גלויות מיפן - סוד היופי

שיחה ידידותית ברכבת ביפן עם אישה זרה - יפה, קורנת ומלאת חיות. מהו הסוד הכמוס של היופי האמיתי לפי אישה זאת?

16/01/2009 אבישג אוגבה - אפוק טיימס ישראל
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

צילום: adrian becerra sxc
צילום: adrian becerra sxc
כמו שכבר סיפרתי באחד הטורים הקודמים, הנסיעה ברכבת ביפן, כמו בכל ארץ זרה, מאפשרת מעין "הצצה אנתרופולגית" לחברה היפנית.

אחד ההבדלים הראשונים שנגלים לעין המתבונן בין נוסעי הרכבת היפנית לנוסעי הרכבת הישראלית למשל הוא אופנת הלבוש של הנוסעים. אם ברכבת הישראלית רואים הרבה מדים (חיילי צה"ל) וכמעט כל שאר הנוסעים לבושים מה שנקרא "קאז'ואל" (casual), הווה אומר ג'ינס וחולצת טריקו בקיץ, ג'ינס ופליז בחורף הרי שפלח נכבד מבין נוסעי הרכבת היפנית גם הוא "לובש מדים". אלה הם חיילי/עובדי החברות היפניות החנוטים בחליפות השחורות והחולצות הלבנות - רובם גברים.

אפילו תלמידי בתי הספר היפניים מחויבים במדים אחידים המורכבים מז'קט ועניבה. ואם עוד נשאר מעט מקום ברכבת לאלה שאינם עובדי חברה או תלמידים אלה הן בדרך כלל נשים צעירות הלבושות ומאופרות בקפידה, כל שערה מגוהצת בדיוק למקומה, תיק היד הקטן תואם את גוון המטפחת שבתוכו ואת צבע הנעל שהן נועלות. בקיצור, היפניות הן לרוב נשים מטופחות עם איזה חוש אסתטי מוקפד. אף על פי שבין המטופחות הללו יש נאות יותר או נאות פחות, תמיד נעים להסתכל עליהן ולהעריך את האסתטיקה הקלאסית בה הן מתהדרות.

פעם נסעתי ברכבת בחברתה של ישראלית נוספת והיא הביעה בתמיהה את דעתה: "תראי הן מטופחות בצורה מושלמת אבל משהו חסר, אין להן ברק, חיות, קסם...". לא יכולתי שלא להסכים אתה. עד לאותה פעם שראיתי "אותה" - אישה יפה באמת. עוד כשעמדה על הרציף לפני העלייה לרכבת עיניי קלטו את דמותה. שאר האנשים שעמדו על הרציף נראו קצת רדומים, אפורים ודהויים ליד גופה הגמיש וליד אנרגית החיות הפורצת ממנה. אף על פי שעמדה כמו כולנו בשקט ולא עשתה דבר שונה מאתנו, בכל זאת היה בה משהו אחר שמשך את מבטי ועורר את סקרנותי. רציתי להכיר אותה!

בעלייתי לקרון ראיתי מקום פנוי לידה ושמחתי על ההזדמנות, אולי אוכל להרוות את סקרנותי וגם לגלות את סוד קסמה. מזה זמן רב עניין אותי לפענח את סודות "הקסם האישי","הכריזמה" ו"האנרגיות החיוביות" שאנשים מסוימים נושאים אתם ומשפיעים לטובה על הסובבים אותם.

אינני זוכרת איך התחילה השיחה בינינו, אך היא קלחה כמי נחל מרעננים בפתיחות ובעליזות. בשיחה זו למדתי שמאחורי חיוכה הכן והמאיר מוצנעות עובדות חיים לא כל כך קלות ומפנקות. כן למדתי שהיא כבר סבתא לנכדים. כמעט ולא התאפקתי מלשאול אותה: "איך זה שאת כל כך שמחה, קלה ורעננה?" כשרק סיימתי לחשוב את המחשבה הזו, היא, האישה היפה שלצדי אומרת לי בשקט : "אחרי גיל ארבעים אדם אחראי על מראה פניו". הפניתי אליה מבט שואל והיא בחיוך הרחיבה והוסיפה שיופי לא קשור לגובה, למשקל או לעיניים יפות ואף סולד. "יופי משתקף בפנים של האדם ומה שמשתקף הן מחשבותיו, ואדם אחראי על המחשבות שלו".

כך על ספסל הרכבת בין העיר נריטה לעיר טוקיו התגלה לי אחד הסודות הכמוסים של הנשים היפות באמת. השיחה אתה הזכירה לי את מחקרו של מדען היפני מסרוּ אֶמוֹטוֹ (Masaru Emoto) שבדק את השפעת מילים, צלילי מוסיקה ומחשבות על דרך התגבשות המים לקרח. זהו מחקר מרתק הכולל תמונות צבעוניות הממחישות את ההשפעה של מילים, צלילים ומחשבות על מים. כדאי גם להזכיר שגוף האדם מורכב מכ-70 אחוז מים. אם הייתי יכולה לזכור אמת פשוטה זו בכל פעם שמחשבות של כעס, קנאה או רגש נקמנות עולים בי ולבחור לוותר עליהן ולהחליפן במחשבות של פיוס וחמלה, אולי גם אני הייתי רואה במראה אישה יפה באמת.

תגיות: יפן
כתבות נוספות במדור סגנון
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי סגנון גלויות מיפן - סוד היופי

-->
Feedback Form