"קסם" – הקול של סלבה קגן פלאיי

"המפתח הוא יופי", אומר זמר הקונטרה טנור סלבה קגן פלאיי ופותח דלת ישר אל הלב

סלבה קגן פלאיי

"אמנות תמיד חייבת להיות מקושרת עם יופי. אני מנסה לראות יופי בכל דבר" – צילום: Yuri Surits

הדבר הראשון שתפש את תשומת ליבי היא העוצמה האדירה שבקולו, אפילו בצלילים הגבוהים ביותר. הדבר השני היה דיוק מרבי ורצינות, והשלישי היה רומנטיקה ויופי שקשה לתאר. אולי בעצם בסדר הפוך, או אולי, אי אפשר בכלל להגדיר, הכול משתלב ביחד רק החוויה מתעכלת בסדר מסוים. אני נזכרת במשפט משיר מוכר – "קול מן השמים שמגיע לעולם כולו…" נפגשנו לקפה. אכפת לך אם אעשן? הוא שואל בנימוס, ואני נדהמת בשקט איך זה מסתדר עם קול קונטרה טנור ומקצוע שכזה.

קול מהשמיים

ולדיסלב (סלבה) קגן פלאיי, יליד בילרוסיה, כבש את מקומו בזירה האמנותית כבר בגיל צעיר. הוא הופיע ברוסיה, באירופה, ביפן ובארה"ב וממשיך להופיע במקומות שונים בעולם. קולו הגבוה – קונטרה טנור, מעורר פליאה ביופיו כבר מהצליל הראשון שהוא מפיק, וכך גם החלה הקריירה שלו כזמר כי בעצם, הוא התחיל ככנר ו"במקרה" מישהו שמע אותו שר וביקש ממנו קלטת שאותה העביר למנהלת של מוזיאון פושקין לאמנויות במוסקבה, ד"ר אירינה אנטונובה. היא הזמינה אותו לשיר רסיטל ומשם זה כבר התגלגל הלאה. הוא הוזמן לשיר באופרות מכובדות בעולם וכן הקליט והופיע בטלוויזיה וברדיו.

סלבה קגן פלאיי

"צריך לאהוב, אם אינך מרגיש את זה מה תאמר לאנשים?" – צילום: Yuri Surits

המלחין והמנצח ליאונרד ברנשטיין הזמין אותו להופיע עמו. הם נפגשו בקיץ 1989, פגישה שהותירה רושם עז על האמן הצעיר, אך ברנשטיין נפטר עוד לפני שהספיקו לעבוד יחד. סיפרתי לו שכשמעתי אותו שר התרגשתי מאוד, זה היה כל כך יפה שנשארתי נפעמת מכך שנחשפתי למשהו כה יקר ערך.

יש משהו בקולו או בדרך בה הוא שר שנכנס אל הלב וגורם לרצות לבכות, יש משהו עגול, שלם, איכות כנה של יופי ורגש שבאמת נראה שמגיעים מלמעלה. צריך לשמוע כדי להבין.

סלבה, מה אתה מרגיש כשאתה שר?

"כשאני שר זו חוויה של אושר. קשה לתאר זאת במילים, קשה לי להסביר את הדרך בה אני שר. זהו חיבור לקוסמוס, לאלוהים. זה לא תמיד קורה אך לפעמים יש רגעים באמת מיוחדים. זה משהו בלתי יתואר, אתה מרגיש מאושר כל כך כאילו זה לא אתה. כשזה קורה, זו תחושה עילאית, זה מחוץ לגוף. אני לא מרגיש את הגוף, הקול פשוט עובר דרכו, ואני פשוט מעביר את הדבר הזה הלאה".

קגן פלאיי למד מוסיקה 21 שנה. שבע עשרה שנה כינור וגם פסנתר ככלי שני, והמשיך עוד ארבע שנים בלימודי שירה.  מהקונסרבטוריון הלאומי של בילורוסיה הוא המשיך ללימודים ב"בית-ספר גילדהול למוסיקה ולדרמה" בלונדון והשתתף בכיתות אמן אצל גראהם ג'ונסון וג'פרי פרסונס. 

הוא צנוע ופשוט אך אם זאת יודע היטב את מקומו ואת איכויותיו. הוא מדבר על זה בכנות ובישירות: "בתחילת דרכי הייתי כנר. כשהתחלתי לשיר היו בטוחים שאני זמר מקצועי. שרתי את האריות המסובכות ביותר ללא מאמץ וזה בא לי בטבעיות. על אף שלא הייתי מקצועי הופעתי ברוסיה והצלחתי. עם הגיל זה קצת שונה כי אני יודע יותר, אולי חכם יותר, אני מקווה, אבל בהתחלה הייתי פשוט עולה על הבמה ושר. כשאתה מתחיל לחשוב תוך כדי שירה ומנתח את מה שאתה עושה זה לא עובד. כמובן אתה המבקר הכי טוב של עצמך אף על פי שיש אמנים מפורסמים מאוד שמאוהבים בעצמם ולא מודעים לאיך הם נשמעים. נדמה שהם מתמקדים ב'אני שבאמנות' במקום ב'אמנות שבי'".

ומה זו שירה טובה?

"זה חייב להיות אמיתי. אם זה נוגע בלבך, אם אתה מרגיש את זה, אז זה טוב, זה עובד. זה אמיתי. אני חושב שאמנים צריכים קודם כל להיות כנים עם עצמם. הרבה אנשים לא מבחינים היום בין ביצוע אמיתי למזויף. אולי הטכניקה טובה מאוד אבל אני יוצא מקונצרט כזה ואיני מרגיש דבר. אמנות תמיד חייבת להיות מקושרת עם יופי. אף שיופי הוא דבר סובייקטיבי, המפתח הוא יופי. אני מנסה לראות יופי בכל דבר, אלי בגלל שאני אדם אופטימי. אני סולח בקלות ושואף להרמוניה ולאיזון. אמנות טובה היא אמנות מאוזנת. יופי זה אלוהים. כל מה שיש לנו זה אלוהים. כל מה שקיים בבריאה הוא מושלם, מה שהאנשים עושים עם זה הוא כבר דבר אחר".

אחד הקטעים המרגשים והידועים ביותר שלו הוא "אווה מריה" מאת קצ'יני. "איני דתי" הוא אומר, "אבל אני אדם מאמין. הנשמה זה הקול הפנימי, זה משהו נצחי שמגיע מאלוהים, לא משנה איך שתבין או תכנה אותו. כולנו מקושרים".

כמו ברנשטיין

אפשר להרגיש מיד בנשמה העדינה של קגן פלאיי, יש בו משהו נקי וטוב. "אני לא מבין אמנים שהתהילה וההצלחה עושות אותם יהירים. בכמה מקרים כסף כל כך משנה אנשים. אני חושב שאם מישהו לוקח את עצמו יותר מידיי ברצינות ומחזיק מעצמו יותר מידיי, זו התחלת הסוף". הוא מספר שהכיר אנשים מפורסמים שכסף הפך לדבר החשוב ביותר עבורם ויש להם חיוך עם עיניים קרות. "בעיניי זה הכי מפחיד בעולם, עיני זכוכית. לא אכפת להם משום דבר. אני לא מבין את זה.

סלבה קגן פלאיי

"קשה לי להסביר את הדרך בה אני שר. זהו חיבור לקוסמוס, לאלוהים" – צילום: מרק ניימן

"ככל שאתה גבוה ומוצלח יותר אתה צריך להיות צנוע יותר ולהתנהג רגיל. כמו לאונרד ברנשטיין. כשפגשתי אותו הוא הזמין אותי לביתו ושוחחנו כמו ידידים ותיקים. כל חיי הוא שימש לי כהשראה. האיש הזה היה גאון בכל דבר שעשה. מחוץ להיותו מלחין, מנצח ומוסיקאי נהדר, כאדם, על אף מעמדו הרם, הוא תמיד התייחס בצניעות וחום אל האנשים. בצילומים שלו אפשר לראות זאת בעיניו – כשהוא מנצח הוא בקשר עם כל נגן בתזמורת. עיניו כל כך חיות, גם כשהוא מניח ידיו לרגע ומביט בכולם הכול כל כך מלא באהבה.

"זה תמיד אחרת כשאתה עושה את זה עם אהבה. אם אתה עושה את זה עם אהבה- זהו זה!"

שמפניה

קגן פלאיי מדליק עוד סיגריה ואני לא מתאפקת ושואלת האם זה לא פוגע בקול? "בסופו של דבר הקול אמנם מושפע מהגוף וכמובן שתחזוקת הגוף חשובה", הוא עונה, "אך הקול מתעלה על הכול ומצליח לשרוד בכל זאת".

יש לך קול מופלא, ספר לי על הקול שלך. כזמר קונטרה טנור זה כבר עושה אותך מיוחד…

"הקול שלי הוא עדיין מסתורין עבורי, איני יודע להסביר אותו. למשל, כל חיי אני שותה תה עם לימון ודבש ואנשים אומרים: 'מה? הרי ידוע שלימון זה חומצה', ומנסים להניע אותי מלשתות את זה אבל אני אוהב את זה. פעם הגעתי עייף כל כך להופעה ובקשתי שיביאו לי שמפניה. האמרגנית שלי הסתכלה עלי בתדהמה כי ידוע ששמפניה לא טובה לגרון – בגלל הבועות. אבל זה עבד נהדר בשבילי. הקול שלי עולה גבוה בלי שום בעיה גם בלי להתאמן אם אני מרוגש ממשהו, זה קשור לאיך שאני מרגיש. כשהייתי צעיר יותר הייתי שר כל הזמן ללא הפסקה, אימי סיפרה לי ששרתי עוד לפני שהלכתי".

אפשר להבחין בחיבור הזה למעלה כשהוא שר. אבל למרות זאת, יש עצב או צער מסוים המשתקף מהדרך בה הוא מתבטא, כאילו הוא מביט בעולם, משבח את הדברים המגיעים מלמעלה ומספיד את מה שלמטה.

כשאתה שר אני מבחינה בסוג של עצב בדרך בה אתה מביע את עצמך, מעין צער על האנושות…

הוא צוחק בהפתעה ואומר: "מה, באמת שמת לב? אכן, המוסיקה שאני מופיע בה הכי טוב היא בטרגדיה. אני נותן את עצמי הכי טוב בטרגדיה. מישהו מפורסם אמר פעם: 'הקול שנוגע בנפשנו ביותר הוא הקול שאפשר לשמוע בו מוות, כזה הגורם לך לבכות'. כשאני שר אני מרגיש שאני שר לאנשים שאני אוהב. צריך לאהוב, אם אינך מרגיש את זה מה תאמר לאנשים? מה תיתן להם? איני רואה כל דרך אחרת".

רומנטיקן

סלבה קגן פלאיי מתגורר בישראל ולפני כן חי בלונדון וגם עבד הרבה ביפן. עד היום הוא הוציא 18 דיסקים ופניו קדימה לדיסק חדש וגם למופע יחיד המשלב משחק ושירה.

הוא מופיע בארץ במסגרת הפרויקט "פניני המוסיקה" שבמסגרתו נערכים קונצרטים בסופי שבוע ובחגים ברחבי הארץ; במנזרים, בכנסיות, ובקיץ גם באמפי עזריאלי בתל אביב.

הקונצרט שלו מורכב מרפרטואר מגוון ובין-לאומי ובעיקר מרומנטיקה. "לא אקרא לעצמי זמר אופרה. אני זמר. הופעתי בשבע אופרות אבל הקונצרט שלי הוא העיקר וזה מה שאני עושה ומסתובב איתו בעולם. אני שר מוסיקה שאני אוהב ושמתאימה לי. אני חייב להרגיש מחובר לזה".

ובליל קיץ חם, על גג בקניון עזריאלי עם תזמורת מיתרים מאחוריו, בין "SOMEWHERE OVER THE RAIN BOW" ו"ואולי" של רחל וה"להיט" שלו- "אווה מריה" של קצ'יני, הוא שר ברגש את שירו של צ'רלי צ'פלין "SMILE" , והעולם כבר נראה טוב יותר.


המופע של סלבה קגן פלאיי  "LETS FALL IN LOVE" יתקיים בשבת הקרובה ה – 21.7 בשעה 13:00 במוזיאון יד לשריון בלטרון.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!