פרויקט ה"בלו בריין"- חקר המוח האנושי

השאלה המנחה את פרויקט ה"Blue Brain" היא בעצם "מי אנחנו". זהו פרויקט נועז ושאפתני - ניסיון להבין את המח האנושי, ויותר מכך - לבנות מח אנושי. מייסד הפרויקט, פרופ' מרקרם הגיע לישראל כאורחו של נשיא המדינה

02/11/2009 יערה ארגוב - אפוק טיימס ישראל
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

המוח האנושי
האם באמת יצליחו החוקרים לפתח חיקוי מושלם של פעילות המוח האנושי ? – צילום: photos.com
Blue Brain ("מוח כחול") הוא פרויקט הנמצא בחזית המדע המודרני. הפרויקט מאחד קבוצות חוקרים ממדינות שונות, ובכללן ישראל, ולראשונה מאגד את כל הניסיון המדעי שנצבר בידי המדע המודרני בתחום חקר המוח. היעד: בניית מוח דמוי-אנושי. לדברי פרופ' מרקרם מייסד הפרויקט – "כדי להבין כיצד עובד המח, צריך לבנות אחד כזה".

כשהחל הפרויקט בשנת 2005 במעבדת המכון לחקר המוח בלוזאן שבשוויץ, נאמר לחוקרים שהם משוגעים, מספר פרופ' מרקרם. אבל היום המצב שונה. מרקרם גייס כספים, מדענים ואוניברסיטאות, והרים פרויקט שלדבריו הוא המשמעותי ביותר להתפתחות הגזע האנושי - להבין מי אנחנו.

במכון לחקר המוח EPFL שבלוזאן מנסים באמצעות ארבעה מחשבי ענק לדמות את פעולת המח האנושי בעזרת תכנה המחקה את פעולות הנויטרונים (תאי העצב) במח ואת יחסי הגומלין ביניהם. לדבריו של פרופ' מרקרם, המח שלנו מורכב מ-80 אחוז "חומר אפור", עמודות של צבירי תאי עצב המקיימים ביניהם ללא הפסקה טריליוני אינטראקציות ומעבירים ביניהם מידע באמצעות פולסים חשמליים. פרויקט "בלו בריין" מנסה לחקות את המבנה ואת האינטראקציות של המוח האנושי.

לדברי פרופ' מרקרם: "זו מכונה מאוד מורכבת ואי אפשר לשים בפנים שום דבר מבלי להבין למה שמת את זה שם. אני מאמין שנבין את המח הרבה לפני שנוכל לבנות אותו".

"המח הוא מכונה רב ממדית והוא יכול להתמודד עם מידע ברמות רבות. אני יכול לשבת פה ולראות צבעים וצורות, לשמוע צלילים, לחשוב על זה ויהיו לי תחושות, וכל זה קורה בו זמנית. כל דבר כזה הוא ממד וכמות הממדים היא עצומה, זה מה שעושה את המח לכל כך מיוחד. אני חושב שהמח כן מתמקד במציאות הזו והופך אותה לאמיתית, למעשה הוא עושה אותה כל כך אמיתית שאנחנו באמת חושבים שהיא אמיתית, אז אתה בתוך בועה ואתה לא מבין שזו בועה. על ידי הבנת המח אפשר להתחיל לראות מחוץ לבועה, אפשר לכוון אותו, זה יכול ממש לגלות אם יש דברים שקיימים מחוץ לבועה, אז המודל הזה יעזור לנו לחקור אותם בדרך מדעית. כמובן יש אנשים שמרגישים שהם יכולים לחקור את זה בדרכים איזוטריות, וזה בסדר, אבל אני חושב שזו הדרך שבה ניתן לחקור את זה מבחינה מדעית".

פריצת הדרך הגדולה האחרונה בפרויקט הייתה ההבנה שיצירת מעגלי התקשורת החשמליים השונים במוח מתרחשת מעצמה ומי שאחראי לשינוי הוא התאים עצמם. "נשאלה השאלה כיצד בתכנה של מודל אצליח לחבר את כל הנוירונים האלה?", מתאר פרופ' מרקרם את הקושי של הפרויקט. גילינו שגם המחשב העוצמתי ביותר בעוד אלף שנים לא יצליח לחבר את הנוירונים כפי שהמוח עשה זאת, אז הפסקנו".

ואז גילו החוקרים שהמח לא ממש מנסה או מתאמץ לבנות רשת, הוא נותן לה להתפתח מעצמה. בעקבות הבנה זו החוקרים החלו לנסות לעצב את התאים עד שרשת תקשורת תצמח ביניהם, בדיוק כפי שקורה במוח.

כיום קיים מודל ממחושב פעיל של עמודה אחת של צבירי תאים המכילה כעשרת אלפים תאים המתקשרים זה עם זה. השלב הבא הוא להרחיב את המודל עד למבנה שלם של מוח, ובמקביל להפוך את המודל למדויק יותר - עד רמת המולקולות המרכיבות את התאים.

"הבנת המוח יכולה להוביל לפתרון של מחלות מוח. חלק עצום מהאוכלוסייה סובל ממחלות של המוח בשלב כלשהו בחייו, ואין לנו שום ידע אמיתי על כך. הטיפול התרופתי שניתן כיום הוא ניסויי בעיקרו. כשאתה הולך לפסיכיאטר עם בעיה נפשית הוא מנסה לתת לך כדור כלשהו, ואם זה לא עובד הוא ינסה כדור אחר. אנחנו לא יודעים למה זה עובד על אדם אחד ולא על אחר".

"אם אתה לוקח משהו כמו הנדסה גנטית, הם משחקים עם משהו ומהנדסים אותו, אבל בסוף יש שלוש מיליארד חתיכות קטנות בגנום האנושי והאינטראקציות ביניהן מורכבות בצורה שלא תיאמן וזה מייצר את זה- [מצביע על עצמו]. מדענים פשוט שמים את האצבע בפנים ומשחקים, זה לקח בליוני שנים לתכנן את המפה הזו ועכשיו אנחנו סתם ככה מחליטים לשנות את זה, זה לשנות משהו שאנחנו לא מבינים.

אתגרי מוסר ואתיקה

יש שיגידו שהפרויקט מסוכן. שאסור לנו לבנות אינטליגנציה מלאכותית. לא כך רואה זאת מרקרם.

"כמובן שיהיו אתגרים. אם נבנה רובוטים בעלי מודעות הם יתווכחו אתנו, תהיה להם הבנה של טוב ורע של מודעות לעצמם לזכויות שלהם, אנחנו אולי נגיד שהם רובוטים אבל הם לא יסכימו. יהיו שאלות מוסריות, יהיו אתגרים".

"בני אדם יצטרכו להתייחס לזה כנושא אתי המעורב בפרוייקט. המחקרים האלו קורים במקביל בדרכים שונות ורבות, פשוט לנו יש מטרה ממוקדת אבל יש פרויקטים רבים שכולם הולכים בכיוון הזה, זה בלתי נמנע. זה שלב בלתי נמנע בהתפתחות של המין האנושי, שאנחנו בסוף נבין מה מרכיב אותנו, ומה ההרכב הפיזי של הגוף שלנו, של המוח שלנו, איך זה עובד ואיך זה מייצר את הרגשות והתחושות שלנו, איך מודעות מתפתחת?"

המדע ומה שמעבר

"אנחנו רוצים להיות מסוגלים להסביר את המציאות ואם אי אפשר להסביר אותה זה גם בסדר. אתה צריך לדעת שאי אפשר להסביר משהו ולא רק להאמין שאי אפשר להסביר, אני חושב שהמדע צריך להיות פתוח יותר, המדע צריך להיות.... מדעי יותר. אתה מגלה שהרבה מדענים לא מתנהגים כמדענים, יש להם אמונות חזקות מאוד וזה לא מדעי, הם מאמנים שאין טלפטיה ושאין כוחות גדולים יותר שמשנים דברים, הם פשוט מאמינים...

"מנקודת מבט מדעית" אומר מרקרם וצוחק, "זה לא טענה מדעית לומר אני מאמין באלוהים או לא מאמין, כי אם אני רוצה לדבוק במדע זה לא מדעי לומר 'אני לא מאמין', מה שאני אומר זה שאני כן חושב שיש כוחות גדולים יותר ויותר דברים שאני לא מבין, אני חושב שיש הרבה דברים מעבר, ואולי מעבר למה שבני אדם אי פעם יבינו, אני כן חושב שהדרך בה העולם בנוי, מאיפה זה בא, אלו אולי מושגים ומקורות שהם מעבר להבנה אנושית, ואני חושב שכל דבר שהוא מעבר להבנה אנושית, זה טבעי לקרוא לזה אלוהים.

"אני חושב שיש הרבה שאנחנו לא יודעים היום על הכוחות שבין בני אדם ויש מצב בפיסיקה שכבר ידוע שחלקיקים מתקשרים ביניהם על פני מרחבים עצומים. אני חושב שיש עוד הרבה תופעות שעדין לא נתקלנו בהן, ויש הרבה כוחות שמעצבים את העולם. אנחנו מחוברים לעולם, אנחנו "טבולים" בעולם, כל אטום ומולקולה שלנו מחוברת לעולם הזה אז אין דבר שאנחנו נעשה... אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו קמים מהכסא הזה ומסתובבים ואנחנו עצמאיים, אבל אנחנו לא. המח שלנו לא משתמש בכל המידע שנכנס לתוכו, יש הרבה שאנחנו לא רואים, יכול מאוד להיות שיש הרבה מאוד מידע שם בחוץ, שאולי אנשים מסויימים יכולים להשתמש בו ואחרים לא יכולים, זה ייתכן שנראה שהמח באופן עקרוני כן יכול להשתמש במידע הזה".

כתבות נוספות במדור מדע
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי מדע פרויקט ה"בלו בריין"- חקר המוח האנושי

-->
Feedback Form