תחקיר אפוק טיימס: אינטרנט מהיר באמת?

האם אתם מקבלים את מה שאתם משלמים עליו?

אינטרנט

עידן ההתחייבויות הסתיים. אנחנו חופשיים לבחור איזה ספק שאנחנו רוצים, לאיזו תקופת זמן שאנחנו רוצים, וברגע שנרצה להחליף – פשוט נוכל לעשות זאת. השוואת מחירים בין ספקיות האינטרנט אין בעיה לעשות. אבל איך נוכל לבדוק את הסחורה? איך נוכל לדעת שאנחנו באמת מקבלים את מה שקנינו? מי מאתנו באמת הלך לבדוק אם מהירות האינטרנט שמכרו לנו היא באמת מה שאנחנו מקבלים לאורך כל שעות היום? כדי לחסוך לכם את הטרחה, החלטתי לקחת את היוזמה הזאת על עצמי.

כשאתם קונים מכונית שמסוגלת להגיע למהירות 160 קמ"ש אז היא מסוגלת להגיע למהירות 160 קמ"ש. אין כאן חוכמות. אבל כשאתם קונים אינטרנט במהירות 100 מגה (כלומר, 100 מגה-ביט בשנייה), בכלל לא בטוח שתגלשו במהירות של 100 מגה. למעשה, יתכן שבחלק משעות היום תקבלו פחות ממה שמכרו לכם. למעשה, כפי שגיליתי, בחלק מהמקרים יתכן גם שבמשך כל שעות היום לא תקבלו את מה שמכרו לכם.

התקשרתי לחמש ספקיות האינטרנט המוכרות ופתחתי חשבון. שדרגתי את תשתית האינטרנט שלי בבזק ל-50 מגה, המהירות הגבוהה ביותר האפשרית באזור שלי. גייסתי מחשב חרוץ ואמיץ לצורך המשימה, והסברתי לו מה לעשות בשפה שהוא ואני מבינים: "במשך כל היום וכל הלילה, תתחבר לאינטרנט באמצעות כל אחת מהספקיות, תדגום את מהירות האינטרנט שלהן, ותספר לי מה גילית. אה, וגם תרשום את זה בקובץ מסודר כדי שאחר כך אוכל לנתח את הנתונים". זה אמנם לא התרגום המילולי לעברית של מה שאמרתי לו, אבל זה מעביר את המסר הכללי. את הבדיקות ביצענו אני והמחשב בכמה מתודולוגיות שונות. כל בדיקה התבצעה על פני מספר ימים ובמשך כל שעות היום.

מתחילים לקבל נתונים

הבדיקה הראשונה היא הפשוטה מכולם: מהירות הורדת קובץ בודד מהאינטרנט. המחשב מוריד קובץ משרתים שונים המפוזרים במקומות שונים בעולם ובודק כמה זמן לקח לו לעשות את זה. יש להתייחס בחשדנות מסוימת לבדיקה הזאת, תכף אסביר מדוע.

ככה עובד האינטרנט שלנו: כל מה שנמצא במרחב הקיברנטי, כלומר באינטרנט, בעצם מפוזר על פני שרתים, מחשבים גדולים וחזקים, המפוזרים ברחבי העולם. כשאנחנו נכנסים לאתר אינטרנט כלשהו, המחשב צריך ראשית לחפש את השרת שבו נמצא האתר. אחר כך הוא מתחבר לאותו השרת, ומוריד את הקובץ. אם השרת נמצא כאן בישראל, בדרך כלל הורדת הקובץ תהיה מהירה מאוד. אם השרת נמצא בקצה השני של העולם, בדרך כלל ההורדה תהיה איטית יותר. בחרתי מדגם של כמה שרתים ברחבי העולם – חלקם רחוקים יותר, וחלקם פחות – שמהם הוריד המחשב את הקבצים. מדובר בשרתים מיוחדים שמיועדים לבדיקת מהירות ויודעים לייצר קבצים אקראיים (ראו מסגרת).

במבחן הספציפי הזה, נטוויז'ן ניצחה. לאורך כל שעות היום ירדו דרכה הקבצים במהירות הגבוהה ביותר. המהירות הממוצעת הייתה כ-27 מגה-ביט לשנייה. בזק בינלאומי ו-012 סמייל היו אחריה עם כ-18 מגה-ביט לשנייה. 018 אקספון, הזולה מהם, הציגה ביצועים של כ-10 מגה בממוצע, והוט נט, הזולה מכולם, הציגה את התוצאות הנמוכות מכולן – 8 מגה.

אבל כפי שאמרתי, המבחן הזה בעייתי. מדוע אפילו התוצאות הטובות ביותר לא התקרבו ל-50 מגה, למהירות שעליה אני משלם? זה מכיוון שכשמורידים קובץ אחד בודד לא ניתן לנצל את מלוא רוחב הפס. יש גורמים שונים שיכולים להגביל את ההורדה, כמו למשל שרתי היעד שמהם מורידים את הקבצים. לכן עברתי מהר לבדיקה הבאה.

מנצלים באמת את רוחב הפס

עכשיו אמרתי למחשב לא להוריד רק קובץ אחד מכל שרת, אלא להוריד במקביל חמישה קבצים שונים מאותו שרת. תוך כדי הורדת הקבצים המחשב ביצע כמה דגימות של מהירות ההורדה, ודיווח על התוצאות. עכשיו כבר אפשר היה לראות שבשלושת הספקיות הוותיקות והיקרות יותר, מהירות ההורדה דומה מאוד למה שאני משלם עליו. בבזק בינלאומי מהירות ההורדה הממוצעת הייתה כ-53 מגה, ב-012 סמייל 48 מגה, ובנטוויז'ן 46 מגה. בשעות העומס מהירויות הגלישה בבזק בינלאומי וב-012 סמייל ירדו מעט ל-43 מגה ול-44 מגה בהתאמה. בנטוויז'ן לעומת זאת מהירות ההורדה לא נפגעה. שתי הספקיות הזולות עדיין פיגרו מאחור: 018 הציגה מהירות הורדה ממוצעת של 32 מגה, ואילו הוט נט 30 מגה.

הבדיקה הבאה נועדה לדמות מצב של גלישה יומיומית עמוסה בבית, שבה אולי אתם גם גולשים באתרי אינטרנט שונים, וגם מורידים כמה סרטים ברקע. ואולי גם בחדר השני בתכם צופה בקליפים ביו-טיוב, ועוד כמה מבני ביתכם גולשים באתרי אינטרנט שונים. הפעם לא הורדנו קבצים משרת אחד בכל פעם, אלא הורדנו שבעה קבצים שונים משבעה שרתים שונים בו-זמנית, ובדקנו כמה מרוחב הפס שלנו אנחנו יכולים לנצל בכל אחת מהספקיות. התוצאות היו דומות לבדיקה הקודמת. בשלוש הספקיות הגדולות יכולנו לנצל את מלוא רוחב הפס שרכשנו (52 מגה בבזק בינלאומי, 50 ב-012 סמייל, ו-49 בנטוויז'ן). ב-018 יכולנו לנצל רק 35 מגה, ובהוט נט רק 31.

איטרנט

אז מסקנה אחת ברורה שעולה כאן היא שכדי לתת לכם אינטרנט במחירים זולים במיוחד, ספקיות האינטרנט הזולות נדרשות כנראה להתפשר על משהו. אולי הן יכולות לרכוש פחות רוחב פס מנותני השירותים שלהן, או אולי להתפשר על הציוד או על משהו אחר. אינני יודע. אבל מה שבטוח הוא שאתם מתפשרים על מהירות האינטרנט שלכם. אז האם זה אומר שאני לא ממליץ לרכוש מהם שירותי אינטרנט? כלל וכלל לא! ההחלטה היא שלכם. אם אתם מעוניינים לחסוך בעלויות האינטרנט, גם הספקיות הזולות נותנות סחורה לא רעה. האינטרנט שלהם אמנם איטי קצת יותר, אבל המחיר נמוך הרבה יותר, והאינטרנט עדיין יציב יחסית. רק חשוב שתהיו מודעים לזה שאתם לא בהכרח מקבלים את מה שמספרים לכם שאתם מקבלים.

מה באמת משפיע על חוויית הגלישה שלכם?

בהורדת קבצים גדולים תוצאות בדיקת המהירות שהצגתי כאן משחקות תפקיד חשוב. כך שאם חשוב לכם להוריד הרבה ומהר, אולי תעדיפו לקחת את שירותיהן של אחת משלוש החברות המהירות והיקרות יותר. עם זאת, בגלישה יומיומית רגילה באתרי אינטרנט, רוחב הפס שאתם מקבלים בפועל לא יהיה גורם בעל השפעה ניכרת עד כדי כך.

מה שמשפיע על חוויית הגלישה הוא לא רק מהירויות הורדת הקבצים אלא גם המהירות שלוקח למחשב שלכם לתקשר עם שרת מרוחק היושב באירופה, בארה"ב או באסיה. ואם יהיה על המחשב שלכם לתקשר 50 פעמים כדי להוריד 50 פריטים שונים הנמצאים בדף האינטרנט, כמו שקורה לעתים קרובות, אז עיכוב במהירות ההתקשרות עם השרת המרוחק יהיה משמעותי הרבה יותר מאשר מהירות הורדת הקבצים עצמם.

בבדיקה של מהירויות התקשרות עם שרתים שונים בעולם (בדיקת לייטנסי, כפי שמכונה במחשבית), לא נמצאו הבדלים משמעותיים במיוחד בין הספקיות השונות. עם זאת, בזק בינלאומי הובילה במקום הראשון. אחריה 018 במקום השני, שאפילו עקפה שתיים מהספקיות הוותיקות והיקרות. 012 סמייל ונטוויז'ן היו קרובות מאוד זו לשזו במקומות השלישי והרביעי, ובמקום האחרון הוט נט.

כמובן שיכולים להיות שיקולים נוספים, כמו איכות שירות הלקוחות, שאותו לא סקרתי בכתבה הזאת. גם את תדירות התקלות והבעיות לא יכולתי למדוד בבדיקות שעשיתי. אני רק יכול לספר שמבין כל הספקיות, רק בהוט נט קרה לי שלא יכולתי להתחבר לאינטרנט במשך כמה שעות בשל עבודות תחזוקה בהוט נט שהשפיעו על כל לקוחות בזק – אבל אינני יודע אם דברים שכאלה יכולים לקרות גם בספקיות האחרות.

בנוסף, עליכם לחשוב אם יש שירותים נוספים חוץ מגלישה באינטרנט שמעניינים אתכם. 018, למשל, מספקת רק אינטרנט, ואפילו לא נותנת לכם כתובת דואר אלקטרוני. הם מסבירים שהם מעדיפים להתמקד בלעשות טוב את מה שהם יודעים לעשות טוב. יש בזה היגיון. ספקיות אחרות מציעות מגוון שירותים, החל מסינון דואר זבל בכתובת המייל, סינון תכנים פוגעניים באינטרנט ועד לקו טלפון ביתי במחירים זולים.

והכי חשוב, תזכרו שאתם תמיד יכולים לעבור ספקית. אתם לא מחויבים ויכולים לעבור אפילו באמצע החודש, ולשלם רק את החלק היחסי של אותו החודש שניצלתם. אתם יכולים להתנתק אפילו אחרי יום אחד. אם נראה לכם שמהירות הגלישה לא מספקת, או ששיחות הסקייפ מקוטעות לעתים קרובות, או שיש יותר מדי תקלות – פשוט נסו ספקית אחרת ותראו אם הבעיות נפתרות. אם יש לכם כתובת מייל שכולם כבר מכירים בספקית הנוכחית שלכם, תוכלו בדרך כלל לשמור רק על שירות המייל במחירים נמוכים מאוד.

 

איטרנט

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!