כלכלת ארה"ב: ענני סערה באוויר

בניין ה'פד', הבנק המרכזי האמריקני - צילום: AFP PHOTO/Karen BLEIER

המשקיעים נכנסו לבונקר מפחד מכדור השלג הדפלציוני שנוצר עקב המשבר והתחננו לנגיד הבנק המרכזי של ארה"ב בן ברננקי שידפיס כסף כדי לעצור את כדור השלג הזה. ואכן, ברננקי נענה בשמחה לבקשתם ובחודש מרץ האחרון הודיע הבנק המרכזי על תכנית לרכישת אג"ח ממשלתי ואג"ח מגובה משכנתא בסך כולל של 2 טריליון דולר בקירוב שימומן בהדפסת כסף.

התכנית הזאת גרמה למשקיעים לצאת מהבונקר ולחזור לקחת סיכונים כפי שניתם לראות בעלייה במחיר המניות, האג"ח הקונצרני והסחורות. אבל עושה הרושם שכעת הם מודאגים מכך שברננקי מדפיס יותר מדי כפי שניתן להסיק מירידת הדולר, עליית מחירי הסחורות והעלייה בתשואה על האג"ח הממשלתי של ממשלת ארה"ב, עלייה שנובעת רובה ככולה מעלייה בציפיות האינפלציה (מכיוון שהתשואה על האג"ח הממשלתי הצמוד של ארה"ב לא עלתה).

מצב זה הוא בעייתי ביותר כי הוא מעיד על אבדן אמון בפד ויותר מכך על אבדן יכולתו של הפד לשלוט בריבית לטווח ארוך. זה מעמיד את הפד במצב בעייתי מאוד. אם הוא ייכנע לדרישות השוק ויקטין את כמות הכסף שהוא מדפיס המשמעות היא ברורה - חזרה למפולת. כולם ימכרו שוב את כל הנכסים שלהם ויחזרו להתבצר באג"ח ממשלתי, בעיקר אמריקני.

האפשרות השנייה של ברננקי היא להתעלם מדרישות השוק ולהמשיך במדיניות הדפסת הכסף הנוכחית. זה יגרור המשך ירידה של הדולר, עלייה במחירי הסחורות ועלייה בתשואה על האג"ח לטווח ארוך. האפשרות השלישית היא להגדיל את כמות הכסף שהוא מדפיס כדי לקבע את הריבית על האג"ח הממשלתי לטווח ארוך, דבר שיגרור ירידה חדה בדולר ועלייה חדה במחירי הסחורות ועלול לגרור אובדן אמון בארה"ב (תחשבו איסלנד...)

יהיו שיגידו כי האפשרויות השנייה והשלישית הן אפשרויות רצויות כי העלייה באינפלציה היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לעצור את כדור השלג הדפלציוני שאנחנו מצויים בו, אבל לצערי לא זה המצב. צריך להבדיל בין אינפלציה שמקורה בעלייה בשכר, שאכן יכולה לעזור להתמודד עם משבר אשראי (אבל יש לה השלכות חמורות לטווח ארוך), לבין עלייה באינפלציה שמקורה אך ורק בעליית מחירי הסחורות וירידת הדולר כפי שמתרחשת כעת.

למרות הדפסת הכסף שוקי האשראי העולמיים נשארו בגדול משותקים וכך גם שוקי העבודה, אם נוסף על כך יעלו גם מחירי הסחורות כל מה שנותר לנו לעשות זה וידוי הריגה לצרכן האמריקני (ובשאר המקומות בעולם שאינם מייצאים סחורות).

הפעם האחרונה בה עמד הפד בדילמה כזאת הייתה בשנת 1931. אז הייתה כלכלת ארה"ב במיתון לאחר המפולת של 1929. הפד הגיב במדיניות מוניטארית אגרסיבית שהובילה לאבדן אמון בדולר. הדולר היה צמוד אז לזהב ואבדן האמון גרם למשקיעים מקומיים וזרים כאחד להמיר את הדולרים שלהם לזהב, דבר שגרר ירידה חדה בעתודות הזהב של ארה"ב. כדי להגן על הדולר נאלץ הפד להעלות ריבית ועקב כך קיבלנו את מה שמכונה היום השפל הכלכלי הגדול. רק המחשבה על זה מצמררת....

קשה לדעת איך ינהג הפד הפעם אבל סביר להניח שבכל מקרה זה לא ייגמר טוב. אני ממליץ לכולם להיות זהירים בהתנהלות הכלכלית שלהם.

איתי סלונים הוא מנהל השקעות ובעלים של חברה לניהול תיקים. הוא משקיע באופן שוטף בניירות ערך, כולל בכאלו המופיעים בכתבות. הכתבה נועדה לעורר עניין. היא לא נועדה לשמש כייעוץ השקעות ואינה מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם.

לתגובות: slonimi@netvision.net.il

עוד כתבות נצפות...