מאתיופיה באהבה - מסע של צלילים

חברי להקת "אתיופיס" מביאים לקהל הישראלי ניחוחות מוסיקליים ממולדתם

"הרעיון למופע צמח ממפגש ביני לבין דג'ן מנצ'לוט, נגן מסינקו (כינור אתיופי), שעלה לארץ לפני שנתיים. חשבנו לעשות מופע המשלב בין מוסיקה, מחול ותיאטרון המספר את סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה – מהכפרים באזור הצפוני של אתיופיה עד לישראל – ועובר דרך כל התחנות שעברו בדרך", מספר בריהון. יחד אתם יופיעו גם נגן קרר (נבל אתיופי) ליאור גונוול, המתופף דניאל דרסו, הזמרת היווט מקונן והרקדנים אייצ'ו בייה ואלמז.

מוסיקה אתנית רבת גוונים

המוסיקה של אתיופיה אינה מקשה אחת. באתיופיה חיות זו לצד זו כ-80 קבוצות אתניות שונות שלכל מהן שפה ומסורת מוסיקלית משלה. "אני מכיר את החומרים האלה מהתקופה שעבדתי בתיאטרון הלאומי באדיס אבבה. תיאטרון זה מאגד ומשמר את כל המגוון התרבותי שקיים באתיופיה. בזכות היותי מוסיקאי נסעתי הרבה ברחבי הארץ. הסתובבתי במקומות שונים ונחשפתי למסורות שונות, מסורות שעוברות בעל פה מדור לדור". בינתיים, עד להיווצרותו השלמה של סיפור המסע במופע רב תחומי, החליטו בריהון וחבריו לצאת במופע של ריקוד ומוסיקה המנוגנת בכלים מסורתיים מהמסורות העממיות של השבטים השונים. "למעשה מתוכנן ב-2010, בבית הקונפדרציה בירושלים, פסטיבל שכולו יוקדש לתרבות האתיופית – ריקוד, תיאטרון ומוסיקה. המופע הזה הוא טעימה ראשונה".

בריהון עצמו עלה לארץ לפני עשר שנים בגיל 33 בעקבות משפחתו, כשכבר היה מוסיקאי מוכר באתיופיה שאף היה לו הרכב ג'ז משלו שעמו הופיע גם באירופה. אולם תחילת דרכו בארץ לא הייתה סוגה בשושנים, ובשנה הראשונה הוא נאלץ לעבוד למחייתו בעבודות שמירה וניקיון וויתר בשל כך על הנגינה. למזלו, הוא פגש אנשים טובים שעזרו לו לפלס את דרכו אל תוך עולם המוסיקה הישראלי, ביניהם משה בר-יודא, יו"ר עמותת תרבות ומורשת יהודי אתיופיה, שעודד אותו לחזור לנגן והפגיש אותו עם מוסיקאים ישראלים, ומשפחת רונן שרכשה עבורו סקסופון מקצועי בכסף רב. למרות הקשיים שהיו מנת חלקו בשנים הראשונות הוא סבור שהעלייה הייתה צעד נכון עבורו שהעשיר אותו כמוסיקאי וכאדם. "באתיופיה יש פחות מוסדות לימוד ופחות עשייה מוסיקלית, פסטיבלים ומקומות להופיע. בארץ הכול יותר דינמי. יש יותר מוסדות לימוד, מנגנים כאן בסגנונות מוסיקליים שונים ומגוונים, קלאסי, ג'ז, אתני מכל העולם. המפגש עם מוסיקאים מסגנונות שונים העשיר ופתח אותי לרעיונות חדשים, ובעקבותיו התחלתי גם להלחין ולשיר. החיים המוסיקליים כאן עבורי הם תהליך בלתי פוסק של לימוד. התגובות של הקהל, הנכונות להקשיב לדברים חדשים והאנשים שעזרו לי מילאו אותי תקווה".

לחדש את המסורת

מופע הבכורה של ההרכב "אתיופיס" לקהל הרחב (עד כה הם הופיעו לפני העדה האתיופית בלבד) ייערך ב-31 בדצמבר בבית הקונפדרציה בירושלים, שמהווה כבר כמה שנים בית חם למופעים של אמנים אתיופיים. ברבים מהמופעים האלה השתתף בריהון: הוא מלווה בנגינתו הצגות של תיאטרון "הולגאב" (אנסמבל התיאטרון האתיופי שבית הקונפרציה הוא אולם הבית שלו); הקליט והופיע עם הפסנתרן יצחק ידיד ביצירות המשלבות ג'ז חופשי עם סולמות אתיופיים מסורתיים; הקים את ההרכב "כולומה" שמשלב מוסיקה אתיופית, ג'ז ונגיעות קובניות; השתתף בפרויקט המרגש של שירת הקודש מפיהם של קייסים אתיופיים שם הוא מלווה אותם באלתור חופשי בסגנון אתנו-ג'ז, ובנוסף, השתתף בהרכבים ובפרויקטים מוסיקליים רבים אחרים.

"במופע הזה אין ביטוי להיותי גם נגן ג'ז ואנחנו מנגנים בו רק מוסיקה מסורתית", אומר בריהון. "בדרך כלל אני לוקח את המוסיקה האתיופית למקום של ג'ז, בלוז ואלתור חופשי – זו הדרך שלי". בדיסק חדש שעומד לצאת בקרוב עבד בריהון יחד עם המתופף והמלחין אלון יופה, ושם הם לקחו הקלטות של שירה מסורתית של הקייסים המשמרים מסורת עתיקה של תפילות יהודיות מאתיופיה והוסיפו להן מעטפת של כלי נגינה ועיבודים יצירתיים. "התרבות האתיופית היא רק אחד מכיווני היצירה שלי. השאיפה שלי היא להביא דברים חדשים ולחשוף אותם למוסיקאים, לציבור הרחב וגם לדור הצעיר של בני העדה האתיופית שגדלים כאן בארץ מבלי להכיר את המסורת של העדה שלהם", אומר בריהון. לדעתו החומרים המוסיקליים המסורתיים יכולים לשמש כאבני בניין שכל אחד יכול לחבר אותם בדרכו המיוחדת, וליצור מהכלים ומהסולמות האתיופיים מהמקום שלו, בסגנון הקרוב אליו. "הרב תרבותיות של ישראל בשל היותה מדינת מהגרים היא יתרון יצירתי – יש כאן כור היתוך של מגוון תרבויות. בעשייה שלי אני רוצה לקדם את הצבעים השונים והשילובים ביניהם. ליהודי אתיופיה יש תרבות מדהימה שכדאי לחשוף ולהכיר לכלל החברה הישראלית. כל הצדדים ייצאו נשכרים מכך. מתן כבוד לתרבויות השונות ולמנהגים השונים יזין ויעשיר את התרבות הכללית ואת החברה כולה".

עוד כתבות נצפות...