ילדי העובדים הזרים: מחפשים פתרון אמיתי

בעיית ילדי העובדים הזרים נוגעת בלבבותיהם של רבים, אולם מאחוריה מסתתרת בעיה מהותית יותר של העדר מדיניות והרבה "מאכערים" שמרוויחים לא מעט כסף

28/10/2009 בן קמינסקי - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

עובדים זרים
ילדי עובדים זרים מפגינים נגד הגירוש ב-13 באוקטובר - צילום: AFP Photo/Yehuda Raizner
בממשלה עדיין לא התקבלה החלטה סופית בעניין ילדי העובדים הזרים, אבל במשרד הפנים מסבירים כי הפתרון המסתמן הוא להרחיק את הילדים מישראל לאחר תום שנת הלימודים, למרות המחאות. בעוד ארגוני זכויות אדם ממשיכים ומחריפים את מאבקם למען ילדי העובדים הזרים, לאחרונה ראינו גם התחלה של מאבק אחר – מאבקם של תושבי שכונות דרום תל אביב הקורא לגרש את כל העובדים הזרים שאין להם מעמד חוקי בישראל. נראה שהבעיה עוברת מעבר לאותם 1,200 ילדי עובדים זרים המועמדים לגירוש.

"יש כאן בעיה מאוד מאוד אקוטית של היעדר מדיניות בכל הנושא של עובדים זרים", מסבירה ח"כ אורית זוארץ מקדימה, לאפוק טיימס. ילדי העובדים הזרים נולדו במדינת ישראל, והחוק לא נאכף לגביהם במשך הרבה שנים, היא מסבירה. זוארץ מביאה לדוגמה מקרה של נערה בת 18 שהוריה הגיעו לישראל עם רישיון ונשארו לאחר שהוא פג. זה מציג מקרה בו 18 שנה לא נאכף החוק, היא מסבירה.

"זה כשל מערכתי שלנו", היא אומרת. "אם הייתה אכיפה לאורך השנים, והייתה מדיניות לפיה כל עובד שמסיים את עבודתו חוזר לארץ המוצא, אז לא היינו מגיעים לסיטואציה הזאת", היא אומרת. "זאת הבעיה של הממסד שעובד בשיטה של כיבוי שריפות".

ח"כ נסים זאב מש"ס מסכים גם הוא כי חוסר המדיניות מהווה בעיה עיקרית. "הנושא של העובדים הזרים הוא בעיה שעד לרגע זה אין החלטת ממשלה או מדיניות ממשלתית בכל מה שנוגע לקליטתם או להשארתם או לדרך עבודתם. העסק הזה בעצם פרוץ, והקבלנים עושים את עבודתם כל אחד מתוך האינטרסים שלו להביא כמה שיותר עובדים".

אולם באשר לילדים, זאב מאמין כי העובדים הזרים אשר יש להם ילדים כופים את המצב על מדינת ישראל, כשהם אומרים "אנחנו נמצאים פה, אנחנו עובדה קיימת, ולכן אנחנו רוצים להישאר בסטטוס שאנחנו רוצים כי אנחנו מרגישים שאנחנו חלק מהמדינה וחלק מהעם". זאב מאמין כי מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את מה שארה"ב מרשה לעצמה, ולאזרֵח בכל שנה כמות מסוימת של אנשים.

דמי תיווך ודלתות מסתובבות

עובדים זרים
ילדי עובדים זרים משחקים במהלך פעילות של הצופים – צילום: AFP Photo/Yehuda Raizner
נירית מוסקוביץ', דוברת האגודה לזכויות האזרח מסבירה כי המצב הנוכחי לא "נחת עלינו מהשמים". היא מסבירה כי ברובם הגדול, העובדים הזרים הגיעו לישראל מכיוון שהם קיבלו אישור להגיע לישראל, מכיוון שבישראל חשבו שזה יהיה טוב לכלכלה ושכך ניתן יהיה לאפשר טיפול בקשישים או בחולים סיעודיים. "ישראל לא יכולה להתייחס לאנשים האלה ככוח עבודה בלבד", היא מסבירה. אין הכרח להביא אותם, אולם אם מביאים אותם אז יש לדאוג לזכויותיהם.

"התרגלנו לזה שיש לנו עבדים, שאנחנו משלמים להם סכומים מגוחכים ולפעמים גם בכלל לא משלמים להם. אנחנו שוכחים שמדובר בבני אדם. לאנשים האלה יש זכויות לכל דבר", אומרת מוסקוביץ'.

מוסקוביץ' מסבירה כי בתהליך שבו קבלן מביא עובד זר לישראל יש הרבה גורמים ש"גוזרים קופונים" – מתווכים בחו"ל ובארץ וחברות כוח אדם. כדי להגיע לישראל משלמים העובדים סכומי עתק לחברות התיווך, שכדי להשיג אותם עליהם לקחת הלוואות ענק. לפעמים עליהם לעבוד במשך שנתיים בישראל רק כדי להחזיר את דמי התיווך.

במקרים רבים, מספרת מוסקוביץ', העובדים מאבדים את מעמדם החוקי עוד לפני תום תקופת האשרה שלהם – המעסיק לא משלם, העובד מחליט שהוא עוזב את מקום העבודה, ובכך מאבד את אשרת השהיה שלו. המעסיק מדווח על עובד שעזב, מביא עוד אחד, וגוזר קופון מכל המתווכים – בעוד העובד הופך לשוהה בלתי חוקי. "אנחנו מכירים המון אנשים כאלה", אומרת מוסקוביץ'. השר בניזרי, היא מזכירה, קיבל שוחד מקבלן בתמורה לאשרות נוספות להבאת עובדים זרים.

מוסקוביץ' מספרת כי לא פעם הזרים מוצאים את עצמם פונים לאנשים בעלי רישיון להעסקת עובד זר ומציעים להם לעבוד בחינם, ובלבד שיוכלו לשהות בארץ כחוק ולהשלים הכנסה מעבודות בחוץ. היא מספרת כי חברות כוח האדם מעודדות את המעסיקים להביא עובדים נוספים מחו"ל על פני העסקת עובדים שנמצאים כבר בארץ.

מאבק נגד

ארגוני זכויות אדם שונים ממשיכים להיאבק למען העובדים הזרים וילדיהם. ב-1 בנובמבר מתכנן ארגון Israeli Children הפגנה תחת הכותרת "ביבי תחליט", שתקרא לראש הממשלה להפסיק למשוך את חוסר הוודאות של ילדי העובדים הזרים ולהעניק להם מעמד.

בינתיים, תושבי שכונות הדרום של תל אביב יזמו מאבק נגד אותו הם מתכננים להמשיך. אורן זרגארי, ממארגני ההפגנה בעד העברת הזרים לצפון העיר ונגד השוהים הבלתי חוקיים שהתקיימה בשבוע שעבר בשכונת התקווה, מספר כי לפני כחודש קבוצה של פעילים החלה להתארגן. ההתארגנות עברה מפה לאוזן. "אני מקבל ביום עשרות טלפונים של אנשים שמספרים לי שתחושת הביטחון שלהם נפגעת, בנות שמספרות שבחשיכה הן כבר לא יכולות לצאת מהבית, הן מפחדות", מספר זרגארי. תושבי השכונות התלוננו בהפגנה על מקומות עבודה שנתפסים, על תפיסת מקומות הדיור ועל פשע בקרב אוכלוסיית הזרים המתגוררים בשכונות. בהפגנה הם קראו לממשלת ישראל לעמוד בהחלטה שלה להחזיר למדינותיהם את העובדים הזרים שאין להם אשרת שהיה בתוקף.

זרגארי מתנגד גם להשארת הילדים בישראל. הוא מאמין כי המאבק להשארת הילדים הוא רק הצעד הראשון. "זה ייצור תקדים ואז כל שוהה בלתי חוקי שיהיה פה יביא ילדים לעולם, וזה ייתן לו לגיטימציה להישאר כאן", הוא אומר.

מחפשים פתרון

אולם בלי קשר לסיבות עדיין עומד על הפרק עניין הילדים שעומדים לפני גירוש, ולמרות הגישה הבלתי מתפשרת של משרד הפנים ישנם כמה גורמים אשר מציעים הצעות פשרה:

ח"כ זאב מציע לא להכליל את כל קבוצת ילדי העובדים הזרים בקטגוריה אחת. "צריך לדון לגבי כל משפחה לגופו של עניין". הוא מציע לקבוע קריטריון שיתכן שלפיו חלק יהיו זכאים להישאר וחלק לא, אולם לא להעניק באופן אוטומטי אזרחות לכולם. "ייתכן שאת חלקם כן צריכים להשאיר פה מטעמים הומניטריים, אבל צריכים לסמן לעצמנו גם את הגבולות". הוא מוסיף: "אם אנחנו אומרים שזו מדינת כל אזרחיה, בואו נפתח את השערים ונפתח את הגבולות – כל מי שרוצה לשרת בצה"ל נקבל אותו".

ח"כ זוארץ מאמינה כי יש להפריד בין מה שקרה עד היום לבין מה שייעשה מהיום ואילך. לגבי 1200 הילדים הנמצאים כיום בארץ, היא אומרת: "יש פה מקרה נקודתי של ילדים שנולדו בארץ שהחוק כלפיהם לא נאכף. המדינה צריכה לקחת אחריות על הכשלים שלה ולאפשר להם לשהות בארץ". לגבי עובדים זרים שיגיעו בהמשך, מציעה זוארץ לפתח מדיניות הקובעת באופן מפורש את זכויותיהם והתחייבויותיהם, ולקבוע כיצד להתייחס למהגרי עבודה המפרים את החוק, כמו בכל מדיניות הגירה שקיימת בכל מדינה נורמלית בעולם. היא מציעה לבחור מתוך מודלים שונים שקיימים בעולם.

באגודה לזכויות האזרח גורסים כי לפחות הילדים מעל גיל שלוש, ילדים שהם בגיל שישראל כבר באמת הפכה לבית שלהם, צריכים לקבל מעמד. "המבחן שאנחנו מציעים בנוגע לילדים הוא מבחן של גילים ומנטליות", מסבירה דוברת האגודה נירית מוסקוביץ'. "הקו המנחה כאן הוא לא אם ההורה חוקי או לא, אלא עד כמה הילד הספיק להשתקע ועד כמה זו באמת התרבות שלו".

סגן ראש עיריית תל אביב וראש מפלגת רוב העיר, אסף זמיר, מאמין כי כתוצאה מאי עמידה של ישראל בהחלטות שלה עצמה, נוצר פה דור שלם של ילדי עובדים זרים שמדברים רק עברית, ולכן על ישראל להשאיר אותם ולהעניק להם אזרחות. בשלב הבא מציע זמיר לייצר מדיניות שאם מהגר עבודה מוליד פה ילד, הוא צריך לעזוב. "בעצם זה שאתה נולד פה, אתה לא מקבל אזרחות. זו לא מדינת כל אזרחיה", הוא מסביר. בדרך זו, "מראש לא יגדלו פה ילדים שהמדינה לא מעוניינת לתת להם אזרחות".

בכל מקרה, לא משנה איזו פשרה, אם בכלל, תימצֵא, נראה כי עד שלא יימצא פתרון להעדר המדיניות של הממשלה ולבעיית המתווכים שמרוויחים על גב העובדים הזרים, יהיה קשה למצוא פתרון מקיף לבעיה.

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי בארץ ילדי העובדים הזרים: מחפשים פתרון אמיתי

-->
Feedback Form