פורצים דרך ירוקה בבאקה אל גרביה

המודעות לאיכות הסביבה מתעוררת אצל ראשי ערים בישובים הערביים, ותוכניות לשיתוף פעולה בין ישובים יהודים לערביים קורמות עור וגידים

באקה אל גרביה

"אם נוכיח שיתוף פעולה בהגנה על המים ועל הסביבה, זה אומר שיש הידברות וגם בנושא השלום ניתן להתקדם" – ראש העיר באקה אל גרביה, מוסרי אבו מוך (שני משמאל)

בזמן שהמודעות לנושאי איכות הסביבה הולכת וגוברת בארץ, ערים ערביות נשארו מאחור בנושא. לכלוך, שריפת פסולת, הזרמת ביוב לנחלים ובורות ספיגה המזהמים את מי התהום הם רק חלק ממפגעי הסביבה השכיחים בערים ערביות. אולם לאחרונה החלו מספר ערים ערביות לשנות כיוון ולהצטרף לטרנד הירוק. באקה אל גרביה, בה מתגוררים כ-26 אלף תושבים, היא אחת מהן.

מחדשים את העיר

"באקה עיר השלום", כתוב בבטון מוצק בעברית ובערבית בכניסה הצפונית לעיר באקה אל גרביה. השדרה הראשית רחבה, ועצי הדקל שניטעו לאחרונה מצלים ומקנים לעיר מראה אקזוטי. שום דבר כאן בשדרה אינו מזכיר את הדימוי של ערים ערביות בהן השטחים הציבוריים מוזנחים, מראה שהיה עד לא מכבר גם מנת חלקה של באקה אל גרביה. "כשנכנסתי לתפקיד לא היה אף פח אשפה בשדרה הראשות", מספר עו"ד מוסרי אבו מוך, שנבחר לראש העיר באקה אל גרביה לפני יותר מחצי שנה.

באקה אל גרביה

מבצע הניקיון של חורשת קק"ל צפונית לבאקה

המפנה הגדול של באקה התחיל במבצע ניקיון שיזמה העירייה שבועיים בלבד לאחר כניסת ההנהלה החדשה של העיר לתפקיד. יותר מ-700 תושבים התנדבו להצטרף ליום הניקיון שיזמה העירייה, חלקם הביאו את המשאיות והטרקטורים שלהם, והחלו לפנות את הפסולת מהרחובות המלוכלכים. "העיר שלנו היא הבית של כולנו", אמר סגן ראש העיר, איברהים מואסי, לחברי הוועדה לאיכות הסביבה מיד לאחר הבחירות. "חובתנו המוסרית לשמור על בית נקי ובריא".

אך בבאקה אל גרביה לא הסתפקו בהפיכת העיר לבית נקי, ראשי הישוב החליטו לנקות את החצר האחורית גם כן, חורשת קק"ל שבקרבת העיר. "זו הריאה הירוקה שלנו", מסביר מואסי, "מוטלת עלינו האחריות שהתושבים יוכלו לצאת לטבע". בסיוע מתנדבים מהעיר וכלי הרכב שלהם הצליחו לפנות כבר ביום הראשון של הניקיון 40 טון פסולת, מספרים בעירייה.

ישובים ערבים פונים לקיימות

באקה אל גרביה

יותר מ-700 תושבים התנדבו למבצע לניקיון רחובות העיר, והביאו משאיות וטרקטורים

באקה לא לבד. בשנים האחרונות החלו מספר ישובים ערבים לקדם את נושא הסביבה ונושא הקיימות. העיר סח'נין היא דוגמא בולטת לעיר שהחלה ליישם אג'נדה ירוקה.

כבר בשנת 1993 נבנה בסח'נין המרכז האקולוגי, מן הראשונים בארץ, שמהווה בסיס ללימודי סביבה לתלמידי יישובי האזור כולו. ד"ר חוסיין טרביה, אחד מיוזמי הפרויקט, פעל רבות מאוחר יותר בתמיכת ראש העיר להקמת איגוד ערים לאיכות סביבה אגן בית נטופה, והוא כיום מנהל אותו. המרכז היה אחד הזוכים ל"גלובוס הירוק", פרס המוענק מטעם ארגון "חיים וסביבה" לפעילים למען הסביבה.

אם פעם העיניים היו מופנות לפיתוח העיר באמצעות הקמת תעשייה, היום שמים דגש בסח'נין על פיתוח חקלאות אקולוגית ותיירות חקלאית כמקור תעסוקה לתושבים.

באקה אל גרביה

מבצע ימי הניקיון במרחב העיר באקה

גם בעיר הבדואית רהט החליטו לשים בעדיפות גבוהה את תחום הקיימות. ראש העיר, פאיז אבו-סהיבן הבטיח כי רהט תהיה העיר הבדואית הירוקה הראשונה בארץ. חלק מחזונו של ראש העיר הוא להיות חלק ממהפכת האנרגיה הסולרית, והוא מבקש אישורים להקמת שדה סולרי על אדמותיהם של תושבי רהט. אבו-סהיבן גם מנסה להטמיע בסיוע החברה להגנת הטבע מודעות לאיכות הסביבה בבתי הספר, וקהילת המורים של רהט משתתפת בהשתלמויות בנושא.

תלמידים מהמחלקה לאקולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון מסייעים להגשמת החזון הירוק ברהט. במקום עבודות גמר, הגישו ב-2009 סטודנטים תכניות שונות, שחלקן יועדו לפתור את בעיית הפסולת בעיר רהט. בעיית הפסולת מטרידה ישובים ערביים רבים.

באקה: ממגרים את בעיית הפסולת

היטל הטמנה גורם לעלויות גבוהות לפינוי פסולת. כדי להימנע מההוצאות בישובים ערביים מרבים להשתמש במטמנות פרטיות, הגורמות למפגע ועלולות לגרום לזיהום מי התהום. תופעה אחרת נפוצה בישובים ערביים היא שריפת פסולת. במפגש שהתקיים לאחרונה בנצרת בין השר להגנת הסביבה גלעד ארדן וראשי ערים ערביות בנושא הייתה הסכמה להפסיק את התופעה.

בבאקה כבר התחילו לפעול למיגור תופעת שרפת הפסולת. "העירייה לוקחת על עצמה את הוצאות הטיפול בפסולת הגזם", מסביר ראש העיר אבו מוך. "כדי לעודד את הפסקת שריפת פסולת הגזם, הודענו כי התושבים יכולים להביא אותה לתחנת המעבר, ולא יידרש מהם תשלום כפי שהיה מקובל".

באקה אל גרביה

במבצע לניקיון החורשה פונו 40 טון פסולת כבר ביום הראשון

עם זאת, בעירייה מסבירים שהדרך עוד ארוכה, ויש להיעזר בסבלנות. "זהו תהליך חינוכי, שמטבע הדברים דורש זמן", מסבירים.

לדעת פרנסי העיר, שיתוף פעולה עם יישובי האזור, יהודים וערביים בנושאי מים וסביבה יכולים לקדם דו-קיום וגם את השלום. חזונה של באקה אל גרביה, כפי שנכתב בכיכר הראשונה בכניסה לעיר, היא להיות עיר של שלום.

גשר לשלום

עד למהומות של שנת 2000 והאינתיפאדה השנייה, באקה אל גרביה הייתה מרכז אזורי לא רק לערבים. יהודים רבים מהסביבה היו מגיעים לערוך קניות או לבקש שירותים שונים. בעירייה שואפים להחזיר לעיר את מעמדה. שיפור הסביבה ושיתוף פעולה עם ישובים באזור יעזרו לכך, הם מקווים.

אחרי מבצע הניקיון של חורשת קק"ל שבסמוך לעיר, החלו הישובים באזור לאותת על רצונן בשיתוף פעולה, מספר אבו מוך. צוות לשימור ניקיון החורשה הוקם בשיתוף עם המועצה האזורית מנשה, המורכבת בעיקר מקיבוצים וממושבים. אבו מוך מספר גם על כוונה להקים אזור תעשייה משותף עם המועצה האזורית מנשה.

באקה אל גרביה

"העיר צעירה, והיום אחרי הבחירות רוב האנשים המובילים הם צעירים עם דרך חיים ותפישת עולם שונה מההנהגה בעבר, לכן החלטנו לשים את נושא הסביבה בראש סדר היום שלנו" – ראש העיר באקה אל גרביה, מוסרי אבו מוך

אבל בבאקה רוצים חיבור לא רק לישובים יהודיים, אלא גם באזור הגיאופוליטי כולו. ההידברות עם באקה אל שרקיה, חציה השני של העיר אשר נמצא בשליטה פלסטינית מעבר לקו הירוק, מבטאת את תקוות אבו מוך שערביי ישראל יוכלו להוות גשר בין כל הצדדים. לפני שנה וחצי החל לפעול בבאקה מכון טיהור השפכים "באקה-ג'ת". לאחרונה קיימת הידברות בין שתי הרשויות על אפשרות להזרמת השפכים של העיר הפלסטינית למכון טיהור השפכים באקה-ג'ת הישראלי. לאחר הטיהור יקבלו חקלאי באקה מהצד הפלסטיני מים להשקיית שדותיהם. הארגון היפני JAICA לקח על עצמו את ניהול ומימון הפרויקט.

"אם נוכיח שיתוף פעולה בהגנה על המים ועל הסביבה, זה אומר שיש הידברות, וגם בנושא השלום ניתן להתקדם", מקווה אבו מוך.

"יש משהו משותף בין כל מדינות האזור, וזה המחסור במים", הוא אומר. בכנס בנושא מים שהתקיים בירדן אליו הגיע עם חברת הכנסת אורית זוארץ, הרגיש אבו מוך את מצבם המיוחד של ערביי ישראל: "אני מגיע עם המשלחת הישראלית – זו המדינה שלי. יש נציגים מהרשות הפלסטינית – הם מהעם שלי. הירדנים – אנחנו דוברים אותה שפה".

"הרגשתי שאני חייב לבצע צעד כדי לקרב את הלבבות", מספר אבו מוך מספר על הרגעים לפני שעלה לבמה כדי לנאום.

באקה אל גרביההשפכים מטוהרים, והבתים יחוברו לרשת הביוב

במרבית הישובים הערביים, רק מעט מן הבתים מחוברים למערכת הביוב. הטיפול בשפכים בבתים שאינם מחוברים לביוב נעשה באמצעות בורות ספיגה, שהתחזוקה שלהם אינה מונעת את זרימת השפכים למי התהום.

גם בבאקה, עד לפני זמן לא רב זרם ביוב גולמי אל הנחל "ואדי אבו נאר", נחל חדרה. מואסי מציין בסיפוק שבמכון טיהור השפכים שהופעל לא מכבר המים מטוהרים לדרגה שלישונית, כלומר, רמת טיהור גבוהה מאוד. הטיהור השלישוני מאפשר לעשות במים שימוש בחקלאות, אפילו לגידול ירקות, מבלי לסכן את בריאות הצרכנים.

"היום, אחרי הפעלת מכון טיהור השפכים, יש כבר דגים ב'ואדי אבו נאר', הציפורים שבו אליו, והצבים הירוקים יוצאים מהמים כשראשם אינו מכוסה באצות ובלכלוך", מספר מואסי, ונזכר בחיוך במראות ילדותו. "כשהייתי בן 10 נהגנו להגיע דרך השדות החקלאיים לנחל ולרוץ במים הנקיים", הוא מספר.

באקה אל גרביהרק 20 אחוז מבתי העיר מחוברים לרשת הביוב בבאקה אל גרביה. בשאר הבתים זורם הביוב לבורות ספיגה, שמצבם קשה. "בסופו של יום, מי הביוב מבורות הספיגה מגיעים למי התהום, שמשמשים כמי שתייה לישובים בישראל וגם ברשות הפלסטינית", מסביר אבו מוך.

הוא מספר כי העירייה הצטרפה לתאגיד המים האזורי "מי עירון" והוא מסביר את ההחלטה: "כדי להכין את התשתיות הנדרשות לחיבור שאר בתי העיר לרשת הביוב דרושה השקעה של עשרות מיליוני שקלים. לעירייה אין אפשרות להשיג מימון לכך". אבל עכשיו, על פי התוכנית של תאגיד "מי עירון", תוך חמש שנים כל בתי הכפר יחוברו לרשת הביוב.

בינתיים בנחל "ואדי אבו נאר", אליו הפסיקו לזרום השפכים, החלה רשות הניקוז עמק חפר בשיפוץ גדות הנחל. עיריית באקה אל גרביה יזמה פרויקט של סלילת שביל אופניים שתחילתו בתוך העיר, ומשם דרך שטחים פתוחים שבחלק מהם זורם הנחל, יתחבר לשביל האופניים שלאורך כביש 6.

עיר צעירה עם הנהגה צעירה

באקה אל גרביהראשי ערים ערביות מודים לאחרונה שהם מצליחים לקבל סיוע ממשרדי הממשלה ומרשויות שונות יותר מאשר בעבר, ומציינים במיוחד את נכונותו של השר ארדן לסייע להם גם כספית.

"לפני כן אמרו בעירייה שהממשלה אינה מתקצבת ערבים, ואני האמנתי לזה", מספר אבו מוך. "אבל בחצי השנה שבה אני בתפקיד לא הרגשתי שנחסמתי". עם זאת, הוא מסביר כי עדיין אין שוויון בהקצאת משאבים בין ישובים יהודיים לבין ישובים ערביים.

שיתוף הפעולה עם רשויות המדינה התחיל לאחר הבחירות בסוף 2011, אחרי שנים של ניהול העיר בידי ועדה קרואה.

{mosimage}אבו מוך מספר כי היום: "העיר צעירה, ואחרי הבחירות רוב האנשים המובילים הם צעירים עם דרך חיים ותפיסת עולם שונה מההנהגה בעבר. לכן החלטנו לשים את נושא הסביבה בראש סדר היום שלנו".

בעירייה מתכוונים לקדם שקיפות ומעורבות תושבים בעשייה, שהיא אחד היסודות של קיימות, וגם לקדם ייצוג נשים. ראש העיר הקים מועצת נשים בה מיוצגות נשים מכל השכבות, וגם מינה יועצת לקידום מעמד האישה.

מואסי מספר ששמה של העיר, "באקה", שאול מהמילה הצרפתית "בוּקֵה", שמשמעותה זר פרחים. עם הבחירה בדרך הקיימות, אולי באמת תחזור בעתיד העיר להיראות כמו זר פרחים.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!