שלום כלכלי - הלכה למעשה
בדו"ח חדש שהוגש לקהילת התורמים לרשות הפלסטינית טוענת ישראל כי בשנתיים האחרונות היא נקטה צעדים שהובילו לצמיחה כלכלית ולייצוב שלטוני ברשות הפלסטינית. סגן שר הביטחון טוען כי הממשלה החדשה פעלה כך אף ביתר שאת - "הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה מדינת טרור או מדינה נכשלת"
| 15/07/2009 | בן קמינסקי וגדעון בלמקר - אפוק טיימס ישראל |
 |  |  |  |
 |
בשנתיים האחרונות ישראל נקטה בצעדים שהובילו לייצוב המערכת השלטונית ברשות הפלסטינית ולייצוב כלכלתה, כך טוענת ישראל בדו"ח חדש שהגישה לארגון ה-AHLC בפגישתו באוסלו בשבוע שעבר. “ישראל תומכת במאמצי הקהילה הבין-לאומית לקדם את ההתפתחות הפלסטינית", נכתב בדו"ח.
הדו"ח שהוגש לארגון סוקר את המאמצים שנעשו על ידי ישראל לחיזוק הכלכלה הפלסטינית במהלך 2008 ועד תום הרבעון הראשון של 2009. מאמצים אלו כוללים הקלות במעבר עקב הפחתה של מחסומים, והקלה במתן אישורי כניסה לישראל לאנשי עסקים. דוברת משרד החוץ מסרה כי צעדי ההקלה שננקטו החלו כבר משנת 2008, והממשלה החדשה אף האיצה את התהליך הזה ופעלה ביתר אינטנסיביות לחיזוק הכלכלה הפלסטינית.
לדברי משרד החוץ, מאז יולי 2007 ועד היום מספר המחסומים בגדה המערבית פחת מ-41 ל-14, מה שמאפשר מעבר חופשי יותר. בנוסף, אישרה לאחרונה ישראל לרשות הפלסטינית לפתוח 12 תחנות משטרה חדשות בשטחי B הנמצאים בשליטה ביטחונית פלסטינית, ולהרחיב את הפעילות בתחנות המשטרה שכבר קיימות. בשנה שעברה אישרה ישראל הקמתן של 20 תחנות משטרה בשטחי B.
בתדרוך לעיתונאים לרגל הגשת הדו"ח אמר סגן שר הבטחון דניאל איילון כי ישראל ממשיכה בצעדים הנראים לה חיוניים לייסוד חיים של דו קיום באזור למרות שהקריאות החוזרות ונשנות מצד ישראל לרשות הפלסטינית להתקדם במשא ומתן לא נענו. לדברי איילון ישראל ממשיכה להתקדם בשלושה מסלולים: המסלול הפוליטי, מסלול חיזוק יכולות השלטון הפלסטינאיות והמסלול הכלכלי.
“אנו תומכים ומשבחים את המאמצים של הגנרל דייטון ושל האירופים ושל כל אחד שיכול לעזור לפלסטינים לבנות את יכולות השלטון שלהם בדרך אחראית, להיפטר מהטרור וליצור ישות מדינית נוספת", אמר איילון. “אם אנחנו רוצים ליצור כאן ישות נוספת, ישות עצמאית וריבונית – הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה מדינת טרור או מדינה נכשלת. לכן, בניית יכולות השלטון נעשית בתמיכה ובעזרה של הממשלה הישראלית".
בהתייחסו למסלול הכלכלי אמר איילון כי "עם כל הכבוד לכנסים, לאירועי תקשורת ולפגישות בדרג גבוה, אם האנשים בשטח לא מרגישים את השינוי בחייהם, בין אם הוא כלכלי, חברתי, תרבותי או ביטחוני, השיחות האלו לא שוות הרבה. כדי ליצור באמת תהליך מלמטה-למעלה, ישראל נקטה בצעדים שנועדו לקדם את הכלכלה הפלסטינית”.
אירית בן אבא, סגנית מנכ"ל משרד החוץ לעניינים כלכליים אמרה באותו תדריך כי לפי נתונים שהפלסטינים הגישו באוסלו, צמח התוצר המקומי הגולמי ברשות הפלסטינית בשנת 2008 בשיעור של חמישה עד שבעה אחוזים, והעלייה הצפויה בכל אחת מהשנים 2009 ו-2010 היא בין שבעה לשמונה אחוזים. לדבריה, הצמיחה בכלכלה הפלסטינית נובעת מהקלות התנועה שיזמה ישראל, בינהן גם הקלות תנועה מהשטחים הפלסטינים לתוך ישראל. היא הוסיפה כי היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית מראה צמיחה מתמדת ועמד בשנת 2008 על 13 מיליארד ש"ח.
בתדרוך דיבר גם אופיר גנדלמן, יוש ראש לשכת המסחר הישראלית-פלסטינית שנוסדה לפני מספר חודשים. לדברי גנדלמן, מטרת לשכת המסחר היא למסד סחר בין ישראל לרשות הפלסטינית, אך גם לבנות אמון פוליטי וכלכלי בין שני הצדדים. “זה הגוף המאורגן היחיד שמקדם סחר בין ישראל לפלסטינים", אמר, "ואני מצפה לעתיד ורוד יותר של שיתוף פעולה בינינו לבין הפלסטינים".
