הכלכלה הפלסטינית בצל ההתנחלויות

על אף הצהרות הממשלה על הצורך בקידום הסכם הקבע מול הפלסטינים ופשרה טריטוריאלית, קצב הגידול בישובים היהודים גבוה פי שלוש וחצי משאר חלקי מדינת ישראל. אחד מסלעי המחלוקת במשא ומתן ממשיך לגדול

21/12/2008 גדעון בלמקר - אפוק טיימס ישראל
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

לפי הדו"ח של הבנק העולמי, 38 אחוז מהגדה המערבית אסורים לפלסטינים. בתמונה: פלסטיני מאכיל את הצאן שלו על רקע שכונת הר חומה במזרח ירושלים - צילום: AFP PHOTO/YEHUDA RAIZNER
לפי הדו"ח של הבנק העולמי, 38 אחוז מהגדה המערבית אסורים לפלסטינים. בתמונה: פלסטיני מאכיל את הצאן שלו על רקע שכונת הר חומה במזרח ירושלים - צילום: AFP PHOTO/YEHUDA RAIZNER
האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון הכפילה עצמה תוך עשור – קצב גידול של פי שלוש וחצי משאר מדינת ישראל, כך עולה מנתונים של השנתון הסטטיסטי לישראל שהוציאה מכללת אריאל. גם בתקופות של התקדמות במשא ומתן מול הפלסטינים, הרחיבו כל ממשלות ישראל את הבניה בהתנחלויות. מול הצהרות ראש הממשלה, אהוד אולמרט, על האינטרס הישראלי בהקמת מדינה פלסטינית, המציאות בשטח מקשה על פשרה טריטוריאלית עתידית ועל הסכם עם הפלסטינים.

נושא ההתנחלויות הוא סלע מחלוקת בין ישראל לבין האמריקנים והפלסטינים. רק בעת האחרונה, הצהירה מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליסה רייס, כי המשך הבנייה בהתנחלויות מחבל במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. קודם לכן השנה, איים הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס, כי יתבע את ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג אם תימשך הרחבת ההתנחלויות.

לפי השנתון שהוציאה מכללת אריאל, בין שנת 1995 ל-2007 גדלה האוכלוסייה ביהודה ובשומרון ב-107 אחוז, לעומת גידול של 29 אחוז בלבד בשאר חלקי מדינת ישראל. מגמה זו נמשכה גם בשלוש השנים האחרונות שבהן גדלה האוכלוסייה ביו"ש בכחמישה אחוזים בשנה לעומת 1.7 אחוז בשנה בשאר חלקי הארץ.

איומו של עבאס להעלות את נושא ההתנחלויות בהאג לא היה איום סרק. מנקודת המבט הפלסטינית, ההתנחלויות הן גורם שמבתר את הגדה המערבית ומקשה על התנועה ועל יצירת משק כלכלי חי שחיוני למדינה מתפתחת.

מאז הסכמי אוסלו, הגדה המערבית מחולקת לשלושה אזורים עם הסדרי ביטחון שונים, בצורה כזו ששליטה פלסטינית מלאה חלה על אזורים קטנים, המנותקים זה מזה. לפי דו"ח של הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית, הסדרי השליטה בגדה המערבית הם כאלו המאפשרים לרשות הפלסטינית שליטה בעיקר על ריכוזי האוכלוסייה, אך מונעת את הגישה למשאבי הטבע ולקרקע לפיתוח. במצב הקיים, בשטחי A, הנמצאים בשליטה פלסטינית מלאה, יש חוסר בקרקע פנויה לפיתוח דבר המוביל לעלייה חדה במחירי הקרקע והדירות, ומהווה הגבלה נוספת על פיתוח הכלכלה הפלסטינית. פיתוח פלסטיני בשטחי C, שטחי הגדה המערבית שבשליטה ישראלית מלאה, כמעט ואינו אפשרי בשל קשיים בירוקראטיים, כך שהכלכלה באזורים אלו מבוססת בעיקר על חקלאות זעירה.

לפי הדו"ח של הבנק העולמי, 38 אחוז מהגדה המערבית אסורים לשימוש של פלסטינים. נתון זה כולל בתוכו את השטח של הגדה המערבית שנמצא ממערב לגדר ההפרדה ושטחים צבאיים שהגישה אליהם אסורה. נוסף לאלו, פיתוח הכלכלה הפלסטינית בשטחי C כמעט ואינו אפשרי.

ההגבלות על הכלכלה הפלסטינית, הכוללות מערכת של כבישים מופרדים, מחסומים ועוצרים, יוצרות הגבלות רבות על הסחר ועל התנועה החופשית של סחורות. בשנת 2007, התמ"ג לנפש ברשות הפלסטינית הגיע ל-60 אחוז מזה של שנת 1999, שהייתה שנת שיא בכלכלה הפלסטינית. מאז הסכמי אוסלו ועד 1999 נהנתה הכלכלה הפלסטינית מצמיחה כלכלית מהירה. עם תחילת האינתיפאדה השנייה, הכלכלה הפלסטינית כמעט נעצרה ולא התאוששה לגמרי עד היום.

תיאום ופיתוח

בשנה האחרונה, בעקבות מאמצים ותיאום בין המנהל האזרחי לרשות הפלסטינית חלה עלייה בנתונים הכלכליים של הרשות הפלסטינית. לפי נתונים שנשלחו ממשרד הביטחון, בשנת 2008 הייתה עלייה של 3 אחוזים באבטלה בחברה הפלסטינית ועלייה של 24 אחוז במשכורת הממוצעת. הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית גדל ב-35 אחוז ומספר התיירים בבית לחם גדל ב-87 אחוז. באותו פרק זמן, מספר המכוניות שיובאו לרשות הפלסטינית גדל ב-953 אחוז.

הנתונים האלו התאפשרו במידה רבה באמצעות תיאום בין ישראל לרשות הפלסטינית. הירידה באבטלה נבעה מעלייה במתן אישורי העבודה לפלסטינים לעבוד בהתנחלויות ובישראל והסרה של מחסומים פיזיים בדרכים הפלסטיניות. עונת מסיק הזיתים השנה הניבה יותר מ-500 מיליון שקל. במקרים רבים המסיק תואם מול ישראל וחיילי צה"ל הגנו על המוסקים מפני פורעים.

התיאום בין ישראל לפלסטינים בא לידי ביטוי גם בתחום הביטחוני עם הגדלת מספר הפגישות והרחבת "מודל ג'נין", המאפשר לפלסטינים להפעיל כוח שיטור משל עצמם. המודל הוחל לראשונה בג'נין, אך הורחב מאז לערים נוספות בגדה המערבית. הכוחות הפלסטינים מוכשרים ומאומנים על ידי הירדנים והאמריקנים. הסדר ברחובות גם כן מהווה זרז לפעילות כלכלית.

לקראת הסדר

כשביקר הנשיא פרס בלונדון, בחודש שעבר, הוא אמר כי יהיה קשה לישראל לפנות התנחלויות בגדה ללא סכנה של מלחמת אחים. אם קצב הגידול הנוכחי באוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון ישמר, פשרה טריטוריאלית תיעשה יותר ויותר קשה. הקושי להשיג פשרה טריטוריאלית וחוסר ההתקדמות במשא ומתן הובילו מנהיגים פלסטינים הנחשבים מתונים, כמו אחמד קריע או סרי נוסייבה לשקול דרישה פלסטינית למדינה דו-לאומית או מדינה אחת ללא הגדרה לאומית.

פתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה לשלום במזרח התיכון הצהיר אולמרט בפגישתו האחרונה עם הנשיא האמריקני היוצא, ג'ורג' בוש, והוסיף כי הוא מחויב לקידום תהליך "אנאפוליס". בין הצהרתו של פרס בלונדון להצהרתו של אולמרט בוושינגטון, עומדים הנתונים שפרסמה מכללת אריאל. את ההתלבטות הזו, יעביר אולמרט לראש הממשלה הבא.

חדשות-ראשי בארץ הכלכלה הפלסטינית בצל ההתנחלויות

-->
Feedback Form