מאירה את החשכה

סיוון בורוביץ'-יערי החליטה לפני כארבע שנים להציל את הכפריים באפריקה. היא הקימה ארגון, רתמה טכנולוגיה ישראלית וסללה דרך. בחודש יוני היא ציינה אבן דרך חדשה: אספקת חשמל ל-250,000 כפריים באפריקה

לב יהודי לאפריקה

סיוון מספרת על טרנד חדש בארה"ב: ילדים המגיעים לגיל בר או בת מצווה בוחרים לתרום עבור הפרויקטים

את סיוון בורוביץ'-יערי פגשתי בבית קפה קטן בתל אביב, צעירה נאה לבושה בחולצה טי לבנה שהבליטה את עורה השחום ואת עיניה הבורקות. היא נכנסה מחייכת, נושאת איתה את הלפטופ שלה, עליו היא שומרת תמונות מאזורים נידחים באפריקה ש"זכו לאור".

בורוביץ'-יערי מעלה בלפטופ צילום שארגוני סביבה רבים פרסמו – מפה לילית של העולם. בחלק אחד של מפת העולם נמצאת אפריקה החשוכה, בעוד בחלק הצפוני של העולם הכול נראה מואר.

"מעל ל-92 אחוז מהכפרים במדינות בהן אנחנו פועלים אינם זוכים לחשמל", היא אומרת בהבעה רצינית, "לא רק תשתית של חשמל חסרה, אין כלל תשתיות, לא כבישים ולא צנרת מים… לוקח שש שעות ביום להביא מים". מקור האנרגיה היחיד בכפרים הם עצים שאיתם הם מבשלים.

ב-2007 החליטה בורוביץ'-יערי להטיס מישראל שני פנלים של קולטי שמש למרפאה בכפר נידח בטנזניה, כדי לספק חשמל למקרר המאחסן תרופות וחיסונים עבור המקומיים. ב-2008 היא כבר ייסדה בארה"ב את ארגון "לב יהודי לאפריקה", שמטרתו היא להביא אור ורווחה לעשרות אלפים באפריקה באמצעות טכנולוגיה ישראלית המנצלת את אנרגיית השמש. מה שהתחיל לפני כארבע שנים כפיילוט בטנזניה התפתח מאז ל-58 פרויקטים בארבע מדינות.

החשיפה לאפריקה

בורוביץ'-יערי נולדה בארץ. כשהייתה בת 12 עזבה עם הוריה לצרפת, שם עברו עליה נעוריה. בגיל 20 החליטה ללמוד בארה"ב והתקבלה לאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, בה סיימה תואר ראשון בכלכלה ומימון.

לפרנסתה עבדה בחברה לייצור ג'ינסים, ובשל שליטתה בצרפתית היא נשלחה לאי מדגסקר שבחופי אפריקה בתפקיד מבקרת איכות במפעלי החברה.

היא אוחזת בידי ואומרת בהתרגשות: "שם ראיתי בעיני את העוני הנורא – לא האמנתי שמצב כזה קיים בעולם". מאוחר יותר היא נשלחה לקניה ולבוטסואנה (Botswana) וראתה אותו מצב. "לא האמנתי שבשנת 2000 ייתכן מצב כזה", היא מציינת שוב ושוב.

לב יהודי לאפריקה

הכל מואר: סיוון בורוביץ'- יערי מאירה את אפריקה בעזרת טכנולוגיה ישראלית

עם שובה לארה"ב החלה את לימודי התואר השני בניהול ומדיניות אנרגיה בין-לאומיים באוניברסיטת קולומביה. במהלך הלימודים הצטרפה לפרויקט של האו"ם באפריקה, ונשלחה לסנגל. משימתה בפרויקט הייתה לבדוק מתקנים לשאיבת מים ולהפרדת קליפות מדגנים. המתקנים הובאו במיוחד לכפרים ופעלו עם מנועי דיזל. לדבריה הפרויקט כשל: "רוב המתקנים לא פעלו, או שהם נשברו או שלמקומיים לא היה כסף לקנות דלק להפעלת המנועים". בכל המקומות בהם ביקרה המצב היה דומה.

בשובה לניו יורק נזכרה בנוף ילדותה בארץ: דודי השמש על הגגות. אז עלה הרעיון לראשונה: "מדוע לא לנסות אנרגיה סולרית – הצורך בתחזוקה מינימלי ואין בכלל צורך בדלק מבחוץ". כך השתרש הרעיון והפך מחלום לחזון: לא רק להביא אור לאפריקה, אלא גם לעודד טכנולוגיות ישראליות.

קפיצה עצומה לתושבי הכפרים

הארגון הוא חלק בלתי נפרד מחייה של בורוביץ'-יערי. " אנחנו מגיעים לכפרים שאפילו הממשלה לא מגיעה אליהם. לפעמים אנחנו הלבנים הראשונים שהם פוגשים", היא מספרת.

בורוביץ'-יערי חוזרת ללפטופ שלה, אל צילומים של לפני התקנת הפנלים ואחרי שפרץ האור. לכל פרויקט היא מציינת מחיר: שני פנלים סולריים למרפאה, לתאורה ולמקרר, 10,000 דולר. בזכות זה חוסנו עד היום כ-100,000 איש, בעיקר ילדים.

"יש הרבה מים באפריקה, אך הם לא זורמים. הם נמצאים עמוק באקוויפר כמי תהום", מסבירה סיוון. שני פנלים סולריים של 720 וואט שהפעילו משאבה, מיכל של 5,000 ליטר, צנרת לשלושה מקומות וברזים – סך הכול 30,000 דולר – חוללו פלאים בפוטי (Putti) ווילג' שבאוגנדה.

היא אוחזת בידי שוב: "את יודעת מה קרה לכפר? ברגע שהחלו לזרום המים הדבר הראשון שקרה הוא שהגיעו יותר ילדים ללימודים". בית הספר היה צריך לקלוט את הילדים שבעבר הלכו מדי יום להביא מים ממקום מרוחק, אבל כעת לא נאלצו לעשות זאת.

התושבים אף החלו לעסוק בגידולים חקלאיים במשך כל השנה ולא רק בעונת הגשמים. כמות היבולים עברה את הצריכה הממוצעת למשפחה והיבולים החלו להימכר גם מחוץ לכפר. "עם הכסף הם קנו פרה, ועכשיו הם מוכרים את החלב", היא מספרת בשמחה.

לב יהודי לאפריקה

סיוון בורוביץ'-יערי: "אנחנו מגיעים לכפרים שאפילו הממשלה לא מגיעה אליהם. לפעמים אנחנו הלבנים הראשונים שהם פוגשים"

ניסיונה הביא אותה לדאוג לחיי הפרויקט כולו, ולא רק להקמתו. "גם אם משתמשים באנרגיית השמש יש צורך אחת לשלוש שנים להחליף את הסוללות וגם להחליף נורות באופן שוטף", היא אומרת.

בורוביץ'-יערי ניסתה להבטיח שהפרויקטים לא ידעכו עם השנים, כפי שקרה עם מנועי הדיזל, ולכן "שברה את הראש" כיצד ניתן להקים מרכז עסקי עם הכנסה קבועה שיוכל לכסות את ההוצאות השוטפות. "הפתרון בא מהתושבים עצמם", היא מחייכת, "לכל אחד יש טלפון סלולרי אפילו אם בקושי יש להם מה לאכול". לפני שהיה חשמל בכפר הם נסעו או אף הלכו ברגל עד למקור חשמל כדי להטעין את הטלפון הנייד בתשלום.

ברגע שהיה חשמל בכפר התושבים ביקשו להטעין את הטלפונים הניידים שלהם וכך נולד המרכז העסקי. היא מראה תמונה: עשרות טלפונים סלולריים מחוברים לחשמל במרפאה או במקום אחר בכפר שזכה לחשמל. נציג של הארגון הנמצא בשטח דואג שהרווחים מהטענת הטלפונים ישמשו לתחזוקה של הפרויקטים. הפרויקטים עצמם ממומנים על ידי תרומות. ההוצאות השוטפות, משכורות, הוצאות משרד ואחרות ממומנות על ידי קרנות. סיוון מספרת על טרנד חדש בארה"ב: ילדים המגיעים לגיל בר או בת מצווה בוחרים לתרום עבור הפרויקטים.

עם הפנים לעתיד

בורוביץ'-יערי קראה לארגון בשם "לב יהודי לאפריקה" גם כדי לשנות את תדמיתה של ישראל בארצות בהן הוא פועל. "מחצית מהזמן שלי מוקדש למטרה זו. אני נפגשת עם שרים לאנרגיה, למים, לחקלאות, לתשתיות ולאקלים וגם עם נשות נשיאים. גם בארה"ב אני פוגשת אנשי קונגרס ושגרירים מאפריקה".

לב יהודי לאפריקה

סיוון בורוביץ'-יערי: "ברגע שהחלו לזרום המים הדבר הראשון שקרה הוא שהגיעו יותר ילדים ללימודים"

"אני חושבת שהיום אנחנו מאוד יציבים ויש לי הביטחון שמה שאני עושה הוא נכון", היא מציינת. אך הארגון בדילמה: יש כל כך הרבה צרכים בארבע המדינות בהם הארגון פועל, "אך אם המשימה שלנו היא גם לשנות את התדמית של ישראל, הרי שכדאי לפעול בכמה שיותר מדינות", היא מתלבטת.

שגרירים מאפריקה המשרתים בארה"ב פונים אליה ומבקשים שהארגון ייקח על עצמו פרויקטים גם במדינות שלהם. בעתיד הקרוב הארגון יצטרך להחליט אם הוא מגביר את הפעילות בארבע הארצות או מתרחב גם לארצות נוספות.

בורוביץ'-יערי מתגוררת בתל אביב זה שנה עם בעלה, דיוויד בורוביץ', אזרח אמריקני שהקים בעצמו כמה קרנות וארגונים. לזוג שלושה ילדים, ביניהם תאומים, בגילאים שלוש ושנה.

איך את משלבת משפחה עם עבודה שדורשת ממך לנסוע לארה"ב ולאפריקה? אני שואלת. "הבעל שלי מדהים", היא מחייכת ועיניה מבריקות. היא מהרהרת לרגע ומצטטת אותו: "הילדים שלך בסדר, אל תדאגי להם. יש להם אבא, סבתא וסבא. לכי תדאגי לילדים שם".

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!