קסנוגלוסיה: הוכחה לחיים קודמים?

לאורך ההיסטוריה תועדו מגוון מקרים של "קסנוגלוסיה" – היכולת לדבר בשפה זרה שמעולם לא שמענו. מה אנחנו יודעים על התופעה הזו וכיצד נוכל להסביר אותה?

30/11/2008 לאונרדו וינטיני - אפוק טיימס ארגנטינה
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

לילדים קטנים קל יותר מאשר למבוגרים לזכור מידע מגלגולים קודמים והם אינם זקוקים להיפנוזה או לאירוע טראומטי כדי לחשוף את עברם המרוחק
לילדים קטנים קל יותר מאשר למבוגרים לזכור מידע מגלגולים קודמים והם אינם זקוקים להיפנוזה או לאירוע טראומטי כדי לחשוף את עברם המרוחק – צילום: photos.com
כיצד עלינו להבין את תופעת ה"קסנוגלוסיה", היכולת לדבר בשפה זרה שמעולם לא שמענו? הדתות, המדע וספקני העולם ניסו להסביר את התופעה הזו במגוון דרכים, ובכללן זיכרון גנטי, טלפתיה או קריפטונסיה (היכולת להיזכר בשפה זרה שנלמדה באופן בלתי מודע או במהלך הילדות).

לקסנוגלוסיה היו צורות ביטוי שונות במהלך ההיסטוריה, אך אף אחד מההסברים האלו אינו מסוגל להסביר באופן מלא את כל המקרים. יש הטוענים שמקרה הקסנוגלוסיה המתועד הראשון מוזכר בספר "מעשי השליחים" שבברית החדשה בסיפורי חג השבועות הנוצרי, כאשר תלמידיו של ישו הצליחו לפתע לדבר במגוון שפות. ולאלו שאינם רואים בברית החדשה מקור היסטורי אמין, קיימות שפע של דוגמאות בטקסטים אחרים מהעת העתיקה ומימי הביניים, בין היתר גם מזמננו המודרניים.

שפות בלתי מוכרות או שפות שנשכחו?

בשעה שהייתה מהופנטת, הצליחה אישה מפנסילבניה שבארה"ב לתקשר באופן כלשהו בשפה השוודית, אך יכולתה הפתאומית לדבר את השפה לא נבעה מלימוד. כשהייתה שקועה במצב של טרנס עמוק היא דיברה בטונים נמוכים מקולה הרגיל, וטענה שהיא ג'נסן יקובי, תושב שוודיה שנולד במאה ה-17. מקרה זה נחקר לעומקו על ידי ד"ר איאן סטיבנסון, לשעבר ראש המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת וירג'יניה ומחבר הספר "שפה שלא נלמדה: מחקרים חדשים בתחום הקסנוגלוסיה". על פי דבריו של ד"ר סטיבנסון, בהיעדר כל הכשרה קודמת או חשיפה כלשהי לשפה, האישה הזו יכלה לדעת שוודית רק אם היא זכרה את השפה מגלגול קודם. התיאוריה של ד"ר סטיבנסון נתמכת בעובדה שאותה גברת הצליחה גם לזהות חפצים יום יומיים מהתקופה ומהמקום בו חי אותו אדון יקובי בעבר.

זה אינו מקרה הקסנוגלוסיה היחיד המיוחס לגלגולים קודמים: בשנת 1953 גילה פרופסור פ' פאל מאוניברסיטת איטצ'ונה שבמערב בנגל, הודו, ילדה הינדית בת ארבע בשם סווארנלאטה מישרה, שבאופן כלשהו הצליחה לרקוד ולשיר בבנגלית מבלי שהיה לה כל קשר עם התרבות הזו. הילדה הקטנה סיפרה שבעבר היא הייתה אישה בנגלית ובאותם ימים חברה טובה שלה לימדה אותה לרקוד.

מקור הקסנוגלוסיה

בעוד שיש המייחסים את מקרי הקסנוגלוסיה לתחום הקריפטומנסיה - תופעה בה אדם זוכר שחשב משהו אך למעשה אותה מחשבה נהגתה לראשונה על ידי מישהו אחר (כמו במקרה של הילדה ההינדית שייתכן ושכחה שבחייה אלה היה לה מגע עם התרבות הבנגלית הקיימת בסביבתה), קיימים מספר מקרים בהם הסבר מסוג זה אינו מתאים. אחד מהמקרים המפתיעים ביותר קרה בשנת 1977. בילי מוליגן, שהיה אסיר בכלא מדינת אוהיו התגלה כאדם שיש לו שני סוגים נוספים של אישיות: האחד זוהה כעבדול המדבר ערבית שוטפת והשני זוהה כרוגן המדבר בשפה הקרואטית-סרבית באופן מושלם. לפי דבריהם של רופאי הכלא, מוליגאן מעולם לא עזב את ארצות הברית בה גדל והתבגר.

באופן דומה הביולוג ליאל ווטסון מתאר את המקרה של איגרוט בן ה-10, ילד פיליפיני שבזמן היותו בטרנס תקשר בשפת הזולו, אותה לא שמע מעולם. מקרה אחר שקרה קרוב יותר לזמננו אירע בעקבות תאונת דרכים. לפני התאונה נהג המירוצים הצ'כי מטג' קוז הצליח בקושי לדבר באנגלית עילגת. אך לאחר שאיבד את הכרתו בעקבות התאונה, נדהמו אנשי צוות העזרה הראשונה ואנשים נוספים שהיו בזירת האירוע כשגילו שקוז הצליח לפתע לדבר אנגלית שוטפת עם מבטא בריטי. היכולת לא נשארה ברשותו לאורך זמן: קוז לא זכר דבר מיכולתו הזמנית לדבר אנגלית שוטפת וכדי שיוכל לדבר שוב הוא נאלץ להשתתף בשיעורי אנגלית. מספר מדענים הציעו הסבר שמקרים כאלו עשויים לנבוע ממורשת גנטית, ואחרים הציעו שאולי האנשים האלו מתקשרים טלפתית בשפה זו באמצעות דוברים זרים. אך תיאוריות אלו אינן נתמכות במחקר מעמיק או בראיות כפי שנתמכת התיאוריה של ד"ר סטיבנסון.

מי שתומך ברעיון הגלגולים הקודמים הוא הפסיכולוג האוסטרלי פיטר רמסטר, מחבר הספר "החיפוש אחר חיים קודמים". הוא גילה שהוא יכול לנהל שיחות שוטפות בשפה צרפתית קדומה עם תלמידתו סינתיה הנדרסון, אבל רק כשהיא נתונה במצב היפנוזה. לאחר שיצאה ממצב הטרנס, הייתה לה הבנה רדודה בלבד של השפה.

בחיפוש אחר הסבר כולל לקסנוגלוסיה הגיעו מספר חוקרים להסכמה עם מסקנותיו של ד"ר סטיבנסון המצביעות על קיומם של חיים קודמים. על פי תיאוריה זו, בעקבות טראומה או במצב היפנוטי, אישיות מגלגול קודם עשויה לבוא לידי ביטוי והאדם יפגין ידע שלא ייתכן שעומד לרשותו מגלגול חייו הנוכחי. חוקרים אחרים, כמו שרה תומפסון, טענו שההוכחות עליהן מסתמך ד"ר סטיבנסון דלות מכדי לצאת בטענה כזו. בתחילה היה גם ד"ר סטיבנסון ספקן מאד בנוגע למקרי ההיפנוזה ברגרסיה (בהן המטופל חוזר לאחור בזמן), אבל עם חלוף הזמן, לאחר שהתחזק ביטחונו בטענת גלגול הנשמות, הוא הפך לאחד המחברים השופעים ביותר בנושא. מאוחר יותר, עם התקדמות מחקרו, הפנה ד"ר סטיבנסון את תשומת לבו לילדים קטנים כמושאים למחקריו. הוא גילה שקל להם יותר מאשר למבוגרים לזכור מידע מגלגולים קודמים והם אינם זקוקים להיפנוזה או לאירוע טראומטי כדי לחשוף את עברם המרוחק.

בהמשך תיעד ד"ר סטיבנסון את תיאורי הילדים מחייהם הקודמים והשווה אותם לתיעוד חייהם של האנשים המתים שהילדים נזכרו בהם. הוא אפילו השווה פריטים פיזיים חריגים בגופם של האנשים המתים האלו מול תיאורי הילדים, כמו מיקום צלקות, כתמי לידה ועוד. מידע זה, המשולב עם מקרי קסנוגלוסיה, סיפק לד"ר סטיבנסון מה שהוא מאמין שהן הוכחות לקיומם של חיים קודמים.

אלוהויות, דמונים ושפות המתים

אבל אפילו חיים קודמים אינם יכולים להסביר את כל מקרי הקסנוגלוסיה. במספר מקרים מתייחסים למצב בו אדם הצליח לדבר שפה כמניפולציה של יצורים חיים מרמות קיום אחרות. זה קרוב למה שלעתים מכנים בשם "דיבוק", או במקרים בהם היצור המשפיע הוא חיובי יותר מכנים זאת "קשר עם צורות קיום גבוהות". התוצאה עשויה להיות מסקרנת אפילו יותר כשאחד מהנבדקים מדבר וכותב לפתע בשפה שלא ניתן להעלות על הדעת, כגון שפתם של תושבי יבשת אטלנטיס האבודה, או שפת בני המאדים. במקרה שתיעד החוקר טי פלורנוי בשנת 1899 תועד סיפורה של נבדקת ששמה "הלן", שמלבד שליטתה בשפות ההינדית והצרפתית היא שלטה גם בשפתם של בני כוכב הלכת האדום.

נוסף למקרים של שפות מיבשות אבודות או מכוכבי לכת סמוכים – מקרים שקשה מאוד לאמתם – קסנוגלוסיה באה לידי ביטוי גם בשפות אבודות, שפות מתות או ניבים נדירים.

באחד מהמקרים האלו הייתה מעורבת ילדה בריטית בשם רוזמרי, שבשעה שהייתה שקועה בטרנס הפכה לטליקה ונטיו. היה זה בשנת 1931. הילדה דיווחה בהיותה בטרנס שהיא משנת 1400 לפני הספירה והיא דיברה וכתבה בדיאלקט מצרי קדום שרק קומץ מומחים בעולם היו מסוגלים לזהות ולהבין.

בעוד תופעת הקסנוגלוסיה מעוררת עניין, מה שמרתק אפילו יותר הוא החיפוש אחר מקורה של התופעה. אם התיאוריות שהעלו ד"ר סטיבנסון וחוקרים אחרים שהיו אמיצים דיים לחקור את התופעות המסתוריות האלו הן אכן נכונות, אז הם העלו שאלות מסתוריות יותר מהתופעה עצמה: האם ייתכן שקסנוגלוסיה היא תופעה של חיים קודמים או שמקורה ביצורים מממדים אחרים? ואם כך, לשם מה? האם ליצורים האלו יש מידע חיוני שהם רוצים לחלוק עמנו מהצד האחר, או שהתופעה קיימת כדי לשמש לנו כמפתח להבנות עמוקות יותר אודות עולמנו?

הכתבה המקורית באנגלית
כתבות נוספות במדור מדע
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי מדע קסנוגלוסיה: הוכחה לחיים קודמים?

-->
Feedback Form