סיפור המסע מקזבלנקה לישראל בתערוכת צילומים

תערוכת צילומים ססגונית וייחודית,הנושאת את השם "מ'יהודה הלוי' עד 'יכין'", מוצגת בימים אלה בקונסרבטוריון למוסיקה במעלות. התערוכהמגוללת בתמונה ובצבע, פרק חשוב מסיפור מאבקם הסוער של יהודי מרוקו לעלות ארצה, בין השנים 1947 עד 1964. "יהודה הלוי" היה שמה שלאניית המעפילים הראשונה שיצאה ב-1947ממרוקו, ו"יכין" היה הכינוי שניתן למבצע היציאה ההמונית הגלויה שהסתיים בשנת 1964.

זו התערוכה הראשונה בארץ המגוללת את סיפורם של עולי מרוקו, ומקורה בחלום ישן של מאיר כנפו, יו"ר ארגון פעילי המחתרת, ההעפלה ואסירי ציון בצפון אפריקה, סופר ואיש רב פעלים. חלום אישי, שהתממש והפך לפרויקט לאומי ועולמי בזכות בן דודו שמעון בן-חורין, צלם ואוצר התערוכה. בני הדודים עסקו במשך כשנה בעבודת מחקר מעמיקה שכללה איסוף נתונים, תמונות וגיבוש הקונספט החינוכי, במטרה להביא לידיעת הציבורפרק חשוב, מרתק ולא כל כך ידוע בהיסטוריה שלעם ישראל.

במכוון, התערוכה מעוצבת בתפיסה נועזת ולא מוזיאולוגית רגילה. תמונות העבר הקטנות בשחור לבן הוגדלו לממדי ענק, והתעוררו לחיים באמצעות טכנולוגיה חדישה שהכניסה בהן צבעים ואפקטים גרפיים במטרה למשוך את הדור הצעיר, לסקרנו ולעניין אותו לחקור את עברו.

בן-חורין, יליד מרוקו, ניצול רעידת האדמה באגאדיר בשנת 1960 הוברח ארצה בעלייה בלתי לגאלית על תקן "אבטיח". עבורו התערוכה הייתה הזדמנות לעבודת שורשים: "לעלייה ממרוקו אין תהודה מספיקה. בעיניי, המשפט 'לא ברעש ה' כי אם בקול דממה דקה' מאפיין את עולי מרוקו. בזמן המחקר המעמיק שעשיתי כרקע להקמת התערוכה, הבנתי שאין הבדל בין סיפורי ההקרבה של עליות מרוקו, לעומת סיפורן של העליות האחרות. הנחישות, היצירתיות וההקרבה קיימות גם כאן. כולם עלו הנה מתוך חזון וידיעה, שישראל, זו הכתובת היחידה בעולם עבורם".

התערוכה נודדת ברחבי הארץ, והוצגה עד עתה בבית ראש הממשלה, ובמוזיאון העירוני "בית ליברמן" בנהריה, שם נפתחה באירוע חגיגי שאליו הגיע גם ראש העיר, ז'קי סבג, אשר היהנרגש למראה התמונות שהעלו בו זיכרונות ילדות אישיים: "אהבה לארץ הקודש, זה מה שהניע את יוצאי מרוקו להגיע הנה לישראל. אני הגעתי ארצה עם הוריי בשנת 1962. הגענו דרך נאפולי. אני זוכר שהיינו סגורים במלון קרוב לחודש ולא הניחו לנו לצאת. בסופו של דבר, הגענו לעכו, למעברת מזרעה. מבחינת תנאי החיים בהם חיינו, משפחתי ואני, היה זה שינוי גדול לרעה מקזבלנקה שבמרוקו. למרות שהיו תנאים מחפירים, וכל מה שציפהלנו היו רק מעברות ופחונים, נישקו הוריי את אדמת ארץ ישראל. אנחנו הצעירים, נבהלנו ורצינו לחזור. זה לא היה קל. חיינו יחד שבע נפשות בצריף קטן. הורינו עבדו קשה והרוויחו מעט מאוד, אך למרות זאת, ניסו לתת לנו הכול, ככל יכולתם".ראש העיר סבג בישר כי בקרוב ייקרא בנהריה רחוב על שם אוניית "אגוז". סיפורה הטרגי של האונייה שטבעה במצולות ים חושף את נועזותה של קהילת מרוקו, אשר סירבה להשלים עם דיכוי רצונה לעלות ארצה, וממחיש יותר מכל דבר אחר את אהבתם של יהודי מרוקו למולדתם, ארץ אבותיהם הקדושה, שלעתים עלתה להם במחיר חייהם.

כמה מהמבקרים בתערוכה המרשימה והמושקעת, הצליחו לזהות בתמונות את האוניות שעליהן עלו לארץ, וסיפרו כי המוצגים הנדירים ממחישים לעין וללב את תמצית התקופה המזהירה בחייה של קהילה, אשר ראתה במפעל העלייה ממרוקו לארץ ישראל צו חיים וזכות קדושה. המאבק לעלות לישראל הצליח, והוביל בסופו של דבר לעלייתם של רבע מיליון יהודים ממרוקו לישראל.

התערוכה תינעלבסוף החודשותוצג החל מחודש אוגוסט בבית עיריית עכו. בהמשך תנדוד בין ערים שונותלאורכה ורוחבה של ישראל, ותוצג בין היתר בצפת, קריית ים, מבשרת, ירושלים, באר שבע, אילת, כפר סבא ,רעננה, תל אביב ובהמשך אף במרסי ובפריז.

תגיות: צילום, צילומים, תערוכת צילומים, "מ'יהודה הלוי' עד 'יכין'", מרוקו, עלייה, מעפילים