דעה: צ'ה גווארה – גיבור או רוצח?

שווה לקנות למזכרת? תיירת עומד ליד דוכן של חולצות טי-שירט עם הדפס של מנהיג הגרילה הארגנטינאי ארנסטו צ'ה גווארה - צילום: STR/AFP/Getty Images

שמותיהם מעוררים את הדימוי של מנהיגים היסטוריים שחוללו שינוי בזכות "לוחמנות שלווה". עם זאת, מילותיהם מגדירות את מה שבליבם; מילים שהניעו אחרים לפעול למען המטרה הנכספת של שלום. ההיסטוריה מעידה על תוצאות חיוביות של שיטות מחאה תרבותיות שכאלה כנגד אי-צדק ושחיתות. אנשים אלו זכורים היטב בזכות זאת, וניתן להתייחס אליהם כאל גיבורים של ההיסטוריה.

צ'ה גווארה כתב מילים שונות למדי בחיבורו המפורסם, והשפעתן שונה למדי: "מטורף מזעם אכתים את רובי בבצע אדום בעודי טובח כל אויב שנופל בידי! נחירי מתרחבים בעודם מתענגים על הניחוחות החריפים של אבק השריפה והדם. במותם של אויבי אכין את ישותי לקרב המקודש, ואצטרף לפרולטריון בנהמה אכזרית!". ערב השקת סרט חדש שכותרתו "צ'ה", רבים תוהים אם אנשים יזכרו את האיש כפי שהיה באמת ואת טבען האמיתי של שיטותיו לשינוי.

ישנם הזוכרים אותו בתור מנהיג אמריקני-לטיני המזכיר מנהיגי זכויות אזרח אחרים בהיסטוריה. ולעומת זאת, ישנם אנשים שחיו בתקופת המהפכה בקובה, סבלו בכלא או היו עדים להוצאות להורג. הסיפור שהם מספרים שונה למדי.

אילו דימויים מעלה שמו של צ'ה גווארה בראשם של אנשים? האם הוא מנהיג דגול של העבר? האם הייתה לו השפעה חיובית על המצב האנושי? מה אנו יודעים באמת אודות ארנסטו צ'ה גווארה? כאשר הם נשאלים, רבים מופתעים לגלות עד כמה מועטה ידיעתם אודותיו.

אף על פי שנטען שהוא רופא שקיבל את הכשרתו בארגנטינה, הוא לעולם לא השלים את לימודיו בבית הספר לרפואה. למעשה, הוא נשר מלימודיו כדי להצטרף למהפכה המרקסיסטית שבמימון בריה"מ הקומוניסטית בקובה.

רבים ממנהיגי המהפכה בקובה בשלביה המוקדמים העדיפו הקמת ממשלה דמוקרטית, אך צ'ה וקאסטרו היו תומכים נלהבים של הקומוניזם הסובייטי. ככל שקאסטרו צבר יותר כוח, השפעתם של תומכי הדמוקרטיה הלכה ופחתה, עד שהסיכויים להקמת שלטון דמוקרטי בקובה הפכו לאפסיים.

לאחר הפיכת משטר בטיסטה בשנת 1959, פיקד צ'ה על כיתות היורים וכונן מחנות עבודה בכפיה ברחבי המדינה על פי המודל של הגולגים של רוסיה הסובייטית. הוא שימש כשופט, חבר מושבעים ומוציא להורג, דבר ממנו שאב גאווה רבה במיוחד. כפי שכתב בחיבורו: "כדי לשלוח גברים לכיתת היורים אין צורך בצידוק משפטי... אלו הם ההליכים של הבורגנים. זוהי מהפיכה! ומהפיכה חייבת להפוך למכונת הרג קרה המוזנת על טהרת השנאה. מחובתנו לחנך במורשת החומה!"

האזכור של חומת ברלין שהקימו חבריו מרוסיה היא עדות לתהליך ההתמודדות עם מתנגדים וחיסול האופוזיציה בדיקטטורה החדשה שזה עתה הוקמה בקובה; והם אכן חיסלו.

באמצעות אותם מחנות עבודה בכפיה שזה עתה הוקמו, ציווה צ'ה את מותם של מאות ואלפי קובנים חסרי ישע, כולל נשים וילדים בני 14 בלבד. הוא הוציא להורג באופן אישי יותר מ-180 בני אדם, אם כי יש הטוענים שמדובר בהרבה יותר. במחנות שלו הייתה מחלקה מיוחדת שנועדה לטפל ב"בעיית ההומוסקסואליות". העיתונות לא זכתה בקול חופשי כפי שהובטח לה.

לאחר תפיסת השלטון, יצר המשטר החדש בקובה, בגיבוי רוסיה הסובייטית, מדינת משטרה שכלאה שיעור גבוה יותר של אנשים מאשר המשטר הקומוניסטי בימיו של סטאלין, והוציא להורג בשלוש השנים הראשונות לקיומו יותר אנשים מאשר מספר האנשים שהוצאו להורג על ידי המשטר הנאצי של היטלר בשש שנות קיומו הראשונות.

בתקופת הממשל של קנדי בארה"ב ב-1962, לאחר ויכוחים רבים בדבר מעורבות הסובייטים במהפכה בקובה, עבד נשיא רוסיה ניקיטה חרושצ'וב במשותף עם קאסטרו על הצבת טילים גרעיניים ארוכי טווח בתוך קובה, ובכך נפתח דיון חדש.

לאחר שנפגש הנשיא קנדי עם נציגים מרוסיה, הסתיים האירוע ללא כל תקריות מיוחדות והטילים סולקו. עם זאת, צ'ה לא היה שבע רצון מהתוצאה. גם הוא וגם קאסטרו חשו נבגדים על ידי האח הסובייטי הגדול. צ'ה צוטט בעיתון הקובני הסוציאליסטי "The Daily Worker" באומרו: "אילו הטילים היו נשארים, היינו משתמשים בכולם ומכוונים אותם נגד לב ליבה של ארה"ב, כולל ניו יורק".

בשנת 1965, לאחר שהבטיח את עליונותו של קאסטרו בקובה, חתם צ'ה על חוזה עם רוסיה לסייע בהתפשטות הגוש הסובייטי באמצעות אימון מורדים בקונגו שבאפריקה. בעודו שם, הוא הפך למתוסכל מחוסר התקדמות המהפכה נגד "הפולשים האירופים", ותוסכל מכך שאהבתם של תושבי קונגו לאלימות לא הייתה גדולה כשלו. הוא נתן ביטוי לתסכול זה בהצהירו:

"השחורים, דוגמאות נפלאות אלו של הגזע האפריקני ששימרו את טוהרם הגזעי, ראו כיצד סוג שונה של עבדים פלש לאדמתם: הפורטוגזים... השחורים עצלים וגחמניים, מבזבזים את כספם על איוולת ומשקאות; האירופי בא ממסורת של עמל וחסכנות, הבאה בעקבותיו לפינה זו של אמריקה ומניעה אותו להתקדם".

לאחר שהחליט לעזוב את אפריקה ולנטוש את מאמצי ההתפשטות של הסובייטים שם, הוא הצהיר בריאיון בתכנית רדיו: "אנו נעשה עבור השחורים בדיוק את מה שהם עשו עבור המהפכה. כלומר, שום דבר".

כעבור שנתיים, בשנת 1967, נסע צ'ה לבוליביה כדי לטפח שם מהפכה, אך למרבה האירוניה אף איכר לא הצטרף אליו או למהפכה הסובייטית. למרבה האירוניה גם הוא מצא לעצמו במהרה אוזניים קשובות בקרב המעמד הבינוני-גבוה בבוליביה, ובמהרה הם הלכו אחריו בהרגם אלפי בוליביאנים חפים מפשע במהפכה קצרת ימים. זמן קצר לאחר מכן, משטרת בוליביה צדה אותו בסיוע המודיעין האמריקני והסגירה אותו.

לוכדיו הצהירו לאחר מכן: "הוא היה אמיץ מאוד כאשר חי במבצר לה קבאנה ורצח אזרחים חפים מפשע, כולל ילד בן 14, אך הוא נראה ממש מפוחד לאחר שנלכד".

מספרים כי צ'ה התחנן לחייו ואמר: "ערכי רב עבורכם הרבה יותר חי מאשר מת". לוכדיו לא הסכימו עם קביעה זו, וטיפלו בו בדיוק כפי שטיפל באין-ספור אנשים אחרים – הוא נשלח להוצאה להורג אל מול כיתת יורים.

בפסטיבל הסרטים סאנדנס, כאשר הוקרן הסרט "דרום אמריקה באופנוע" (Motorcycle Diaries), המבוסס על ספרו של צ'ה גווארה, עמד הקהל על רגליו ומחא כפיים בהתלהבות. מספר צופים נשאלו אם הם יודעים למי ולמה הם מוחאים כפיים. תומכיו של צ'ה בהוליווד ומעגלים באקדמיה טענו בתגובה כי צ'ה גווארה היה אדם בעל מחשבה חופשית ומהפכן אידאליסט.

תומכיו טענו גם כי המהפכה התקיימה מזמן, וכי המצב בקובה טוב יותר כעת. נכון לכתיבת דברים אלה, מאבק חברתי עצום מתבשל בקובה. ליברלים המתנגדים לשלטון דרשו זכויות אדם בסיסיות ממנהיגם הקומוניסטי, ובתגובה לכך כולם למעט מנהיג אחד הושמו במעצר.

בין הכלואים עיתונאי קובני חשוב העושה בתפקיד מזה 20 שנה. הוא דרבן סוג חדש של מהפכה באמצעות קובנים הקוראים לכינון מערכת עצמאית של ספריות ברחבי המדינה. המדינה נאבקת במחסור בחומר קריאה אינפורמטיבי מאז שצ'ה גווארה שרף מאות ספרים בעקבות המהפכה. הדיכוי הטוטליטרי במדינה סיכל גם ניסיון זה.

האם זו ה"חשיבה החופשית" אליה התכוונו תומכיו של צ'ה? כל אלו הלובשים בגאווה את דמותו המפורסמת על חולצות הטי-שירט, חייבים להישאל: האם זה ה"אידאליזם" שהם דמיינו לעצמם? האם זה האיש הנערץ על ידי אלו שסגדו לו בסרט?

הקומוניזם נוסח צ'ה, אותו למד ממדריכיו הסובייטים, גבה את חייהם של יותר מ-100 מיליון בני אדם במהלך המאה שעברה, ומספרם ממשיך לגדול. מספרם כפול ממחיר הדמים של מלחמת העולם השנייה, ופי 16 יותר ממספר מקרי המוות במחנות המוות הידועים לשמצה של הנאצים.

עם מחיר כה כבד כתוצאה מאלימות, ושנאה כה גלויה לחופש אמיתי ולתהליך דמוקרטי כלשהו, ארנסטו צ'ה גווארה לא קורץ מהחומר שיוצר מנהיג היסטורי שנוכל לראות בו גיבור, לא משנה כמה ננסה לדמיין זאת. האם היה רוצח? הוא אכן הגדיר עצמו ככזה בפעולותיו ובמילותיו שלו, ונראה כי לא היה לו אכפת. הוא אכן היה "מכונת ההרג הקרה" שדחק באחרים להיות.

יום אחד מישהו יעשה סרט לזכר כל מי שנרצח תחת "מכונת ההרג הקרה" של הקומוניזם, ובו יגנו את התליינים שלהם. רק אז ההיסטוריה האמיתית תתגלה לעולם.

עוד כתבות נצפות...