פסולת אלקטרונית - מנטל אקולוגי לנכס לאומי

עובדים במרץ בפירוק מחשבים – צילום: באדיבות Ecommunity

העסקת האוכלוסייה של הקהילה המוגנת בפרוק הציוד האלקטרוני מאפשרת לאוכלוסייה זו להשתלב בחברה ולתרום לה.

תעסוקה לבעלי צרכים מיוחדים

קוגן מספר כיצד הגיע לרעיון של המיזם: ”רציתי לברר מה מצפה לבן שלי בכל שלב בחייו, בגיל 5, בגיל 15 וכך הלאה. גיליתי שבישראל יש פתרונות טובים רק עד לגיל 21". קוגן רצה להבטיח את עתידו של הילד גם אחרי גיל 21: "רציתי שלילד שלי אחרי גיל 21 יהיה תחום משמעותי בו הוא יוכל להיות שותף".

כשהתחיל לחפש מה תוכל להיות תעסוקה לבנו שתבטיח את עתידו גילה את עולם המחזור. "מצאתי שהתחום שיוכל להעסיק בעלי צרכים מיוחדים ובה בעת גם להיות כלכלי, הוא מחזור ציוד אלקטרוניקה. כך התחלתי בפרויקט של מחזור אלקטרוניקה לקהילה מוגנת". המיזם מציע פתרונות קצה אקולוגיים לכל סוג של פסולת אלקטרונית בצורה מבוקרת ותקנית.

פינקי רוז, מנהל התפעול של המפעל בקיבוץ יסעור, מספר שאת הציוד למחזור מקבלים ממקומות רבים: "אנחנו פונים לסקטור העסקים, חברות גדולות, מפעלים גדולים, משרדי ממשלה. מבקשים מהם לתת לנו את הציוד האלקטרוני שלהם. כל מי שפנינו אליו קיבל אותנו בזרועות פתוחות". החברה דואגת להוביל את הציוד למפעל בקיבוץ יסעור.

המטרה של קוגן אינה רק הקמת מפעל אחד לפתרון תעסוקה לבנו; מאז החל לעסוק בנושא הוא לקח אחריות על כל הקהילה של בעלי הצרכים המיוחדים והוא מנסה לפתח את הרעיון בכל מקום אפשרי בארץ.

מרגישים שעושים עבודה חשובה

במפעל מלמדים את העובדים כיצד לפרק את הציוד האלקטרוני הכולל מחשבים, כרטיסים אלקטרוניים, בקרים, מרכזיות וציוד תקשורת. לכל אחד המומחיות שלו גם על פי היכולת שלו. כך באולם רחב ידיים יושבים גברים ונשים בעלי צרכים מיוחדים כשהם אוחזים מברג או כלי אחר כדי לפרק מחשבים וכלים אחרים לחלקיהם הקטנים ביותר.

מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים מועסקים בדרך כלל בעבודות שוליות ובשכר עבודה נמוך מאוד. במפעל הזה העובדים מרגישים שהם עושים עבודה חשובה, שיש להם מקום קבוע לעבוד בו וגם מקבלים שכר הולם. שי אוחנה, אחד העובדים מספר על שביעות רצונו ממקום עבודתו החדש: "אני מאוד מבסוט... למדתי איך עושים את זה, אני מאוד אוהב מחשבים. פה אני מרגיש שיש לי עבודה קבועה".

ניר גדי עבר אירוע מוחי לפני שבע שנים בהיותו בן 47 וכיום פעילה רק ידו האחת. "שנה הייתי בבית לשיקום ולאחר מכן החלטתי לחזור לעבודה", מספר גדי. "המצב הוא שיש לי רק יד אחת שמתפקדת ורציתי לחזור לפעילות רגילה". מצב זה גרם לו ללמוד את המקצוע. "לפרק מחשבים זה לא מסובך", הוא מסכם.

פתרונות בכל הארץ

קוגן כאמור לא מסתפק במפעל שלו. כך לאחרונה העיר חיפה גם היא הלכה בעקבות הרעיון שלו ובקרוב תחל בפרויקט רב ממדים למחזור פסולת כולל פסולת אלקטרונית. עיריית חיפה תציב מכולות אשפה ייעודיות לפסולת אלקטרונית ברחבי העיר שייצבעו בצבע תכלת ותפנה לתושבים לעשות בהם שימוש. עמותת "אקולוגיה לקהילה מוגנת" תאסוף את הציוד האלקטרוני ותעביר אותו ל"מפעלי שיקום" בתחומי העיר.

אבל לא רק לתושבים פונה עיריית חיפה. במסגרת פרויקט שיבוצע בשיתוף צוות "איכות הסביבה" של חברת החשמל יינתן דגש למחזור באזורי ההי-טייק במתחם מת"מ ובעתיד ישתלב גם פארק הביו-טק החדשני המוקם במובאות הדרומיים של העיר.

קוגן מספר שיש מפעל בטחוני שאינו יכול להעביר את הציוד שלו למפעל "אקולוגיה לקהילה המוגנת" בקיבוץ יסעור בשל הנתונים והמאגרים המכילים בחלקם מידע סודי. המפעל הסכים להקצות כיתות בתחום המפעל שלו עצמו. כך אנשים בעלי צרכים מיוחדים מגיעים למפעל הבטחוני כדי לפרק מחשבים וכוננים קשיחים שהמפעל דואג למחזורם.

האם יש עתיד למפעל של קוגן? הוא דווקא אופטימי שיימצא פתרון לא רק לילד שלו אלא לכלל הקהילה המוגנת בישראל. "יש לי חלום להפוך את המיזם הזה לפרויקט לאומי", אומר קוגן ומסכם: "כך שגם החברות הגדולות וגם כל הציבור בישראל ידע שמחזור אלקטרוניקה שייך לקהילה המוגנת".

בריטניה: מתפתחת תעשיית צעצועי אפליקציה

עוד כתבות נצפות...