תערוכת "תעלומת הזמן הגנוב" במוזיאון האסלאם בירושלים

אוסף השעונים הנדיר שנשדד והוחזר למוזיאון האסלאם מוצג כעת בתערוכה, והסיפור על השוד הגדול

23/07/2009 שוש להב - מיוחד לאפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

שעון
צילום: דניאלה גולן
אם אגתה כריסטי הייתה כותבת סיפור בלשי על שוד שעונים ממוזיאון, החקירה שלא הניבה דבר, עד הגילוי המדהים אחרי 26 שנים - היא לא הייתה מצליחה להפתיע את הקורא יותר מההתרחשות עצמה כפי שקרתה באמת. שוב מתברר, שהמציאות עולה על כל דמיון: קחו למשל את המוזיאון לאמנות האסלאם, אצלנו בעיר הקודש, והצטרפו אלינו לפתרון "תעלומת הזמן הגנוב".

"תעלומת הזמן הגנוב" הוא שמה של תערוכה חדשה שנפתחה בימים אלה במוזיאון לאמנות האסלאם הנמצא בירושלים. בתערוכה מוצג אוסף השעונים המפואר והמיוחד של סר דיוויד סולומון, אספן יהודי אמיד, שהוריש אותו לבתו. ורה סולומון, שתרמה מהונה להקמת המוזיאון לאמנות האסלאם התנתה תנאי אחד: במוזיאון יוקצה אולם מיוחד לאוסף השעונים הייחודי - שאף אותו תרמה למוזיאון. אוסף זה, אף על פי שאינו קשור לאמנות האסלאם, הפך לגולת הכותרת בין אוספי המוזיאון.

כאמור, אוסף השעונים נגנב מהמוזיאון לפני 26 שנים והוחזר אליו לאחרונה, במבצע בין-לאומי של משטרת ישראל והאינטרפול. האוסף, המכיל 200 שעונים, מוכר בעולם כולו ונחשב לנדיר באיכותו. מבקרים רבים הגיעו מחו"ל במיוחד כדי לראות אותו, עד השוד. עתה נלמד הלקח והאולם כולו מהווה מעין "כספת מוזיאלית" מרשימה מאוד.

שעון
צילום: דניאלה גולן
בתערוכה עבודות אמנות מרהיבות. רוב השעונים שהוחזרו הם מעשה ידיו של אברהם לואיס ברגה (1747- 1823), אחד האנשים שהשפיעו יותר מכול על תולדות השענות המודרנית וממציאם של חידושים טכנולוגיים חשובים. לצד קבוצת ברגה, מוצגת באוסף קבוצה של שעוני אוטומטה וכן תיבות הרחה מוסיקליות עשויות זהב ומעוטרות בציורי אמייל, בפנינים ובשיבוצי יהלומים, שיצרו אומנים ידועי שם במאה ה- 19 בעיקר בשוויץ. כמו כן מוצגים מבחר מכשירים מדעיים כגון מצפנים ברומטריים, שעוני שמש וטלסקופים מן המאות ה- 17- 19, קבוצה מעניינת של שעונים שיוצרו במאה ה-18 באירופה בעבור השוק הטורקי ונוספים.

שוד השעונים הגדול

השוד התרחש בשבת ה-16 באפריל 1983. באותו בוקר נדהם שומר המוזיאון לגלות כי במהלך הלילה פרצו אלמונים לבניין, הסתובבו במשך שעות באולם שבו הוצג אוסף השעונים המפורסם של המוזיאון ועזבו את המקום עם לא פחות ממאה שעונים עתיקים, נדירים ויקרי ערך. בין השאר, נעלמו שעון בן 200 שנה שיצר אמן השעונים הצרפתי אברהם לואי ברגה עבור מרי אנטואנט, שעון ששוויו הוערך במיליוני דולרים; שעון שולחני אחר שיצר ברגה ונקרא "סימפטיק" ואקדח מוזהב עם שעון מתחילת המאה ה־19.

שעון
צילום: דניאלה גולן
השערת המשטרה הייתה ששלושה פורצים החנו משאית בסמוך לקיר המוזיאון, כופפו את סורגי חלון האוורור ונעזרו בסולם חבלים ובמזרונים כדי להיכנס. איך ידעו לעשות זאת דווקא ביום שבו הייתה האזעקה מקולקלת? הגנבים נכנסו למוזיאון בשעה שהשומר ישן או סרק את חצר המבנה וניגשו מיד לחדר השעונים ובחרו את הפריטים היקרים ביותר באוסף. החוקרים הופתעו לגלות בחדר שאריות של כריכים ופחיות שתייה שהשאירו אחריהם הגנבים, שלקחו את הזמן ועצרו להפסקת אוכל קלילה...

23 שנים של חיפושים ללא קצה חוט

במשטרה הבינו מהר מאוד שמדובר בפריצה מושלמת, מתוכננת, מדויקת וללא כל עקבות. זו הגניבה הגדולה ביותר בתולדות ישראל עד אז. זו עדיין הגניבה הגדולה ביותר בתולדות ירושלים. לעזרת המשטרה התגייסו גם המוסד, האינטרפול וחוקרים פרטיים מטעם חברת הביטוח. עיתונאים רבים נשבו בקסמה של התעלומה וניסו להתחקות אחר השעונים האבודים והגנבים המבריקים. פרסים כספיים גבוהים הובטחו לכל מי שימסור מידע בעניין. מדי פעם הגיעו למוזיאון רסיסי מידע: שעון אחד נראה לכאורה במוזיאון ברוסיה, אחר התגלה באוסף סודי של שייח סעודי וכדומה. המידע התברר כבלתי מבוסס וככל שהזמן עבר נראה כי התעלומה לא תיפתר לעולם.

הפרשה מתעוררת לחיים

שעון
צילום: דניאלה גולן
באוגוסט 2006, עורכת דין תל אביבית צעירה יצרה קשר עם מוזיאון האסלאם וסיפרה כי היא מייצגת אישה מארצות הברית המחזיקה ב-40 מהשעונים שנגבו בפריצה ובהם השעון של מארי אנטואנט, הפריט המפורסם ביותר שנגנב. בבדיקת פרטיה של האישה במחשבי המשטרה, התברר כי היא אשתו של הפורץ המיתולוגי נעמן לידור (שזכה לכינוי "הפורץ הגאון" ובעל רזומה שלא היה מבייש את גדולי הגנבים). החוקרים איחרו את המועד ולידור נפטר שלוש שנים קודם לכן.אשתו גילתה על דבר קיומם של השעונים כאשר פתחה את הצוואה שלידור השאיר אחריו.

בהמשך, גילו החוקרים, באמצעות אמו של לידור, כספת על שמו בהולנד. לבקשת משטרת ישראל, פתחה משטרת הולנד את הכספת וגילתה בה שבעה שעונים, קופסאות תכשיטים מעוטרות וערכת זיוף הדרכונים ששמשה את לידור. התחנה הבאה הייתה ביתה של אשתו בלוס אנג'לס שם גילו 26 פריטים נוספים שנגנבו, ביניהם תמונות שמן יקרות ערך של אנרי פנטן לטור ופתקיות התצוגה המקוריות, שעמדו ליד כל מוצג בחלונות המוזיאון. מאוחר יותר אותרו שעונים וחפצי אמנות נוספים בכספות בנקים בצרפת. וכך הגיעה לסיומה תעלומת הפריצה הגדולה ביותר בירושלים.

המוזיאון לאמנות האסלאם, רח' הפלמ"ח 2 ירושלים,  טלפון: 5661291 - 02 www.islamicart.co.il

כתבות נוספות במדור תרבות
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי תרבות תערוכת "תעלומת הזמן הגנוב" במוזיאון האסלאם בירושלים

-->
Feedback Form