דעה: גם בריאליטי – בשביל כבוד צריך לעבוד!

משתתפים בעצרת "למען תרבות אחרת" בתל אביב ב-18.12, שקראה לתרבות נכונה יותר - צילום: יאירה יסמין, אפוק טיימס ישראל

לשם השוואה ניקח למשל את תוכנית המציאות "היפה והחנון", בה קובצו עשרה בחורים מאוד אינטליגנטים ובעלי כישורים חברתיים לא מפותחים, יחד עם עשר בחורות מאוד יפות ובעלות כישורים אינטלקטואליים לא מפותחים. התוכנית הוגדרה כניסוי חברתי בו יזכה הזוג שיעבור יחד את השינוי הגדול ביותר. המשתתפים באו כדי לקבל משוב וביקורת מכאיבה ולעשות עבודה פנימית יומיומית כדי לפרוץ את הגבולות של עצמם ולהפוך להיות אנשים טובים ושלמים יותר.

דוגמא אחרת היא התוכנית "הישרדות". עשרים משתתפים נלקחו לאיים מבודדים, מלאי חיות וחרקים. הם התחרו במשימות תובעניות מאוד והתמודדו עם תנאים קשים של רעב וקור. סוג אחר של תוכניות מציאות הוא תוכניות כדוגמת "כוכב נולד" ו"רוקדים עם כוכבים", בהן משתתפים לא מקצועיים עובדים קשה כדי להגיע לרמה מקצועית גבוהה בזמן קצר ובתנאי לחץ קשים.

אפשר להגיד שבתוכניות מציאות המשתתפים צריכים להקריב בשביל לזכות ב- 15 דקות התהילה שלהם (לפי המשפט הידוע של אנדי וורהול).

בתוכנית "האח הגדול" כללי המשחק הם אחרים. המשתתפים – שהסתגרו יחד בוילה - אינם נדרשים לאתגרים מיוחדים. מעבר לכך, התוכנית שודרה בשידור חי מסביב לשעון במשך מעל 100 ימים. על ההפקה היה להצליח לשמור על עניין בקרב הצופים. במסגרת כזאת המשתתף ה"צבעוני" יותר – זה המעורר אינטריגות ומייצר דרמה וסנסציות – הוא זה שיביא רייטינג ויאריך ימים במשחק.

התוצאה – אנשים לא מוכרים וללא כישורים מיוחדים הופכים לגיבורי תרבות ידועים ומבוקשים. הצופים, באופן מודע ולא-מודע, מקבלים מסרים ללא הפסקה שהאדם הקולני, האנוכי והוולגרי הוא זה שמצליח.

אולי מה שהפריע כל כך לרבים לגבי התוכנית הוא העובדה שאין צורך בכישורים והמשתתפים לא נדרשים ממש להקריב. אולי כאן טמון המפתח לריאליטי נכון יותר – כדברי קזבלן: "בשביל כבוד צריך לעבוד".

עוד כתבות נצפות...