הבחירה והמשבר שאיתו מתמודד המשטר בסין

עמוד התווך במחנה ששלט בסין במשך 13 שנים היה האשמה המשותפת שחלקו אנשיו

סין

מערכת TheEpochTimes טוענת כי האסונות שהתרחשו ב-13 השנים האחרונות בסין מציבים בפני כל ממשלה וכל אדם בעולם את הבחירה בין טוב לרע – צילום: Composite image: L: Minoru Iwasaki-Pool/Getty Images; R: Photos.com

"כתונת המשוגעים" היא שיטת עינויים שהומלצה לשימוש בכל רחבי סין באפריל 2003, בכנס שערך משרד 610 בפרובינציית הה-ביי. שיטת עינויים זו אף זכתה בכנס לתואר "שיטה מתקדמת לטרנספורמציה".

בשיטה זו, זרועותיו של הקרבן מכופפות מאחורי הגב בתוך ז'קט מיוחד. לאחר מכן הסוהרים מושכים את זרועותיו של הקרבן מעבר לכתפיים ועד לחזה, וכך קורעים את הגידים בכתפיים שלו. רגלי הקרבן נקשרות, פיו נסתם ועל אוזניו מונחות אוזניות. חבל נכרך סביב זרועותיו, כשקצהו נקשר לסורגיו של חלון גבוה, ובעזרתו מניפים הסוהרים את הקרבן באוויר.

כתפיו של הקרבן, זרועותיו ופרקי כפות ידיו נשברים מיד. תוך כדי כך מושמעות לקרבן הקלטות בווליום גבוה המשמיצות את אמונתו. אם הוא נותר באוויר למשך זמן ממושך, עמוד השדרה נשבר והוא מת בכאבים איומים.

ג'יאנג דזה-מין, לשעבר מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס), שהחל לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג (פאלון דאפא) ביולי 1999, קידם בתוך המפלגה רק אנשים שהיו מוכנים להוציא לפועל שיטות עינויים זוועתיות מסוג זה נגד מתרגלי פאלון גונג. אך כיום יש בסין פקידי ממשל שאינם מוכנים עוד להעלים עין ממעשי הזוועה שנמשכים כבר כ-13 שנים ברציפות.

מאחורי המשבר שמטלטל כיום את המשטר בסין תלויה השאלה האם המק"ס תמשיך לרדוף את הפאלון גונג. בלב המאבקים הסוערים המתרחשים כעת מאחורי החומות האדומים והגבוהים של ג'ונג-נאן-האי, מתחם הנהגת המק"ס, ניצבת הבחירה הברורה והפשוטה בין טוב ורע.

"מחנה הדמים"

כאשר ג'יאנג דזה-מין כפה על חברי הוועדה המתמדת של הפוליטבירו, הגוף המנהל את המק"ס, לפתוח ברדיפה נגד הפאלון גונג, הוא נתקל בהתנגדותם של ששת החברים האחרים בוועדה. כשהרדיפה החלה היא לא הייתה פופולרית גם בקרב הציבור. אולם ג'יאנג מצא דרך לקדם אותה.

הוא ניצל את הכוח בידיו כדי לגייס אנשים עם מאפיינים שמתאימים לביצוע הרדיפה. תאוות בצע, כמו זו של המיליארדר בו שי-לאי, התאימה לג'יאנג. כך גם התשוקה לאונס, כמו זו של ג'ואו יונג-קאנג שעתיד היה להתמנות לראש שירותי ביטחון הפנים של סין. וכך גם הצימאון לדם, כמו זה של ראש המשטרה, וואנג לי-ג'ון, אשר העיד על עצמו באחד מנאומיו כיצד התמלא ברטט למראה קצירת איברים.

כיוון שג'יאנג לא ידע כיצד להנהיג את אנשיו, הוא פנה ליצר שלהם. סחיטה ואיומים דרבנו את המגויסים החדשים של ג'יאנג; שוחד וניצול מידותיהם המגונות האיצו בהם קדימה. אנשים שנותרו בהם ייסורי מצפון למדו לוותר עליהם. הם צללו לתהומות האפלים ביותר שבני אדם לא דמיינו שקיימים. כך, במו ידיו, עיצב ג'יאנג בתוך שורות המק"ס את "מחנה הדמים" שהוציא לפועל את הרדיפה.

בהוראתו, אנשי המק"ס הבכירים שגייס ניצלו את הכוח שקיבלו ממנו כדי להשמיץ אזרחים טובים ותמימים; לגנוב את כל רכושם של מתרגלי הפאלון גונג (עד לזרעים של איכרים); לעצור מיליוני מתרגלים ולהכניס אותם למחנות עבודה בכפייה תוך מניעת שינה ומתן מזון רקוב; לשבור את רוחם של המתרגלים ולהרוס את אמונתם במה שהם מאמינים שהוא טוב ונכון; להרוס את גופם של המתרגלים בשיטות עינויים מזוויעות; לנצל אותם מינית, לאנוס אותם – כולל אונס קבוצתי; ולמען עשיית רווחים קלים, לנתח מתרגלים בעודם בחיים בבתי חולים, לבתר את גופם ולתלוש מתוכו את איבריהם הפנימיים בעודם בחיים (ראו דו"ח מפורט בנושא: http://organharvestinvestigation.net).

הפשע המשותף שביצעו אנשי "מחנה הדמים" אפשר לג'יאנג לבטוח בהם, משום שאיש מביניהם לא יכול היה להאשים את האחרים בביצוע הפשע המשותף.

במשך 5,000 שנות היסטוריה חוותה סין אירועים רבים. אולם ג'יאנג דזה-מין הביא את האומה הסינית לתקופה האפלה והמנוונת ביותר שידעה אי-פעם.

רדיפה שאינה בת קיימא

ב-25 בפברואר השנה, מתרגל פאלון גונג בשם וואנג שיאו-דונג נעצר, לאחר שהמשטרה מצאה תקליטור של שיטת הפאלון גונג בביתו. וואנג התגורר בכפר ג'ואו-גואנטון שבפרובינציית הה-ביי בצפון-מזרח סין, המקיפה את בייג'ינג.

לאחר שבני משפחתו פנו ללא הועיל לרשויות בדרישה לשחררו, הם החליטו להחתים את תושבי הכפר על עצומה הקוראת לשחרורו. בתוך יום אחד בלבד הם אספו 110 חתימות. כעבור ימים בודדים הם סיימו להחתים את 300 בני הכפר שחתמו בשמותיהם האמיתיים, ואף הוסיפו חתימת אצבע בשעווה אדומה. קציני המפלגה המקומיים הוסיפו חותמת רשמית לעצומה.

תושבי הכפר והקצינים המקומיים יודעים היטב כי שיטת הפאלון גונג אסורה לתרגול בסין. הם גם מודעים להשלכות מהן עלול לסבול מי שמתרגל פאלון גונג, או מי שמסייע למתרגל פאלון גונג. יחד עם זאת, כל אנשי הכפר בחרו בגלוי לעמוד לצידו של וואנג.

אף על פי שכוחות ביטחון מקומיים הנאמנים ל"מחנה הדמים" החלו להטריד את תושבי הכפר, מחאתם הצליחה להגיע עד לשולחן הדיונים של הוועדה המתמדת של הפוליטבירו, סימן מובהק לכך שלכפריים יש חברים בחלונות הגבוהים של המק"ס, וסימן נוסף המשקף את הסכסוך הפנימי בתוך המק"ס.

במשך 13 שנה ניהלו מתרגלי פאלון גונג את המרי האזרחי הגדול בעולם. בסבלנות אין-קץ הם פנו לאנשים בזה אחר זה כדי לספר את סיפורם. הם חילקו עלונים ותקליטורים וסיפרו על חוויותיהם האישיות כמתרגלים בשיטת התרגול הרוחנית.

המתרגלים מספרים על אורחות חייהם לפי העקרונות של אמת, חמלה וסבלנות. הם מסבירים כיצד למדו להתחשב באחרים לפני שהם חושבים על טובתם האישית ולקחת בקלות רבה יותר תשוקות ותאוות שונות.

הם מספרים על השיפורים המדהימים שחוו בבריאותם האישית, כשהצליחו אף להחלים ממחלות קשות וכרוניות. הם מספרים על משפחות שלמות שבהם היחסים השתפרו והרמוניה החליפה מריבות.

בסבלנות רבה הם מספרים על התעמולה של המק"ס המשמיצה את הפאלון גונג, ומספרים על הנעשה למתרגלים במרכזי שטיפת מוח, במחנות העבודה בכפייה, בבתי חולים פסיכיאטריים ובחדרי הניתוח הארעיים המשמשים לקצירת איברים.

בכל דקה משעות היום, עשרות מיליוני מתרגלים בסין מסכנים את חייהם כדי לספר לבני עמם הסינים אודות הפאלון גונג וכיצד המשטר בסין רודף אותם. בעשותם זאת, המתרגלים רוצים לזרז את היום שבו תסתיים הרדיפה, אבל יש להם גם מטרה נעלה אף יותר.

המתרגלים מאמינים כי יש אמת באמרה הסינית המסורתית שמעשים טובים זוכים לגמול טוב ומעשים רעים זוכים לעונש.

כל אלו שתמכו ברדיפה נמצאים בסכנה שיהפכו בעצמם לקרבנות הרדיפה. הם יצטרכו לשאת בתוצאות המעשים הנוראים שעשו תוך כדי ביצוע הרדיפה.

בפנייתם לבני העם הסיני, ביקשו המתרגלים לעזור במיוחד לאנשים ש"מחנה הדמים" הונה וגרם להם לשתף פעולה עם מעשי הרוע.

תושבי כפר ג'ואו-גואנטון יוצאים מן הכלל במה שעשו, אולם הם אינם היחידים שהתנגדו לרדיפה. בכמה כפרים בסין, יש פעמון שמצלצל בכל בוקר כדי להכריז על פתיחת תרגול הפאלון גונג. בכפרים אחרים, אפשרו כוחות הביטחון המקומיים למתרגלים להבין שהם הפסיקו לרדוף אותם.

לפני פרוץ הרדיפה, אזרחי סין נהרו בהמוניהם כדי ללמוד את הפאלון גונג. כיום, הם מתחילים שוב להתעורר לטוב שבשיטה, על אף התכסיסים והאיומים ש"מחנה הדמים" מפעיל.

בדומה לתושבי ג'ואו-גואנטון, בני העם הסיני עושים בחירה מודעת. הם לא רוצים עוד להיות מקושרים לטירוף שג'יאנג דזה-מין המיט על ארצו. המחאה בכפר ג'ואו-גואנטון נושאת בין השורות את המסר: הרדיפה אינה בת קיימא, וסיומה הוא רק שאלה של זמן.

ניסיון כושל למצוא שעיר לעזאזל

השינוי באזרחי סין התחולל בהדרגה, שנה אחר שנה. ג'יאנג והמחנה שלו ראו כיצד אזרחים בסין מפנים את גבם למסע הרדיפה, והבינו את אשר צפוי להם בהמשך – בבוא היום הרדיפה תבוא על סיומה, ו"מחנה הדמים" יעמוד לדין על פשעיו.

בפברואר 2011, פרסם המגזין Frontline שמושבו בהונג קונג מאמר שהתיימר לטעון מה הם שני הדברים שג'יאנג דזה-מין מתחרט עליהם, כביכול, עד סוף ימיו. אחד מהם הוא הרדיפה נגד הפאלון גונג. המאמר מתאר כיצד ג'יאנג דזה-מין נקט בעמדה גמישה בנושאי דמוקרטיה וחופש פוליטי בסין. על פי אותו מאמר, עקב פרישתו של ג'יאנג ב-2002 ועקב החרטה שהוא מביע על הרדיפה, המשכה מוטלת על אחריותו של יורשו בתפקיד, הו גי'ן-טאו.

ג'יאנג, או חברי המחנה שלו קיוו בעזרת מאמר זה לקשור את הו ג'ין-טאו, מנהיג סין הנוכחי, לרדיפה ולהפוך אותו לשעיר לעזאזל. אם הו ג'ין-טאו יימצא אשם, אי אפשר יהיה לתלות את האשמה בג'יאנג ובאנשי המחנה שלו.

אולם תחבולה זו כשלה. השינויים שחלו לאחרונה במק"ס – כולל סילוקו של בו שי-לאי מתפקידיו והחקירה של ג'ואו יונג-קאנג – מרמזים על כך שהו ג'ין-טאו וראש ממשלת סין וון ג'יא-באו מעוניינים לשים קץ ל"מחנה הדמים".

לאחרונים עדיין יש מספיק זמן לבטל את המדיניות של ג'יאנג לרדיפת הפאלון גונג. אם יצליחו בכך, הם עתידים להנהיג שינוי היסטורי בסין.

ניסיון הפיכה כושל

הכישלון בהפללת הו ג'ין-טאו ו-וון ג'יא-באו הותירה ל"מחנה הדמים" אפשרות אחת ויחידה: להמשיך לנסות לשמר את כוחו בתוך המק"ס.

גי'אנג דאג לכך שאנשי המחנה שלו ישלטו במק"ס, אפילו לאחר פרישתו. בקונגרס ה-16 של המפלגה בשנת 2002, שסימן את סוף תקופת כהונתו של ג'יאנג כמזכ"ל המפלגה, שינה ג'יאנג נוהלים במפלגה והרחיב את מספר חברי הוועדה המתמדת של הפוליטבירו משבעה לתשעה.

ג'יאנג מינה לוועדה את לואו גאן ואת בן בריתו משכבר הימים זנג צ'ינג-הונג, ומצד שני דאג לסלק מהוועדה את החבר המכובד לי רוי-הואן. נוסף על כך, ג'יאנג דאג לשנות את נוהלי הוועדה המתמדת: אם עד כה הוועדה צייתה להוראות המזכ"ל, הרי שמעתה ואילך הייתה עתידה לפעול תחת קונצנזוס.

לואו גאן שימש בתור ראש הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק (PLAC). בשנות ה-80, ה-PLAC שימש בתור גוף קטן בתוך המק"ס, אולם בעקבות הטבח בכיכר טיאננמן ב-1989, קיבל עליו ה-PLAC את תפקיד דיכוי המתנגדים למשטר וכוחו התעצם.

משרד 610, אשר משימתו, לפי הוראה של ג'יאנג דזה-מין, היא להשמיד את הפאלון גונג, היה חלק מה-PLAC ועשה שימוש במשאבי ה-PLAC כדי לאכוף את הרדיפה. במקומות שבהם משרד 610 לא היה פעיל, ה-PLAC אכף את הרדיפה באופן ישיר. ג'יאנג ולואו גאן ניצלו את הרדיפה כדי להרחיב את גודלו של ה-PLAC, את כוחו ואת היקף השפעתו.

בשנת 2007, בקונגרס המפלגה ה-17, פרש לואו מתפקידו וג'יאנג החליף אותו בג'ואו יונג-קאנג שהתמנה לראש ה-PLAC. ג'ואו המשיך להעצים את כוחו של ה-PLAC. כיום ה-PLAC שולט בכוחות המשטרה המזוינים המונים מעל 1.5 מיליון איש, וכן בלשכה לביטחון הציבור, בתי המשפט, מערכת התביעה הציבורית, עורכי דין, בתי סוהר ומחנות עבודה, וכן במערכת המעקב הנרחבת שמפקחת על תושבי סין.

עם תקציב גדול מזה של הצבא, ג'ואו למעשה הפך את ה-PLAC למרכז הכוח השני בגודלו בתוך המק"ס, המהווה איום על שלטון מרכז המפלגה.

מתוך ידיעה כי ג'ואו יאלץ לפרוש בקונגרס ה-18 שיערך השנה, התכוננו ב"מחנה הדמים" למינויו של בו שי-לאי, ראש המפלגה דאז בעיר צ'ונג-צ'ינג שבמרכז-מערב סין, בתור ראש ה-PLAC.

בו שי-לאי היה בחירה בטוחה שמתאימה לסטנדרט של ה-PLAC, משום שהיה מעורב עמוקות ברדיפה כבר אז. בזמן ששימש בתור ראש העיר דא-ליאן שבפרובינציית ליאו-נינג (2001-1999), ובתור מושל אותה פרובינציה שבצפון-מזרח סין (2004-2001), עשרות אלפי מתרגלי פאלון גונג מכל רחבי סין נכלאו שם. מתרגלים רבים מתו.

שן-יאנג, העיר הגדולה באותה פרובינציה, הפכה לאתר ניסויים לקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים. בו שי-לאי לא יכול היה להאשים את חבריו האחרים ל"מחנה הדמים" בביצוע הרדיפה מבלי להפיל את עצמו.

בעוד שג'יאנג דזה-מין קיווה כי בו שי-לאי יירש את תפקיד מזכ"ל המק"ס מהו ג'ין-טאו, נוהלי המק"ס לא אפשרו לו לקדם אותו לשם, כיוון שבו שי-לאי נמצא שני שלבים מתחת לדרגת המזכ"ל.

לכן, ג'יאנג נאלץ באי רצון לקבל את שי ג'ין-פינג, שהיה מושל פרובינציית ג'ה-ג'יאנג, וראש בית הספר המרכזי של המפלגה, מתוך אמונה שהוא חלש ושניתן יהיה לדחוק אותו הצידה בקלות. אולם שי ג'ין-פינג מעולם לא השתתף ברדיפה, ולכן ג'יאנג חשש ממינויו לתפקיד המזכ"ל.

במאמץ נואש לשמור על "מחנה הדמים" בשלטון, ג'ואו יונג-קאנג ובו שי-לאי רקחו מזימה להפיל את שי ג'ין-פינג מתפקידו לאחר מינויו למזכ"ל.

הפיכה זו עשויה הייתה לצאת לפועל אם בו שי-לאי יכול היה לבטוח בוואנג לי-ג'ון, סגנו. אך הוא חשש כי וואנג יחשוף את מעלליו בעת חקירה של מרכז המפלגה, ולכן ניסה לפגוע בו. ב-6 בפברואר נמלט וואנג על חייו לקונסוליה האמריקנית בצ'נג-דו, המזימה נחשפה, ומאז המק"ס נתונה במאבק פנימי מר.

הזדמנות לשינוי

כפי שניתן ללמוד מהטרדת תושבי הכפר ג'ואו-גואנטון, "מחנה הדמים" ממשיך להיאבק. אם המחנה לא מסוגל לשמור על כוחו, הוא יכול לפחות בינתיים להמשיך לזרוע הרס ותוהו ובוהו.

"מחנה הדמים" ממשיך להילחם משום שאנשיו מפחדים מאוד. הרודנים הקטנים שהורו בשלוות נפש על עינויים ועל קצירת איברים מפחדים כעת לעמוד למשפט בפני בין-דין.

בעוד המחנה ממשיך להשתלח בחפים מפשע, הו ג'ין-טאו, וון ג'יא-באו ושי ג'ין-פינג ימשיכו לחיות תחת סכנה, והחברה הסינית תמשיך לחיות תחת בלבול ומבוכה.

בכירי המק"ס ניצבים בפני עימותים קשים של חיים ומוות. בעודם נאבקים בינם לבין עצמם, הם עשויים להאמין שהם נלחמים כדי לשמר את עצמם ואת מעמדם בשלטון.

אולם למעשה, הבחירה הבסיסית שבכירי המק"ס עומדים בפניה אינה נוגעת לשימור עצמי או לשלטון. הבחירה היא בין טוב ורע.

העקרונות של אמת, חמלה וסבלנות הם עקרונות אוניברסליים שמוטמעים בבסיס האנושות. ברדיפה נגד הפאלון גונג, "מחנה הדמים" הציב עצמו בצד המנוגד לטבע האנושי ולבסיס המוסרי של החברה הסינית.

הבחירה להמשיך לבצע מעשי עינויים כמו קשירת מתרגלי פאלון בכותנות משוגעים והנפתם באוויר, היא בחירה בברבריות על פני תרבותיות. זוהי בחירה שממיטה אסון ובושה על סין.

ההתנגדות לרדיפת הפאלון גונג היא בחירה בעתיד המבוסס על הצדדים הטובים של האנושות. אף על פי שהאירועים הדרמטיים שהתרחשו לאחרונה בסין עשויים להסיח את הדעת מכך, זו בחירה פשוטה וברורה לכל. כל בכיר במק"ס חייב לבחור היכן הוא או היא ניצבים, לא כל שכן כל אזרח בסין.

נוסף על כך, כל ממשלות העולם ואנשי העולם חייבים לנקוט בעמדה גם הם.

רגע היסטורי זה לפני שהרדיפה באה על סיומה מאפשר לכולם להרהר באירועים שהתרחשו בסין. זוהי הזדמנות לבחור בעתיד טוב יותר.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!