תפיסות על-חושיות והפיזיקה המודרנית

הסוכנים האמריקנים שהצליחו לראות אירועים מרוחקים בשטח האויב ללא שום אמצעים טכנולוגיים, הנשיא לינקולן שחזה את הירצחו והנערה שהרגישה שאחותה התאומה בסכנת מוות – האם למדע המודרני באמת אין כל דרך להסביר תופעות על-חושיות?

תפיסות על-חושיות

האם המדע המודרני יכול להסביר תופעות על-חושיות? – צילום: Photos.com

היה זה יום אביבי בשנת 2009, בעיירה בריטית קטנה הסמוכה למנצ'סטר. ג'מה הוטון בת ה-15 נתקפה לפתע בתחושה מוזרה. פתאום, היא פשוט ידעה: אחותה התאומה לין זקוקה לעזרתה. מבלי להתמהמה רגע נוסף אצה ג'מה במעלה המדרגות לחדר האמבטיה, פתחה את הדלת, ומצאה את אחותה צוללת מתחת למי האמבט. "כשהרמתי את ראשה מהמים, גיליתי שהיא מכחילה", סיפרה ג'מה לעיתון הטלגרף הבריטי. "מיד הבנתי שהיא חטפה התקף אפילפטי". טיפול החייאה מהיר שביצעה, כפי שלמדה בקורס עזרה ראשונה, עזר להציל את חייה של לין.

כיצד הצליח להגיע אל ג'מה המידע על מצוקתה של לין? במשך השנים התפרסמו לא מעט סיפורים על קשרים טלפתיים. כשמתבוננים בהם כמכלול, נראה שבמקרים רבים הקשר הטלפתי נוטה להופיע בסבירות גבוהה יותר ככל שהקשר הרגשי חזק יותר. זו יכולה להיות אֵם שמרגישה לפתע כאב במקום מסוים בגופה בדיוק ברגע שבנה נפצע באותו מקום בפעילות צבאית, או זוג תאומות המתגוררות ביבשות נפרדות המגלות שהן רכשו את אותם המכנסיים בדיוק באותו היום. האם יתכן שמידע מצליח לעבור בעולם ללא הגבלות הזמן והמרחב שאנחנו רגילים להם? אם נבחן התרחשויות כאלה לאור המדע המודרני, נגלה הקבלות מעניינות.

כפי שהוכח בשנות ה-80, גם בין שני חלקיקים יכולה להתקיים מעין "טלפתיה". שני חלקיקים קוונטיים יכולים להעביר ביניהם מידע גם כשהם נמצאים במרחק עצום זה מזה. ומעניין לראות שבדומה למקרי ההתנסויות הטלפתיות בין בני אדם, גם בין אותם חלקיקים המעבירים ביניהם מידע צריכה להיות היסטוריה משותפת הקושרת אותם זה לזה. הפיזיקאים מכנים את התופעה "שזירה קוונטית", כלומר, שני החלקיקים הקוונטים שזורים זה בזה.

מאז כינונה העלתה מכניקת הקוונטים רעיונות מהפכניים שאתגרו, וממשיכים עדיין לאתגר, את ההיגיון המקובל. בין המדענים הראשונים שזיהו את המשמעויות החריגות שלה בלט אלברט איינשטיין. שנים ספורות לאחר הצגתה לציבור, זיהה איינשטיין שאחת מהשלכותיה החריגות של מכניקת הקוונטים היא ששני חלקיקים מרוחקים מסוגלים בנסיבות מסוימות להעביר ביניהם מידע מבלי ששום חלקיק יעבור ביניהם, תופעה שקיבלה את הכינוי "אי-לוקאליות".

תאומות

הניסיון מלמד שהקשר הטלפתי נוטה להופיע ככל שהקשרים הרגשיים עזים יותר. תאומים נוטים להדגים קשרים טלפתיים עשירים במיוחד – צילום: MichaeleeWikimedia Commons

רק ב-1982, כמעט 60 שנה לאחר שהועלו לראשונה טענותיו של איינשטיין, הצליחו מדענים לאמת את העיקרון הזה בניסויי מעבדה. המדען הצרפתי אלן אספה הדגים בניסוייו שמכניקת הקוונטים אכן אינה מוגבלת על ידי מיקום, כלומר שחלקיקים באמת מסוגלים להעביר ביניהם מידע ולהשפיע זה על זה ללא כל תיווך, גם אם הם נמצאים בחלקים מרוחקים של היקום.

ד"ר מיכה אנקורי, פסיכולוג אנליטי בעל רקע פיזיקלי, פרסם מספר מאמרים על ההקבלות האפשריות בין הפיזיקה המודרנית לתופעות על-חושיות. "הטענה של איינשטיין הייתה שמדובר בקשר בין מערכות שיכולות להיות באופן עקרוני משני הצדדים של גלקסיה, אבל תורת הקוונטים מנבאה קשר מיידי ביניהן. בסוף הצליחו להוכיח שזה נכון", אומר אנקורי בראיון לאפוק טיימס. "הפיזיקה מכירה בכך שיש קשר בלתי-לוקאלי", ומשמעות הדבר כפי שמציין אנקורי, היא שכיום אין סתירה בין הפיזיקה המודרנית לתופעה כדוגמת הטלפתיה.

אז האם יכול להיות שקשרים בלתי-לוקאליים כאלה בין חלקיקים קשורים לתופעות כדוגמת הטלפתיה? והאם קיימות תופעות על-חושיות נוספות שיתכן שהקשרים הבלתי לוקאליים באים בהן לידי ביטוי?

ארה"ב מפעילה ריגול על-חושי

תופעות על-חושיות סיקרנו במשך המאה ה-20 לא רק חובבי מיסטיקה, אלא גם ממשלות רבות. בתקופת המלחמה הקרה השקיעו שתי המעצמות מאמצים רבים כדי לחקור את האפשרות לפתח יכולת על-חושית של ראיית תופעות מרוחקות. כשהממשל האמריקני למד על המאמצים הרבים שמשקיעים הסובייטים בתחום, הוא לא רצה להישאר מאחור, והפעיל פרויקט מיוחד שקיבל את הכינוי "סטארגייט" ופעל במשך 20 שנה.

ג'ו מק'מונגל היה בין המשתתפים בפרויקט "סטארגייט". לקראת סוף 1979 הוא הצליח לזהות ממקום מושבו שבארה"ב שהסובייטים מפתחים לחופי הים הבלטי את הצוללת הגדולה בעולם. ולא רק זאת, הוא גם ידע להעריך מתי תושלם הבנייה. בתחילה שללו גורמי מודיעין אמריקנים את השערותיו, אולם תצלומי לוויין שצולמו מספר חודשים מאוחר יותר אישרו באופן כמעט מלא את דיווחו.

איך הצליחו משתתפי "סטארגייט" לחדור במבטם לחלקים מרוחקים של העולם? אולי תופעת ה"אי-לוקאליות" של מכניקת הקוונטים מעניקה לנו חלק מהתשובה לתעלומה. תיאוריות פיזיקליות אחרות מציעות גם הן הסברים שיכולים להתיישב עם תופעות שכאלה. דוגמה אחת לכך הן התיאוריות המדברות על ריבוי ממדים.

בתפיסה שלנו אנחנו מכירים את העולם כתלת ממדי, שכל דבר מאופיין באורך, ברוחב ובגובה. תורת היחסות לימדה אותנו כי למעשה היקום מורכב מארבעה ממדים – הממד הרביעי הוא הזמן. תורת המיתרים מוסיפה אף יותר ומציעה תיאור של היקום הכולל לא רק ארבעה ממדים, אלא 11. נגזרת אחרת של התיאוריה מדברת על 26 ממדים. כך או כך, אם יש אמת בתיאוריות האלה, כנראה אנחנו תופסים תמונה חלקית ביותר של המציאות.

בעשורים האחרונים התעניינו מספר חוקרים בהשפעות האפשריות של יקום רב ממדי על המציאות המוכרת לנו. הפיזיקאי ד"ר צבי קלברמן מפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית הציג מודל תיאורטי לפיו העולם שאנחנו מכירים הוא רק יריעה דקיקה ארבע-ממדית בתוך יקום רחב יותר בעל חמישה ממדים. קלברמן פרסם ב-1998 מאמר בנושא, וקרא לו "קירבה דרך ממד נוסף". דרך הממד החמישי, הוא מסביר, כל החומר ביקום מקושר הדדית בקשרים מידיים.

אברהם לינקולן

שבוע לפני מותו, ראה נשיא ארה"ב אברהם לינקולן את חדרי הבית הלבן כשהם שרויים באווירת אבל קודרת. באחד החדרים ניצב ארון קבורה מוקף בחיילים. לינקולן שאל בחלומו את אחד החיילים מי בארון הקבורה. "הנשיא נרצח", השיב לו החייל – צילום: Alexander GardnerWikimedia Commons

קלברמן מסביר בריאיון לאפוק טיימס כי לפי התיאוריה שלו, מחוץ ליריעה הארבע-ממדית שעליה אנחנו נמצאים, הזמן חולף בקצב שונה לחלוטין. אף על פי שבין שתי נקודות קיים לעתים מרחק עצום, יכול מידע לעבור ביניהן דרך הממד החמישי, "כאילו לא חלף כלום, רק כמה מיליוניות השנייה".

מספר חוקרים המתמקדים בחקר התפיסה העל חושית, ביניהם הפיזיקאים ראסל טארג וד"ר אליזבת ראושר, מציעים שתופעת הראייה למרחקים קשורה לריבוי הממדים האלו. כלומר, גם כשלנו מרחקים נראים עצומים, דרך הממדים הנוספים, אותם ממדים חבויים, המרחקים מתקצרים.

קיימת תופעה על-חושית נוספת שממד הזמן מסוגל אולי להסביר לנו: אם הזמן גם הוא ממד, אז אולי הוא מתנהג כמו ממדי המרחב ומידע בעצם יכול לעבור קדימה ואחורה על ציר הזמן?

לינקולן חוזה את יום מותו

שבוע לפני מותו, ראה נשיא ארה"ב אברהם לינקולן בחלומו את חדרי הבית הלבן כשהם שרויים באווירת אבל קודרת. באחד החדרים ניצב ארון קבורה מוקף בחיילים. לינקולן שאל בחלומו את אחד החיילים מי בארון הקבורה. "הנשיא נרצח", השיב לו החייל. לפני שנרצח הספיק לינקולן לספר על החלום לאשתו, לחלק משריו ולחברו וורד למון, שתיעד אותו בספר שכתב.

בסיפורים רבים על אנשים אשר חזו את העתיד, המידע הגיע אליהם בשעת החלום. במקרים אחרים דיווחו אנשים על חזיונות שהופיעו בשעת הערות בהם ראו תמונות מרגעים עתידיים. אחרים סיפרו על תחושה רגעית שבה לפתע ידעו מה צפוי להתרחש בעתיד.

בחיי היום-יום אנחנו רגילים לתפוס את הזמן כמשהו הזורם תמיד בקצב אחיד, ללא תלות במצבו של הצופה. אולם לפי תורת היחסות של איינשטיין אין זה כך – קצב זרימת הזמן שונה אצל צופים שונים. למשל, במקרה של אסטרונאוט שטס במהירות הקרובה למהירות האור, הזמן חולף לאט הרבה יותר מאשר זרימת הזמן המוכרת לנו על כדור הארץ. אם לנו כצופים נראה כי שני אירועים קרו כמעט ברצף, מנקודת מבטו של אותו אסטרונאוט זמן רב יחלוף בין שניהם.

רבים מחוקרי התופעות העל-חושיות מתארים הקבלה בין תופעות של ראיית אירועים מרוחקים, כמו הסיפור של פרויקט "סטארגייט", לבין תופעות של ראיית העתיד, כמו זה של לינקולן. לטענתם, כפי שמידע יכול לעבור בן רגע במרחב בין מרחקים גדולים, כך הוא יכול גם לעבור בן רגע בין זמנים שונים.

ריצ'ארד שופ העוסק במחקרים פיזיקליים ובתופעת התפיסה העל-חושית כתב: "אולי המאפיין המדהים והבעייתי ביותר של התפיסה העל-חושית הוא חוסר התלות שלה בזמן ובמרחב. על פי הניסויים נראה שלא משנה אם הראייה למרחק מתרחשת לפני, במהלך או לאחר האירוע הנצפה".

אנקורי מסביר כי תורת היחסות מניחה שממד הזמן שקול לממדי המרחב: "בעולם הארבע-ממדי שלנו כל הממדים מתנהגים דומה".

הכול מקושר

הפיזיקאי הנודע דיוויד בוהם (1992-1917) הציע בתיאורית "הסדר המקושר" (The Implicate Order) שמתחת לעולם הפיזיקלי המוכר לנו, נחבא רובד נוסף, מעודן יותר ועשיר יותר, שבו פועלים החלקיקים הקוונטיים הזעירים. לטענתו, הרובד הפיזיקלי המוכר לנו מחיי היום-יום הוא רק חלק קטן מהיקום. ברמה הקוונטית ההיא, באותו "סדר מקושר", החלקיקים השונים מקושרים ביניהם בקשרים מסועפים שבעזרתם הם מסוגלים ללמוד באופן מיידי על מצבם של חלקיקים אחרים המרוחקים מהם.

לאותו "סדר מקושר", כלומר לאותו רובד של חלקיקים זעירים, יש השפעה נרחבת על העולם שבו אנחנו חיים, והוא מסוגל להשפיע על ההכרה שלנו ללא ידיעתנו. מעבר לכך, בוהם האמין כי באותו רובד קוונטי לצורות החומריות השונות יש גם מודעות. "כל דבר חומרי הוא גם נפשי, וכל דבר נפשי הוא גם חומרי", הוא טען.

בוהם הציע שמתוך אותו רובד קוונטי נוכל ללמוד על הדרכים שבהן אנו קולטים את העולם ומעבדים את הרעיונות שלנו. אולי נוכל להיעזר ברובד הקוונטי הזה גם כדי להסביר את התפיסה העל-חושית. אם ההכרה שלנו מושפעת מאותם רבדים עמוקים שבהם החלקיקים השונים מקושרים זה לזה, ויכולים להעביר ביניהם מידע באופן מיידי, אז באופן תיאורטי, אותו מידע המועבר בקשרים המיידים האלו בין החלקיקים השונים עשוי לחלחל גם להכרה ולתפיסה שלנו.

כל אלה הם רעיונות תיאורטיים בלבד, וניסויי מעבדה לא הצליחו עדיין להוכיח באופן מוחלט את קיומן של התופעות העל-חושיות. "הניסויים המעבדתיים שניסו להדגים טלפתיה בעצם כנראה לא הדגימו כלום", מסביר אנקורי. "אבל אני יכול להגיד מחוויות אישיות שאני מכיר בזה שקיימת טלפתיה. אפשר אפילו לומר שאין לי ספק בזה, למרות שזה כל כך חמקמק", הוא מוסיף. "המסקנה מזה היא שצריך להיות פתוח ולזכור שאנחנו לא מבינים".

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!