נורת פלורסנט – חוסכת חשמל, האם היא מסוכנת לבריאות?

נורת הפלורסנט הידועה בישראל בשם LP, חוסכת במידה ניכרת את צריכת החשמל אך פולטת קרינת UV ועלולה לגרום לסרטן העור. משרד הבריאות ממליץ לשמור מרחק

10/12/2009 נהורה שומלי - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

ילדים
ילדים עורכים ניסוי בהבדלי צריכת חשמל, קרבה לנורה עשויה לגרום לסרטן עור – צילום אילוסטרציה: Sierra/AFP
שימוש בנורות פלורסנטיות קומפקטיות (compact fluorescent light (CFLs, הידועות בישראל בשם PL, מקטין בכ-80 אחוז את צריכת החשמל הנדרשת לתאורה לעומת נורות ליבון. הדרך המקובלת לייצור חשמל בתחנות כוח מזהמת את הסביבה ופולטת גזי חממה לאטמוספרה. לכן לחיסכון בחשמל יש תפקיד מרכזי בשמירה על הסביבה ובהפחתת פליטת גזי חממה. עם זאת, בעשור האחרון הצטברו גם ממצאים המעידים שנורות אלה פולטות קרינת UV העלולה לגרום לסרטן העור.

משרד הבריאות הבריטי (HPA), פרסם במהלך שנת 2008 מאמרים והנחיות המתריעות מפני חשיפת יתר לנורות פלורסנטיות קומפקטיות. התברר מעל לכל ספק שב-20 אחוז מהנורות שנבדקו, הושג ערך סף החשיפה ל–UV כבר בשהייה של 10 דקות במרחק של 2 ס"מ מנורת פלורסנט טיפוסית. ב-50 אחוז מהנורות הושג ערך הסף בשהייה של 30 דקות, ב-8 אחוז מהנורות הושג ערך הסף במרחק של 20 ס"מ מהנורה במשך 8 שעות.

בפברואר 2008 פנה במכתב פרופ' אברהם חיים מהחוג לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת חיפה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ אופיר פינס, ובו הוא הזהיר מפני ההשלכות המסוכנות של האור הנפלט מנורות פלורסנט. במכתבו הוא ציין כי "ממצאי מחקרים מראים על קשר ישיר בין אור פלורסנטי ובין התפתחות תאי סרטן בלוטת הערמונית". עוד הוסיף פרופ' חיים, "אני מסכים בהחלט שיש חשיבות עליונה בהפחתת גזי החממה אך האם עלינו להחליף צרה אחת בצרה בריאותית נוראית? אולי צריך לחשוב על הפחתה בעוצמות התאורה ושימוש באורכי גל שאינם מהווים סכנה לבריאות הציבור?". ח"כ פינס קיבל יחד עם חברי הוועדה את האזהרה, והחליט לדחות את ההצבעה עד לקיום של דיון בהשתתפות מומחים ממשרד הבריאות והאקדמיה.

באיחוד האירופי ובבריטניה החליטו להגביל כצעד ביניים של זהירות מונעת את החשיפה לנורות פלורסנטיות קומפקטיות כך שכאשר משך החשיפה צפוי לעלות על שעה אחת ביממה, יש להרחיק את הנורה מן הנחשף כדי 30 ס"מ לפחות. הנחיה זו פורסמה על ידי משרד הבריאות הבריטי כהמלצת בטיחות באוקטובר 2008.

משרד הבריאות הבריטי קובע שאנשים החולים בלופוס, הידועים כבעלי רגישות מיוחדת לחשיפה לקרני השמש, צריכים להיזהר גם מפני שימוש בנורות מן הסוג הנדון. הוא אינו מצרף הגדרות כמותיות לאזהרה מיוחדת זו.

נורת ליבון
החלפה נורת ליבון לנורת פלורסנט חסכונית, הנורה פולטת UV – צילום אילוסטרציה: AFP/Torsten Blackwood
הנחיות המגבילות שפרסם משרד הבריאות הבריטי אינן חלות על נורות "אטומות" (encapsulated), נורות המוגנות על ידי כיסוי זכוכית נוסף, משום שכיסוים מסוג זה בולעים את מרבית הקרינה האלקטרומגנטית.

בנוסף מוצא משרד הבריאות הבריטי שמרבית נורות הפלורסנט הקומפקטיות מהבהבות בתדירויות של 100Hz, תדירות העלולה לגרום לרגישויות יתר, בעיקר בחלקים הצדדיים של שדות הראיה, אצל חלק קטן מהאנשים המביטים בכיוון הנורה.

בישראל מצאה לנכון ועדת הפנים והגנת הסביבה לסכם את הדברים הבאים, תוך ציון העובדה ששדות ה–UV מנורות CFL עשויים להיות מופחתים בקלות עד לרמות זניחות, אם משתמשים בנורות עם "מיגון", "encapsulated" או מעטפת כפולה.

יאיר אנגל, מעצב, מרצה ויועץ בתחום עיצוב לקיימות, מציין שנורות פלורסנט שיוצאות משימוש הן פסולת רעילה ויש להעביר אותן לאתר הפסולת ברמת חובב. "עם כל הצער שבדבר בישראל סביר להניח שאין מי שאוסף אותן".

בהוראות של משרד הבריאות בקנדה פורסם שהמשתמשים בנורות פלורסנט נקראים להיזהר בעת הברגת הנורות. אם נשברה נורה, מומלץ לאוורר את החדר למשך 15 דקות ולהרחיק מהמקום בני אדם וחיות מחמד ורק אז אפשר לנקות את שברי הנורה.

ה"פורום הישראלי לאנרגיה", עמותה המאגדת מומחים בתחום ועוסקת בקידום המשק לתהליכים של התייעלות, טוענים שסביב הנושא נוצרה בהלה לא לגמרי מבוססת והחליטו לעשות סדר, להפריד בין עיקר וטפל ובין מידע לאגדות אורבניות. ד"ר שחר דולב, חבר בעמותה, חיבר נייר עמדה המסכם את המידע שהצטבר עד כה על נורות הפלורסנט והשפעתן הבריאותיות. עד לשנים האחרונות נורות הפלורסנט היו נפוצות בעיקר מוסדות ציבור ובמקומות עבודה, והשפעתם לא נחקרה. "מה שבטוח הפער בין השמועות שהתרוצצות סביבן ובין המציאות גדול, וגורם נזק רב", נכתב באתר הפורום.

גם מבחינה סביבתית הכספית היא מטרד לא קטן, אבל מחקרים מלמדים שכמות הכספית הנפלטת בתהליך שרפת הפחם בתחנות הכוח (שהתפוקה שלהן גדלה בגלל השימוש בנורות ליבון) גבוהה הרבה יותר מזו שנמצאת בנורות הפלורסנט. כמדינה, ההתרחבות המהירה של השימוש בנורות הפלורסנט הקומפקטיות מחייבת את ישראל ללכת בדרכי רוב המדינות באירופה, וליישם תהליך מסודר של איסוף והטמנה בטוחה על מנת למנוע מהכספית לזהם את הקרקע ומי התהום.

אנשי פורום האנרגיה סבורים שהגאולה האנרגטית האמיתית תגיע כשתאורת הלד (LED) הנחשקת תבשיל לכדי מוצר ביתי עממי. צריכת האנרגיה של הלד אפסית, אין בה כספית וגם היא אינה מפיצה קרינה מסוכנת. זה יקרה בשנים הקרובות, אבל עד אז , ועל פי הידוע עד כה, אפשר בהחלט להתיידד עם נורות הפלורסנט הביתיות. כדור הארץ ירגיש קצת יותר טוב, וגם חשבון החשמל שלכם.

בישראל פועלות היום מספר חברות המספקות שירותי אקולוגיה, מערכת לריסוק טיפול בשארית החלקיקים על ידי שאיבה וספיחת הגז הרעיל לתוך מסנן פחם פעיל שקולט את הגז באופן מוחלט. החברות מבצעות איסוף נורות פלורסנטיות מכל חלקי הארץ, בעיקר ממפעלים, משרדים ורשויות מקומיות .

ממליצים לא להתקרב

ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת החליטה לאמץ את ההמלצות הבריטיות לאור ההמלצות המפורשות של ה-HPA בעניין מרחק בטיחות מינימלי מנורה פלורסנטית קומפקטית, למי ששוהה בסמיכות אליה למעלה משעה אחת ביממה.

גופים מקצועיים ורבי השפעה (EU, FDA) מצאו לנכון לאזכר את ההמלצות הבריטיות ואת סיבותיהן, אמנם ללא אימוצן במפורש.

ההמלצות הבריטיות קלות לביצוע ללא השקעת מאמצים מיוחדים, לרבות האפשרות שלא להזדקק להן אם משתמשים בנורות ממוגנות. בארץ יש למעלה מ-1,000 איש הרגישים במיוחד לקרינת UV.

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי בארץ נורת פלורסנט – חוסכת חשמל, האם היא מסוכנת לבריאות?

-->
Feedback Form