התחזית: מעונן

אם מחשוב הענן ישנה את העולם שלנו? שני מנהלי טכנולוגיה למודי ניסיון עוזרים לנו לענות על שלוש שאלות בנושא

מחשוב ענן1. איך ישפיע מחשוב הענן על הכלכלה ועל הסביבה?

“מחשוב ענן" הוא לא יותר מ"באזוורד“. זה לא יותר משירותים ויישומים שאנחנו צורכים דרך רשת האינטרנט. כשהאינפורמציה שמשמשת אותנו יושבת אי שם ברחבי הסייברספייס ולא על גבי המחשב שלנו, זה מספיק כדי להיקרא מחשוב ענן. אז איך זה שהבאזוורד הזה משגע את העולם? כי הוא עומד לשנות את אופן העבודה שלנו לעד. כי יש לו פוטנציאל להפוך את סביבת העבודה שלנו לניידת יותר, את תשתית העבודה שלנו לזולה יותר, את יעילות העסק שלנו לגבוהה יותר, ואולי אפילו את העולם הזה לירוק יותר.

התומכים הנלהבים של מחשוב הענן מסבירים כיצד הוא יוכל להאיץ תהליך שמשנה את הכלכלה של העסקים שלנו. התהליך הזה, שהתחיל בשנות התשעים עם הופעתו של האינטרנט, הפך את העסקים לכאלה שמתמחים בנושאים מצומצמים. כשהגבולות הגיאוגרפיים נפרצו, ותהליכי עבודה גלובאליים הפסיקו להיות בעיה לוגיסטית מורכבת, עסקים כבר לא היו צריכים עוד להתפזר על מגוון רחב של תחומים – הם יכולים להתמקד במה שהם יודעים לעשות הכי טוב, בתחום שהוא היתרון התחרותי שלהם – ולהשאיר את השאר לאחרים.

עכשיו, האינטרנט בפס רחב והאינטרנט הסלולרי המהיר מביאים אתם את התשתית הטכנולוגית שמאפשרת לנו להפוך את מחשוב הענן לחלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו. ומחשוב הענן יוכל לקחת את המגמה הכלכלית הזאת שבה עסקים מתמקדים ומתמחים צעד נוסף קדימה.

פול סטרונג, מנהל הטכנולוגיה הראשי של ענקית הווירטואליזציה והענן VMWare לאזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, מסביר כי עם מחשוב ענן, כל עסק יוכל להתמקד במה שהוא יודע לעשות טוב, ורק במה שהוא יודע לעשות טוב – כשהוא משאיר את כל מה שמכביד עליו ומסיח את הריכוז שלו לאחרים. פתרונות מחשוב מתוחכמים שדרשו פעם ידע, מומחיות ותקציבים הופכים לשירות שניתן לרכוש בפשטות, אפילו בשירות עצמי.

מחשוב הענן גם מאפשר להסיר את מחסומי הכניסה לעסקים חדשים, והופך את ההזדמנויות עבור יזמים מעוטי אמצעים לכמעט בלתי מוגבלות.

“זה לא רק הטכנולוגיה עצמה, זה המודל העסקי החדש", מסביר סטרונג. “מחשוב בשירות עצמי, ובתשלום לפי שימוש – מעולם לא היה לנו דבר כזה לפני כן. המשמעות היא שאם אני יזם, ואני מקים עסק, אני לא צריך שום דבר חוץ מרעיון טוב, מיכולת לפתח אותו לתשתית של ענן, כרטיס אשראי, חיבור אינטרנט נייד – ואני יכול להתחיל לעשות מזה כסף".

“אין מחסום כניסה לשוק. אתה לא צריך הון, רק כרטיס אשראי", הוא מסביר. “באותו האופן שבו האינטרנט נתן לארגונים גישה גלובלית לשווקים כדי למכור את הסחורות והשירותים שלהם, הענן מספק לארגונים גישה גלובלית למשאבי IT שמהם הם יכולים לבנות את העסקים שלהם".

למחשוב ענן יכול גם להיות חלק בהפיכת שימושי המחשוב שלנו לידידותיים יותר לסביבה. החברה הגרמנית לשירותי מחשוב ענן Hetzner, למשל, מתגאה בכך שהיא מייצרת אפס פליטת פחמן דו-חמצני, וכי היא משתמשת אך ורק בחשמל ירוק – כך שאנחנו יכולים כבר היום לשכור שרתים שאינם תורמים להתחממות הגלובלית. גם אפל הודיעה שהיא הולכת בדרך הזו, ומתכוונת שכל ה-data centers שלה יעבדו על 100 אחוז אנרגיה מתחדשת עד 2013.

כשאנחנו משתמשים בשרתים רבים הצורכים אנרגיה רבה, אבל מנצלים רק חלק מהיכולת שלהם, אנחנו גורמים לבזבוז אנרגיה. כשאנחנו עוברים לשרתים וירטואליים, חוות השרתים יודעת להקצות משאבי מחשוב לפי הצורך, לכבות מעבדים מיותרים, ולהדליק אותם כשנוצר צורך בכך. אבל זה רק חלק קטן מהעניין.

סטרונג מסביר את הפוטנציאל הירוק של הענן, פוטנציאל שנובע משינוי המבנה הכלכלי של צורכי המחשוב שלנו. התאגידים המסורתיים צריכים לתחזק כמות גדולה מאוד של יישומים שונים, מה שמצריך כוח אדם רב. הוא מסביר שבתאגיד מסורתי שכזה, 80-85 אחוז מהתקציב עבור צורכי המחשוב צריך להיות מושקע בכוח האדם שמתחזק את היישומים. במצב כזה, תשתיות המחשוב הן אחוז זניח מהעלות, ואין תמריץ כלכלי לחסוך בצריכת האנרגיה של תשתית המחשוב.

פול סטרונג

באותו האופן שבו האינטרנט נתן לארגונים גישה גלובלית לשווקים כדי למכור את הסחורות והשירותים שלהם, הענן מספק לארגונים גישה גלובלית למשאבי IT שמהם הם יכולים לבנות את העסקים שלהם" -פול סטרונג, סמנכ"ל הטכנולוגיות של VMware לאזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה

כלכלת הענן מביאה אתה מגמה חדשה – מגמת של התמחות: חברות מתחילות להתמחות במספר מצומצם מאוד של יישומים, בזמן שאת שאר הצרכים שלה היא יכולה למלא באמצעות צריכת שירותים מחברות אחרות, במודל של צריכת סחורה. צמצום מספר היישומים שצריך לתחזק מצמצמת משמעותית את כוח האדם הנדרש לצורכי המחשוב. גם מגמת השירות העצמי תורמת לכך: אנחנו מתחילים לצרוך שירותי מחשוב כמו שאנחנו קונים סחורה דרך האינטרנט, בשירות עצמי, כשהרוב מיושם באופן אוטומטי, וההתערבות הנדרשת מבני אדם היא מינימלית. לכן, מסביר סטרונג, עסקים מודרניים מבוססי ענן מגיעים למצב שבו 80-85 אחוז מהעלויות הוא לא כוח האדם, אלא התשתיות. עכשיו, התמריץ לחיסכון משמעותי.

לכן, היום אנחנו רואים מגמה ירוקה של חיפוש אחר דרכים לחסוך בעלויות של תשתיות המחשוב. חוות שרתים מוקמות באזורים שבהם ניתן לנצל אנרגיה מתחדשת, ורמת הזיהום ביחס לשימושי המחשוב הולכת ופוחתת.

2. אילו הזדמנויות עסקיות טמונות בענן?

כל מי שהתנסה כבר ביישום פתרונות ענן כבר יודע את זה: במקום לשלם על ציוד מחשוב יקר, על רישיונות תוכנה, ולשכור צוות שיתחזק את כל זה, אפשר לשכור בתשלום חודשי שירותי ענן. זה יכול להיות שרת מייל ארגוני וירטואלי, תוכנה לניהול לקוחות, שירות גיבוי, או כמעט כל צורך מחשובי שאנחנו יכולים להעלות על הדעת.

“אני מקבל מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה אותו, ואני משלם על מה שאני משתמש, ובתיאוריה, כשאני לא רוצה אותו יותר, אני נפטר ממנו", מתאר סטרונג את הגישה החדשה והמעוננת לצריכת שירותי מחשוב.

בואו ננסה להמחיש את זה בדוגמה קטנה: שרת טוב יכול לעלות אלפי דולרים, ורישיונות תוכנה לעסק יכולים לעלות אלפי דולרים נוספים. השרת יתיישן תוך כמה שנים ונרצה להחליף אותו, ורישיונות התוכנה יתיישנו כשתצא גרסה חדשה, וגם אותם נרצה להחליף. וזה עוד לא הכול – כדי לתחזק את כל זה נצטרך לשכור איש IT מנוסה.

במקום זאת אנחנו יכולים לשכור שרת וירטואלי בכמה עשרות דולרים בחודש, או אולי קצת יותר, וספק השירות ידאג לתחזוקה, לגיבויים, לאבטחה, ובדרך כלל גם ישדרג לנו את התוכנות בכל פעם שתצא גרסה חדשה, מבלי לדרוש מאיתנו עלות נוספת. ואנחנו יכולים להמשיך להתרכז בעשייה של מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב.

אלי כהן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ספקית שירותי הענן הישראלית “טריפל סי", מסביר שהמודל החדש הזה שמציעים ספקי שירותי הענן – תשלום חודשי לפי שימוש וללא התחייבות – מאפשר גם גמישות עבור העסק: אנחנו יכולים לשלם על כמה שאנחנו משתמשים, ולגדול בהדרגה. אם אנחנו נאלצים לשלוח עובדים הביתה, אנחנו יכולים להפסיק לשלם על נפח העבודה שיורד. כשאנחנו קונים ציוד ורישיונות תוכנה – אין דרך חזרה.

לכן, הענן גם פותח לנו הזדמנויות חדשות שלא היו לנו קודם לכן: היזם ממועט האמצעים יכול להתחיל מקטן, לשלם רק על מה שהוא משתמש, ולאט לאט לגדול, מבלי שיצטרך לרכוש מראש ציוד ותוכנה במחירים שאין לו אפשרות לעמוד בהם. בנוסף, יש ציוד ויישומים שיכולים להקפיץ את העסק שלנו קדימה, שגם עסקים גדולים יותר אולי לא יכלו להרשות לעצמם בעבר, ועכשיו באמצעות מודל התשלום לפי שימוש נהיים זמינים לכולם.

אלי כהן

אלי כהן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של "טריפל סי"

“כשאתה קונה שרת אתה קונה אותו לעומס השיא שלך", מסביר כהן, “אבל אתה מנצל ברוב הזמן 20 אחוז ממה שהוא יודע לתת, ואני מגזים כשאני אומר 20 אחוז – אבל אתה משלם את כל זה, ומשלם גם תחזוקה, וכשיש לך תקלה אז הוא לא עובד, ואתה לא עובד".

אבל אם נשכור את כל הצרכים שלנו כשירות דרך ספק שירותי ענן, מישהו חיצוני ומנוסה מטפל בפתרונות המחשוב שלנו. אם במקרה המחשב הפיזי שעליו פועלות התוכנות שלנו מפסיק לפעול, זה לא נורא. מכיוון שמדובר בשרת וירטואלי, הוא יכול מיד לעלות בחזרה דרך מחשב אחר שנמצא בחוות השרתים, ולחזור לעבוד בדיוק מאותה נקודה שבה הוא הפסיק.

3. האם הענן יהרוג את ה-PC?

רבות מדובר על עידן הפוסט-PC, עידן שבו המחשבים האישיים – השולחניים והניידים – כבר לא יהיו מרכז עולם העבודה, והמכשירים הניידים יותר כמו טאבלטים וסמארטפונים יתפסו את מקומם. “מחשבי PC ומחשבים שולחניים ימשיכו להיות בשימוש למשך תקופה מסוימת, אבל הם כבר לא יהיו ברירת המחדל", מנבא סטרונג. “הם יקרים, הם לא ניידים, והם לא יכולים לעבוד באופן שבו אתה רוצה שהם יעבדו".

טכנולוגיות הענן מאפשרות לנו כבר היום להעביר יותר ויותר מהעבודה שלנו אל הטאבלטים והסמארטפונים. תיבות המייל שלנו נגישות עבורנו מכל מכשיר, וגם את אנשי הקשר ואת ה"סימניות" (או ה"מועדפים") מהדפדפן שלנו אנחנו יכולים לסנכרן בין כל המכשירים דרך הענן. באמצעות שירותי אחסון קבצים כמו דרופבוקס וגוגל דרייב, כל הקבצים הנחוצים לנו נגישים עבורנו מכל מכשיר ומכל מקום.

הגישה ה"מעוננת" אומרת שכל האינפורמציה שלנו מאוכסנת בענן, או בעצם אי שם באינטרנט, ולכן אנחנו יכולים לגשת אליה מכל מקום ובאמצעות כל מכשיר, ואנחנו כבר לא תלויים כמו פעם במכשיר אחד שנמצא במקום אחד. אבל עדיין יש לנו יישומים שפועלים רק על גבי המחשב האישי שלנו, שפותחו רק למערכת ההפעלה Windows, ושאין אפליקציה שיודעת לתקשר איתם. גם לזה טכנולוגיית הענן מציעה פתרון – וירטואליזציה בענן.

במקום להתקין על המחשב שבמשרדנו מערכת הפעלה ואת מגוון התוכנות שאנחנו משתמשים בהן, אנחנו יכולים להתקין אותן על גבי מחשב וירטואלי בענן. אל המחשב הווירטואלי הזה אנחנו יכולים להתחבר מכל מקום ולעבוד עליו כאילו היה מחשב רגיל. קודם כול, לא נצטרך לרכוש מספר רישיונות עבור כל תוכנה לכל עמדת עבודה שבה אנחנו רוצים לעבוד, כמו למשל המחשב במשרד, המחשב הנייד והמחשב הנייח שבבית שלנו, אלא רק עבור עמדה אחת. כל מה שאנחנו צריכים כדי להתחבר אל המחשב הווירטואלי מכל מחשב בעולם הוא דפדפן וחיבור לאינטרנט.

אבל הניידות האמיתית מגיעה כשאנחנו יכולים להתחבר למחשב הווירטואלי שלנו גם מהטאבלט שלנו ומהסמארטפון. ב-VMware פיתחו אפליקציות למגוון רחב מאוד של מכשירים ניידים שמאפשרות להתחבר למחשבים וירטואליים בענן הפועלים על התשתית שלהם. “אנשים יכולים לצרוך את הדסקטופ המסורתי מכל מקום שהם רוצים – זה מעין ‘דסקטופ כשֵירות’", מסביר סטרונג.

כך שאתם יכולים לשבת בכל פינה בעולם עם טאבלט קטן ששוקל פחות מק"ג אחד, ולעשות את כל העבודה שאתם רגילים לעשות על המחשבים המסורתיים, ללא שום תלות במחשבים שנמצאים במשרד שלכם. אז האם אנחנו עדיין צריכים את המחשבים המסורתיים המגושמים? בינתיים נראה שכן. המכשירים הניידים מצוינים למטרת ניידות, אבל עדיין לא מושלמים לנוחות העבודה שאנחנו רגילים לה במשרד. אבל בעתיד ייתכן שנראה כלים יותר ויותר נוחים לעבודה ממכשירים ניידים. יישומים מסורתיים יתפתחו ויעברו טרנספורמציה לאפליקציות ניידות, וסביר שגם האפליקציות לשימוש במחשבים וירטואליים ימשיכו להשתפר.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!