האו"ם במבחן: האם המגן העולמי של האנושות מבצע את תפקידו?

מועצת האו"ם לזכויות אדם, (United Nation Human Rights Council -UNHRC) היא הגוף העיקרי שעליו מוטלת האחריות לטפל בנושאי זכויות אדם בכל העולם. אך עם זאת, רבים סבורים כי משהו עוצר בעדה מלמלא את ייעודה.

נשיא איראן, מחמוד אחמדיניג'אד נואם בועידת האו"ם נגד גזענות בג'נבה. מאחור, מזכ"ל האו"ם באן קי-מון - צילום: AFP PHOTO / FABRICE COFFRINI

"המדינה היחידה שגונתה במועצת זכויות האדם של האו"ם מאז הקמתה בשנת 2006 היא ישראל", ציין בראיון לאפוק טיימס בני אבני, עיתונאי ותיק מניו יורק המסקר את האו"ם מאז שנת 1986. הוא ציין כי את האג'נדה של וועידת דרבן השנייה, שהתקיימה בז'נוובה, קבעו לוב, קובה ואיראן. "כל הרעיון שקובה לוב ואיראן הן אלה שקובעות את האג'נדה של מה זה זכויות אדם ומה זה גזענות מופרך בעיקרו, כי אלה שלוש מדינות שיש בהן גזענות, והן גם מדינות שבהן זכויות אדם לא קיימות. כל העסק הוא בקיצור פארסה אחת גדולה".

רק לפני שלוש שנים הוחלפה נציבות האו"ם לזכויות אדם לאחר שזכתה לגינויים רבים מכל העולם על כך שאפשרה למדינות מפירות זכויות אדם למלא תפקידי מפתח בארגון. העצרת הכללית של האו"ם החליטה ב-2006 להחליפה בגוף הנוכחי - המועצה לזכויות אדם, תוך שהיא קובעת בהחלטה על יסוד המועצה כי "חברות הנבחרות למועצה חייבות לקיים את הסטנדרטים הגבוהים ביותר בקידום ובשמירה על זכויות אדם", והן תהיינה נתונות לבדיקה תקופתית.

אבני מסביר כי כאשר ביטלו את נציבות זכויות האדם והקימו את המועצה, שינו דווקא לרעה את היחס בין מדינות המכבדות זכויות אדם לבין מדינות המפרות זכויות אדם. הוא ציין כי אופני הבחירה של נציגים למועצה מתבסס על חלוקה אזורית-גושית, כאשר הגושים באסיה ובאפריקה גדולים מאוד בהשוואה לגוש האירופי או המערבי. כל גוש בוחר את נציגיו למועצת זכויות האדם, מה שמאפשר למדינות רבות בעלות רקורד זכויות האדם לא מזהיר לשלוט באג'נדה. "נוצר מצב שבו יש גוש עצום לאלה שבעצם רוצים להצביע על המערב כאילו הוא האשם היחיד בהפרות זכויות האדם", אמר אבני.

דיוויד מטאס, עורך דין לזכויות אדם בין-לאומיות, חבר בכיר בארגון "בני ברית" בקנדה ונציג קנדה לוועידת זכויות האדם הנערכת מדי שנה בז'נווה אומר כי קיים אבסורד בעצם ההרכב של המועצה, המורכבת מ-47 מדינות שרבות מהן מפירות בעצמן זכויות אדם. הגוש האפריקני מונה 13 מדינות, והאסייני 13, שבדרך כלל יש להם אג'נדה משותפת. שאר הגושים פחות דומיננטיים: מזרח אירופה 6, אמריקה הלטינית 8, ואילו המדינות המערביות המיוצגות במועצה הן 7 בלבד (נכון להיום: שוויץ, צרפת. גרמניה, איטליה, הולנד, בריטניה קנדה). "נוצר מצב של חוסר איזון", אומר מטאס, "וכל שנה יש לגוש האפרו-אסייני רוב בבחירות ובאסיפות הכלליות, כך שהם שולטים באג'נדה של המועצה". מטאס טוען שכל משתתף אחר שרוצה להשיג במועצה הזו מטרה מסוימת עושה אתם מסחר של "תן וקח". "קנדה בדרך כלל מצביעה נגד החלטות מסוג זה", הוא אומר, "אבל המדינות האירופיות אינן מוטרדות מחוסר האיזון ובכך עוזרות לו, כך שזה מצב ממש לא מאוזן". מטאס אומר שכיוון שהמועצה מתרכזת כרגע רק בנושאים נגד ישראל אז לא נעשה כלום עם סין, למשל, או עם בורמה ודארפור, או כל מקום אחר בעולם בו זכויות אדם נרמסות.

מטאס, משתתף קבוע בפורומים נגד אנטישמיות, מוסיף כי בוועידת דרבן הראשונה, שנערכה בשנת 2001, האנטישמיות מצד נציגות המדינות, ובמיוחד מצד הארגונים הלא ממשלתיים, יצאה מכלל שליטה. בוועידת דרבן השנייה, לעומת זאת, מספר מדינות נאורות, כדבריו, הראו מנהיגות. הוא התכוון למדינות שהחרימו את הוועידה ולנציגי המדינות שיצאו מהאולם בעת נאומו של אחמדינג'אד. "אחמדיניג'אד היה הגרוע מבין כל המנהיגים שיכלו להזמין לשם. זהו הרס של מערכת חשובה שצריכה לפעול למען זכויות אדם בעולם כולו".

הלל נוייר, מנכ"ל UN Watch, ארגון בלתי ממשלתי שבסיסו בז'נווה, אשר שם לעצמו למטרה לעקוב אחר תפקודו של האו"ם, מכנה את פעולת מועצת זכויות האדם של האו"ם בדיחה. "הוועדה מתעלמת מכמעט כל פגיעת זכויות אדם בעולם", אמר נוייר. "היא מתעלמת מהפרת זכויות אדם בסין. אין בוועדה שום ביקורת על סין, שהיא מדינה שעוברת על זכויות אדם בכל יום. אין בה שום אזכור של זכויות אדם בסעודיה ובאיראן".

לדבריו מועצת זכויות האדם של האו"ם היא "גוף הנשלט לגמרי, במאה אחוז, על ידי הקבוצה האיסלאמית. היא בעצם עושה את ההפך של זכויות אדם. מדינות אנטי דמוקרטיות שולטות שם באופן מוחלט".

נוייר סבור שמצב זה מתאפשר כיוון שהאו"ם משקף את העולם ויש הרבה מדינות לא דמוקרטיות בעולם, שמחזיקות בכוח רב במועצה. הוא מסביר כי גם מדינות אשר על פני השטח דמוקרטיות כמו מדינות מסוימות באמריקה הלטינית למעשה תומכות במשטרים דיקטטוריים המפרים זכויות אדם. "הכול פוליטי ומאוד ציני, והאינטרס של זכויות אדם כמעט לא נכנס לתמונה" הוא אומר.

אבני מסביר כי המדינות החברות במועצה אינן מצליחות להגיע לשום הסכמה, פרט לדבר אחד: "שישראל מרשעת ומפרת זכויות האדם הגדולה ביותר בעולם". הוא אומר כי עצם קיום מועצה כזו בתנאים שבהם היא פועלת היא בעיה. "ברגע שאתה משווה את ארה"ב, מדינות מערב אירופה, כולל ישראל, לבין מדינות טוטליטריות כמו צפון קוריאה וסודן, אתה מחטיא את המטרה", הוא טוען.

וועדה רשמית אחרת של האו"ם, הוועדה נגד עינויים, פעלה לאחרונה באופן שהוגדר יוצא דופן. בנובמבר 2008 פנתה הוועדה באופן רשמי לממשלת סין בדרישה נוקבת לפתוח בחקירה בלתי תלויה על ההאשמות על פיהן מתרגלי פאלון גונג עונו ונוצלו לניתוחי השתלות אברים. הצעד הוגדר על ידי עורכי דין לזכויות אדם בעולם כצעד חשוב ויוצא דופן שבו האו"ם מתייחס ישירות למצב זכויות האדם בסין.

* השתתפו בהכנת הכתבה: דליה הרפז ונהורה שומלי

בריטניה: מתפתחת תעשיית צעצועי אפליקציה

עוד כתבות נצפות...