מדינה שנשכחה בדרך

זו הייתה אמורה להיות התקווה הגדולה של הפלסטינים – תכנית פיאד לבניית מדינה. תוך שנתיים של רפורמות כלכליות מאומצות הייתה הרשות אמורה להגיע לסף מדינה. שלוש שנים אחרי, הרשות הפלסטינית כמעט ואינה מסוגלת לשלם משכורות לעובדים. מה השתבש בדרך?

סלאם פיאד

שלוש שנים אחרי שהוכרז המהלך של סלאם פיאד, על אף האופטימיות הגדולה והתמיכה של הקהילה הבין-לאומית, הרשות הפלסטינית נותרה רק עם משבר פיננסי קשה ומבוי סתום מדיני – צילום: ABBAS MOMANI / AFP

זו הייתה תכנית אופטימית: לשדרג את הכלכלה הפלסטינית ואת מוסדות השלטון שלה, כך שתהיה מוכנה להפוך למדינה בפועל עד 2011. מעצמות העולם נתנו לה גיבוי ותמיכה והיה נראה שעוד רגע הרשות הפלסטינית תגשים את מטרתה הלאומית. כמעט שנה מאז שעבר הדד-ליין, הכלכלה הפלסטינית שוב נכנסה למשבר, הפילוג הפוליטי רחוק מסיום וארה"ב ואירופה מתעסקים בדברים חשובים יותר.

המערב אוהב לאהוב את סלאם פיאד. הוא דיבר בשפה הנכונה, למד באוניברסיטאות אמריקניות ועבד בקרן המטבע הבין-לאומית. הוא היה פלסטיני שקל להגיע אתו להסכם. אבל האיש שהמערב תלה בו תקוות שיצעיד את הכלכלה הפלסטינית לסטנדרטים מערביים, איבד בחודש שעבר, כחלק מהכאוס הפוליטי הרגיל ברשות הפלסטינית, את תפקידו כשר אוצר. אמנם הוא עדיין יישאר ראש הממשלה, אך נראה כי לא הכול מרוצים מהתוצאה של הרפורמות שהנהיג.

שוב משבר כלכלי

הרעיון מאחורי תכנית פיאד, שפורסמה לראשונה ב-2009, היה פשוט. עיקרו התמקדות בבניית מוסדות ממשל תקינים וכלכלה בריאה, שישדרגו את הרשות הפלסטינית למדינה תוך שנתיים.

"הממשלה הזו מחויבת לבנות על הישגי הממשלות הקודמות, והיא תפעל לבנות מוסדות ממשל אפקטיביים, המבוססים על עקרונות הממשל התקין, אחריות ושקיפות", נכתב בתוכנית. "אנו מצפים לתמיכה אזורית ובין-לאומית בהקמת פלסטין כמדינה ערבית עצמאית, דמוקרטית, מתקדמת ומודרנית, עם ריבונות מלאה על השטחים בגדה המערבית ובעזהבגבולות 1967, ועם מזרח ירושלים כבירתה. המדינה הפלסטינית תהיה מדינה אוהבת שלום שדוחה את האלימות, מחויבת לדו-קיום עם שכנותיה ובונה גשרים של שיתוף פעולה עם הקהילה הבין-לאומית".

המדינות התורמות, הקוורטט, הבנק העולמי וקרן המטבע כולם התגייסו למהלך הזה. כספים הועברו, רפורמות מבניות הושקו וסטנדרטים רגולטוריים נקבעו. במאי 2011, בוועידה החצי שנתית של המדינות התורמות הוכרז ונקבע כי לרשות הפלסטינית יכולת משילות מספקת וכלכלה חזקה דיה כדי להפוך למדינה.

אף על פי כן, דו"חות מהחודשים האחרונים עדיין מצביעים על משבר פיננסי קשה ברשות הפלסטינית והאפשרות של מדינה פלסטינית עצמאית אינה נמצאת אפילו בשיח הציבורי.

"מבחינת התשתית המוסדית, לפלסטין יש את כל הדרישות להפוך למדינה", אמר אחמד עווידה, מנכ"ל הבורסה הפלסטינית שיושבת בג'נין לאפוק טיימס בריאיון טלפוני. "זו לא שאלה של המוסדות הנכונים או האנשים הנכונים. הבעיה היא המצב הפוליטי והתנאים הכלכליים סביב המדינה הפלסטינית העתידית. יש לנו מערכת בנקאית יעילה, יש לנו בורסה מודרנית, יש לנו רגולטורים טובים. הכסף הציבורי מנוהל באופן יעיל ושקוף. במידה רבה אנו עוברים מדינות מתפתחות אחרות ומדינות ערביות אחרות מבחינת האיכות של התשתית הכלכלית המוסדית שלנו".

דו"ח של הבנק העולמי ממרץ האחרון מזהיר מפני העמקת המשבר הפיננסי של הרשות הפלסטינית, שנגרם בעיקר בשל ירידה בתרומות לרשות הפלסטינית, המקור העיקרי לתקציבה. כבר עכשיו, מזהיר הדו"ח, המשבר כה עמוק שהוא מקשה על הרשות הפלסטינית לספק שירותים בסיסיים לאזרחיה.

ב-2011, לדוגמא, הרשות הפלסטינית ביקשה מהמדינות התורמות כמיליארד דולר וחצי לתקציבה השוטף, מתוכם 200 מיליון דולר לכיסוי עלויות לפרויקטים שאינם ממומנים ישירות על ידי תורמים. בפועל, גויסו רק 983 מיליון דולר. הפער מומן על ידי הלוואות מבנקים מקומיים ועל ידי פיגור בתשלומים לשוק הפרטי. אם השוק הפרטי יסרב בעתיד להמשיך בנוהג זה, הרשות הפלסטינית עלולה להגיע לפשיטת רגל. "הרשות הפלסטינית כרגע סובלת משבר כלכלי ויש לה קושי לשלם את התחייבויותיה לעובדים שלה ולספקים", אמר עווידה, "אם מתחשבים בתנאים הקשים שאנו נמצאים בהם, מצבנו לא רע כל כך".

בין 2010-2008 נהנתה הרשות הפלסטינית מצמיחה מרשימה, אך זו הושגה בעיקר בשל הוצאות ממשלתיות ופחות מפעילות של המגזר הפרטי. עם הידלדלות התמיכה הבין-לאומית, הצמיחה הפלסטינית הואטה והרשות נכנסה למשבר. את עיקר האשמה בנוגע למשבר הכלכלי של הרשות תולים גורמים בין לאומיים כמו הבנק העולמי וקרן המטבע בהגבלות התנועה והסחר שמטילה ישראל על הפלסטינים. הגבלות אלו, נטען, גודעות באיבן כל ניסיון של הפלסטינים לפתח כלכלה מודרנית שמבוססת על שוק חופשי ופתוח.

כלכלה היא רק חצי הדרך

הרפורמות שהנהיג סלאם פיאד לא עזרו לרשות הפלסטינית כאשר היא הגיעה לאו"ם ודרשה מדינה בספטמבר שנה שעברה. התהליך המדיני נותר תקוע.

שר החוץ הנורווגי, שאירח את ארגון המדינות התורמות לרשות הפלסטינית בבריסל במארס האחרון תיאר את המצב כשני תהליכים שאמורים להיפגש – אחד מלמטה למעלה והשני מלמעלה למטה. "המוסדות הפלסטינים הגיעו לרמת ביצוע מעל לסף של מדינה מתפקדת", אמר שר החוץ הנורווגי. "אך לא משנה כמה מוצלח התהליך הזה מלמטה-למעלה, החודשים האחרונים הראו שבניית מוסדות לא הופכים את חזון שתי המדינות למציאות ללא משא ומתן שיוביל להסכמים על נושאי הליבה. זהו התהליך מלמעלה-למטה".

במילים אחרות, ללא התהליך הפוליטי "מלמעלה-למטה" וללא הצלחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, טען שר החוץ הנורווגי, המאמצים הפלסטינים לבנות מוסדות מדינה יעילים יעלו בתוהו.

דו"ח של האו"ם שהוגש עבור אותה ועידה קבע כי ככל שמתרחק האופק מדיני, בשל הקיפאון בשיחות, הישגיה של הרשות הפלסטינית עד כה בתחום בניית המדינה עשויים להתערער. התהליך שנשכח

קשה לראות איך במצב המדיני הנוכחי משא ומתן כזה מסוגל להתקיים ברצינות. אחד הגורמים שמונעים משא ומתן אפקטיבי בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא הנתק בין הפתח לחמאס. הניסיון האחרון לכינון ממשלת הסכמה לאומית, בפברואר האחרון, נכשל אף הוא, כמו שאר ניסיונות הפיוס בין שתי התנועות הפלסטיניות מאז 2007.

הפלסטינים דוחים מכל וכל הצעה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים – הצעה שתאפשר לשאת ולתת על גבולות הגדה המערבית ולהתייחס לעזה כאשר התנאים הפוליטיים יבשילו. וישראל, מצדה, מסרבת לשאת ולתת עם ממשלה פלסטינית הכוללת את החמאס. גישור בין שני התנאים האלו מצריך יצירתיות רבה מצד המנהיגים.

יחד עם חוסר הנכונות של שני הצדדים לשאת ולתת, נראה שמדינות אירופה גם כן הרפו ידיהן מן האזור. הנשיא אובמה, שהחל את כהונתו בלחץ כמעט חסר תקדים על ישראל והרשות הפלסטינית להגיע להסכם, הרפה ועסוק כעת בעיקר בבחירות הקרובות לנשיאות. באירופה, משבר גוש האירו לוקח את מירב תשומת הלב. אפילו מדינות ערב, שבעבר תמכו בפלסטינים, לכל הפחות בהצהרות, עסוקות כעת יותר בתוצאות האביב הערבי מאשר בפלסטינים.

התקווה של פיאד הייתה שבסוף התהליך יזכה לאהדה בין-לאומית, אם הפלסטינים יפנו למוסדות בין-לאומיים. הכישלון הפלסטיני באו"ם סתם את הגולל על אפשרות של מוצא חד-צדדי לסכסוך הישראלי פלסטיני. שלוש שנים אחרי שהוכרז המהלך של פיאד, על אף האופטימיות הגדולה והתמיכה של הקהילה הבין-לאומית, הרשות הפלסטינית נותרה רק עם משבר פיננסי קשה ומבוי סתום מדיני.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!