האדם הקדמון: פחות פרימיטיבי משחשבנו

בשבועיים האחרונים פורסמו שני מחקרים המעידים על כך שבני האדם הקדמונים ניהלו אורחות חיים שיחסית דומים לשלנו

02/01/2010 מאיה מזרחי ורקפת תבור - אפוק טיימס ישראל
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

גשר בנות יעקב
אזור החפירות בגשר בנות יעקב. אתר החפירות ממוקם מדרום לגשר בחלקה התחתון של – צילום: אריק בלטינשטר, באדיבות האוניברסיטה העברית
נהוג להתייחס כיום לקדמונים מלפני מאות אלפי שנים כאל פרימיטיביים ומוגבלים בהשוואה לבני האדם המוכרים לנו, אולם משני מחקרים שפורסמו בשבועיים האחרונים מתברר שהתנהגויות והרגלים שיוחסו רק לתקופות מאוחרות יחסית - רווחו גם הרבה לפני שחשבנו.

הקמח של לפני 100,000 שנה

התגלית הראשונה מבין השתיים היא מימים לא כל כך קדומים, קצת יותר מלפני 100,000 שנה. זו תקופה שבה בני מיננו, האדם הנבון (הומו ספיינס), כבר הסתובבו ברחבי אפריקה וחיו חיי לקטים-ציידים שבהם הנשים נהגו ללקט מזון מן הצומח, בעוד הגברים יצאו לצוד.

הדעה הרווחת כיום היא שהחקלאות התפתחה לפני 10,000 שנה בתקופת האבן החדשה, ושעד אז האדם אכל בעיקר סוגים שונים של בשר, פירות, ירקות שורש ואגוזים. אולם ממצאים חדשים של צוות חוקרים בראשות הארכיאולוג חוליו מרקדר (Julio Mercader) מאוניבסיטת קלגרי שבקנדה מראים שהדיאטה של ההומו ספיינס הקדום כללה דגנים כבר לפני 105,000 שנה.

מרקדר ועוזריו חפרו במערת נגאלו (Ngalue) שבמוזומביק, ובמעמקיה הם מצאו שרידי זרעים של דגן מסוג דורה בר (wild sorghum). כלי אבן רבים שהתגלו במערה שימשו כמטחנות וכמגרדות, ועל עשרות מהם נמצאו שרידי גרגרים המעידים על כך שגרגרי הדורה הובאו אל המערה ועובדו בה באופן שיטתי.

העדויות העתיקות ביותר המוכרות לנו עד עתה לשימוש בחיטה, נמצאו בישראל (מלפני 23,000 שנה), והממצאים של מרקדר הולכים רחוק יותר לתקופה של לפני בערך 105,000 שנה. "הממצאים מרחיבים את ציר הזמן לגבי השימוש בזרעי עשב, וזה מוכיח שדיאטה מורחבת ומתוחכמת התקיימה כבר הרבה לפני מה שהאמנו", אמר מרקדר והוסיף: "זה קרה בזמן תקופת האבן התיכונה, תקופה לגביה אנו נוהגים לחשוב שאיסוף זרעי בר נחשב לפעולה זניחה וחסרת חשיבות בהשוואה לאיסוף שורשים, פירות ואגוזים".

תגלית זו לא רק מטילה ספק במה שאנחנו מכירים אודות ההסטוריה של המין האנושי, אלא גם מראה כי לאדם הקדום היתה חשיבה מורכבת יותר ממה שהדעות המקובלות בחברה שלנו דוחפות אותנו להאמין. כפי שציין מרקדר, "ההנחות הן שהשימוש בעמילן מעיד על צעד משמעותי בהתפתחות האדם כיוון שזה שיפר את איכות התזונה בערבות וביערות אפריקה. זה יכול להיחשב לאחת הדוגמאות המוקדמות ביותר לשינויי תזונה. הוספת הדגנים לדיאטה שלנו נחשבת לצעד חשוב בהתפתחות האדם מכיוון שנדרשת מורכבות טכנית כדי להפוך גרגירים למרכיב תזונתי עיקרי".

הסדר של האדם מלפני 750,000 שנה

מחקר נוסף שפורסם השבוע, המעיד על אורח חיים מתקדם משחשבנו, עוסק בממצאים שהתגלו בארץ, באתר חפירות הממוקם באזור גשר בנות-יעקב. וכאן כבר מדובר על ממצאים קדומים הרבה יותר - מלפני 790,000-750,000 שנה.

כחלק מחפירות ארכיאולוגיות ממושכות הנערכות באתר, זיהתה קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' נעמה גורן-ענבר, הוכחות להתנהגות אנושית מתוחכמת שלטענתם אינה שונה בהרבה מזו של חברות מודרניות, וזה מקדים בערך בחצי מיליון שנה את המועד שעד כה ציפו הארכיאולוגים למצוא התנהגויות כאלו.

החוקרים, אשר אספו מגוון כלי אבן, עצמות בעלי חיים ואפילו שרידי צמחים שהצליחו להשתמר עד היום, תיעדו ומיפו את מקום המצאו של כל ממצא ובעזרת כלים ממוחשבים הם ניתחו את הפיזור המרחבי של הממצאים, כלומר אלו ממצאים נתגלו בחלקיו השונים של אזור המחייה. והתמונה שהתקבל הייתה ברורה: ניכר שבאזורים שונים ביצעו הקדמונים פעילות שונות, למשל נמצאו פעילויות מסוימות שבוצעו בעיקר בסמיכות למדורה. לטענת החוקרים מעידה חלוקה מרחבית שכזו על תפיסה ממוסדת של אזור המחייה, תפיסה המצריכה התארגנות חברתית ותקשורת בין חברי הקבוצה. עד כה נהגו החוקרים להתייחס למיומנויות ארגון שכאלו כאל מיומנויות הייחודיות לאדם המודרני – ההומו ספיינס (שהופיע רק לפני 195,000 שנה), אולם הממצאים באתר באזור גשר בנות-יעקב משויכים לבני ההומו ארקטוס אשר הקדימו בהרבה את האדם המודרני.

בניתוח הפיזור המרחבי של הממצאים התגלו שני אזורי פעילות נפרדים: באזור הראשון התושבים נהגו לייצר כלי צור ולעבד ולטפל בדגים, ואילו באזור השני, הסמוך למוקד האש, התגלו פעילויות אחרות שחלקן קשורות למאכל: התגלו שם שרידי בלוטים ולידם מקבות אבן וסדנים שכפי הנראה שימשו לפיצוח הבלוטים, דבר המציע שהאש שימשה גם לקלייתם. כמו כן, נראה שגם דגים וסרטנים נאכלו בסמיכות לאש. פעילות אחרת ששרידיה נראו בעיקר באזור זה הן סיתות בזלת וגיר.

כפי שהסביר בריאיון לאפוק טיימס ד"ר גונן שרון מצוות החוקרים, כמעט שאיננו יודעים דבר על אורח החיים של האנשים שחיו באותם ימים. עדיין לא ברור אילו יכולות קוגניטיביות עמדו לרשותם והאם הם ידעו לדבר, כך שתגליות כאלו מרחיבות את אופק הידיעה שלנו אודות אותם אנשים קדומים.

עוד מוסיף ד"ר שרון, שאחד המאפינים הייחודיים של האתר הוא רמת השימור הגבוהה של החומר הבוטני - החוקרים הצליחו לאתר במקום שרידי עצים (שחלקם שרופים) ושרידי בלוטים למאכל. לגבי שרידי הדגים והסרטנים, לטענתו של ד"ר שרון זו העדות המוקדמת ביותר שהתגלתה בעולם לצריכת משאבים ימיים שכאלו.

כתבות נוספות במדור מדע
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי מדע האדם הקדמון: פחות פרימיטיבי משחשבנו

-->
Feedback Form