צה"ל כבקשתך

טקס ההוקרה שערך המטה להצלת העם והארץ לכבוד אריה ארבוס ואחיה עובדיה, בהשתתפות ראש המטה, הרב שלום דב וולפא, ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי), פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל וכן כמה מקרובי משפחתם של החיילים שקיבלו בשמם את הפרס והתעודה- צילום: באדיבות המטה להצלת העם והארץ

"אין סיכוי לצבא איכותי ומנצח אם כל אחד יעשה כרצונו", ציין ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר במפגש עם תלמידי כיתות י"א–י"ב בבית הספר הרב תחומי "עמל" שבקריית מלאכי. "בצה"ל יש לציית לפקודות, ולא להוראותיו של רב כזה או אחר". בנוסף הודיע ראש אכ"א כי יקיים פגישה עם איגוד ישיבות ההסדר בנוגע לאירוע ולדרכי התגובה העתידיות. דברים אלה נאמרו בתגובה למחאה הראשונה שביצעו חיילי גדוד שמשון במהלך השבעתם בכותל המערבי.

"יש כאן מצב שגם השמאל מבין את זה, שהורסים את הצבא מבפנים", אמר הרב שי גפן מ"המטה העולמי להצלת העם והארץ" - ארגון שנתן פרס כספי לחיילי שמשון שמחו בכותל המערבי נגד פעולות הגדוד. "לוקחים חיילים שמתאמנים להילחם באויב והופכים אותם לכלי שיטור. זו מלחמת איש באחיו", אמר.

בטקס של המטה להצלת העם והארץ דיברה אשתו של אריה ארבוס, אחד מהחיילים שהניפו את השלטים. "בעלי קיבל מחבריו בגדוד עידוד, וחברים שלו גאים במעשה שעשה", צוטטה באתר המטה. "הרבה חברים שלו פחדו לעשות זאת, והם מתחרטים על זה עכשיו. הם מבינים שצריך לעשות דבר כזה. הייתה התלבטות גדולה אם אריה יתגייס לצבא, ובסוף החלטנו שיתגייס לקרבי, כי זה חשוב להיות חלק מהמלחמה". ואולם, לדבריה, "הוא אמר למפקדים שלו שאם יעשו משהו שנוגד את דרך השם, הוא לא יעשה זאת. כאב לנו שכל הזמן הגדוד שלו עשה דברים כאלה נוראיים, ולא יעלה על הדעת שחיילים יעשו דברים כאלו".

לדברי גפן, ההשתתפות של חיילים בפעולות פינוי מורידה את המוטיבציה של החיילים לשרת בצבא והורסת את הצבא. "המטכ"ל יודע שהצבא צריך לאחד את השורות. למנוע את הקרע שגרמה ההתנתקות", אמר גפן. "אין פה סרבנות, אלא זעקה אמיתית שפוליטיקאים קטנים לא ייקחו את הצבא לגחמות פוליטיות. תנו לצבא להיות חזק. אני רוצה לראות צבא קטן וחכם. צבא שמכה את האויב שוק על ירך, מחסל אותו, שומר על החיילים שלו ומגבה אותם. אני לא רוצה לראות צבא כמו בלבנון 2. גם אם יהיו אלף גולדסטונים. אני רוצה לראות צבא שעושה עבודה צבאית טהורה".

"אין לי ספק, הצבא לא רוצה את זה", מדגיש גפן. "יש פה במדינה הרבה אינטרסים ופוליטיקה. ברגע שיהיו גבולות ברורים ומוגדרים, מישהו למעלה יקלוט שלא עושים את זה. החיילים הם לא פודלים. חיילים זה משמעת אבל הם לא הולכים בעצימת עיניים. ראינו כבר צבאות שהלכו בעצימת עיניים. אם השלטון אומר אז מה? יש פה חריגה מהכללים".

ביקורת גם משמאל

הביקורת על פעולות צה"ל אינה מוגבלת רק לצד הימני של המפה הפוליטית. דוגמה לארגון כזה הוא הארגון "אומץ לסרב", ארגון המאגד לוחמים במילואים המסרבים לשרת בשטחים בשל ביקורת על פעולות צה"ל בשטחים. לדברי הארגון, לנגד עיניהם של הלוחמים בארגון "לא ניצבת טובתם האישית כי אם בטחונה של מדינת ישראל וצביונה המוסרי".

גם הארגון "שוברים שתיקה", שבעבר התעמת עם צה"ל בשל פרסום עדויות חיילים המעידות לכאורה על התנהגות לא מוסרית של חיילי צה"ל בשטחים ועל הפרות של זכויות אדם, מאיר את המחיר המוסרי של שליטה בשטחים. עד כה, ראיין הארגון מעל 600 חיילים שהעידו על חוויותיהם בשירות בשטחים. לדברי דנה גולן מ"שוברים שתיקה", החיילים שמסרו את עדותיהם אינם מגיעים ממגזר אחד באוכלוסיה, אלא ממגוון רחב של רקעים שונים.

"המטרה העיקרית היא להעלות את המחיר המוסרי של השליטה בשטחים. אנחנו מאמינים שהחברה בישראל לא מכירה את המציאות היומיומית אליה היא שולחת את הילדים שלה. אנחנו רוצים לשים את זה על השולחן", אמרה גולן.

לדברי גולן, צה"ל משקיע בערכיות החיילים וכי באמצעות חיל החינוך, צה"ל מנסה להעביר עקרונות וערכים מרמת השטח למציאות. עם זאת, היא אומרת, המצב הנוכחי של שליטה על אוכלוסייה אזרחית בשטחים מחייבת פעולות הפוגעות בזכויות אדם. "אין כיבוש טהור", אמרה.

בתשובה לשאלה, האם ישנה סכנה כי הביקורת תביא להחדרת השיח הפוליטי לצבא, ענתה גולן כי הדו השיח שהארגון מנהל אינו עם צה"ל אלא אם החברה הישראלית."החברה הישראלית היא הגורם שיש לו את הכוח להחליט איפה צה"ל יהיה", אמרה. "אנחנו לא בשיח פוליטי. אני מציגה בעיה, לא מציעה פיתרון. כל עוד לא מכירים את הבעיה לא יהיה פתרון", אמרה.

"רק שוליים"

פרופסור אסא כשר, מי שניסח את הקוד האתי של צה"ל, טוען כי ישנה הפרזה בתיאור חדירת הפוליטיקה לצה"ל. "יש כל הזמן תופעה כזאת (של ביקורת פוליטית בצבא). גם משמאל היא שולית וגם מימין היא שולית. היא לא נראית לי בסיס לדאגה", אמר פרופסור כשר. "אני לא קונה את התעמולה העיתונאית הזו. יש כל מיני חוגים שמנסים לומר שמעמדו של צה"ל השתנה. מעמדו השתנה בעיני עיניים קיצוניות מימין ומשמאל כי הוא מבצע את מדיניות הממשלה שמתקבלת כשגויה בעיני עיניים מימין ומשמאל".

לדבר כשר, לא ניתן להבחין בין משימות בעלות אופי פוליטי למשימות צבאיות שאינן פוליטית "ליציאה למלחמה עשויים להיות מתנגדים פוליטיים, להגנה על מתנחלים יש משמעויות פוליטיות", אמר כשר. "המבחן צריך להיות האם המשימה היא משימה צבאית או משימה של גוף אחר. קו ברור הוא האם פועלים מול אויב או מול אזרחים. פעולה סטנדרטית עבור צבא היא מלחמה באויב. יש נסיבות מיוחדות כמו ההתנתקות שהצבא בסופו של דבר היה מעורב".

"הצבא הוא זרוע של הממשלה במדינה דמוקרטית. הממשלה היא גוף פוליטי לכן הצבא מוצא עצמו מבצע מדיניות של גוף פוליטי. הוא נתון למרות הממשלה. זו היא דרכה של דמוקרטיה", סיכם כשר.