זמר טנור אגדי בסיור עולמי

דיוקנו של האמן גואן גווי-מין המופיע עם להקת "אמנויות הבמה השמימיות". הלהקה המסיירת ברחבי העולם מזה שלוש שנים משחזרת ומחייה את התרבות הסינית המסורתית

10/03/2009 צוות אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

הטנור גואן גווי-מין
הטנור הטוב ביותר של סין, גואן גווי-מין - צילום: אפוק טיימס
גואן גווי-מין הוא שם שגור בפיהם של בני 35 ומעלה שחיו בסין בשנות ה-80 וה-90. שיריו של הטנור האהוב היו פופולריים מאוד והוא זכה להערצת רבים בכל רחבי סין.

לאחר שהיגר לארה"ב תכנן גואן לעזוב לצמיתות את עולם הבידור, אולם במשך השנים שבילה מחוץ לסין הוא גילה שרבים ממעריציו עדיין משתוקקים שיחזור לשיר. אחרי ששקל שוב את החלטתו ונוכח לדעת שהוא עדיין יכול לתת הופעה איכותית, משמיע גואן שוב את קולו המיוחד והמרגש לטובת הקהל הרחב.

בשנת 2006 הצטרף גואן ללהקת "אמנויות הבמה השמימיות" – להקה שבסיסה בניו יורק המשחזרת ומחייה את התרבות הסינית המסורתית. הלהקה שואפת ליצור "אמנות עשירה, נוגעת ומעוררת השראה, שגם מציעה לקהל בכל הגילים חוויה נדירה של יופי וטוב מושלמים".

לאחר שזכה לכל התהילה שזמר יכול לשאוף אליה ולאחר שחי מספר שנים הרחק מאור הזרקורים ומעיני הציבור, חזר גואן לבמה וקולו עשיר ומעורר השראה יותר מאי פעם. שירו "מי אני?" המתאר אדם המגיע לעולם כשהוא חסר תקווה ומבולבל עד שנגלה לו האור שבקצה המנהרה – נגע ללבם של אוהבי המוסיקה ברחבי העולם, ומרגש אותם לעתים קרובות עד דמעות.

כוכב חדש נולד

גואן פרץ לתודעת הציבור בסין בקונצרט בבייג'ינג ב-1979. אף על פי שאז עדיין לא היה מוכר, הוא הופיע לצדם של כמה מהאמנים המפורסמים בסין. כשהכריזו את שמו הגיב הקהל באדישות. הוא צעד לעבר המיקרופון, השתחווה והחל לשיר. היו שאמרו שברגע שגואן שר את התו הראשון הם ידעו שכוכב חדש נולד. קולו הצעיר והרומנטי הפנט את הקהל כולו.

הוא שר שני שירים באותו הערב – "איך אוכל שלא להתגעגע אליו" ו"אהבת הנהר הצהוב". כשסיים הריע הקהל בהתלהבות ובמחיאות כפיים סוערות. מעריציו הוקסמו מקולו היפה וגואן הרחיב את הרפרטואר שלו כדי להיענות לבקשות הקהל. לאחר אותו קונצרט בבייג'ינג הוא זכה להצלחה מהירה, והקריירה שלו החלה לפרוח כששיריו הופכים ללהיטים בזה אחר זה. בין להיטיו הגדולים היו השירים: "נעורים", "שירים שמחים מלווים בניצוצות" ו"עתידנו מתוק מדבש".

במשך הקריירה המכובדת שלו הופיע גואן אלפי פעמים והקליט רבות. בשנת 1987 היה אחד הזמרים הפופולריים ביותר בסין. ב-1989 הוא השתתף ב"פסטיבל הנעורים העולמי ה-13" וזכה בפרס הגבוה ביותר על הישג אמנותי. הוא הקליט את שירי הנושא ליותר מ-50 סרטים וסדרות טלוויזיה, בהם הסרט "המשימה המתוקה שלי" ודרמת הטלוויזיה "הקיץ של העיר חארבין". הוא זכה בתואר "האיש הטוב ביותר" מטעם איגוד הביוגרפיה ABI בארה"ב (U.S. ABI Biography Association) וגם בפרס "המבצע של המאה ה 20" מטעם איגוד הביוגרפיה של קמברידג' הבריטית (British Cambridge Biography (Association.

בקלילות וללא מאמץ

סגנון שירתו של גואן הוא ייחודי בשל השילוב שהוא עושה בין שיטות שירה מערבית וניחוח וטכניקות מזרחיים. קולו המתוק והעשיר הוא בעל מנעד רחב המאפשר לו לשיר גם אופרה וגם שירי עם. יש לו כישרון מוסיקלי טבעי ולעולם לא ניכר שום מאמץ באופן שירתו. אנשים שהאזינו לקולו אומרים, לעתים קרובות, שהוא משרה עליהם תחושת רוגע מיידית כאילו כל דאגותיהם נעלמו כלא היו. לאחר שהקשיבו לשירתו חסרת המאמץ, היו שניסו לשיר בעצמם את שיריו והופתעו לגלות עד כמה הם קשים לשירה. גואן יצר בשירתו רושם שהם קלים.

זכה בחייו מחדש

בשנת 1983, כשמלאו לגואן 39 שנה והוא בשיא הקריירה שלו, הוא אובחן כנשא של הווירוס הפטיטיס B וכחולה בשלבים המוקדמים של שחמת. כל רופאיו יעצו לו להפסיק לשיר, אך הוא לא רצה לפרוש. הוא היה אז מפורסם, שיריו היו פופולריים, ומעל לכול לא רצה לאכזב את מעריציו.

"הלכתי לכל בתי החולים היוקרתיים בבייג'ינג וכל הרופאים יעצו לי להישאר בבית החולים ולנוח עד תום הטיפולים", נזכר גואן. "חברי המליצו לי על רופאים ידועים של רפואה סינית, וכן על מרשמים מסתוריים. ביקרתי אפילו אצל הרופא המלכותי, מר צ'ן, שהיה בעבר רופאו של הקיסר האחרון, פו יי. אבל איש מהם לא עזר. כל שיכולתי לעשות היה לקחת את התרופות ולשכב במיטה".

בחג ראש השנה הסינית של שנת 1996 הגיע נגן של תזמורת הצבא לבקר את גואן והציע לו אלטרנטיבה אחרת. "אני מכיר מישהי שמתרגלת שיטה באמת טובה", הוא אמר. גואן כמובן התעניין והחליט לפגוש את האישה. היא הציעה שיקרא את הספר "ג'ואן פאלון". "אחרי ששמעתי את סיפורה חשבתי שזאת חייבת להיות שיטת תרגול ברמה גבוהה מאוד, והחלטתי לתרגל פאלון גונג", סיפר גואן.

זמן קצר לאחר שהחל לתרגל השתפרה בריאותו של גואן באורח פלאי והוא לא חש עוד בעייפות. הוא ישן היטב, תאבונו חזר וכתמי הזקנה שכיסו את פניו וידיו דהו. הוא היה מלא מרץ כפי שלא היה מעולם וחש כיצד בריאותו הגופנית והנפשית שבה אליו.

בשנת 1996 היגרו גואן ומשפחתו לארה"ב. בשנת 1999 המשטר הקומוניסטי הסיני החל ברדיפה אלימה נגד הפאלון גונג, ומאז נבצר מגואן לשוב לסין ולפגוש את מעריציו הרבים – מצב מצער ומייסר במיוחד עבור אמן ששירי עם היו חלק מהקריירה שלו תקופה ארוכה כל כך.

בסיור ההופעות עם להקת "אמנויות הבמה השמימיות", שוב ניתן לקהל של מאות אלפים ליהנות משירתו של הטנור הדגול. רבים סיפרו שכשמעו שוב את קולו עלו בהם זיכרונות נוסטלגיים על עברם בסין. אחרי שלמדו על התנסויותיו האישיות של גואן כמתרגל פאלון גונג, לא יכלו מעריציו שלא להרהר במצבה העגום של סין כיום.

לסיפורו של גואן ולקולו הייתה ועדיין יש השפעה עמוקה על סינים רבים – הם מצליחים לחדור לעומק לבם ונשמתם.

אפוק טיימס גאה לתת חסות לסיור מופעי להקת "אמנויות הבמה השמימיות" לשנת 2009.

למידע נוסף בקרו באתר: DivinePerformingArts.org

הכתבה המקורית באנגלית
כתבות נוספות במדור תרבות
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי תרבות זמר טנור אגדי בסיור עולמי

-->
Feedback Form