכיפת החוק בסין.

מכיוון שהרדיפה עצמה אינה חוקית, רבים מקווי המדיניות של משרד 610 לא ניתנים לניסוח באמצעות מסמכים רשמיים. הם מועברים בעל פה בשיחות ובטלפונים.

מתרגלי פאלון גונג שנרדפו במחנות עבודה בכפייה ובבתי כלא, הצליחו לשמוע את אנשי משרד 610 וכן סוהרים באותם מחנות עבודה בכפייה ובבתי כלא, חוזרים בעל פה על קווי מדיניות שונים, כמו למשל: "הכאה למוות תיחשב בתור התאבדות (של הקרבן)"; "לשרוף את הגופה על המקום"; " להרוס את המוניטין שלהם, לרושש אותם כלכלית ולהרוס אותם פיזית".

קווי מדיניות אלה הכשירו את צוותי מערכת הביטחון בסין להתעלם מהחוק, להיות אדישים לזכויות הפרט ולנקוט באלימות ללא כל חשש מעונש. מעבר לכך, הם אף עודדו ותגמלו מעשי סדיזם.

העריק האו פנג-ג'ון הוא דוגמה מוחשית למגמה שקטה שהופיעה במערכת הביטחון של סין בעקבות קווי המדיניות הקשים של הרדיפה. בשנת 2005 החליט האו, חבר במשרד 610 בטיאן-ג'ין, שהוא אינו מסוגל עוד לקחת חלק ברדיפה, ונמלט לאוסטרליה כדי לבקש מקלט מדיני.

בקשת מקלט מדיני נחשבת לצעד מסוכן, משום שאנשי מערכת ביטחון הפנים של סין אינם רשאים לצאת מחוץ לגבולות סין. לכן חלקם נשר מכוחות הביטחון או שסירב לקחת עוד חלק ברדיפה.

קווי מדיניות אחרים, כגון – "אף עורך דין אינו רשאי להגן על מתרגלי פאלון גונג" ו-"אין לקבל, לטפל או לתת הסבר על תביעות מצד מתרגלי פאלון גונג" – הרסו כל התקדמות שהושגה במערכת המשפט בסין לקראת ביסוס שלטון החוק במדינה.

שופטים, אנשי הפרקליטות וסנגורים נאלצו בכוח להבין שמערכת המשפט בסין קיימת אך ורק כדי לאכוף את שלטון המפלגה הקומוניסטית, ובפרט לאכוף את הרדיפה.

עשרות סנגורים הבינו שהגנה על מתרגלי פאלון גונג היא אבן בוחן במאמציהם להגן על שלטון החוק בסין, כשהבולט שבהם הוא עו"ד גאו ג'י-שנג. עורכי הדין האלה שילמו מחיר כבד על מאמציהם – רישיונם נשלל, הם פוטרו מעבודתם, ואף סבלו ממאסר, הכאה ועינויים.

עורכי הדין גילו כי נגוזו תקוותיהם להנהגת רפורמה במערכת המשפט בסין באמצעות המקרים של מתרגלי פאלון גונג. במקום רפורמה, הם גילו כי אותם אמצעים קיצוניים שהופעלו במערכת המשפט נגד מתרגלי פאלון גונג – יושמו גם נגד דיסידנטים, עורכי דין לענייני זכויות אדם, אמנים ואזרחים מן השורה.

בו-זמנית, ג'יאנג דזה-מין קיווה לנצל את הסמכויות המיוחדות לביצוע הרדיפה כדי לנקות פקידי ממשל מכל אחריות. זה נעשה באמצעות התרחבות מהירה של ה-PLAC. "כוחות משטרת העם המזוינים" (People’s Armed Police) הנשלטים על ידי ה-PLAC התחזקו והפכו לשווי ערך מול כוחות הצבא הנשלטים על ידי מנהיג סין. כלומר, ה-PLAC הפכה למרכז כוח שני בתוך המק"ס.

המהלך גרם להסרת כל ביקורת על פעילויות ה-PLAC, ואף אפשר לראש ה-PLAC, ג'ואו יונג-קאנג ולבו שי-לאי לאיים על בחירתו של מנהיג המפלגה הבא, שי ג'ין-פינג, באמצעות הפיכה – מה שהוביל את ראשי המק"ס המכהנים לפנות נגד בו שי-לאי וג'ואו יונג-קאנג.

שחיתות בממדים חסרי תקדים

איש העסקים הבריטי ניל הייווד נרצח בנובמבר 2011 לאחר התפוצצות עסקה עם רעייתו של בו שי-לאי, גו קאי-לאי. על פי דיווחים באמצעי תקשורת, בו שי-לאי חשוד במעורבות ברצח.

בו שי-לאי חשוד גם בהתרסקות טיסה 6163 של חברת China Northern Airlines. הטיסה התרסקה בנמל העיר דא-ליאן ב-7 במאי 2002. 112 בני אדם נהרגו בהתרסקות. העיתונאי ג'יאנג וויי-פינג דיווח כי בו שי-לאי הוא שעמד מאחורי התרסקות המטוס במטרה להיפטר מיריב פוליטי.

ידו של בו שי-לאי הייתה מעורבת גם ב"מקרים פעוטים" יותר. למשל, חברת Brilliance China שמושבה בפרובינציית ליאו-נינג, היא היצרנית מספר אחת של מיניבוסים בסין. ב-2002, כאשר החברה תכננה להקים מפעל בפרובינציה אחרת, בו שי-לאי, אשר באותה עת שימש כמושל ליאו-נינג, החליט להחרים את נכסי החברה, בשם הפרובינציה. כאשר נשאל לפשר מעשה זה, הוא האשים את בעלי החברה ב"פשעים כלכליים" שלא פורטו.

בו שי-לאי היה גם אחד האוכפים המובילים של רדיפת הפאלון גונג. ג'יאנג דזה-מין אף העניק לו פרס על מאמציו – הוא קידם אותו מתפקיד ראש העיר דא-ליאן למושל פרובינציית ליאו-נינג, ומאוחר יותר לתפקיד שר המסחר. כל זאת בתוך 4 שנים בלבד.

פאלון גונג

מתרגלי פאלון גונג מטייוואן יצרו ב-29 באפריל תמונה של מייסד הפאלון גונג מר לי הונג ג'י, ויצרו מחזה גדול ומפואר – צילום: The Epoch Times

ג'יאנג נאלץ לתגמל באופן זה או אחר גם אנשים אחרים. ב-1999, כאשר הוא פתח ברדיפה, הוא נתקל בהתנגדות מצד כל שאר חברי הוועדה המתמדת של הפליטבירו – הגוף המצומצם שמושל בסין. הוא הבין שכדי שיוכל להוציא לפועל את הרדיפה, עליו לגייס אנשי ממשל שיהיו מוכנים לבצע את פקודותיו. דרך פעולתו הייתה לתגמל את מבצעי הרדיפה בדרכים שונות. סוג השחיתות הזה הוא מרכיב בלתי נפרד מהרדיפה.

כיום, השחיתות מחלחלת מצמרת המפלגה ועד לדרגים הנמוכים ביותר. כמעט בכל כפר בסין מתגוררים מזכיר המפלגה ומפקד המשטרה בווילות חדשות ומחזיקים במכוניות פאר. המכוניות והבתים נקנו בעזרת הון שהוחרם ממתרגלי פאלון גונג מקומיים ובעזרת בונוסים שמשרד 610 העניק למבצעי הרדיפה.

נראה כי ג'יאנג דזה-מין אף סלל דרך שחיתות משל עצמו. למשל, באוקטובר 2007 התפטר במפתיע שר האוצר ג'ין רן-צ'ינג, לפי החשד עקב כספים שהוא וג'יאנג דזה-מין העבירו לחו"ל כמה שנים קודם לכן – סכום של כ-100 מיליארד יואן בקירוב (15.8 מיליארד דולר).

דוגמה בולטת אחרת מתרחשת בימים אלה ממש: ועדת המשמעת המרכזית של המק"ס חוקרת מקרה שחיתות פיננסי המקושר לג'יאנג דזה-מין ולבנו, ג'יאנג מיאן-הנג. לפי החשד, הכסף שנמעל בתרמית עשוי להסתכם ב-1.2 טריליון יואן (190 מיליארד דולר).

השחיתות שתוארה היא סימפטום של חוסר המוסריות הקיצונית של הרדיפה, המתאפיינת בפשעים כגון הוצאת דיבה, גניבה, שטיפת מוח, עינויים אכזריים במידה שלא תתואר, אונס ורצח. כל אלה הם חלק בלתי נפרד מדרישות הרדיפה. פקידי הממשל המבצעים את הרדיפה איבדו כל יכולת להבחין בין טוב לרע, ומוכנים לבצע כל פשע.

בני העם הסיני שאינם מתרגלים פאלון גונג סבלו גם הם. במשך 13 השנים האחרונות חוותה סין מספר חסר תקדים של הפגנות המוניות המלוות באלימות.

פרופ' שיה יה-לאנג מאוניברסיטת בייג'ינג, אומר כי על פי נתוני ה-PLAC, ב-2009 פרצו בסין 230 אלף הפגנות המוניות. חוסר שביעות הרצון של בני העם הסיני גברה ככל שפקידי הממשל המשיכו לעשוק את העם ביתר שאת, ורמת האכפתיות שלהם כלפי רווחת העם ירדה.

מעשיהם של פקידי הממשל הובילו את בני העם הסיני ללמוד בתורם כיצד לזנוח את המוסר. בסין כיום שגורה על פי רבים האמרה: "כולם פוגעים בי, ולכן אני פוגע בכולם".

השחיתות, התדרדרות המוסר והרדיפה באים לידי ביטוי יותר מכל במעשה קצירת האיברים – רצח בני אדם חפים מפשע בצורה האיומה ביותר לצורך הפקת רווחים. החוקר איתן גוטמן התייחס לפרובינציית ליאו-נינג בניהולו של בו שי-לאי כמוקד קצירת האיברים הכפויה ממתרגלי פאלון גונג בסין.

יציבות ועתידה של סין

מספר שנים לאחר היווסדו, זכה משרד 610 לשם חדש: "צוות מנהיגות למען שמירה על יציבות". המושג "יציבות" קיבל משמעות מרכזית בסין. אחת הטענות שבהן נעשה שימוש כדי להצדיק את הרדיפה הייתה שהפאלון גונג מהווה איום ליציבות החברתית בסין.

לפי דו"ח של סוכנות ממשלתית סינית שפורסם ב-1999, בין 70 לבין 100 מיליון בני אדם תרגלו פאלון גונג בסין. מקורות של הפאלון גונג טוענים שמספרם היה אפילו גדול יותר מ-100 מיליון – במילים אחרות, אחד מכל 12 בני אדם בסין תרגל את השיטה. לכל אחד מאותם מתרגלים היו בני משפחה, חברים ועמיתים לעבודה, ולכן מאות מיליוני סינים הושפעו ישירות מהרדיפה.

הבעיה היא שיציבות לא יכולה להתאפשר בתוך מדינה שמכריזה מלחמה נגד שיעור כה גדול מתוך אוכלוסייתה שלה.

בפועל התברר שהפאלון גונג לא מהווה איום ליציבות החברתית בסין. סקרים שונים שנערכו הצביעו על כך ששיטת הפאלון גונג השיגה תוצאות מצוינות בשיפור רמת המוסר, פתרון סכסוכים ביחסים בין-אישיים, הקניית יציבות חברתית וריפוי בעיות בריאותיות.

במאי 1998 החל משרד הספורט הסיני הלאומי מחקר בנושא השפעות הפאלון גונג. לצורכי המחקר נסקרו יותר מ-100 אלף מתרגלי פאלון גונג. ב-20 באוקטובר, ראש צוות המחקר בעיר צ'אנג-צ'ון שבצפון-מזרח סין התייחס לתוצאות מחקרו, כשאמר: "אנו מאמינים כי השפעת הפאלון גונג טובה מאוד, וכי יש לשיטה השפעה ברורה על היציבות החברתית, ועל הבניית המוסר בחברה. עלינו להודות בכך לחלוטין".

במחצית השנייה של 1998, צ'יאו שי, שסיים בדיוק תקופת כהונה כיו"ר הוועדה המתמדת של הקונגרס העממי הלאומי ושירת בוועדה המתמדת של הפוליטבירו, הוביל מחקר משל עצמו, בשיתוף עם חברים בכירים נוספים בקונגרס.

במחקר שערכו אנשי צוות מחקר-רפואי בקרב יותר מ-12 אלף מתרגלי פאלון גונג בפרובינציית גואנג-דונג, טענו 97.9 אחוז מהנסקרים כי תרגול הפאלון גונג שיפר את מצבם הבריאותי. דו"ח המחקר סיכם: "הפאלון גונג מועיל לבני העם הסיני ולאומה הסינית במאות דרכים, ואינו מזיק כלל".

במכתב ששלח בליל ה-25 באפריל, 1999, שאל ג'יאנג דזה-מין: "האם המרקסיזם, המטריאליזם והאתיאיזם שבהם חברי המפלגה הקומוניסטית תומכים, אינם מסוגלים לנצח בקרב נגד אותם ערכים שהפאלון גונג מקדם?"

הרדיפה נגד הפאלון גונג היא בחירה ברורה בין "מרקסיזם, מטריאליזם ואתיאיזם" ובין העקרונות של אמת, חמלה וסבלנות, עליהם מבוססת שיטת הפאלון גונג.

ניסיונו של ג'יאנג דזה-מין למחוק את הפאלון גונג הוא חלק ממאמץ כולל של המק"ס, שנמשך כבר מעל 60 שנה, להשמיד את התרבות הסינית העתיקה ולגדוע את שורש חיי האומה הסינית – תרבותה המסורתית.

תרבותה המסורתית של סין מלמדת את האנשים את ערכו של המוסר, לעשות מעשים טובים ולתת כבוד לדת. תרבותה המסורתית של סין מדגישה ערכי מוסר כגון כנות, טוב-לב, אהבה, סליחה, נאמנות ואומץ. ערכים אלו יצרו את התכונות של בני העם הסיני והם היסודות להמשך קיומה של התרבות הסינית.

רדיפת המק"ס נגד הפאלון גונג דלדלה את משאביה הפיננסיים של סין, השמידה כל תקווה להקמת מערכת משפטית הוגנת והרסה את מוסר האומה הסינית – כל זאת תוך רדיפת קבוצת אנשים טובים וחפים מפשע.

שימת קץ לרדיפה תאפשר לבני העם הסיני למצוא דרך חזרה למורשתם. פעם נוספת, האומה הסינית תוכל ליהנות מחיים בעלי משמעות וסדר המושתתים על מוסר, חופש המבוסס על הכרה בצו עליון, וכבוד המבוסס על כיבוד הטוב.

הנתיב לעתידה של סין ברור. לאנשים בעולם המתגעגעים לסין יציבה שתשחק תפקיד יצרני בעולם, הבחירה צריכה להיות ברורה: להתנגד לרדיפה נגד הפאלון גונג. ההיסטוריה תשפוט את הבחירה של כל אדם ואדם.

לקבלת גיליון במתנה לחץ כאן