תיירות ירוקה ומשמרת סביבה

יותר ויותר מטיילים ותיירים בעולם מעוניינים בתיירות שאינה פוגעת בסביבה, כך הולך ומתפשט המושג תיירות ברת קיימא. גם בישראל קיימת עמותה לתיירות אקולוגית שמספקת מידע מי הם נותני השירות השומרים על הסביבה

27/10/2009 מרלן אביבה גרינפטר - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

ירושלים
נוף בהרי ירושלים - לתייר בארץ ולמש אותה - צי
חופשות החגים הסתיימו, ועתה לאחר חשבון הנפש האישי ביום כיפור, הגיע הזמן לעשות חשבון נפש אקולוגי ולבחון כיצד התנהגתם עם הסביבה בחופשותיכם. האתר על תיירות אקולוגית ישראלית מאפשר לכם לעשות זאת באמצעות שאלון על ידי לחיצה אחת לבחירת "חופשת החלומות שלך". כך שלגבי החופשה הבאה שלכם, אחרי שכולנו נהייה מודעים למחויבות שלנו בעקבות הוועידה לשינוי האקלים בקופנהגן, תוכלו לתכנן את החופשה שלכם טוב יותר, ירוק יותר. באתר תוכלו גם למצוא אתרי תיירות שזכו בארץ להכרה כאתרים שומרי סביבה.

ואם אתם בעלי עסק תיירותי ששואפים להיות או להפוך לעסקים "אקולוגיים" – אלו התורמים לסביבה ולקהילה בה אתם פועלים, תוכלו לקבל סיוע מהעמותה באמצעות הסברה, פרסום, הדרכה וייעוץ. האתרים מוצגים על פי מיקומם הגיאוגרפי - צפון, מרכז ודרום, או אופי הפעילות שבה אתם מעוניינים.

האתר הוא פרי יוזמתה של מיכל וימר-לוריא שגם הקימה את עמותת "תיירות אקולוגית בישראל", חלוצה בכל נושא קידום תיירות אחרת שמתחשבת בסביבה הטבעית והאנושית של המוסד התיירותי והמבקרים בו. תיירות המתנהלת בצורה נבונה עשויה להעניק תמריץ לשמירה על ערכי טבע וערכי מורשת ולתרום תרומה חשובה לשמירה על המסורת והזהות של חברות המתקיימות בצד יעדי התיירות, מסבירה וימר-לוריא.

תיירות – עסק עולמי גדול

על פי דיווחים של ארגון התיירות העולמי של האו"ם, ההיקף העולמי של עסקי התיירות שווה או אף עולה על עסקי ייצוא הנפט, מוצרי המזון ושוק המכוניות. במקומות רבים בעולם פיתוח התיירות הביא להרס הסביבה ובתי גידול נדירים ובלשון המעטה, הבנייה לקידום תיירות בעולם וגם אצלנו לא היטיבה עם הסביבה. שורת בתי המלון הרבים בתל-אביב, באילת ותחילת הביטוי לתופעה בחיפה גרמו לא רק לכיעור בקו החוף אלא גם למפגעים סביבתיים. מכאן הדאגה שענף התיירות ההולך וגדל ככל שתוחלת החיים עולה יביא להרס בתי גידול, חלקם נדירים.

האו"ם הפעיל תכנית לתיירות ברת קיימא כדי להבטיח הגנה על הסביבה ושימור של אוצרות הטבע והתרבות העולמיים. לשם כך האו"ם הקים יחד עם סוכנות התיירות הגדולה אקפסדיה (Expedia) ועם יונסק"ו (UNESCO) את "ברית המורשת העולמית לתיירות ברת קיימא" (World Heritage Alliance for Sustainable Tourism) שמטרתה לסייע לתעשיית התיירות להפיץ את עקרונות השמירה על הסביבה ולחנך את ציבור התיירים והמטיילים כיצד לשמור על הסביבה. מטרה נוספת היא שהציבור ידע לדרוש ממקומות הנופש את התנאים לכך.

תיירות יכולה לסייע לפיתוח של ארצות העולם השלישי שחלק ממשאבי הטבע שלהם עדיין השתמרו. כשהפיתוח נעשה בצורה נכונה תוך שמירה על הסביבה והמורשת של המקום הוא יכול ליצור מקומות עבודה ולהעלות את רמת החיים של הילידים והאוכלוסייה המקומית בכללה.

איי הגלאפגוס מול חופי אקוודור בדרום אמריקה הם עדות להתערבות של האו"ם בשמירה על המקום על ידי הגבלת מספר התיירים המבקרים בו ואיסור לינה או שהות ארוכה בחלק מן האיים. למרות זאת קיימת סכנה לשימור בתי הגידול הרגישים באיים בשל אכלוס בחלק מהם.

אך לא רק בעולם הרחב, מעתה יכולים גם תיירנים ישראלים לפעול רשמית כתיירנים אקולוגיים, אומרת וימר-לוריא. "כל שעליהם לעשות הוא לעמוד בתנאים ובקריטריונים שקבעה העמותה לתיירות אקולוגית ובת קיימא בישראל", היא מוסיפה.

משרד התיירות יוזם שימור הסביבה

ערערה
באר באחד הבתים הראשונים שנבנה בכפר ערערה בואדי ערה - צילום: אפוק טיימס
גם אם הישראלים אינם נוטים לכיוון תיירות אקולוגית, משרד התיירות מתכונן לספק את הסחורה לבאים מחו"ל. ייתכן שכאשר המבנים והמתקנים בארץ יהיו מותאמים למבקרים מבחוץ גם הישראלים ייהנו מכך וילמדו כי טוב כפי שקרה במקרים רבים אחרים כאשר עסקים ישראלים התאימו עצמם לדרישות המערביות.

שאול צמח, מנכ"ל משרד התיירות הישראלי, הציג תכנית לתיירות ברת קיימא לשנת 2009. ביוני השנה ולקראת יום הסביבה הבין-לאומי אמר צמח: "כדי להיות חלק מהנטייה לתיירות ירוקה המתגבשת בעולם הגדול, עלינו לאמץ עקרונות של פיתוח בר קיימא". צמח מסביר שהדבר ישפר את תדמית ישראל בעולם וישיג מטרות כלכליות תוך שימור משאבי הטבע בארץ.

משרד התיירות הישראלי ער לממצאי מחקרים בעולם המראים שיש תיירים המוכנים לשלם יותר לאירוח במלונות ידידותיים לסביבה. מסקר שנעשה בקרב תיירים אמריקנים, בריטים ואוסטרלים, 70 אחוז מן הנשאלים הצהירו שהם מוכנים לשלם עבור חופשה בת שבועיים 150 דולר יותר עבור מלון שהוא ידידותי לסביבה. סקר אחר הראה ש-85 אחוז מקרב התיירים הבריטים מוצאים שהאפשרות שחופשתם תהרוס את הסביבה היא בלתי מתקבלת על הדעת. בגרמניה 63 אחוז מצפים ממלונות האירוח שלהם להיות ידידותיים לסביבה.

משרד התיירות מתכוון לאמץ את הגישה האקולוגית בכל אגפי הניהול. אגף פיתוח והשקעות של המשרד יעודד חידוש בניינים קיימים כדי להפכם לירוקים יותר ויעודד בנייה ירוקה של מלונות חדשים. כחלק מהתכנון יושם דגש על גישה נוחה להולכי רגל ולרוכבי אופניים. בנושא שיווק, המשרד מתכוון "למכור את ישראל כמדינה שמציעה חופשה ירוקה". בנוסף, המשרד מתכוון לבנות באתרי התיירות מערכת הסברה למדריכים ולפקחים של המשרד כדי לקדם תיירות ירוקה.

חקלאות כמשמרת שטחים ירוקים

ככל שהחקלאות נעלמת מקרבת ריכוזי האוכלוסייה, היא הופכת יעד לתיירות. אם פעם ניתן היה לבקר את הסבתא בקיבוץ או במושב ושם לפגוש פרות, עיזים ושטחים ירוקים, הרי שהיום האפשרות הזו מצומצמת ביותר וביקור במשק חקלאי הפך לאטרקציה תיירותית. החקלאות לא אהודה במיוחד על הירוקים בשל השימוש הרב במים להשקיה, בחומרי דישון ובחומרי הדברה, אך אין חולקים על כך שהיא אמצעי לשמירה על שטחים פתוחים וירוקים.

בכנס "תיירות חקלאית או חקלאות תיירותית" שאורגן על ידי המכללה האקדמית כנרת בגליל, אמר ד"ר חיים צבן מחברת "צנובר – עובד גובי, קבוצת תכנון בע"מ": "בניתוח של פיתוח כלכלי של יישוב כפרי בהרי ירושלים נמצא שהחלופה של חיזוק החקלאות והתיירות בכפר אינה נופלת בהרבה מפיתוח תעשייה". לדעת צבן שילוב תיירות עם חקלאות מהווה גורם משביח לאיכות סביבה ולערכים שבין אדם לאדמתו. שר החקלאות שלום שמחון החליט לתמוך בחקלאות האקולוגית. הוא מסביר: "בשנים האחרונות התפתחה בישראל 'חקלאות של סופי שבוע ופנאי', בה ישראלים שאינם חקלאים במקצועם ובעיסוקם היומיומי מבלים יחד עם בני משפחתם בעבודה מעשית בגינות ירק ובשאר עיסוקים הנהוגים בחווה. מהי ההגדרה של תיירות חקלאית: סיור או ביקור בענפי חקלאות , צפייה, והתנסות כמו חליבה או קטיף עצמי. הנה מספר דוגמאות.

עתה עונת המסיק וחוות בל עופרי בקדמת צבי שברמת הגולן מציעה סיורים מודרכים ועשיית שמן זית בבית בד ששוחזר ושהיה בשימוש 2000 שנה. החווה החקלאית-תיירותית בל עפרי בנויה מחומרים ממוחזרים ומציעה בין היתר תוצרת אקולוגית ופינת ליטוף ובה אכסנייה לטיפוח יונקים נכים. בחווה גם בעלי החיים זוכים לאוכל שהוא פרי איסוף של חומרים אורגניים.

המסעדה החקלאית מורגן ביוקנעם שוכנת בתוך לול משפחתי ישן ששופץ. הזוג שי ומאיה מורגן מימשו רעיון "מטבח הגן" (לא ברור לי. אולי מטבח וגן?) הכולל שילוב של גן-ירק, חממה ודיר צאן אשר תנובתם תספק את מרב צרכי המסעדה.

אבי ציטרשפילר, אחד מבעלי חוות תבלינים במושב בית לחם הגלילית, החליט להקים במקום חווה תיירותית שתפיץ את תרבות התבלינים. "למרות הקשיים", אומר ציטרשפילר,"התוצרת אינה נוסעת ללקוח אלא הלקוח מגיע אלי לפגוש את התוצרת בסביבת הגידול ובמרכז הייצור".

מושב ציפורי בצפון פתח את דיר הצאן למבקרים, ובחוות רום שבאזור כרמיאל המייצרת חלב וגבינות צאן אורגניים, מציעים למנהלים ואנשי היי-טק סדנאות בהובלת עדרי צאן. ואילו בבית לחם הגלילית נפתח שביל פרות החלב.

קריטריונים לתיירות אקולוגית

ברית המורשת העולמית לתיירות ברת קיימא קבעה לראשונה, בשנת 2008, קריטריונים לתיירות ברת קיימא. הקריטריונים נקבעו בסיוע 32 שותפים בנושא תיירות אקולוגית וביניהם "ברית יערות הגשם" (Rainforest Alliance), ארגון האו"ם לתכנית הסביבה UNEP וגם עסקים בתיירות העולמית כמו ארגון AH&LA, האיחוד האמריקאי לבתי מלון ואכסניות (American Hotel & Lodging Association) ומתכנני מלונות היאט הידועים HM Design.

קריטריונים אלו המיועדים לעסקי התיירות נקבעו על פי אמות מידה בינלאומיות. הם נחלקים לארבע קטגוריות ראשיות המפורטות לסך של 38 סעיפים. נביא חלק מהם:

א. ניהול בר קיימא – ניהול יעיל לאורך זמן

- לכבד את המורשת הטבעית וההיסטורית בסביבת האתר

- לאפשר גישה לאנשים עם צרכים מיוחדים, לספק למתארחים מידע על

אתרי הטבע והאתרים ההיסטוריים וכללי התנהגות בעת ביקור במקומות

אלה

- להביא להגדלת הרווח לאוכלוסיה המקומית ולמנוע את ההשפעות

השליליות

ב. השפעות כלכליות חברתיות של העסק על הסביבה

- העסק מעסיק עובדים מקומיים כולל בתפקידי ניהול ומספק הדרכה אם היא נדרשת

- רוכש סחורות מקומיות כשניתן. שכר העובדים הוא בהתאם לחוקי התעסוקה

- העסק מעמיד מתקנים המאפשרים ליצרנים מקומיים למכור את תוצרתם

ג. שימור מורשת תרבותית

- העסק מתנהג על פי חוקים ותקנות של שמירה על אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים. העסק לא יעמיד למכירה שרידים מאתרים אקולוגיים אלא אם קיבל לכך רישיון חוקי

- העסק לא ימנע מן האוכלוסייה המקומית גישה לאתרים ההיסטוריים

ד. מקסום תועלת לסביבה

שימור משאבים – שמירה על כללי שימור אנרגיה ושימור מים במבנה. אם מדובר באתר חדש, הבנייה תיעשה בהתאם לתקנות של בנייה ירוקה, מחומרים ידידותיים לסביבה

- הקטנת זיהום – מדידת גזי חממה הנפלטים מן העסק ונקיטת אמצעים להקטין אותם למינימום

- מתקנים להפרדה לשם שימוש מחדש ומחזור, שימוש בפסולת המוצקה בצורה מקסימלית

- אין להשתמש בחומרי הדברה או חומרי ניקוי המזיקים לסביבה

- העסק משתמש באמצעים להקטנת מפגעי רעש, אור, סחף, אוזון ומזהמי אוויר וקרקע

- שמירה על מגוון המינים, בתי גידול ונופים. אין לאפשר תפישה, צייד או אחזקה של חיות בר או קטיפת צמחי בר מוגנים

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי איכות הסביבה תיירות ירוקה ומשמרת סביבה

-->
Feedback Form