נפתחה בפולין ועידת האו"ם לשינוי האקלים
יותר מ-10,000 נציגים מ-186 מדינות התכנסו בעיר פוזנן שבפולין לדון במשך 12 יום כיצד להפחית את פליטת גזי החממה ואת התחממות כדור הארץ, בצל המשבר הכלכלי
| 03/12/2008 | מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס ישראל |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
|

בוועידה זו כבר לא תעלה כנראה השאלה האם גזי החממה הם הגורמים להתחממות כדור הארץ ואין מחלוקת על הצורך להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני.
אבל המשבר הכלכלי, שהוא הקשה ביותר ב-80 השנים האחרונות, מעיב על הדיונים ויש הטוענים שעסקים וממשלות יתקשו להשקיע את הסכומים הדרושים להפחתת פליטת גזי החממה.
איבו דה בואר, מזכיר יחידת שינוי האקלים באו"ם, דוחק להגיע לסיכום עם לוח זמנים שלא יהיה מושפע מהמשבר הכלכלי. "אנו חייבים להתמקד 'בצמיחה ירוקה' שתוביל את הכלכלה העולמית לדרך יציבה ובת קיימא" מצהיר דה בואר.
המדען ההודי רידג'נדה פשורי, חתן פרס נובל לשלום והיום יושב ראש פנל שינוי אקלים באו"ם אמר שנציגים רבים עדיין אינם ערים לכך שמתרחשים שינויים בלתי הפיכים ולכן הזמן דוחק.מישראל הגיעו לפוזנן נציגים של המשרד להגנת הסביבה, נציגים מלובי חברי הכנסת וכן בעלי עסקים. שלא כמו בפרוטוקול קיוטו, ישראל כבר לא נחשבת היום למדינה מתפתחת ומצפים גם מאיתנו להפחית את פליטת גזי החממה.
אתגר לאובמה – התקווה החדשה

למרות המשבר הכלכלי שפקד אותה והתפשט ממנה לכל העולם, לארה"ב יש עדיין תפקיד מפתח בהפחתת גזי החממה. סין וארה"ב יחד אחראיות לפליטה של כמעט מחצית מגזי החממה.
לא רק המשבר מדאיג מבחינה כלכלית, דו"ח חדש של האו"ם מעריך כי המחיר שהוערך להפחתת רבע מהפחמן הדו חמצני עד לשנת 2030 לעומת מה שהוא היה בשנת 1990 היה נמוך מדי. הדו"ח החדש מציין שההערכה החדשה היא ב-170 אחוז גבוהה יותר מזו שפרסם האו"ם בשנת 2007 שעמדה אז על 210-200 מיליארד דולר לשנה.
אין ספק שלאובמה יש אתגר רציני, האם הוא נמנה על אלה הרואים במשבר הכלכלי הזדמנות ואולי אף קרש הצלה לצאת מן המשבר הכלכלי? ימים יגידו, בינתיים בתוכנית שהצוות הכלכלי של אובמה פרסם נאמר שהממשל בראשותו יפעל ליצירת 2.5 מיליון מקומות עבודה באמצעות השקעות בתשתיות, חינוך ואנרגיות ירוקות. אובמה גם הצהיר כי הוא מתכוון עד לשנת 2020 להחזיר את פליטות הפחמן הדו-חמצני של ארה"ב לרמה שהייתה בשנת 1990 (14 אחוז פחות מהיום) ושאיפתו לקיצוץ של 80 אחוז עד לשנת 2050.
מדינות אירופה החוששות
מדינות האיחוד האירופי כבר החליטו על תקציב 130 מיליארד יורו כדי להתגבר על המשבר הכלכלי, אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) שלהן. האם יסכימו להוסיף אחוז נוסף למאבק נגד התחממות כדור הארץ כפי שמציע סין למדינות העשירות.
פולין, ש-93 אחוז מהחשמל שהיא צורכת מופק מתחנות כוח פחמיות, ואיטליה, שחוששת מירידה בתחרותיות של התעשייה שלה, מנסות לקדם נסיגה מ"חבילת שינוי האקלים" שתובא להחלטה על ידי הנשיא סרקוזי בכינוס האיחוד האירופי שיתקיים בבריסל ב-12-11 בדצמבר. הסיכומים בבריסל יושפעו מהדיונים בוועידה וישפיעו וודאי על הסיכום בוועידת פוזנן הננעלת באותם ימים.
יערות הגשם במוקד
כריתת יערות הגשם מהאמזונס בברזיל, לאזורים הטרופיים באפריקה ועד לאינדונזיה תורמת, כך מאמינים אקולוגים, ל-20 אחוז מהפחמן הדו-חמצני הנפלט לאטמוספרה. ההצעה היא לתת למדינות הנמצאות ברצועה הטרופית סביב כדור הארץ "קרדיט" על הימנעות שלהם מכריתת יערות הגשם.
53 מדינות אפריקה, היבשת הענייה ביותר בעולם, יגיעו לועידה כנראה מאוחדים ועם דרישות מגובשות עליהם החליטו בועידת האיחוד האפריקני שהתקיימה לא מכבר. חלק נכבד מיערות הגשם נמצאים באפריקה.
כמובן – הפגנות של הגופים הירוקים
החלטות מדיניות בנושא התחממות כדור הארץ, בעיקר ההחלטות של המדינות העשירות מעולם לא השביעו את שאיפותיהם של הגופים הירוקים שבדרך כלל רואים בכך "מעט מדי, מאוחר מדי". אולי טוב שזה כך ושיש מי ששם רף גבוה יותר.
הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) מתכננת לפנות לנציגים שבאולמות בצורה מקורית. הארגון הציב מול הבניין בו מתנהלת הועידה אגוז ומפצח אגוזים ענקיים ומעליהם כרזה ענקית אף היא האומרת: "תפצחו את אגוז האקלים". מפגיני ארגון גרינפיס אף הם נמצאים בפוזנן והם צלצלו בפעמונים להעיר את הקהל לנושא התחממות כדור הארץ.
לא רק בפוזנן מפגינים, בפריז התחפשו קבוצת מפגינים לפינגווינים כדי להזהיר מסכנת ההכחדה של המין. מפגין אחר התחפש לנשיא ניקולא סרקוזי ונאם מול הקהל. בברלין הוארה הקתדרלה הגדולה באותיות גדולות אף הן האומרות: "עצרו את שינוי האקלים". גם במנילה שבפיליפינים הפגינו עם כרזה ענקית האומרת: "אפס פסולת = אפס התחממות".
הגבלה ומסחר Cap and Trade
הנושא הסביבתי הוליד מונח חדש בכלכלה: Cap and Trade, שפירושו לקבוע הגבלות על פליטת הפחמן הדו-חמצני ובו זמנית לפתוח ערוץ במסחר הפחמן הדו-חמצני כאילו היה מוצר רגיל. ברמה של כל מדינה, יסוכמו ההגבלות לפליטת הפחמן הדו-חמצני על פי ההנחיה הכללית של אחוז הפחתה גלובלי. כל מדינה תתכנן את ההגבלה לגבי כל מפעל תעשייה או עסק, ואולי אפילו בצריכת האנרגיה של בתים פרטיים. ההגבלות יכולות להיקבע בתכנון שיערך במשך השנתיים שיעברו בין חתימה על האמנה ועד לסיום תוקפו של פרוטוקול קיוטו.
ואולי גם את זה הישראלים כבר המציאו? הדבר דומה מעט לחשבון המים הישראלי, מותר לצרוך קוב מים לאדם/לחודש. אם עברת על כמות זו, תשלם מחיר קנס. בשיטת Cap and Trade, אתה יכול לקנות את "ההימנעות מפליטה" בשוק החופשי ממפעלים "שעברו את המכסה שלהם" והפחיתו כמות גדולה של פליטה ממה שנקבע להם. המסחר כמובן יכול להיעשות בין מדינות. כלכלנים/אקולוגים העריכו שמחיר טון פחמן דו-חמצני ינוע עם הכנסה לתוקף של אמנת קופנהגן, בין 40-20 דולר.
| כתבות נוספות במדור איכות הסביבה | ||
|---|---|---|
|
תגיות נבחרות
הגלובוס הירוק
ועידת קופנהגן
חיסכון במים
יום כדור הארץ
מיחזור
מיחזור נייר
מים אפורים
משבר המים
שעת כדור הארץ
- חיל האוויר תקף הלילה מטרות בעזה בתגובה לקאסם שנורה לעבר ישראל
- חומרים כימיים מסוכנים נשטפו לתוך נהר בעת ההצפות בצפון מזרח סין
- הסתיימה הקמתו של מפעל החשמל הראשון מגלי הים
- הוועדה קבעה: חלק משטח מורד הקישון יהפוך לפארק ציבורי
- תוכנית להפרדת הפסולת במקור בשילוב עם פיתוח תעשיות המחזור
לכל הכתבות - מרלן-אביבה גרינפטר









